הממורנדום של ממשלת גרמניה ע"ד מלחמת הים – 1916

ע"ד מלחמת הים.

הממורנדום של ממשלת גרמניה.

ה„נארדד. אַלג. צט"ג“ מפרסם ממורנדום של הממשלה הקיסרית הגרמנית מיום הח' פֿברואַר בנוגע להתנהגות עם אניות-מסחר מזוינות. הממורנדום נחלק לארבעה חלקים.

בחלק הראשון מוכח, שעוד לפני התפרצות המלחמה הנוכחית נתנה הממשלה האנגלית לבעלי האניות האנגלים את ההזדמנות לזיין את אניותיהם בתותחים. בכ"ו מאֶרץ 1913 נתן הלורד הראשון של האדמירליציה אז, ווינסטון טשרטשיל, בפרלמנט האנגלי ביאורים ע"ד זה והוסיף, שהממשלה תתן לחברות האניות את התותחים, את הכדורים ואבק השריפה וגם את האנשים הנחוצים ללמד את אנשי האניה לירות מן התותחים. חברות האניות האנגליות קבלו ברצון את הצעת הממשלה. תיכף אחרי שפרצה המלחמה עלה להן לאניות-מרוץ גרמניות לגלות, שאניות הקיטור האנגליות הן מזוינות.

בחלק השני נאמר, שהממשלה האנגלית החזיקה בנוגע לאניתיה היא בנקודת ההשקפה, שאניות מזוינות כאלו נושאות אופי של אניות-שלום כל זמן שהן משתמשות בנשקן רק לשם הגנה על עצמן. לעומת זה בנוגע לאניות מזוינות של ציים אחרים קבעה הממשלה האנגלית ליסוד, שהן נחשבות כאניות-מלחמה. הממשלה הגרמנית אינה מפקפקת בזה, שאנית-מסחר מקבלת אופי של צבא, אם רק מזוינת היא, בלי שום נפקא-מינה, אם הנשק שלה משמש רק לצרכי הגנה או אם לשם התנפלות. הממשלות הנייטרליות יש מהן שאחזו בהשקפת הממשלה האנגלית ויש מהן שנטו לנקודת-ההשקפה שכנגד והיו מתנהגות עם אניות-מסחר מזוינות של הצד הלוחם כמו עם אניות-המלחמה שלו.

החלק השלישי אומר:

1) במשך המלחמה הוסיפו באנגליה לזיין את אניות המסחר. מן הדו"חח של כחות-הים הגרמנים נודע ע"ד מקרים רבים, שבהם לא רק התקוממו אניות המסחר האנגליות בנשק נגד אניות המלחמה הגרמניות, אלא גם היו מתחילות להתגרות מלחמה ראשונה, ועם זה עפ"י רוב היו משתמשות בדגלים זרים. אל הממורנדום הזה מצורפת רשימה של מקרים, שאינה מקיפה בכ"ז את כל המקרים שהיו באמת, שבהם התנפלו ראשונה אניות-מסחר אנגליות על אניות-מלחמה גרמניות, אבל מן המקרים הנקובים ברשימה אפשר להוכח, כי לא רק אניות המסחר האנגליות אחזו בשיטה זו, אלא גם האניות של ארצות-בריתה של אנגליה.

2) בתור יסוד להתנהגותן של אניות המסחר האנגליות במקרים שנפרטו צריכים לראות את ההוראות החשאיות, שניתנו להן מאת האדמירליציה האנגלית (הרבה הוראות כאלו נמסרו כאן באופן פֿוטוגרפֿי). ההוראות האלו נמצאו באניות שנתפסו ע"י כחות הים הגרמנים. בהן נאמר בפרוטרוט ע"ד האופן והתכנית של התנפלות אניות המסחר האנגליות על התת-מימיות הגרמניות. בהן יש כללים מדויקים ע"ד פעולתם של החיילים האנגלים הנמצאים על אניות-המסחר האלו ליד התותחים, ואשר בחופים הנייטרליים, למשל, אינם צריכים להיות לבושים בגדי-השרד שלהם. מן ההוראות האלו נראה ראשית-כל, כי האניות המזוינות האלו אינן מחכות לפעולות התת-מימיות הגרמניות, אלא הן נכונות להתנפל עליהן תיכף בראותן אותן. בנידון זה חשובים הם ביחוד הכללים האלה:

א) „התקנות להשתמשות בנשק המשמש למטרת הגנה על אניות המסחר“ אומרות בסעיף הד': „אין צריך להתחיל לירות ממרחק גדול יותר משמונה מאות יארד. כך יכולים לעשות רק במקרה, אם האויב התחיל כבר קודם להריק אש“. מזה נראה, כי בעיקר הדבר צריכה האניה לירות מבלי שים לב להתנהגותה של התת-מימית.

ב) „התקנות בנוגע לתת-מימיות שהותקנו בשביל האניות המזוינות למטרת הגנה“ אומרות בסעיף הג': „אם ביום רודפת תת-מימית אחרי אניה, ואם הקפיטן רואה, שהתת-מימית חפצה להתנפל על האניה, צריך הוא להתחיל לירות, אפילו אם לא התחילה עוד התת-מימית בפעולות-מלחמה, כגון בזריקת כדור או טורפידה“.

לפי זה נראה, כי הופעתה גרידא של תת-מימיצת משמשת כבר יסוד לאנית-מסחר להתנפל עליה.

בכל הפקודות האלו, שאינן נוגעות רק לתחום המלחמה מסביב לאנגליה, אלא בכל רחבי הים, הוטעם ביחוד, שצריך להחזיק אותן בסוד. זה נעשה, כמובן, במטרה להעלים מעיני העולם את העובדה, עד כמה מפירה אנגליה את חוקי העמים.

3) היוצא מכל זה הוא, שלאניות המסחר האנגליות יש פקודה רשמית להתנפל בכל מקום על התת-מימיות הגרמניות, כלומר, לנהל אתן מלחמה. אחרי שבעלות-בריתה של אנגליה מחקות את מעשיה של זו האחרונה, אפשר להוכיח, כי אניות המסחר של יתר הארצות הנמצאות בברית את אנגליה מתנהגות גם הן באופן כזה.

החלק הד' אומר:

1) כל התנאים האלה מבררים, שלאניות המסחר של האויב המזוינות בתותחים אין שום זכות להתחשב באניות-שלום. כחות הים הגרמנים יחשבו אותן אפוא, – אחרי עבור זמן קצר למן התפרסם זה, בכדי שלא להזיק לעניני הארצות הנייטרליות – לאניות-מלחמה ויתנהגו אתן כמו עם אניות המלחמה האחרות של האויב.

2) הממשלה הגרמנית מודיעה ע"ד זה להארצות הנייטרליות, למען שיזהירו בנתיניהן לבל לנסוע בעצמם ולבלי לשלוח סחורות ומשאות באניות-מסחר מזוינות של הארצות הנלחמות עם גרמניה.

