הודעה לעברים הבאים באניות לחוף יפו – 1913

מכתבים למערכת.

[…]

הודעה לעברים הנוסעים לארץ ישראל.

כדי להקל על הבאים את הירידה מעל האניה, את הטפול והמשא ומתן עם בעלי הסירות והספנים, הסבלים ופקידות המכס, ולהגן עליהם מפני הרמאים, קבל הועד של העדה העברית ביפו על עצמו לפקח על עניני העברים הבאים באניות לחוף יפו.

בשביל זה הזמין ועד העיר איש מיוחד, שתפקידו הוא לעלות על כל אניה ואניה הבאה ליפו ולעזור להעברים, שבאו באניה, בסדור עניניהם על החוף.

כל מי שרוצה לרדת בסירות המוכנות בשביל הנוסעים העברים, העומדות לפקודתו של ועד העיר, ולהשתמש בעזרתו של מורשה הועד, מקבל ממנו על האניה כרטיס ירידה בשכר שלשה פרנקים לגדול ופרנק אחד וחצי לילד משש עד שתים עשרה שנה.

כדי שלא יצטרך הנוסע לפתוח את צרור כספו על האניה בשעת הבהלה והחפזון של הירידה, טוב שהנוסע דרך אודיסה או דרך ווינא יקנה כרטיס ירידה בלשכת המודיעין של הועד לישוב א"י שבאודיסה או בלשכת המודיעין שבוינא לעניני ארץ ישראל. את הכרטיסים הללו ימסרו למורשה ועד העדה, העולה על האניה ביפו, והוא יתן להם כרטיסים אחרים במקומם בלי הוספת שכר.

בשכר הנזכר מורידים מן האניה את הבאים, אותם ואת חפציהם, שהביאו אתם באניה (מלבד רהיטים), וגם מובילים את החפצים אל העיר למקום הדרוש לבעליהם.

ממול פקידות המכס יש „מחסן לנוסעים עברים“ של ועד העדה, שהבאים יכולים למסור בו את חפציהם לשמירה בשכר 1 מטליק (בערך שתי קופיקות) בעד כל חבילה וחבילה ליום. החפצים מתקבלים לשמירה רק לשבוע ימים. הובלת החפצים מן המחסן אל העיר נעשית במשך שבוע זה על חשבון ועד העדה.

ועד העדה משתדל גם לפקח על האכסניות שבעיר יפו ולהגן על עניני האורחים שם. האיש, שבעל האכסניה שלו התנהג אתו שלא כהוגן, מתבקש לבא ולמסור את תלונתו לועד העדה.

מורשה-הועד העולה על האניות לפגוש את הבאים נושא על חזהו תָו עם הכתובת: „מורשה ועד העיר לפגישת הבאים“. –

ועד העדה העברית של העיר יפו.


"הפועל הצעיר", שנה ששית, מס' 33-34, 13 ביוני 1913, עמ' 21. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

רשמי המלחמה ביפו – 1914

יפו.

רשמי המלחמה ביפו. – עירנו, הנחשבת לעיר-החוף הראשית של א"י, נמצאת עכשיו כמו במצור. מיום השלישי שעבר, שאז עגנה בחיפה האניה „קלודינה“ שהפליגה למרסיליה, לא עגנה פה אף אניה אחת. האניה האמריקנית שצריכה היתה לבוא ביום החמישי מפורט-סעיד ולהפליג לבירות ולקושטא לא באה גם היא. האניה הרוסית „צ'יחצ'וב“ שעליה נסעו הרבה יהודים לא באה מפחד איזו התנפלות בים ומהרה מיד להמלט לחופי מצרים, והנוסעים הנמצאים בה יגיעו ליפו ביום השני באניה הכ'ידיבית. גם אניות צרפתיות לא תגיענה יתר לחופנו רק ביום השני תבאנה האניות הכידיביות, האטלקית והאמריקנית ועוד אפשר יהיה לנסוע לבירות ולקושטא. האניות האוסתריות נלקחו כלן ע"י הממשלה האוסתרית לצרכי המלחמה וע"כ בכל זמן המלחמה לא תבקרנה אניות ה„לויד“ בחפי ארץ ישראל.

