המלחמה בשודדי הים האדום – 1902

טלגרמות.

[…]

רומא. – בדבר שאלת שודדי הים בים סוף נעשתה בין ממשלת טורקיא ואיטליא פשרה כזו: כל אניות השודדים אשר על יד האי מידי תהרסנה או תמסרנה למפקד האניה האיטלקית „ארנאנע“. ממשלת טורקיה מתחיבת ליסר קשה את השודדים שהם נתיניה. את השודדים שהראה עליהם מפקד „ארנאנע“ ילידי המושבה האיטלקית עטרירעא תסגיר ממשלת טורקיה במאסאווא במשך שני חדשים. בעתיד ירדפו את השודדים בעזמה יותר רבה. ומשפחותיהם של שני המלחים שנפלו במלחמה על האי מידי תשלם ממשלת תורקיה 15,000 פֿראנק. לנתיני איטליה שסבלו היזק בהמושבה עריטרעא נקצב סכום של 19,600 טאלער. לאניות התרן, הבאות מעריטרעא תתן ממשלת טורקיה מעתה זכיות כאותן שתשתמשנה בהן האניות של הממלכות הידידות ביותר.

לרגלי הפשרה הזאת צותה ממשלת איטליה למפקד האניה „ארנאנע“ לקנות ביחד עם הרשות המקומית תחבולות להוציא את תנאי הפשרה לפעולות, ובאשר ימלאו אחריהם אז תשובנה האניה „ארנאנע“ ויתר האניות ביחד עם אניות השודדים שתפשו למאססאווא.

קונסטנטינופול.  – […]  לרגלי העובדא, כי אניות התותח שנשלחו לים סוף להלחם עם שודדי הים לא יכלו לזוז ממקום עמדתן בהדרדנילים והאניה „אידרה מאסהוססע“ נשברה על יד חופי סוריה ולא עצרה כח ללכת הלאה צוה השער העליון על שר הים לתקן חיש את בדקי האניות ולהכשירן לתעודתן ושתהיינה מזוינות היטב ונכונות להפליג הימה, כי ממשלת טורקיה התחיבה לאיטליא לפנות את הים-סוף משודדי-הים כליל.


תלגרמות של הצפירה

קונסטנטינופול 26 אקט (8 נאוועמ'). הצי תוגרי הנמצא בים האדום (ים סוף) הוא קצר אונים משים קץ למעשי השודדים בים. אל המיניסטריום של צבאות הים נשלחה פקודה לזיין ולשלוח אל הים האדום עד ארבע אניות מלחמה.

קונסטנטינופול 29 אקט' (11 נאוועמ'). ציר ממשלת יון ברומי קבל פקודה מאת ממשלת תוגרמה לפשר את הסכסוך עם איטליא בדבר שודדי הים. ממשלת איטליא דורשת, כי יכירו זכות דגל הצי האיטלקי בים תוגרמה.

רומי 4 (17) נאוועמבר. מחודיידא מודיעים, כי לשר הצי האיטלקי ארגון נמסר כסף תשלומי הנזק בעד משפחות המלחים שנרצחו בידי שודדי הים האדום. אניות השודדים נהרסו. גם קבל ארגון דמי תשלומי הנזק אשר הסבו שודדי הים במעשי החמס שעשו באי דאלאק ובעד המסים אשר לקחו בחזקה מן האניות שבאו מעריטרעא. ארגון שב עם הצי למאססוא.

קונסטנטינופול 13 (26) נאוועמבער. ממשלת תוגרמה נתנה צו לשר של ים, להיות אניות מוכנות ועומדות תמיד כנגד שודדי הים האדום, יען כי הממשלת תוגרמא קבלה עליה בפני ממשלת איטליא לנקות את הים האדום מן השודדים.

קונסטנטינופול 28 נאוועמבר (11 דצממבר). עפ"י עצת הממונה על המבצרים בתימן, עבדולא-פחא, מיסדת תוגרמא נמל בין באב-על-מענדעס ובין קונפידק, למען הפריע בעד שודדי הים האדום מעשה חמס ושוד במקומות ההם.


"המליץ", שנה ארבעים ושתים, מס' 238, 13 בנובמבר 1902, עמ' 3; מס' 251, 28 בנובמבר 1902, עמ' 3. "הצפירה", שנה עשרים ותשע, מס' 236, 9 בנובמבר 1902, עמ' 3; מס' 239, 12 בנובמבר 1902, עמ' 3-4; מס' 244, 18 בנובמבר 1902, עמ' 4; מס' 252, 27 בנובמבר 1902, עמ' 3; מס' 265, 12 בדצמבר, 1902, עמ'  3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

מלחמת ההוללאנדים בשודדי הים של אטשין – 1873

דברי הימים.

