חג הימיה – 1902

HMS_Mars_(1896)_at_Coronation_Fleet_Review_16_August_1902

אה"מ „מַרְס“ במִסְקָר האניות לרגל הכתרת אדוארד השביעי, 1902. המקור: ויקישיתוף

השבוע

[…]

חג הימיה. – האנגלים אהבים את הים, ויתר מכל את ספינותיהם. ולכן חפצו בני בריטניה, ליום הכתרת מלכם להכין חג ימיה נהדר, שעוד לא ראו כמהו בעולם. באחד הנמלים, היו עתידים להאסף מאה ועשרים ספינות מלחמה, מן היתר גדולות עד היתר קטנות. מלבד זה, כשלש מאות אניות מסחר אנגליות היו גם כן צריכות להשתתף בחגיגה הימית הזאת. כמעט כל אחת ממשלות העולם הגדולות שלחה לאנגליה לפחות ספינת מלחמה אחת. היפנים בתור בעלי ברית האנגלים, יציגו חמש אניות מלחמה נפלאות. כל החגיגה תערך ביום, על מים תכולים, שוקטים, תחת שמים מזהירים ושמש שמח, ובלילה תאורה נשגבה, יריות חזקות, מחרישות אזנים, יתנו למחזה גדלות שאין לתאר.

–  בלונדון באו כבר עשרים נסיכים גדולים ודוכוסים. בן המלך אדוארד, ויתר בני בית המלכות, הלכו לקבל את האורח הנעלים. יורש הכסא הרוסי הגיע להתמיז על אניה קסרית ובדרכו ללונדון לווהו שוטטה רוסית ושוטטה אנגלית. אחי קסר גרמניה, הנסיך הנרי הגיע גם הוא לפורטסמות בספינת שריון גרמנית.

הנסיך חבש, רס מקונן, בא לא[נ]דונה לפני ימים אחדים.

באלפי בתי-תפלה ותאטרונים, ברכבות רחובות, בולורים ודרכים, בשעה שמנה בערב ישירו את המנגינה הלאמית האנגלית באותה שעה, בכל קצות בריטניה הגדולה, מהודו עד לונדון, מבנדה עד אוסתרליה ואפריקה, יורו במקלעות, יצלצלו בפעמונים, לכבוד מלך אנגליה המולך על שלש מאות ושבעים מליון נפש! בכל קצוי העולם האניות האנגליות של מסחר ומלחמה, תהיינה מפארות בדגלים האדומים מדם של ז'ון בול, והממשלות כלן, תרימנה את דגליהן לכבוד מושל בריטניה.

[…]


"השקפה", שנה שלישית, מס' 24, 4 ביולי 1902, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

[שגיאות הדפוס במקור.]

מודעות פרסומת

אניות הציד של קיסרי אשכנז ורוסיא – 1905

התלגרמות האחרונות.

(של הסוכניות התלגרפיות).

[…]

פטרבורג. תלגרמא מאת מיניסטר חצר הקיסר מביערקע. היום 10 יולי בשעה 10 בלילה באה לביערקע אנית הציד של קיסר אשכנז „האָהענצאָלערן“ ותעמוד על עגנה בקרבת מקום עמדת אנית הציד של הקיסר „כוכב הציר“. הקיסר וילהלם בלוית הפרינץ אלבערט שלעזוויג גאלשטינסקי והנצבים עליו יצאו באניה קטנה ויבאו אל „כוכב הציר“. במעלות האניה פגשו את הוד מלכותו האדון הקיסר והנסיך הגדול מיחאיל אלכסנדרוביץ.

800px-SMY_Hohenzollern_1902.jpg

היכטה הקיסרית הגרמנית „הוהנצולרן“, 1902. המקור: ויקישיתוף

אחרי דרישת שלום באהבה הואילו הוד קסריותם לעבור על פני משמרת הכבוד של אנשי צבא אנית הציד ואחרי כן הציגו את הנצבים עליהם איש לפני רעהו. בשעה 11 בלילה יצאו באניות קטנות אל אנית הציד „האָענצאָלערן“ האדון הקיסר עם הקיסר וילהלם, הנסיך הגדול מיחאיל אלכסנדרוביץ בלוית הנצבים עליהם ובשעה ½1 בלילה הואיל האדון הקיסר לשוב אל אנית הציד „כוכב הציר“.