מחסר אניות אין יכולת גם לגרמנים ולאוסתרים שנקראו אל תחת הדגל לנסע לגרמניה, וע"כ עזבו ביום הששי כל הנתינים הגרמנים הצעירים את עירנו בעגלות, ונסעו לחיפה ומשם יסעו ברכבת לקושטא דרך דמשק וחלב. בין הנוסעים לגרמניה היו גם צעירים יהודים אחדים. הנתינים הצרפתים נסעו לצרפת ביום השלישי באניה צרפתית.

רבים מהאורחים שבאו לבקר את א"י לימי הקיץ מוכרחים איפוא לרגלי המצב להשאר למרות רצונם בעיר ולחכות לאניות.

ידיעות ע"ד המלחמה כמעט שאינן מגיעות כלל ליפו, חוץ מהצירים של הממלכות הזרות שלהם מגיע לפרקים איזה תלגרם. תלגרמי „רייטר“ אינם מגיעים ליפו. אמנם השתדל העתון הערבי „פלסטין“ לעשות חוזה עם חברת רייטר כדי להמציא תלגרמים לקהל היפואי, אך מפני קשי הדבר עוד לא הצליח הדבר בידו. וע"כ מתפשטות שמועות שונות ע"ד המלחמה בעיר וקשה כמובן לדעת עד כמה מן האמת יש בהן. כך למשל נפוצה כאן שמועה ביום הששי כי הגיע תלגרם שבו מודיעים כי הצי האנגלי כבר יצא לקייל להלחם עם הצי הגרמני.

אומרים כי בפטרבורג ובמוסקבה שוררת מהפכה נוראה ולגדודי הממשלה קשה להלחם עם המהפכנים.

תלגרמים לרוסיה אי-אפשר לשלוח כלל מפני המלחמה. למקומות אחרים מקבלים תלגרמים אבל בלי כל אחריות.


"החרות", שנה ששית, מס' 250, 9 באוגוסט 1914, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

תכנית הנסיעה מטריאסט ליפו ולחיפה – 1913

19090108_trieste_molo_san_carlo

רציף סן-קרלו בטריאסטה. המקור: ויקישיתוף

מִכְתָּב אֶל הַמַּעֲרֶכֶת.

בבקשה לפרסם בעתונכם החשוב את הידיעות הללו מלשכת המודיעין שבווינה לעניני ארץ-ישראל: (Palästina-jnformationsbureau, Wien II, Karmeliterplatz 1).

תכנית נסיעה מטריאסט ליפו ולחיפה באניות ה„ללויד האוסטרי“.

במסלה הסורית: האניה יוצאת מטריאסט בכל יום ראשון בשבוע בשעה הראשונה אחרי הצהרים ובאה לאלכסנדריה ביום ו' בשעה ½3 אחרי הצהרים. מאלכסנדריה יוצאים ביום ג' בשעה 5 אחרי הצהרים ובאים ליפו ביום ה' בשעה 7 בבוקר, לחיפה בשעה ½1 בלילה.

מחיר הנסיעה (אחרי נכיון ההנחה הנתנת לנוסעים על ידי לשכתנו): ליפו – לנוסעים במחלקה III (על מכסה האניה, בלי מטה ומזון) – 38 כתרים (Kronen); במחלקה II – 210.60 פרנק בצירוף המזון; במחלקה I – 303.60 פרנק בצירוף המזון. לחיפה – במחלקה III – 39 כתרים.

במסלה המהירה: יוצאים מטריאסט ביום ו' בשעה הראשונה אחרי הצהרים ובאים לאלכסנדריה ביום ב' בשעה 2 אחה"צ. מאלכסנדריה יוצאים ביום ג' בשעה 5 אחה"צ ובאים ליפו ביום ה' בשעה 7 בבוקר, לחיפה – בשעה ½1 בלילה.