[…]

הוללאנד. – ממשלת הוללאנד תעטש עתה מריח הפלפול אשר יגדל לרוב בממלכת אטשין היושבת בשכונת ארץ יאווע אשר בהודו המזרחית. כנודע, שבה ארץ יאווע מידי הבריטאנים לממשלת הוללאנד בתנאי אשר ממשלת הוללאנד תהיה למחסה על אניות וסחר בריטאניה בהודו המזרחית, כי לא תאונה אליהן רעה מצד שודדי הים בחופי ממלכת אטשין. ואולם השולטאן המושל באטשין, אף כי על פי הברית אשר בינו ובין ממשלת הוללאנד, עליו לעצור בכל עוז בעד עבדיו לבלי יתנפלו על אניות בריטאניה, אבל באשר השולטאן הזה מטה ידו, ולמען כלכל כבוד ביתו הנהו מוכרח בעצמו ובכבודו לעשות מסחור ומקנה, על כן דבריו אינם נשמעים באזני יושבי ממלכתו, וזה דרכם להחריד מנוחת האניות הבאות מאורופא ולשודדן. ולמען שום קץ להעמל הזה, קראה ממשלת הוללאנד על השולטאן המושל באטשין, ותשלח את צבאותיה ואניות מלחמה ללחום עם חיל השולטאן הזה. אכן צבאות הוללאנד הוכרחו לסגת אחור מללחום, באשר כי נפל ממנו רב במלחמה הראשונה, וההוללאנדים רואים כי לא במתי מעט ולא ביום אחד יכבשו את ארץ אטשין, ובאשר החדשים האלה המה חדשי גשם בהודו המזרחית, מוכרחת ממשלת הוללאנד להתחיל עד חדש אקטאבער לצאת שנית למלחמה ביד חזקה.

נבחרי לאום הוללאנד מתלוננים עתה על הממשלה על אשר הוציאה להורג בניה, בטרם שאלה מהלאום אם תתגר במלחמה הזאת, ועל אשר לא ראתה מראש להכין לה חיל ויד חזקה נגד ממלכת אטשין. ורבים אומרים כי שרי העצה בממשלת הוללאנד יתפטרו ממשמרת פקודתם בגלל הדבר הזה.


"הלבנון", שנה תשיעית, מס' 36, 7 במאי 1873, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

[אצ'ה, Aceh]

משפט שודדי האניות בקערטש – 1901

תלגרמות של הצפירה.

[…]

קערטש 20 מאי (2 יוני). בישיבת שופטי הבי"ד הסימפרופולי שבאו הלום התברר משפט שודדי האניות איווקאוויטש וגאראשוק. וזה דבר אשמתם: בירח מארץ שנת 1899 התנפלו על אנית תרן אחת בלשון הים הקערטשית ויהרגו שלשה אנשים שנמצאו באניה וגם המיתו את אחד מחבריהם וישללו שלל האניה ואח"כ הורידו את האניה ואת ההרוגים במצולות. הבי"ד חרץ משפט על איווקאוויטש לעבוד עבודת פרך עשרים שנה ועל גאראשוק – חמש עשרה שנה.


"הצפירה", שנה עשרים ושמונה, מס' 112, 3 ביוני 1901, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

עונשם של הפיראטים החינים – 1899

בינה לעתים.

[…]

סופרו של העתון „טימס“ היושב בפאריז מודיע, כי במארסיל נתקבלה ידיעה מטאנקין, כי הפיראטים החינים התנפלו על האניה האנגלית "West River" ויגזלו סחורה על סך שבעת אלפים דאלאר, ויסתרו בכפר הקרוב. אנית המפץ רדפה אחריהם, אך לא השיגתם לכן קרבה אל הכפר, ורב החובל דרש מאת יושבי הכפר, כי ישיבו לו את הסחורה הגזולה, ויהי כי לא נענה, ויצו רב החובל לירות אל הכפר וישרפוהו.