הממורנדום הזה נמסר ביום החמשי, י' פֿברואר, לצירי הארצות הנייטרליות שבברלין.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 37, 13 בפברואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

מאורע "באראלונג" – 1916

HMS_Baralong

סיירת הסוחר החמושה HMS Baralong. המקור: ויקישיתוף

המו"מ הפוליטי בענין „באראלונג“.

על הממורנדום של הממשלה הגרמנית בדבר רצח אנשיה של התת-מימית הגרמנית ע"י מפקד אנית המרוץ האנגלית „באראלונג“, נתנה הממשלה האנגלית באמצעותה של המלאכות האמריקנית בברלין את התשובה הזאת:

מיניסטריון החוץ, י"ד דצמבר 1915.

הוד מעלתך! – היה לי הכבוד לקבל את הודעתך מיום הששי לח"ז, אשר אליה היה רצוף ממורנדום של הממשלה הגרמנית בנוגע למאורעות, שהיו, לפי"ד הממורנדום הזה, בשעת השמדת תת-מימית גרמנית ואנשיה, בי"ט אוגוסט ש"ז ע"י אנית המרוץ של הוד מלכותו „באֵראַלוֹנג“.

על יסוד המאורעות האלה המשוערים מנמקת הממשלה הגרמנית את הדרישה, שהמפקד ויתר אנשי אנית המרוץ „באראלונג“ יהיו נתבעים לדין בעון רצח ויהיו נענשים בהתאם לפשע זה.

ממשלתו של הוד מלכותו שומעת בסיפוק-רוח גדול, אם גם בהפתעה ידועה, ע"ד דרישתה של הממשלה הגרמנית שהובעה עתה, אשר ממנה נראה, כי צריך להחזיק בעיקרים של הנהלה מוסרית של המלחמה וכי אותם המפריעים את העיקרים האלה זקוקים לעונש. בכל אופן הנה במאורע ההוא, שלרגלו נזכרה הממשלה הגרמנית פתאום, שיש עיקרים כאלה, היו האשמים המשוערים בפעם הזאת אנגלים ולא גרמנים. הממשלה האנגלית אינה מאמינה אף רגע, שיכולה להיות הכונה לצמצם את גבולותיה של חקירה משפטית.

ברור הוא, שזו תהיה פסגת אי-היושר, אם יבדילו את מאורע „באראלונג“ לבד וינהלו על אדותיו חקירה בודדת. אם נניח אפילו, שהעדיות ההן, שעליהן נסמכת הממשלה הגרמנית, הן נכונות (והממשלה האנגלית אינה חושבת אותן לנכונות), הנה תהיה בכ"ז האשמת המפקד ואנשי „באראלונג“ משוללת-ערך לעומת מעשי הפשעים שנעשו קודם על ידי האופיצרים הגרמנים בים וביבשה נגד הלוחמים והאנשים שאינם לוחמים.

בלי שום ספק תודיע הממשלה הגרמנית, כי הכמות הגדולה של האשמות כאלו תעמוס הרבה כל-כך על בי"ד, שיעסוק בהן עד שאי אפשר יהיה להשיג את המטרה. אם, למשל, נאשם מחנה שלם ברצח, בבערות, במעשי שוד ואונס, הנה , מובן מאליו, שאי אפשר לעשות חקירה ודרישה על כל אחד ואחד מן המחנה הזה ביחוד. על הטעמים המעשיים האלה אי אפשר לעבור בהעלם-עין, והממשלה הגרמנית מכירה את חשיבותם. היא תהיה אפוא נכונה לצמצם את החקירה המשפטית של הפשעים שמטילים על אופיצרי-הים הגרמנים והאנגלים; ואם אפילו הצמצום הזה לא יהיה מספיק, תסתפק בזה שתפנה את שימת הלב על שלשה מאורעות על הים שקרו במשך אותם מ"ח השעות, בעת שהטביעה „באראלונג“ את התת-מימית והצילה את האניה „ניקוזיאן“.

המאורע הראשון מתיחס לתת-מימית גרמנית, אשר זרקה טורפידה באניה „אראביק“ והטביעה אותה. שום אזהרה לא ניתנה לאנית המסחר; שום התאמצות לא נעשתה, בכדי להציל את אנשי האניה, אשר לא התקוממו נגד המתנפלים; 47 אנשים בלתי־לוחמים הטבעו בלי רחם. אומרים, שהמעשה האכזרי הזה, אם שהוא מתאים להפוליטיקה הקודמת של הממשלה הגרמנית, התנגד לפקודות שהוצאו זמן קצר קודם זה. אם אמת הדבר, הנה גדולה יותר מדת האחריות של מפקד התת-מימית. אבל להממשלה האנגלית אין שום ידיעות בדבר זה, שהשלטונות התנהגו במקרה זה לפי השיטה שהם מציעים במאורע „באראלונג“, כלומר, שהם העמידו את מפקד התת-מימית לדין בעון רצח.

Arabic_(ship)_LOC_det.4a15792

אנית הנוסעים Arabic, שהוטבעה ב-19 באוגוסט 1915. המקור: ויקישיתוף

המאורע השני קרה באותו היום. מוקשנית גרמנית פגעה בתת-מימית אנגלית, אשר נמצאה ליד החוף הדני. התת-מימית לא נרדפה לשם ע"י המוקשנית. היא נמצאה במימי רצועה נייטרלית והיתה בלתי-מסוגלת לא להתנפלות ולא להגנה. המוקשנית ירתה בתת-מימית, וכאשר נסו אנשיה לשחות אל החוף, ירתה המוקשנית עליהם, מבלי שום מטרה אחרת, בלתי אם להמית את האויב, שאינו יכול להגין על עצמו. אי אפשר להתנצל בענין דנן בזה, שהגרמנים עשו מה שעשו בעידנא דריתחא, בשעת קצף והתמרמרות; אנשי התת-מימית האנגלית לא עשו מאום, אשר יכול היה להרגיז את האויב. הם לא המיתו זמן קצר קודם זה 47 אנשים שלוים וחפים, הם לא התנפלו על אניה גרמנית ולא הביאו נזק לעניני גרמניה. עד כמה שידועה העובדה לממשלה האנגלית עשו אנשי המוקשנית הגרמנית מעשה פשע כבר נגד האנושיות וחוקי המלחמה. ומעשה זה דרש חקירה משפטית כזאת, שדורש כל מעשה פשע אחר שקרה במשך מלחמת-הים הנוכחית.