מחיר הנסיעה: ליפו במחלקה IV (על מכסה האניה, בלי מטה ומזון) – 45.50 כתר. במחלקה III (עם מטה) ומאלכסנדריה במחלקה II במסלה הסורית (בלי מטה) – 82 כתר. מזון עד אלכסנדריה – 11.50 כתר. במחלקה III ומאלכסנדריה II סור. (כל הנסיעה עם מטה) – 100.30 כתר. מזון – 25.70 כתר. במחלקה II – 295.60 פרנק בצירוף המזון. במחלקה I – 426.60 פרנק בצירוף המזון.

לחיפה: במחלקה IV – 47 כתר; במחלקה III – 84 כתר; במחלקה III ומאלכסנדריה II סור. – 107 כתר. מזון 43 כתר.

לכל נוסע יש הרשות לקחת אתו צרורות חפצים: במחלקה I עד 100 קילוגרם, במחלקה II – עד 60 קילוגרם, במחלקה ג' וד' – 30 קילוגרם.

מחיר כרטיסי ירידה לחוף יפו 3 כתרים לאיש (עם צרורות חפציו). הנחות לנסיעה נתנות רק לנוסעים הבאים ללשכת המודיעים לא יאוחר מיומים לפני הפלגת הספינות.

המהגרים המשתמשים במחלקה III של המסלה הסורית או במחלקה IV של המסלה המהירה מקבלים גם הנחה של 50% למסע הפשוט במחלקה השלישית של מסילת-הברזל הדרומית מוינה לטריאסט. מחיר הכרטיס המוזל – 11.75 כתר.

הסכום המינימאלי הנחוץ למהגר להוצאות הנסיעה מווינה ליפו מלבד המזון הוא במסלה הסורית (משך הנסיעה באניה – אחד עשר יום) – 52.75 כתר. במסלת החפזון (7 ימים) – 60.25 כתר. הנוסע שאין בידו תעודת-מסע משר הפלך צריך לשלם מלבד זה ביפו קנס עשרה פרנק.

מלבד לשכת המודיעין בווינה מספיקות ידיעות והנחות לנסיעה לשכת המרכז הציוני בברלין (Zion. Zentralsureau, Berlin W. 15, Saechsische str. 9) ולשכת המהגרים היהודים בטריאסט: (judisches Auswanderesbureau, Triest, Via del monte 1).

בכבוד רב ובברכת התחיה

לשכת המודיעין לעניני ארץ-ישראל בווינה.


"העולם", שנה שביעית, מס' 2, 28 בינואר 1913, עמ' 13. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

 

 

מהלך אניות הלויד האוסטרי – 1912

Austian_Lloyd_flags

דגלי חברת הלויד האוסטרי, 1910 לערך. המקור: ויקישיתוף

מהלך אניות הלויד האוסטרי.

לפני משך זמן הודענו על דבר השנוי שבא במהלך האניות של חברת  "Oesterreichischer Lloyd" שבמקום המהלך הישר יפו – פורט-סעיד עשתה החברה את מרכזה בבירות, וכל אניה היוצאת מיפו היתה צריכה לבוא מקודם לבירות ומשמה לנמל-סעיד. הדבר הזה הכביד והאריך את הנסיעה באניות אלו על הנוסעים לאירופה וכן על הבאים מהתם להבא, כי בעוד שהאניות הללו בעצמן עשו את דרכן מטרייסט לאלכסנדריה בשלשה ימים, ארכה הנסיעה מאלכסנדריה ליפו ארבעה ימים, כלומר מפורט-סעיד ליפו, דרך של י"ב שעות, נסעו במשך שלשה ימים, בשביל שהאניות הקיפו על בירות ומשמה ליפו.

בעתו עוררנו בהמוריה על הדבר הזה המוזר מצד עצמו, והמעציב בנוגע להתפתחותה של פלשתינה שזה עושה אותה לטפלה לסוריה.

כן עוררנו שזה מביא נזק למשלוח החבילות, קולי פוסטל, של הפוסטה האוסטרית. חבילות אלו נשלחות על פי החוק רק על ידי אניות אוסטריות, ובהיות שאלו עוברות מקודם על בירות טרם בואן לפורט-סעיד, הרי מאריכות החבילות הללו בדרך ובאות לאירופה באחור זמן.