"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 147, 25 ביולי 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

פגישת הקיסרים ברעוועל – 1902

SMS_S_97 Sleipner

"אנית הבשורה" SMS Sleipner. המקור: ויקישיתוף

טלגרמות

25 יולי (7 אויגוסט) (ד' מנחם אב).

רעוועל. – בשעה 10, 25 רגעים נכנסו אניות  הקיסרים „האָהענצאללערן“ ו„שטאנדרד“ לתוך הנמל.

בשעה ½8 נראו על פני אופק הים אניתו של קיסר אשכנז „האָהענצאָללרן“, השטה תחת פקודת באודיססען. אחריה שטו: אנית המצפה במגן „פרינץ היינריך“, אנית המצפה „נימפהא“, אנית הבשורה סלייפנער“ ושלש אניות תותחים. על האניה „האָהענצאָללערן“ התנופף דגל הקיסר. ציר צי אשכנז הברון שימעלמאן יצא לקדם את פני הקיסר ווילהעלם להאי נארגען. כאשר ראו מהאניה „האהענצאללרן“ את אנית קיסר רוסיא „שטאנדראד“ ודגל הקיסר מתנופף עליה צוה קיסר אשכנז להרעים לכבודה מתותחי אניתו 31 פעם. האניה „האָהענצאללרן והאניות המלוות אותה התקשטו בדגלים, בתוכם גם דגלי רוסיא, וכאשר קבל הוד קיסר רוסיא את הידיעה כי האניה „האהענצאללרן מתקרבת אל החוף יצא לקראת הקיסר ווילהעלם בלוית האניות למסע הקיסר „סוויעטליאנא“ וכוכב הציר ושש אניות-תותח. גם אניות רוסיא התקשטו בדגלים, בתוכם גם בדגלי אשכנז. אחרי כן צוה הקיסר לברך את קיסר אשכנז ביריה מתותחים שהרעימו לכבודו 33 פעם והאניה „האהענצאללרן“ ענתה ביריה של  33 פעם גם היא. על האניה „האהענצאללרן“ נגנו את השיר הלאומי הרוסי ועל האניה „שטאנדארד“ – את האשכנזי. אז שלח הקיסר את הקפיטאן ממדרגה השניה צ'אגין שנמנה לעמוד על יד קיסר אשכנז ואת הקפיטאן ממדרגה השניה פאויליס, מי שהיה ציר צי רוסיא בברלין, שנמנה לעמוד על יד הנסיך פרידריך היינריך להאניה „האהענצאללרן“ להזמין את קיסר אשכנז להאניה „שטאנדארד“. הקיסר ווילהעלם יצא בלוית שני פקידי הצבא הרוסים והפמליא שלו להאניה „שטאנדארד“ ואדוננו הקיסר פגש את אורחו הרם והנעל על יד מדרגת האניה. אחר כך כוננה האניה „שטאנדארד“ שהתנוססו על דגלי שני הקיסרים את דרכה לרעוועל בלוית האניות: „האהענצאללרן“, „פרינץ היינריך“, „נימפהא“, „סלייפנער“ ו„כוכב הציר“, כאשר נקרבה האניה „שטאנדארד“ עם שני הקיסרים אל האסכדרה, הנצבת על יד החוף ירו 14 אניות המלחמה וחמש עשרה אניות התותח מתותחיהן 21 פעם, ואנשיהם קראו בקול עז „עורה“ קיסר אשכנז נתן את ברכתו שלום לכל אניה ואניה. אז השליכו האניה שטאנדארד“ והאניות המלוות אותה עוגן. „שטאנדארד“ לקחה לה מקום על יד „האָהענצאללרן. הקיסר ווילהעלם היה לבוש בבגדי השרד של האדמירלים הרוסים ופתיל אנדריי על חזהו וקיסר רוסיא – בלבוש אדמירל ואות הכבוד „הנשר השחור“ עליו. כאשר באו האניות אל הנמל שב תיכף קיסר אשכנז להאניה „האָהענצאללרן“ וקיסר רוסיא הלך לבקרו גם הוא. עוד בבוקר השכם הפליגו אניות-קטור רבות מקושטות בכל פאר והדר, עם אלפי נוסעים לקראת הקיסר ווילהעלם. בשעה 1/6 3 באו שני הקיסרים לאנית המצפה „מינין“ לראות בחנוכי אניות העסקדרה, שארכו עד שעה 6.