המאורע השלישי קרה כמ"ח שעות אח"כ. על אנית-הקיטור „רועל“ התנפלה תת-מימית גרמנית. האניה, אשר לא התקוממה נגד המתנפלת, התחילה לצלול. אנשי האניה ירדו בסירות ההצלה, ובה בעת שנסו להציל את נפשם, ירו עליהם מקני-רובה ובשרפנילות. איש אחד נהרג, שמונה אחרים, וביניהם הקפיטן, נפצעו קשה. העדות ע"ז, שניתנה בשבועה, אינה נותנת שום יסוד ונימוק לאכזריות הזאת. הממשלה האנגלית חושבת, כי שלשת המאורעות האלה, המאוחדים כמעט לפי זמנם ואשר לפי אפים הם דומים כמעט אחד לרעהו, יהיו נמסרים יחד עם מאורע „באראלונג“ לפני בי"ד נייטרלי, למשל, לפני בי"ד של אופיצרים של צי ארצות הברית [- הדפוס מחוק -]. אם יסכימו לזה, תעשה הממשלה האנגלית כל מה שיש [- הדפוס מחוק -] למען הוציא לפועל את החקירה ולעשות את חובתה, באחזה גם בצעדים אחרים, אשר תהיה מצווה עליהם עפ"י הצדק ועפ"י החלטת ביה"ד.

הממשלה האנגלית של הוד מלכותו מוצאה למותר לתת תשובה על ההאשמה, שהצי האנגלי חייב בגלל חוסר-אנושיות. לפי המספרים המדויקים האחרונים עולה מספרם של אנשי האניות הגרמנים, שניצולו ע"י המלחים האנגלים, – לפעמים קרובות בקושי רב ובסכנה להיות מוטבעים, – ל-1,150. הצי הגרמני אינו יכול להראות מספר כזה של ניצולים, אפשר מחוסר הזדמנות.

ובזה יש לי הכבוד להשאר בכבוד רב, עבדך (במקומו של סיר עדוארד גריי) קרין.

תשובת הממשלה הגרמנית.

הממשלה הגרמנית מסרה ביום הי"ב לח"ז להציר האמריקאני בברלין את התשובה הזאת, בכדי למסור אותה לממשלה האנגלית:

הממשלה האנגלית השיבה על הממורנדום הגרמני ע"ד מאורע „באראלונג“ בזה, שמן הצד האחד היא מטילה ספק באמתת הידיעות שהומצאו לה ע"י הממשלה הגרמנית, ומן הצד השני היא מטילה אשמה על כחות הצבא הגרמנים בים וביבשה, שקודם לזה עשו פשעים רבים נגד חוקי העמים והאנושיות אשר לא קבלו עונש, ולנוכח זה מאורע „באראלונג“ אינו חשוב. ואולם לאשמה זו שהיא מטפלה לא הביאה הממשלה האנגלית שום הוכחות, אלא הסתפקה בזה, שהביאה שלשה מאורעות בודדים שקרו במלחמת הים ושבהם עשו, כביכול, האופיצרים הגרמנים מעשים נגד חוקי העמים. הממשלה האנגלית מציעה למסור את המאורעות האלה לחקירה לבי"ד של אופיצרי-הים של ארצות הברית האמריקניות, ובתנאי זה היא נכונה למסור לאותו ביה"ד את מאורע „באראלונג“.

German_UBoat_U27_Sunk_19_August_1915_with_crew

הצוללת U-27, שהטביעה את אנית הנוסעים "אראביק". המקור: ויקישיתוף

הממשלה הגרמנית מוחה בכל תוקף נגד האשמות הכבדות ושאינן מיוסדות בראיות, אשר הממשלה האנגלית מטפלה אותן על הצבא והצי הגרמני. כמו כן היא מוחה נגד ההשערה, שהשלטונות הגרמנים לא הענישו את האשמים במעשי פשע. הצבא והצי הגרמני ממלאים גם במלחמה הנוכחית את חוקי העמים והאנושיות, והחוגים השליטים משגיחים באופן נמרץ, שכל העבירות בנידון זה תהיינה נחקרות ונענשות.

גם שלשת המאורעות שהובאו ע"י הממשלה האנגלית נחקרו בשעתם היטב ע"י השלטונות הגרמנים. עם זה הוברר, שבשעת הטבעת אנית הקיטור האנגלית „אראביק“ ע"י תת-מימית גרמנית, נוכח מפקדה של אותה התת-מימית, כי אנית הקיטור אומרת לכונן את שיטה לעומת התת-מימית ולבתקה, ולכן הגין רק על עצמו, בשעה שעבר לידי ההתנפלות. ביחס להמאורע השני שנזכר בדבר מוקשנית גרמנית שהתנפלה על תת-מימית אנגלית במימי דניה, הוברר, שבמימי הרצועה ההיא בא לידי קרב בין שתי האניות האלו ועם זה הגינה על עצמה התת-מימית באש תותחים; הממשלה האנגלית יכולה פחות מכל לדבר על הפרת הנייטרליות הדנית, אחרי שכחות-הצי האנגלים התנפלו פעמים רבות על אניות גרמניות במימי רצועת נייטרליות. בנוגע להשמדת האניה האנגלית „רועל“, הנה בזה הוצאו לפועל אמצעי-הנקם, שעל אדותם הודיעה הממשלה הגרמנית בפברואר 1915; אמצעי הנקם האלה מקבילים לחוקי העמים, מפני שאנגליה מתאמצת לסגור, בניגוד לחוקי העמים, את מסחר הים בין הארצות הנייטרליות וגרמניה, למען הפריע בעד הובלת מכולת וצידה לגרמניה ולמען הרעיב את העם הגרמני, ואשר בעד זה צריכה הממשלה הגרמנית לאחוז באמצעי-נקם מתאימים. בכל שלשת המקרים האלה התכוננו כחות-הצי הגרמנים רק להשמיד את אניית האויב ולא לרצוח את אנשי האניות, שחפצו להציל את נפשם; [השמועות ש]החיילים הגרמנים רצו להשמיד את אנשי האניות, אינן נכונות.

הצעת הממשלה הבריטית למסור את שלשת המאורעות הקודמים לחקירה יחד עם מאורע „באראלונג“ לבי"ד-צי אמריקני, אינה יכולה להתקבל על ידי הממשלה הגרמנית. היא מחזיקה בהשקפה, שהאשמות הנטפלות על אנשים מכחות-המלחמה הגרמנים צריכות להתברר על ידי השלטונות הגרמנים, אשר הם לא יהיו משוחדים בנידון זה וגם יוציאו את הפסק הצודק. הממשלה הגרמנית לא הציעה לפני הממשלה האנגלית גם היא דרישה אחרת, מפני שאינה מפקפקת אף רגע, שבי"ד של אופיצרים אנגלים יעניש כראוי על הרצח הזה, שנעשה במעל ובמורך-לב. הדרישה הזאת היתהת עוד צודקת יותר, באשר העדויות שהוצעו לפני הממשלה האנגלית במאורע זה היו של עדים אמריקנים, כלומר, נייטרליים, המוכיחים את אשמת המפקד והחיילים של ה„באראלונג“.