כעת מודיעים לנו מהנהלת החברה כי השנוי הזה יחזור ויבטל, ומתחלת נובמבר תתחילינה שוב האניות לעשות את המהלך הישר יפו – פורט-סעיד.

מהלך האניות יהיה מעתה, לאמר מתחלת נובמבר, על פי הסדר הזה:

מיפו לאלכסנדריה תצא האניה בכל יום שני שעה 4 אחה"צ. תגיע לאלכסנדריה ביום הרביעי, בבקר.

מאלכסנדריה תצא ספינת מרוץ ביום החמישי 3 אחה"צ, תגיע לטרייסט ביום הראשון 4 אחה"צ.

ספינת סוריה הולכת מאלכסנדריה ביום השבת, תגיע לטרייסט ביום החמישי.

מטרייסט ליפו תצא ספינת מרוץ ביום השישי 1 אחה"צ. תגיע לאלכסנדריה ביום השני 2 אחה"צ ותצא מאלכסנדריה ביום השלישי 5 אחה"צ ותגיע ליפו ביום החמישי 7 בבקר, ותלך בערב לחיפה ותגיע שם בחצות הלילה.

ספינת סוריה תצא מטרייסט ביום הראשון 1 אחה"צ ותגיע לאלכסנדריה ביום הששי 1/3 3 אחה"צ.

עוד תקון חשוב עשתה החברה בקבעה מהלך ישר מחיפה ליפו מבלי להקיף על בירות, ותצא מחיפה ביום הראשון בערב.

כן ממשיכה החברה את התקון הנכבד שהנהיגה באניותיה להמציא מאכלות כשרים להנוסעים במדרגה הראשונה והשניה קונסירבים כשרים הבאים בתבות מיוחדות חתומות, ונעשים בהכשר רב ע"י אחינו היראים בפפד"מ תחת השגחת הרב ר' שלמה זלמן ברייער נ"י. הקונסירבים מכילים כל מיני בשר ותבשיל, ירקות ופירות, בהתאמה עם כל המינים העולים על שלחן עשירים ובעלי נסיון מעידים, כי הם ממלאים באופן היתר טוב הדרישות היותר גדולות. ולמען הסר כל חשש בעניני כשרות, יש בכל ספינה יורה חדשה של נחשת שלא תשמש לשום דבר מלבד להחם את הקונסירבים הבאים חתומים בחותמות מקוריים מפפד"מ, ויעלו כמו שהם על שלחן האורחים.

הנוסעים במחלקה שלישית אינם משלמים בעד אכילה בכ"ז יוכלו להשיג גם הם מהמאכלים האלה, בתור מקבלים פרטיים.

קערות, כפות, ומזלגות, יכינו למו האורחים בעצמם, כדי למנוע דאגה יתרה על הפרטים הדורשים השגחה, והשרות והנקיון של הכלים ימולאו ברצון איש ואיש שישגיח לעצמו לצאת מכל חשש ספק בנוגע להדחת ותערובת כלים.

ההנחות הנתונות לעוברים ושבים לא"י במחלקות ב' ג' ד'  ולהנוסעים בספינות מרוץ רק במחלקות ג' ד' ונתונות גם להלאה לנוסעים שיש להם כרטיסים מהפקידות האמשטרדמית בירושלם.


"מוריה", שנה רביעית, מס' 242, 4 בנובמבר 1912, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

תושית רב החובלים האוסטרי – 1910

בארץ ישראל.