"המליץ" שנה ארבעים ושתים, מס' 166, 8 באוגוסט 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

קיסר אשכנז בחיפה – 1898

800px-Wilhelm_II_debarking_Haifa_1898

ירידת הקיסר וילהלם ה-2 בנמל חיפה, 1898. המקור: ויקישיתוף

תלגרמות של הצפירה.

קיסר אשכנז בפלשתינא.

חיפה 16 (28 אקטאבר. – שלשום בשעה החמישית לפנות ערב בא הלום צמד נושאי הכתר באשכנז, הקיסר והקסרית, והם בריאים ושלמים. לקול תשואות הידד מפיות הקולוניסטים האשכנזים עזבו האורחים את האניה הוהינצוללירן ויעלו היבשה ויסעו אל בית הציר האשכנזי. אחרי שעה וחצי השעה שבו אל האניה. בערב הועלה אור יקרות, אור נפלא ונעים, על שלש אניות המלחמה האשכנזיות ויתר האניות אשר לחוף הים ועל המושבה האשכנזית. באנית המלך נערך משתה גדול. בלילה הוצאו חבילות החפצים והכלים אל היבשה. אתמול בבקר עזב הקיסר והקסרית את האניה. הים היה שקט ופניו כראי מוצק. אניות המלחמה השמיעו מאה קולות ואחד מפיות כלי התותח, לכבוד הפרידה. קבלת פני האשכנזים היושבים בפלשתינא היתה ברב פאר והדר. סגן הקונזול וסגל חבורת האשכנזים ברכו את האורחים בשלשה נאומים; עלמות ונערים ונערות הגישו שי למורא. הקיסר הודה במענהו במאור פנים על קבלת-הפנים הנהדרה, והאשכנזים ענו לעומתו בקול „הידד“ אדיר וחזק. האורחים בקרו את האחיות הרחמניות הקאתוליות ובבית הכהן האינוַנְגֶלי, ואז נסעו הלכו במרכבה ליפו. הקולוניסטים הרעישו במצהלות קריאותיהם: הידד, הידד! גדוד פרשים חוגרים הלכו ללות את מרכבת הקיסר ולשמור עליה פנים ואחור. מזג האויר חם ונעים מאד.


"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 230, 30 באוקטובר 1898, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

פגישת האדירים – 1888

Hohenzollern,_leaving_the_harbor,_Venice,_Italy-LCCN2001701060

היכטה הקיסרית הגרמנית "הוהנצולרן". המקור:  ויקישיתוף

פגישת האדירים.

בשם האגינטורא הצפונית באו בכל מה"ע הידיעות האלה: בשעה הראשונה ושלשים רגעים ביום 19 (7) לח"ז בא כבוד הקיסר יר"ה לחוף הצבא ובאניה „אלכסנדריא“ נסע על הים לקראת קיסר אשכנז. בלוית כבוד הקיר"ה היו כל הנסיכים-הגדולים לבושים בגדי השרד ועדוים באותות הכבוד הנתונים למו מאת ממשלת אשכנז, גם הציר האשכנזי הגענעראל שווייניטץ, הגענעראל-מאיאָר מבני לוית כבוד הקיר"ה הגראף גאָלענישטשעוו-קוּטוּזוֹב, שר הצבא ווילאָם ואחרים מבני הארחה הכבודה. אחרי אנית הכבוד „אלכסנדריא“ הולכת אנית הקיטור „סטריעלנא“ ובה נוסע כבוד הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדרוביטש.