האופן, שבו השיבה הממשלה הבריטית על הממורנדום הגרמני, אינו מתאים לפי צורתו ותכנו לחשיבותו של המאורע ועושה לאי אפשר בשביל הממשלה הגרמנית לשאת-וליתן עמה עוד בענין זה. הממשלה הגרמנית מאשרת אפוא בתור תוצאות המו"מ, שהממשלה האנגלית השאירה את הדרישה הצודקת לעשות חקירה במאורע „באראלונג“ בלי תוצאות באמתלות תהו, ועשתה בזה את עצמה אחראית בעד הפשע הכבד נגד חוקי העמים והאנושיות. כנראה, היא רוצה ביחס להתת-מימיות לכפור באחד מהסעיפים הראשונים של חוקי-המלחמה האומר, כי על אויבים הנמצאים מחוץ לקרב צריכים לחוס. היא חושבת להפריע באופן זה בעד התת-מימיות הגרמניות מלנהל את פעולות המלחמה שלהן.

אחרי שהממשלה האנגלית דחתה את הדרישה להעניש את הפושעים במאורע זה, רואה עצמה הממשלה הגרמנית נאלצת לקבל על עצמה את הענשת הפשע ולאחוז באמצעי-הנקם המתאימים לו.

ברלין, 10 ינואר, 1916


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 14, 17 בינואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

התת מימיות הגרמניות הטביעו כאלף אניות עד היום – 1916

מסביב למלחמה.

מעשיהן של התת-מימיות.

סופרו של ה„נעווע ראטערדאמ. קוראנט“ כותב, לפי"ד ה„ברל. לאָק. אנצ.“, כי למן היום, שבו הודיעה גרמניה, בט"ו פברואר 1915, ע"ד המלחמה התת-מימית, הטביעו התת מימיות הגרמניות והאוסטריות-אונגריות בס"ה כאלף אניות, עד היום, ובהן 620 אניות אנגליות. מ-620 האניות האלו היו 569 אניות-מסחר ונ"א אניות-מלחמה. מ-569 אניות-המסחר היו 358 ספינות-קיטור, י"ט ספינות-תורן, 127 ספינות-דוגה, 54 סירות-דוגה וסירת-מוטור אחת.

צרפת אבדה 74 אניות, ובהן 43 ספינות-קיטור, 13 ספינות-תורן, 30 ספינות-דוגה, ט"ו אניות של צי-המלחמה.

מאניות רוסיות הוטבעו 41, ובהן 14 ספינות-קיטור, 15 ספינות-תורן, וי"ב אניות של צי-המלחמה.

איטליה אבדה בחדש האחרון אניות רבות, 69 בס"ה, ובהן 34 ספינות-קיטור, 22 אניות-תורן, סירת-מוטור אחת וי"ב אניות של צי המלחמה.

בלגיה אבדה 4 ספינות-קיטור, 2 ספינות-דוגה, סירה קטנה אחת וסירה אחת המשמשת מגדלור.

מן הארצות הנייטרליות נשאה אבדות כבדות ביחוד נורווגיה, אשר אבדה 80 ספינות. 51 ספינות-קיטור, 26 ספינות-תורן, 2 סירות-מוטור ומגדלור אחד; דניה אבדה 22 אניות; י"ז ספינות-קיטור וה' ספינות-תורן. שוודיה אבדה 20 אניות: 15 ספינות-קיטור וה' ספינות-תורן. יון – שבע ספינות-קיטור. ספרד – שלש ספינות-קיטור. פורטוגליה – סירת-מוטור אחת. יאפוניה – חמש ספינות-קיטור. מאניות הולונדיות אבדו עד היום שלש ספינות. אמריקה אבדה ספינת-קיטור אחת. חמש ספינות אמריקניות אחרות אשר נפגעו לא ירדו מצולות. ברזיליה אבדה אף היא ספינת-קיטור אחת.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 173, 2 באוגוסט 1916, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הסירה תחת-המים – 1914

U-Boot_U-24_der_kaiserlichen_deutschen_Kriegsmarine.Scan_von_einer_alten_Postkarte_meine_Großeltern_von_1914_aus_dem_Nachlass

צוללת גרמנית, 1914. המקור: ויקישיתוף

מהנדס א. ק. פולי –.

הסירה תחת-המים.

(רשימות טכניות).

I.

כל המומחים בתכסיסי מלחמה באירופה, מודים עכשו, שגרמניה הכינה להם במלחמה הנוכחית עוד הפתעה גדולה מלבד תותחיה, והיא – פעולות הסירות תחת-המים. ששים אחוזים מאניות אויביה אשר צללו בתהומות, הודות לאש הימיה שלה ולמוקשיה, – נטבעו ע"י הסירות האלה. ובזה הראתה גרמניה שיש לאניות תחת-המים ערך חשוב לא רק בשביל הגנת חופי הארץ, שלכך נוצרו ע"פ תורות המלחמה הישנות, אלא גם בשביל ההתנפלות והשמדת האויב גם בחופיו הוא. וכדאי הדבר, עתה, בשעה שכל העולם מחכה בחרדת-נפש להתנגשות הציים האדירים של המעצמות הנלחמות, בשעה שחידת הנצחון תמצא אפשר את פתרונה בהפתעות יום-המחרת על הים, – לעמד קצת על קנקנן של האניות הנ"ל ולבאר את מהותן ואפני פעולותיהן.

הסירה תחת-המים – היא המצאת חצי יובל-שנים האחרון. מטרתה העיקרית היא: יכלת ההתקפה באמצע היום את אנית האויב ע"י משלחות מלאכים רעים – מוקשים הנעים מעצמם. אמנם לכך נועדו גם התרפידים (אניות המוקש) של כל המינים שישנם בציי העמים, אך פעולות התרפידים הן יותר מסוכנות בשביל עצמם: התרפיד הוא נראה וקל לגלותו. מלבד זה, יכול התרפיד לתקוף רק ביום, כי בלילה נשמר האויב לנפשו (מכבה את המאורות, מחליף את מקומו, מתגדר וכו'). ואנית המוקשים היא, איפוא, אין-אונים למצא את מקום תחנתו. וגם ביום, טרם אשר יספיק התרפיד לשלח על-פני מים את חצי-המות שלו, כבר הנהו עפי"ר מטרה לאש מקלעי אניות-האויב המטביעים אותו. מכל אלה החסרונות והמגרעות נקיה היא הסירה תחת-המים. היא שטה ואיננה נראה, ותוכל לעשות משלחתה ביום. אך למלא כליל את מקום ותעודות התרפידים, לא תוכל עדיין למרות כל שכלולה. והסבה העיקרית לזה הייא: קצר מהירותה. בנסעה תחת המים לא „תעשה“ הסירה (עפ"י מבטאם האופיי של חובלי הימיות) יותר מן 12 מיל בשעה, בו בזמן שהתרפיד רץ כ 36 מיל בשעה ויכול לתקף את אניות האויב במהירות מסען.