"המליץ", שנה שלושים ותשע, מס' 160, 31 ביוני 1899, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מלחמת הפורטוגיזים עם שודדי הים החינאים – 1910

Patria gunboat 1905

 אנית התותחים "פטריה", 1905. המקור: ויקישיתוף

מלחמת הפורטוגיזים עם שודדי-הים החינאים.

לפני ימים אחדים הבאנו ידיעה טלגרפית קצרה, כי היתה במזרח הרחוק התנגשות של דמים בין חיל הפורטוגיזים, החונה על האי הקטן קולובאן, ובין שודדי-ים חינאים. עתה מודיעים עתוני ליסאבון פרטים מעניינים בדבר המלחמה הזאת:

בירחים האחרונים הרבו שודדי-הים החינאים לעשות מעשי-שוד ורצח בחבל מאקאאה, השייך להפורטוגיזים. הגוברנאטור של החבל שלח אנשים מרגלים לתור את מקום תחנותם של שודדי-הים האלה, ובמשך ימים אחדים נודע, כי מושבם הראשי הוא על האי הפורטוגיזי הקטן קולובאן. אז התחילה המלחמה כנגדם. שתי הסירות הפורטוגיזיות הנושאות תותחים „פאטריה“ ו„מאקאאה“ התחילו לירות על אי מושבת של שודדי-הים.  ואנית-המרוץ „אמיליה“ הורידה לשם מאה וחמשים מלחים, אשר ביחד עם 250 חילים התכוננו להתנפל על שודדי-הים. אבל שודדי-הים היו ערוכים ומזוינים אל המלחמה הזאת. בראותם את גדודי הצבא מהרו לטפס על ראש גבעה משופעת, שבה נחצבו בתוך סלעים מערות גדולות ופנות מחבוא מסותרות מתחת לארץ. את הגבעה הזאת תקנו ושכללו למבצר חזק והקימו עליו תותחי „מאקסים“. החילים נגדו תחת הגנות שונות אל המקום אשר התבצרו בו השודדים, אבל כשנמצאו לפני הגבעה, התחילו ממטירים עליהם משם מטר כדורי-מות. שודדי-הים ירו בחילים מתוך תותחים גדולים, ונוסף על זה נקרעו מצדי הגבע גזרי-סלע גדולים ונפלו על ראשי הפורטוגיזים ופצעו מהם רבים. שלש פעמים התנפלו עליהם החילים בחנותות וברמחים ובשים נפש בכף חדרו על למבוא המבצר. אבל בשום אופן לא יכלו החילים להחזיק מעמד כנגד האש הנוראה אשר הריקו שודדי הים מתוך תותחיהם, והוכרחו לסגת אחור. בין כך עלתה לראש הגדוד להעלות אל הגבעה הקרובה שתי באטאריות, אשר ירו ברד של כדורים על מבצר הפיראטים. השודדים נמלטו לתוך חוריהם, וכמו שנתברר אח"כ לא הסבה להם היריה שום נזק. לאחר שההשתערות מצד הפורטוגיזים הוכתה אחור הפעם, החליטו לחכות עד אשר יבוא אליהם חיל עוזר ואז ישימו מצור על האי. הגוברנאטור במאקאאה רוצה להוריד גדוד-צבא שני אל האי מצד אחר, בכדי שתהא האפשרות להתנפל על השודדים גם מאחוריהם. לפי הידיעות שנתקבלו מצד פורטוגאל, היו אבדות הפורטוגיזים מעטות מאד, בעוד אשר מן השודדים נפלו חללים הרבה. אבל ממקורים אחרים מחליטים, כי גם מצד הפורטוגיזים נשפך דם לרוב. פלוגה של ט"ו סירות חינאיות נושאות תותחים תומכת בידי הפורטוגיזים ביריותיהם על האי. עתה החליטה הממשלה לשלוח אל אי שודדי-הים גם אניות-המרוץ הפורטוגיזיות „וואסקה די גאמה“ ו„סאן גבריאל“. בתחילה העריכו את מספר שודדי הים למאתים איש, אבל המלחמה האחרונה הוכיחה, כי נמצאים הם במספר יותר גדול מזה. מצד פורטוגאל מקוים, כי בעוד ימים מעטים לא ישאר שריד ופליט משודדי-הים החינאים בכל האי.


"הד הזמן", שנה רביעית, מס' 153, 9 ביולי 1910, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

שוד בלב ים – 1907

טלגרמות.