מיום הנ"ל באו הידיעות למה"ע ע"י האגינטורא הצפונית, לאמר: היום מאז הבקר קֻשטו כל אניות-סוחר העומדות בחופים ובמבואות הים בדגלי תפארה. אניות הקיטור מלאות אדם שטו זו אחר זו אל החוף. אור בהיר בשחקים ורוח צח מנשב מסביב. לערך השעה השניה נראתה מעבר פעטערהאָף האניה „אלכסנדריא“ כלילת פאר ונושאת דגל הקיר"ה ותעמוד אצל החוף הקטן. בעת ההיא נראו ממרחק מעבר הים אניות אשכנז. לערך השעה הרביעית עמד הצי האדיר לממלכת אשכנז ובראשו אנית-הקיסר „הוהנצוללירן“ אצל החוף הקטן. על אניות הרוסים הצובאות בחוף  הגדול הוצבו האנשים הנמצאים בהן במערכות וכאשר אך שמו האניות דגלים עליהן נשמע קול כלי התותח מן המבצרים ומן האניות לקדם את פני הקיסר וילהעלם כחק. והקיסר וילהעלם לבוש בגדי השרד אשר לשרי צבא רוסיא עם „רביד ס"ט אדרזעי“ על זרועו בעמדו על המבערה ברך לשלום את אנשי מצב האניות אשר ענו לקראתו „הידד!“. מאניות אשכנז נשמע ג"כ קול ירית כלי התותח לכבוד רוסיה גם הונף עליהן דגל רוסיא.

בשעה הרביעית ומחצה עברה אנית-הקיסר „הוהינצוללירן“ עם דגל הקיסר ווילהעלם על תרנה ודגל רוסיא על תרנה השני לפני החומה אשר אצל החוף לאניות-סוחר והמונים המונים אשר עמדו שם קדמו בקול רנה ובמצהלות עליצות את כבוד הקיסר האורח. כאשר קרבה האניה אל החוף הקטן, נשמע לעומתה קול יריה לברכת שלום מאניות הצי העומדות שם בסדרים. אנשי מצב האניות האלה וגם האניה המעריקאנית אשר באה אתמול הוצאו לעמוד משם וחוצה במערכותיהם הסדורות להם וכל האניות עדו פאר דגלים ונסי הוד להתנוסס. במקום הזה נפגשו שני הקסרים האדירים.

1888._Семья_императора_Александра_III.jpg

אלכסנדר ה-3, רעייתו מריה פיודורבנה וילדיהם. בסביבות 1889. המקור: ויקישיתוף

מיום הנ"ל מודיעים עוד בדרך הנ"ל: האניה אלכסנדריא, אחרי אשר בא בה קיסר אשכנז עם בני לויתו, אחזה דרכה לפעטערהאָף, ומשני עבריה שמע בלי הפוגות קול ירידת כלי התותח מפני הכבוד משתי שורות האניות אשר היו ערוכות לימינה ולשמאלה. אחרי האניה „אלכסנדריא“ שטה אנית הקיטור „סטירעלנא“. כבוד הקסרית יר"ה באה לחוף הצבא בשעה השלישית. בשעה החמישית ומחצה קרבה האניה „אלכסנדריא“ אל חוף הצבא. על שפת הים, באפרן (פאוויללאָן) של החוף, קדמה כבוד הקסרית יר"ה את פני קיסר אשכנז. אחרי קבלו ברכת שלום מאת כבוד הקסרית יר"ה, עבר קיסר אשכנז, והוא לבוש בגדי שר צבא רוסי, אל משמר-הכבוד הערוך בעדו על החוף ויקח מידם את  פקודת המערכה כחק. להקות מנגני הצבא נגנו את השירה הלאומית האשכנזית „הייל דיר אים זיעגעסקראנץ“. אחרי כן נסעו כבוד הקיסר יר"ה עם קיסר אשכנז וכבוד יורש העצר יר"ה עם הנסיך אלכסנדר במרכבות לפעטערהאָף. כבוד הקסרית יר"ה עם הנסיכות הגדולות במרכבה פתוחה, והנסיכים הגדולים מיכאל ניקאליעוויטש, ניקאלאי ניקאלאיעוויטש, וולאדימיר אלכסנדראוויטש, אלעקסעי אלכסנדראוויטש נסעו  לבדם. בפרדס, בעת אשר עברו מרכבות הכבוד המובילות את כבוד הקיסרים והנסיכים אל הארמון, עמד גדוד חיל השומרים לראש, חניכי צעירי הצבא הקאדעטים ואנשי הצבא בני לוית כבוד הקיסר יר"ה. בגן העליון אצל הארמון הגדול עמדו בני משמר הכבוד מאת גדודי הגרינדירים הרוכבים של חיל השומרים לראש הקיסר יר"ה ועמהם להקות מנגנים. בשעה השביעית ומחצה נערך משתה הצהרים לכל בני המשפחה.