איך משיגה הסירה תחת-המים את תעודותיה לחצות את התהומות, להחזק בהן על עמק ידוע וברגע הרצוי לעלות על פניהן?

זאת היא שאלה טכנית שנפתרה בסירות ע"י שטות של אוצרות וגבי מטען (בלסטציסטרנות) ומשוטים מיוחדים המשמשים להתעמקות הסירה תחת-המים בשעת הליכתה ועצירתה על העמק הדרוש. בכל סירה יש מניעים של נפט בשביל לשוט על פני המים ומניעים חשמליים המוליכים אותה תחת המים. מכונות הדינמו המספיקות מזין חשמלי לאקומוליטרים נמצאות או על החוף או בסירה גופא. בזה תלויה כמות הנסיעה תחת המים. כשיש די חשמל במסכנות (אקומוליטרים) תוכל הסירה לעשות דרכה בכל און מהירותה (כלומר 12 מיל בשעה) למרחק של 36 מיל, ובקמצה על המהירות (עד 8 מיל בשעה) יש בידה היכולת לעבור שטח של 120 מיל. על פני המים, כשיש די חמר הסקה, תעשה הסירה במלא מהירותה (16 מיל בשעה) כאלף מיל, ובמסע יותר אטי (10 מיל בשעה) כשלשה-ארבעת אלפים מיל. הסירות תחת-המים הגרמניות שטות על פני הים במהירות 20 מיל לשעה, ובמצולות רק 12. הסירות היותר משוכללות יכולות, במשך 3 דקים, לרדת ממצבן על פני המים עמק לתוך התהום הימי.

מתחת למים תוכל הסירה להשאר כשלשה מעל"ע ומלחיה ישאפו לקרבם את אוירה במשך 12 שעות מבלי שיחושו צרך לחדשו. מחליפים את האויר ע"י מסכנות-אויר מיוחדות: משאבות החשמל מוציאות את האויר המקולקל ורוח חדשה תובא אל המסכנות. הסירות מוצאות את דרכן הנכון ע"י כלי-ראיה הנקרא פריסקוף (שטת זכוכיות וטלסקופים). כשמביטים בו יוצאה ארובת הכלי על פני המים. בסירות המשוכללות יש גם תחנות התלגרף האלחוטי, העובדות כמובן רק בשעה שהאניות עולות ע"פ המים. אם כן יכולות הסירות להתרחק ממקום יציאתן ולהשאר ביחוסים תמידיים ותכופים עם צי האמיריה. בכל סירה יש כ 12-8 כלי מוקשים, באופן כזה שתוכל לירות עד 4 מוקשים מכל צד בבת אחת.

היוצא מכל זה: הסירה תחת-המים המשוכללה היא כלי חפץ יקר ערך מאד מצד התכסיסי בידי המשתמשים בה. והמנצח על הים במלחמה הנוכחית אפשר שקולר רוב תקוותיו תלוי בה.


"החרות", שנה שביעית, מס' 31, 8 בנובמבר 1914, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

תחבולה למהר הנסיעה מפראנקרייך לענגלאנד – 1875

ירכתי לבנון

דבר בעתו

הנה הרעיון והחפץ להמציא תחבולה למהר יכולת הנסיעה מפראנקרייך לענגלאנד באופן בלתי מסוכן כמו שהם עתה שמוכרחים לעבור רק דרך אניות על לשון ים העובר בין שתי ארצות אלה, הנקרא בלשון צרפת קאנאל דע לא מאנשע (ר"ל זרוע ים האיטלאנטי, על גבול פראנקרייך צפונה.) הוא ישן נושן מאוד, ועתה רוצים להוציאו לפעולת אדם ע"י חפירת מערה גדולה וארוכה מתחת למימיו, ולעשות לה כפה ותקרה חזקה מאוד מאבנים ולבנים מלמעלה (איינע פעסטע אונד וואסערדיכטע וולבונג) למען לא יוכלו מי הים הזה שעליה לרדת אל תוכה (מה שקורין בשם טונעלל) כמו שנעשו כבר הרבה מערות כאלה ברגלי הרים וגבעות גדולים ורמים מקצהם האחד אל השני, ועוברים מהר חיש בתוכם על מסילות הברזל שנבנו בהן, כנודע כל זאת מכתבי העת היוצאים עתה לאור.

ולאמת דברי החכם שאמר (קהלת י"ט) „אין כל חדש תחת השמש“ גם בענין זה, אספר מה שקרה כבר בעבור זאת לחכם ורופא צרפתי אחד ושמו פעליט בשנת ה"א תקצ"ד, אשר רצה להשיג התכלית הנ"ל ג"כ, וחשב מחשבות לנסות זאת ע"י אניה ההולכת תחת מי הים (אונטער דער זעע) ויעש כן בעיר ס' וואלעריע אשר על חוף הקאנאל ההוא כי קבץ המון רב מיושבי העיר ההיא להראות הלא הגדול הזה, וירד לעיניהם באניה אל תוך הים להתכסות ולהתעלם שם מעין כל רואה חמש וארבעים רגעים 45 מינוטען, ואמר: כי אחרי עבור זמן זה יראה שנית לעיניהם, וזה היה בט"ו לחדש אויגוסט בשנה הנ"ל.

אפס כי אחרי רדתו שם הוחילו כולם עד בוש שעה תמימה (איינע פאללע שטונדעע) ולא עלה עוד, וייחלו לדאוג עוד יותר עליו פן הדביקתהו הרעה, אך לשוא היה כל עמלם ויגיעם לרדת אל הים בספינה כי הים היה הולך וסוער ולא יכלו להשיב אניתו אל היבשה כי כבר נתקו החבלים אשר נקשרה בהם, ורק אחרי אשר עמלו בכל עוז עד חצות הלילה ההיא הוציאו את החכם הזה מת, כי באו המים עד נפשו, ועוד לא נודעה הסבה אשר בעבורה נטבעה באניה, ואף כי עמלו יותר משתי מאות איש לא יכלו להוציא האניה הזאת ממצולות הים יען כי היה משאה גדול עד מאוד וכבד יותר מחמש אלפים ליטראות 5000 פפונד כי משקל האבנים אשר נתנו אל תוכה להכביד משאה ולהשקיעה שיעור וכמות הראויה בים (הנקרא בשם, באללאסט) היה ארבע אלפים ליטרות, מלבד כובד גוף החכם הנ"ל והאניה בעצמה, וכובד המים אשר ירדו אח"כ אל תוכה. גם האניות הקטנות הנקראות בשם (שאלופפען) אשר קשרו בספינה הנטבעה למען הוציא אותה על ידן נמשכו ממנה אל המצולה, ולא יכלו להעלות האניה אל שפת הים הגבוהה מאוד, ורק על ידי אשר שברו את הדלת מפתח האניה תחת המים, הוציאו את האומלל הזה משם.