[…]

אודיסה. במרחק שש עשרה ווירסטאות מאודיסה נעשתה בלילה התנפלות מזוינה על אנית-הקיטור „סופיה“, השייכת לחברת האניות הפרטית של פאלץ-פיין, שהלכה עם אורחים ומשאות מאודיסה לחורלי. בשעה 11 בלילה עלו אל מכסה-האניה העליון, שישבו ואכלו שם ארחת הערב אחד עשר אנשים וביניהם גם הקאפיטאן, שלשה אנשים מזוינים. בקראם „הרימו הידים“, אסרו את היושבים. שני שודדים אחרים אסרו את סגן הקאפיטאן וצוו עליו להוליך את  האניה חזרה לאודיסה, באיימם עליו במיתה, אם לא ימלא חפצם. כאשר נמצאה האניה בידם שדדו השודדים באחד התאים בהמחלקה הראשונה מאת הארטילי של הבנק הרוסי למסחר חוץ ארגז ברזל, שנמצאו בו חמשים אלף רו"כ, וגם לקחו מאת הנוסעים יותר מאלף רו"כ. אחרי אשר הטילו לתוך הים את הפחמים, את מחטי-הצפון, את הפעמון והעוגן, שברו השודדים אחת משלשת הסירות, שנמצאו באניה ויקלקלו את המכונה ויוציאו ממנה את הקיטור. אחרי כן צוו באיומים שונים לפוצץ את האניה ולבלתי לתת במשך שתי שעות שום אות, ויצאו יושבים בשתי סירות הימה. כעבור הזמן הניתן להם צוה הקאפיטאן למלא את האניה קיטור. מספר השודדים היה שמונה עשר. כל החפושים שנעשו למצוא אותם, היו לשוא. כעבור שעה באו לחוף הפיריסיפי שתי סירות, השייכות לסופיה.


"הזמן", שנה חמישית, מס' 144, 17 ביולי 1907, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מעשה תמוה של שוד על ספינה רוסית – 1906

על הספינה הרוסית קריסטוף קולומבוס נפלו שודדים אצל חפי ים השחור קרוב לאפטוריה, ויגזלו מקפת הדאר סכום של שבעה ועשרים אלף רבל. מספר השודדים היו, לפי דברי עדים אחדים, כמאתים וארבעים. על הספינה קולומבוס נמצאו אחרי כן כשמנה מאות כדורים, וחשבו שהם פצצות ובזהירות גדולה לקחום מהספינה והביאום העירה, ומפני הסכנה נצטוו הדירים לסגר הבתים ולצאת השדה. פתאם נפל אחד הכדורים ארצה, וכל האנשים מסביב נפלו בפחד ובהלה כמו"כ ארצה, אך בעבר רגעים אחדים ושום אסון לא קרה בדקו את הכדור, והנה היא – דלעת! וגם שאר הכדורים היו כמו כן רק… דלועים. אך שר הספינה אומר בפרוש כי בידי השודדים היו פצצות, ובאקדחים בידיהם הכריחוהו להובילו אל מחלקת הדאר ולמסר להם את הכסף.

ראש השודדים האלה נתפס אחרי כן, זה אכר ושמו איואן טימופיאויץ סידורוב. והוא בעצמו גרם כי נגלה הדבר שהוא אחד השודדים, כי נכנס לבית תבשיל אחד וצוה לתת לו מטעמים ומשקאות ושלם סכום גדול ונתן שלמון ארבעת אלפים רבל. וימהר בעל הבית ויגד הדבר להשוטרים וימהרו ויתפסוהו וימצאו בידו את הסך השדוד בשלמות.

סידורוב ספר כי הוא לבדו בלי עזרת שום איש עשה כל המעשה התמוה הזה. הוא חרש ברזל ובעיר ילטה עלה על הספינה. בלילה התהלך על גג הספינה כשהוא מבוסם ויגיע עד מקום מצב השומרים, וירא כי נפל עליהם פתאם פחד ונשארו עומדים כמו נציב אבן בידיהם נשואות למעלה. ויבהל סידורוב וירץ אל תא שר הספינה, ויאחז שר הספינה אקדח בידו ויאמר לירות בו, אך פתאם כמו נשתגע ויאמר לו: רצונך לגזול את הדאר? בוא אחרי. וילך אחריו וימסר לו שר הספינה את כיס הכסף, ואחר הורידו מהספינה! …

על סידורוב נגזר משפט מות, ונתלה מיד.


"השקפה", שנה שמינית, מס' 14, 16 בנובמבר 1906, עמ' 6. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.