"הצפירה", שנה חמש עשרה, מס' 152, 20 ביולי 1888, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הפלגת הקיסר אל הים הבאלטי – 1907

royal yacht alexandria

יכטת הקיטור הקיסרית "אלכסנדריה". המקור: ויקישיתוף

טלגרמות.

פטרבורג. הוד הקיסר יצא מפטרהוף אל הים הבאלטי להתראות עם הקיסר ווילהלם. בשעה 9 בבקר ישבו הקיסר והקיסרית באנית המלכות „אלכסנדריה“, שהתרומם עליה דגל הקיסר, ונסעו אל הנמל המאלי-קרונשטאדטי, שבאה לשם מפטרבורג אנית מיניסטר הים „ניבה“. הקיסר עבר אל אנית-הקיטור פטרהוף, אשר פנתה אל האניה „שטאנדארט“. כאשר עלה הקיסר אל המכסה הרימו אל האניה דגלו של הקיסר בנמל נשמעו אחרי הפגישה קריאות „עורה“ ושירת ההמנון הלאומיי, ככלות השעה העשתי-עשרה ירדה הקיסרית לצלצלי מקהלת המנגנים אל האניה „פטרהוף“, ותסע בה אל האניה אלכסנדריה. בעלותה על הגשר הקטן נפרדה הקיסרית עוד הפעם בברכה מאת הקיסר והאנשים אשר נסעו אתו, ואחרי כן הורם על „אלכסנדריה“ אות, כי הקיסרית מברכת במסע צולח, ועל „שטאנדארט“ נראה אות: „אני מודה“. „אלכסנדריה“ עם דגל הקיסרית הלכה לפטרהוף. את הקיסר מלווים במסעו על פני הים: מיניסטר החצר ונכסי המלכות – בארון פרידיריקס, מיניסטר החיצון – איזבולסקי, חבר למיניסטריום-הים בויסטרים, ההופמארשאל גראף בינקינדורף, שר לשכת-הסופרים של מיניסטריום החצר, הגינירל-מאיור מוסולוב, ועוד.


"הזמן", שנה  חמישית, מס' 168, 3 באוגוסט 1907, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

ביקור הצי הרוסי בטולון – 1893

תלגרמות

טולאן 1 (13) אקטאבר. העיר עדויה פאר והדרת חג לכבוד הצי הרוסי הנכון לבוא היום לפני הצהרים. עשרת אלפי דגלי פאר נחלקו ע"י שלטון בית המועצות לבני העיר. פקידי בית הקאנסול הרוסי מפאריז וגם סופרי מכה"ע הרוסים נסעו באניה צרפתית Dovoust לקדם פני האורחים ויפגשו את הצי הרוסי בשעה 9 בבוקר במרחק 12 פרסא מטולאן. גירס הציג לפני האדמיראל אוועלאן את שרי הצבא הצרפתים. הקאפיטאן מארעשאל הודיע את האדמיראל, כי שר צבא הים בצרפת צוה אותו לברך בשם ממשלתו את האדמיראל ויוסף להגיד, כי הברכה הזאת נשלחה אליו לא רק מאת שלטון צבאות הים בלבד כי אם מאת צרפת כלה. האדמיראל הביע תודה להקאפיטאן.

fyodor_avelan_(1900)