זה הוא גורל ומנת איש חכם זה אשר חרף נפשו והשליכה מנגד למען רבות לפי מחשבתו ותוחלתו את חכמתו וידיעתו מחוקי התולדה (דער נאטור געזעטצע) ולב כל רואיו ושומעי מקרהו זה דאגו עליו ועל כי לא נעשתה עצתו, אשר רבת התועלת היתה ליושבי שתי הארצות האלה אשר ירבו לעשות תמיד מסחר וקנין יחדיו.

ואף כי מצד מצות התורה, „ונשמרתם מאד לנפשיכם“ והמוסר, אין ראוי לאדם להסתכן בנפשו ולהערות אותה למות בעד כל רעיון [?] ומעשה זר כזה אשר הוא נגד משפט השכל הישר הולך, בכל זאת יקר בעיני כל משכיל אמתי מות איש חכם זה ברצותו לחשוף מצפוני הטבע ונפלאות יוצרה, ממות כמה רבים ועשירים אשר יחרפו לפעמים את נפשם רק למען הרבות הון ובצוע בצע כסף אשר מהם אחז"ל (פסחים כ"ה) „יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו“.

ח"י פאללאק


"הלבנון", שנה אחת עשרה, מס' 26, 10 בפברואר 1875, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אניות ההולכות מתחת למים – 1914

שונות.

אניות ההולכות מתחת למים.

הפרופיסור הצרפתי טורניי, הוכיח בספרו אשר הוציא בימים האלה, כי האניות האלה אינן המצאה חדשה, כאשר חשבו עד היום, כי כבר נודעה לאנשים גם בשנים קדמוניות.

במאה השבע עשרה למספרם, כבר בנו אניות ההולכות למים, אך המצאתן ישנה הרבה יותר מאד. גם הפילוסוף אריסטו יספר על אניה כזאת, כאשר עשה אלכסנדר מלך מקדון לחפצו בעת הלחמו על עיר החוף צור, שלש מאות שנה לפני הספירה הנוצרית.

איש דני ושמו קרנליוס ון דריבל הפליא את יושבי לונדון בשנת 1620 באניה תחת-מימית אשר בנה, ואשר הובילה שנים עשר נוסעים ובהם המלך האנגלי יעקב הראשון.

ולפני הימים ההם, בשנת 1534, יעץ נזיר אחד, כי יבנו אניה של מתכת, אשר לא יוכלו המים לבא בה ואשר תוכל לשאת ולסבול את לחץ המים ממעל, כי יעמסו אל תוך האניה הזאת משא לפי משקל המים, אשר תקח האניה את מקומם, ויעשו לה אופנים. אז תלך האניה על קרקע הים או הנהר, או כי יעשו לה משוטות ושטה לא עמוק מתחת לים. אויר יובא אליה דרך צנורי עור, אשר לא יוכלו המים לבא בם. על-ידי הצנורות האלה יוכלו אנשי האניה גם לבא בדברים עם האנשים אשר על הארץ.

גם הציע עוד הצעות אחרות על-דבר בנין אניות תחת-מימיות. ההצעה האחת לעשות אותה כתבנית פעמון גדול אשר בו חלונות רבים ומכסהו שטוח, למען תוכל להוביל עמה נוסעים. השנית, לעשות את האניה תבנית דג למען תוכל האניה לשוב על עבריה הנה והנה על נקלה על האופנים אשר יעשו לה מתחת. אויר לנשימה יביאו אליה דרך מכונות עור, אשר יבא ויצא דרכן האויר. אור יתנו לאניה דיגי הפוספור המפיצים מתוכם אור, אשר בתוך הים. ולמען דעת את הדרך ילכו בה יהיה להם המחט הצפוני.

אניה תחת-מימית כזאת נבנתה אח"כ בשנת 1540 על-ידי הצרפתי פרדין וגם היתה טובה ודרושה אל החפץ.


"החרות", שנה שביעית, גליון ח (8), 2 באוקטובר 1914, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הצוללת U-9 בים הצפוני – 14 בנובמבר 1915

Besatzung des U-Bootes U 9

צוות הצוללת הגרמנית U-9. המקור: ויקישיתוף

“U.9„ בים הצפוני.

(מתוך פנקס הרשמים של משתתף. *)

מעבר לנשיאי העבים הרבים שקעה דומם השמש האדומה מטה, מטה. על פני הים מרחפת רוח צפונית-מערבית ומכה גלים במי-הים הדלוחים, הבאים עם מוצאו של הנהר „אמס“. תרשים וצרורות נגרפים עם הזרם הזועף, מלא-הקצף. בהמולה ושאון רודפים הגלים זה את זה, רודפים ונשברים, נשברים ומתגוללים הלאה. מרחוק באים הזרמים, קצפם יז כקצף העולה מנחירי סוסים אבירים, הם זורמים קדימה, קדימה למרחבי אין-קץ אל-יד החוף, עומדות זו אחר זו שש צוללות, כש„פניהן“ מועודת אל המרחב ול„אחוריהן“ הן מחוברות ב[?]קרות-של-ברזל אל העגן הגדול, התקוע באדמת החוף הטחוחה. המים גאו, הגלים מכים בצוללות, נשברים ומכלים שארית-קצפם בשפה המשתרעת לפניהם. הצוללות מחכות לשפל, שיתן להם את האפשרות להפליג צפונה-מזרחה, אל מרחבי הים הצפוני, אל מקום-המשמר.

השעה השמינית צלצלה. בצוללת הובאו כל הסדרים הדרושים, איש איש על משמרתו, המכונות החלו את פעולתן, המים נחצו – ולאט-לאט מחליקות הצוללות אחת-אחת, והצוללת “U14„ מנהלתן, אל תהום-האפלה. עלטה ודומיה… אורם של המגדלים, הממלאים תמיד את המעבר אל חופי-הים הצפוני כבה; רק מהגבול ההולנדי מגיעים עוד קיים, קיים של אור כהה, חודרים רך האפלה – ומשליכים צללים רועדים על פני התהום הגונחת. חשך, והחשך כמה טוב הוא לנו, כמה מועיל. רגעים אחים עוברות הצוללות מעל פני המים. הנסיעה היא יותר נוחה… עודנו נסחפים עם זרם מי-הנהר, צפונה! כח המרוץ מגיע לארבעה-עשר קשרים, מזמן-לזמן אנו צוללים יותר ויותר, צוללים ומופיעים שוב על-פני המים, מעין תמרונים של „ימים כתקונם“…

– – – על הצוללת המנהלת „U14“ מבריק ניצוץ של אור. מן הנטיה הצפונית-מערבית ענה לעומתו ניצוץ שני – אנו נפגשים עם התחנה Barkum. בסירוגין מחליקים על פני הגלים הפזיזים סימני האור, הנמסרים מן התחנה הנזכרת. רעיון גדול, ניצוצות קטנים.. כתב-האור! וממששים המה האורות, מגששים באפלה, מחטיאים לרגע את המטרה, עד שהם קולעים אל המקום הדרוש. השפה האלמת פוסקת, ושוב – רק המית הים האלם העלוב.