סופרנו מן המודיעים כותב אלינו:

הנוצרים מן הכפרים אשר מסביב לירושלים מרבים לנוס מן הארץ, בכדי שלא יהיו מוכרחים לעבוד בצבא, ובשבוע שעבר נעצרו תשעה צעירים כאלה ויאָסרו במאסר. שני צעירים, נוצרים מבית לחם, שחפצו גם כן לעזוב את הארץ ולא יכלו להתפשר עם מלחי-הסירות מושלמים, בשכר הסירה המובילה אל האניה, נסעו לחיפה, ושם עלו על אניה אוסטרית לנסוע לאירופה. האניה הזאת נסעה מחיפה ליפו. כאשר עמדה האניה על החוף ביום השבת שעבר ומלחי הסירות עלו עליה, להוריד נוסעים שונים, ויכירו המלחים את שני הבורחים ויתפשו בהם ויביאום לבית המשפט ושם אסרום. קברניטה של האניה לא ידע דבר מכל המעשה הזה. אמנם הרימו האמללים קול צעקה, ואולם נטרפה צעקתם במהומה הרבה והשאון הגדול, השורר תמיד על כל אניה בעת עמדה על החוף. כאשר הגיע התור לאניה לנוע ממקומה, הרגיש רב-החובלים בחסרון הנוסעים, שנסעו במחלקה הראשונה, ויחקור וידרוש ויוָדע לו כל אשר קרה. ובעלות המלחים שנית על האניה, להוריד את החפצים שנשארו בה, ואת סירותיהם קשרו אל האניה, מהר הקברניט ויעל את העוגן והאניה יצאה לדרכה, והמלחים נשארו שבוים אתו. ובהיותו בתוך הים הודיע על פי אותות העשוים לדבר לפקידות-האניות ביפו, שתודיע למושל העיר, כי אם ישיב להאניה את שני הנוסעים הצעירים יקרא דרור למלחים, ואם לא יביא את המלחים לטריעסט ושם ימסרם למשפט על התנפלם על אניה אוסטרית ושדדו ממנה שתי נפשות. הפקידות מהרה והודיעה את הדברים למושל העיר ותהי המהומה גדולה, ולבסוף החזיר המושל את שני הצעירים והקברניט קרב אל החוף ויוריד את המלחים וסירותיהם.


"הצפירה", שנה שלושים ושש, מס' 11, 31 באוקטובר 1910, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

נמל יפו – יוני 1899

נוה היפו

בימים האלה עיני כל העם נשואות אל הים. העיר יפו יושבת היא על מבואות ים, ורוכלת היא אל איים רבים ואל ארצות רחוקות, סוחריה וכנעניה נכבדי ארץ, מלחיה, חובליה, בעלי הונה ועזבונה – כלם אל האניות אשר לחוף ים יְשַׁבֵּרוּן, ועתה יום הולך ויום בא, הים שוקט וגליו בדממת השקט ילחכו חול גבולם, והאניות לא תֵעָגֵנָה ולא תעמודנה בזה.

מפני מקרי המגפה שקרו באלכסנדריא של מצרים, גזרה הממשלה גזרת הסגר על כל האניות העוברות על פני ארץ מצרים, הסגר עשרה ימים, ואניות רבות חדלו מלאכת דרך מצרים, ואשר תלכנה בדרך הזאת ועברו על פני עירנו והלכו עירה ביירוט, העיר שיש לחופה בתי הסגר ומפקחים על דבר ההסגר. היה היו אניות אשר קברניטיהן אמרו כי לא עליהם חלה הגזרה, כי לא לקחו מאלכסנדריא מאום, ובכ"ז לא נתן להם מעמד בזה, כי אין ביד הרופא הממונה פה על הדבר לפסוק הלכה במקום שיש ספק, ותלכנה האניות לביירוט, ושם נמצא כי האחת שאבה מים מפורט סעיד אשר על ארץ מצרים תחשב, והשנית לא דקדקה היטב בלקחה הפוסט משם, וכו' וכו', ונתחייבו הסגר גם הן, ובין כה וכה גם הפוסט תעבט דרכיה, ויום יום מצפה העם כלפי הים לראות אם באה אניה, ועפ"י רוב אינם רואים מאומה, ונזק גדול מגיע מזה להמסחר, והרבה מפסידים מזה הנוסעים, היוצאים והבאים, וכל העם נוטל חבל בצערם, אחרי כי בי הדואר אינו שומר תפקידו, ובי הדואר בזה"ז אין לך אדם מישראל שלא יהיה לו עסק עמו.