האדמירל הרוסי תאודור אוולאן. המקור: ויקישיתוף

טולאן 1 (13) אקטאבר. הצי הרוסי בא אל החוף ויעבור על פני אניות המלחמה הצרפתיות אשר העמדו בארבע שורות. צבא אניות המלחמה הצרפתיות וגם המון אדם רב אשר נהרו לבוא הנה ויעמדו בסירות דוגה אצל החוף קבלו בשמחה ועליצות נפש את פני הצי הרוסי ומפיות אלפי ההמון אשר עמדו על החוף נשמע קול קורא „תחי רוסיא! תחי צרפת!“ ויניפו מצנפות ומטפחות בידיהם לאות כבוד.

טולאן 1 (13) אקטאבר. בשעה 1 בצהרים עלה האדמיראל אוועלאן על החוף בלוית שרי הצבא מראשי המטות אשר  לו. ראשי המטות לצבאות אניות צרפת חכו לקראתו על החוף ויחבקו שרי הצבא איש את רעהו בחבה יתרה בעת אשר כלי התותח והפעמונים השמיעו קול רעם. להקת הנוגנים של צבא האניות הצרפתי השמיעה קול מנגינה רוסית ומכל עברים נשמעו קולות אלפי אדם „תחי רוסיא!“ האדמיראל הלך גללוי ראש בלוית שרי הצבא הרוסים והצרפתים ויבוא אל בית פקודות שלטון צבאות הים ויקבל שם את פני שר צבא האניות. בצאת האדמיראל מבית הפקודות הגיד: אינני יכול להפרד מכם בטרם אקרא בקול את האומר אשר ירחש היום לב כל בני רוסיא" „תחי צרפת!“.

טולאן 1 (13 אקטאבר). שר צבא אניות צרפת בקבלו את פני האדמירל אוועלאן ושרי צבאותיו בבית הפקודות לצבא האניות הגיד: „קראנשטאדט וטולאן הם שני המקומות המעידים על החבה והידידות שבין צבאות רוסיא וצרפת. פה יקדמו תמיד את פניכם כרעים אהובים, ובשם נשיא ממשלת העם, הממשלה והעם כלו אגיש לך אדמיראל יקר וברכה לך ולכל החברים אשר אתך, בתור באי כחו של עם גדול ונכבד מאד. האדמיראל השיב, כי קצרה לשונו מהביע כל רגשי תודתו. „הצי הרוסי וכל עם רוסיא – אמר האדמיראל – יהיו לכם אסירי תודה.“

טולאן 1 (13) אקטאבר. שר עיר טולאן בקבלו את פני האדמיראל אוועלאן הגיד: „שליחי כל גלילות צרפת נאספים פה היום להביע לך אדוני את רגשי לב כל בני צרפת אשר ירחש לרוסיא האהובה ולהודיעך כי רוח אחד יחיה כעת את כל הצרפתים. בואך הנה יחזק את קשר האהבה והידידות בין שני העמים ויוכיח את קרבת המשפחה של שני השבטים“.

טולאן 1 (13) אקטאבר. העיר מלאה תשואות. בתי המלון מלאים אורחים מפה לפה ושכר חדר מלון אחד עולה מאה פראנק ליום.

פאריז 1 (13) אקטאבר. שלטון בתי המועצות הראשים בערים הרבה בצרפת ואגודות שונות של שרי צבאות צרפת אשר בחיל המלואים שלחו תלגרמות של ברכה להאדמיראל אוועלאן בטולאן. בהרבה ערים פארו את בתי פקודות הממשלה ומעונות פרטים בדגלי תפארת ובערב יכבדו את החג באורים. בפאריז יתנוססו  הדגלים מן הבוקר.

פטרבורג 1 (13) אקטאבר. בגלל בוא צי רוסיא להשיב כבוד לצי צרפת נדפס במכה"ע „זורנ. דע ס"ט פט"ב“ מאמר המעיר לדעת את רוח השלום על הדבר הזה. גם שאר מכה"ע מעירים לדעת כן.


"הצפירה", שנה עשרים, מס' 213, 15 באוקטובר 1893, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.