אך שוב ניצוצות של U14, מתוך מגדל-הצופים, הנטוי רק מעט מעל לשטח-המים. הצוללת עושה נטיות שונות, ואחריה גם חמשת הצוללות הנותרות. סימני אור, ניצוצות ושוב עלטה. על יד התחנה Burkum נמצא המשמר של צלבני ציינו. אנו מפליגים מערבה, והפעם הצוללת „U9“ בראש. יותר ויותר אנו קרבים אל שלשלת האיים האחרונה של מולדתנו האהובה בחופי הים הצפוני, ומאחרי האיים האלה רובץ התהום הפעור וער. פעולת המכונות הפנימיות של הצוללת חלשה. עומדים אנו איש על משמרתו כשאנו לובשים אדרות קלות ומביטים רק נכוחה, הימה. הוצאתי לרגע את שעון הכיס אשר לי, שלוח-ספרותיו מואר מאליו. השעה העשתי עשרה הגיעה. גשם קל זלף על פני הגלים. כוכבים אחדים נראו פה ושם בעלטה, ומאחורי הצוללת נצבו הגלים כמו נד, הם סואנים ומכים, זועפים ושוטפים – אך אנו קדימה! מתוך העלטה רואים אנו חלקי הגוף הענקים של צלבן. הולכים אנו וקרבים. זוהי אניתנו המשורינת „לייפציג“. – ושוב מחליפה צוללתנו סימני אור עם גשר-המפקד של ה„לייפציג“. בכל הסביבה השלך הס. U14 התקרבה אל הצלבן, קבלה אי-אלה פקודות קצרות, שבה ותתרחק. מן הגשר נראו שוב פקודות בצורת קרני אור חשמליות. U9 קלטה את הקרנים – ותתקרב. על שאלת מפקד ה„לייפציג“: „מי הצוללת?“ ענתה זו האחרונה: „U9 – – – „מוילהלמסהפן מודיעים לי בניצוץ-חשמלי, כי על מוצא הנהר שלדה, בבלגיה, הולכים ומתקבצים כחות ימיים של האויב. U9 תסור מיד לתחנת “Hoek Van Holland„ לפעל שם כפי יכלתה. נסיעה מוצלחת“. – – – זו היתה הפקודה החדה, שנמסרה לU9 בנצוצות-חשמליים ע"י השחרחוק מגשר-המפקד של ה„לייפציג“. הצוללת חכתה עד אשר יעבר הצלבן את דרכו, ואחר הפליגה בחדות לעומת התעלה של כלה-דובר. „לפעולה“ ! „לפעולה“ ! היו קריאותיו המזרזות של מפקד הצוללת.

ערפל קל השתרע לפנינו; במזרח אמנם כבר החלו אורות השחר מבצבצים ועולים, ואולם אנו עדיין שרויים באפלה. עברו רגעים רבים, האורה מאחורינו הולכת ומתפתחת. גם לפנינו הרחק, מבקיעות ומופיעות קרני-שמש הבקר, שמי התכלת הרחבים המשתרעים מעלינו מוארים… אנו ממשיכים את דרכנו בזהירות וזריזות. הצוללת צללה תחת המים, משקפות-הראיה ויתר המכשירים הדרושים נתכוננו. לתוך השפופרת הגדולה אני משקיף ורואה מסביבי רק שמים. שמים ומים !

השעה החמשית. מפקד-הצוללת המליט אי-אלה פקודות שנונות מעמדתו על-יד משמרתו: מרחוק, בקצה האפק, נראים לו שלשה תמורי-עשן דקיקים, מקבילים זה לזה; התמורים מתפתחים מרגע לרגע: אלה צריכות להיות אניות גדולות. מהומה לרגע קט קמה בצוללתנו. לב כלנו רעד בין שמחה לתקוה. למעלה, סמוך למגדל-הצופים עמדנו ונבט, ונתבונן היטב, היטב.

„שלש אניות מסחר“! אבל לא – אניות מסחר לא תסענה בלויה „משולשת“.

„לצלל! „האויב עלינו!“ – צעק המפקד. נטינו את המשקפת בחצי-מטר מעל לפני-הים. הגלים שהכו בצוללת כסו אותה מפעם-לפעם וגם את הזכוכית-המגדלת שבקצה השפופרת; המחזה נעשה לעינינו יותר ויותר ברור: הנה המעשנות, הנה גם התותחים הכבדים, כאלו זה עתה קמו מתנומתם בליל-האפלה שעבר ויפערו את לועם הרחב – ויפהקו! „זהו הצי האנגלי!“ נזעקנו. כן, עכשיו הוא מתגלה לפנינו בכל הדרו. עפ"י מבנה האניות, הרכבת תותחיהן, הכרנו עם דמדומי הבקר את האניות: „אבוקיר“, „קרסי“, „הוג“. נסיעתן היתה אטית. בסירתנו הרגשה תנועה חזקה: „לעבודה אחים, לעבודה“! –

SM_U_9_800px

הצוללת U-9 לפני המלחמה. המקור: ויקישיתוף

צללנו מתחת לפני המים לבל יגלונו האנגלים מתרניהם, הקטנו בצוללתנו את האור החשמלי ומכונות הספקת-החמצן לנשימה החלו את פעולתן. אנו נמצאים כששה מטר מתחת לפני המים. תוצאות פעולתנו עכשיו תלויות רק בכוון מהירות הנסיעה, בדיוק המרחק והנטיה; עלינו רק לסדר תכניתנו בחשבון מדויק. לכלי-הראיה איננו נזקקים יותר. סדרנו בלוית-המפקד ציור קל, שיסמן לנו את איכות-ההתקפה על האויב הנמצא בקרבתנו, אנו צריכים להמצא קרובים מאד אל האניות, רק כארבע מאות מתר מבדילים בינינו ובינן. וכעת מוטל עלינו תפקיד-הנסיעה היותר כבד, עלינו לדייק בכוון החשבון. עלינו למגדל-המצפה, אחר שבצוללת למטה היו כל המכשירים מוכנים לקרב ורמוני-התרפיד הפלדיים מוכנים להתפרץ עם כל הגה קל.