וההכנות ביקב הגדול אשר במושב „ראשון לציון“ הולכות ורבות. עוד מעט והנה הבציר, וכלים וצרכים חדשים דרושים. אנית תרן גדולה מאד עומדת לחוף עירנו זה יותר משבוע, וידים רבות עסוקות להוריד ממנה כל הכבודה שהביאה להיקב, לוחות לחביות, קרשים, רעפים, לבנים, פחמי אבן וכו' וכו', הכל הולך על דבשת הגמלים אל היקב.

[…]

יפו ר"ח תמוז.    הציוני.


"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 136, 30 ביוני 1899, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אסון בחוף יפו – 1892

באה"ק.

יפו, י"א חשון. – ביום הששי העבר נתכסו השמים בעבים ורוח גדולה וחזקה הביאה גשם גדול, וימטר ה' על העיר גם ליל השבת גם יומו עד היום הזה, אך שמחתנו היתה לתוגה, ויום המנוחה היה ליום זעקה לכל העיר, וזה הדבר:

אניה אוסטרית באה מביירוט ועליה נוסעים רבים ליפו. הים היה סוער מאד, אך בני אניות הקטנות עושי מלאכה במים רבים היודעים תמיד להוריד נוסעים אף בשוא גלי הים, קרבו גם עתה באניות קטנות להאניה האוסטרית וימלאו אניה אחת בני אדם ככלוב מלא עוף וישימו דרכן אל החוף, ובין רגע נהפכה האניה הקטנה וכל אשר בה ירד מצולה. העומדים על החוף מהרו להציל הנטבעים באניות ע"י שטים ויצילו כמה שיכלו להציל ויביאום לבית החולים העברי „שער ציון“, ורופא הבית ומשרתיו עמלו ויגעו כל היום והלילה להציל את אשר יכלו ויהיו הנצולים: ילד אחד חברוני – ומשפחתו כלה, אמו אחיו ואחיותיו כלם נשארו לע"ע במצולה – אם ובת, הבת נשארה בחיים והאם מתה, ושתיהן מבני הספרדים פה. פקיד הממשלה שבא מעיר הבירה לפקח על תקון מערכת המכפלה שהשולטן התנדב ע"ז מנה יפה, הוא ובתו נשארו בחיים ואשתו ובתו הגדולה מתו. החיים מתרפאים בביה"ח והמתים הובלו לקברות.

אשה אחת מצאו על שפת הים ולא ידעו מי היא, ויקברוה היהודים בקברות היהודים, ואח"כ חפשה הפקידות חפציה ותמצא כי מחמדית היא, ותצו כי יוציאוה מקברה ויקברוה בקברות בני עמה.

כפי הנשמע עוד כעשרים איש נשארו בים. היום הזה פלט הים אנשים אחדים מהם, אחד מחכמי הספרדים מטבריא ויתרם לא נודעו, אך זאת ידענו כי באניה הזאת לא היה אף אחד מבני רוסיא.

לדברת רבים, חייבים הם חובלי האניה בנפשות המתים, כי – כדרכם תמיד – עמדו בתוך הים לבקש כסף מהנוסעים ותך הגל בהאניה ותהפכה, ויש נוסעים שנצולו ועמהם היה כסף ותכשיטין, ובתוך המהומה אבד כל אשר להם ולא נודע אם נפל הימה או לוקח מהם. לע"ע נחבאו החובלים – שכלם נצולו – לברוח, אך בטח תשיג אותם יד המשפט ותשלם להם כרשעתם.

זה יום הרביעי אשר לא חדל הגשם וכבר גושמה כל א"י, ואם בראשית החורף כך, באמצעיותו על אכו"כ, והיתה אי"ה השנה הבאה שנת ברכה.

והים עודנו כמרקחה. תמול באה עוד אניה אחת לא יכלה להוריד אשר עליה, וגם היום אניה הרוסית עומדת הרחק משפת הים, ורק הפאָסט הורידה לע"ע, והאנשים והסחורה אשר הביאה נשארו לע"ע עליה.

י"ג.


"המליץ", שנה שלושים ושתים, מס' 244, 17 בנובמבר 1892, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.