אנו מתרוממים קצת למעלה, מתרוממים ומביטים… עוד מבט אחד על הקרסי היפה – ואנו צוללים! מפקד הצוללת שלנו הספיק לכון את חשבונו בדיוק; רק עוד מאה מתר בינינו ובין התיכונה שבשלשת אניות האויב. לרגע רבתה התכונה על-יד מכונת-הקלע, ותרפיד מבריק יצא מתוך סירתנו, חצה בשריקה את המים… שניות אחדות חלפו… ורעד נורא זעזע את סירתנו הקטנה וקול המיה איומה הביאו אלינו הגלים… מעין זרם חם מלא את חדרי לבבנו; ואולם עוד טרם כלתה העבודה: שתי האניות הנותרות עודן מטילות חפשי. השניות נהפכות לנו לרגעים ואלה לשעות תמימות. כל שניה ושניה מביאה עמה פקודה חדשה: המפקד עומד ועושה את שלו במרץ ועיניו מפיקות אמץ.

אנו משקיפים בסקרנות מרובה דרך השפופרת הנטויה. הקרבנות נראים דרכה לעינינו בכל צורתם האיומה; הפוכה על צדה רואים אנו את לויתן-הברזל הענקי. המכונות והברגים עודם נעים, אבל מעלים רק רוח בתנועותיהם ולא קיטור. היא צוללת מרגע לרגע והמים האדירים מכסים לאט-לאט את בן-הצי האלביוני.

שני הצלבנים הנותרים מתקרבים אלינו; אבל מתוך תנועותיהם נכר, שאינם מרגישים כלל על מציאותנו; תותחיהם טרם הוכנו לפעולות-קרב; בטח חשבו כי אחד המוקשים היה בעוכרי בת-לויתם השלישית.

בינתים רבתה בסירתנו השמחה. בשורת-הנצחון הובאה חיש אל חברינו הנמצאים במדור התחתון של הצוללת ומחכים בקצר-רוח לתוצאות פעולותיהם. קריאות „הידד!“ לקיסר ולאומה הגרמנית זעזעו את ארבעת הדפנות של הצוללת הקטנה.

הספקתי עוד להציץ דרך מגדל-הצופים ואראה את המעשנה השלישית של „קרבננו“ הולכת ומתכסה בקצף-הגלים; עוד רגע והיא צונחת לנצח האניה האדירה. הקוים הראשונים של שמש 23 ספטמבר מאירים את חלקה התחתון של האניה ולאורם אני קורא את האותיות המוזהבות “Abukir„ ותוך כדי לקוט-האותיות עולים על לוח זכרוני רגעים היסטוריים גדולים, זכרונות נפוליון וציו הגדול, שנשמר ע"י המפקד האנגלי נלסון Tempora mutantur…
אחרי רגעים אחדים שטו עוד פה ושם קרשים שונים וחלקי-תרנים, מעשנות ודומיהם; אחדים ממלחי-האניה נלחמו בחרף-נפש עם הגלים ויחישו להם מפלט אל סירות-ההצלה שנשלחו להן מאת שני הצלבנים הנותרים.

– – – צללנו בשנית… אחרי פקודות קצרות וכוון-המרחק ודיוק הפעולה, עזב כדור שני את שפופרת המקלע… חמשה רגעים עברו… וגם הקרבן השני כרע. נשארנו על עמדותינו כנטועי-מסמרים, הלומי שכרון-הנצחון. מתוך קנה הראיה רואים אנו את האנגלים המתקבצים על מכסה הצלבן השלישי, שנותר להם לפליטה… בודקים דרך שפופרותיהם, מחפשים אנה ואנה – לראות אי-מזה נפתחה הרעה…

אנו לא זזים. אמנם האויר בסירתנו הולך ונשחת, וכמות החמצן הנכנסת על ידי מכונות העבוד אינה מספיקה, אבל אנו צריכים עדיין לשהות סבלנות, סבלנות!. רק אחר כשעה תמימה יכלנו לעלות לזמן מה מעל לגלים שרעשו מתוך פרכוס מאות המלחים… שאפנו אויר צח ושמש הבקר חממתנו!…

המפקד מוסר שוב אי אלה פקודות שונות… שוב הכנות מרובות על ידי המכונות הפנימיות ומכונות הראיה השונות… ואנו צוללים בשלישית. האניה השלישית עומדת במרחק של מאה מתר ממולנו. עבודת ההצלה והטפול באומללים הרבים עכבה אותה כנראה ולא נתנה לה להמליט לכל הפחות את עצמה לשלל…

– – שתי יריות תרפיד פלטו שוב מתוך לוע הצוללת שלנו, אחר דומיה ממושכה של רגעים, שבהם התכונו המפקדים אל מטרתם… שתי היריות קלעו בבת אחת בבשר הברזל ותבקיענה אותו… שאון נורא קם על הים. דומם צללה גם השלישית…

ובזה כלתה מלאכתנו…

800px-SM_U9_Postcard

גלויה המנציחה את עלילותיה של U-9. המקור: ויקישיתוף

התרחקנו למרחק של חמש מאות מתר ממקום האסון. כעת בודאי לא תהיה בנו יד האויב לרעה. לועם של התותחים הכבדים מלא מים, כתנין הפוך מוטל גם הקרבן השלישי והאחרון לפנינו, כארונו של מת. ויודעים אנו שלמאות מצאו פה קבר מלחיה של „מלכת הימים“, וגם בלבנו עד עדיין הרגש האנושי, אותו הרגש „הברברי“ שמנו בנו אויבינו גם הוא יודע גבול. כעין עננה של תוגה מעיבה את נצחוננו – אבל יחד עם זה חשים אנו כי גדול ויקר לנו הנצחון הזה!.

אחרי רגעים אחדים הרגשנו, כי פה ושם מתגלות עוד סירות-תרפידים של האויב, הבאות לפרע לנו כגמולנו. הנה אחת, שלש, חמש – – – זוהי פלוגה מזוינה של שש סירות הרודפת אחרינו בכל עז בנטיה מזרחית-דרומית. היינו נאלצים לרמות את הרודף ולעבר לנטיה אחרת, אל המערבית-דרומית; צללנו תחת המים לשלשה, ששה ושמנה מתר. פקודותיו של המפקד חדות ושנונות – רגש השמחה פועם בלבבנו. במהירות אנו נוסעים הביתה, להביא בידים רועדות את הנצחון הצעיר לימתנו האדירה.

תרגם: רוממתי-עזר.

*) מפני ההסגר הימי ששמה גרמניה ביום 18 פברואר ש"ז על חופי אנגליה בעזרת צוללותיה הננו מוסרים בזה תיאור של נסיעת הצוללת הגרמנית הידועה “U 9„, שנחלה לה ולצי הגרמני נצחון מזהיר בהטביעה שלש אניות שריון אנגליות: „אבוקיר“, קרסי“, „הוג“ ביום 21 ספטמבר על יד Hoek-Van-Holand. – המערכת.


"החרות", שנה שמינית, מס' 48, 14 בנובמבר 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.