פגישת הקיסרים ברעוועל – 1902

SMS_S_97 Sleipner

"אנית הבשורה" SMS Sleipner. המקור: ויקישיתוף

טלגרמות

25 יולי (7 אויגוסט) (ד' מנחם אב).

רעוועל. – בשעה 10, 25 רגעים נכנסו אניות  הקיסרים „האָהענצאללערן“ ו„שטאנדרד“ לתוך הנמל.

בשעה ½8 נראו על פני אופק הים אניתו של קיסר אשכנז „האָהענצאָללרן“, השטה תחת פקודת באודיססען. אחריה שטו: אנית המצפה במגן „פרינץ היינריך“, אנית המצפה „נימפהא“, אנית הבשורה סלייפנער“ ושלש אניות תותחים. על האניה „האָהענצאָללערן“ התנופף דגל הקיסר. ציר צי אשכנז הברון שימעלמאן יצא לקדם את פני הקיסר ווילהעלם להאי נארגען. כאשר ראו מהאניה „האהענצאללרן“ את אנית קיסר רוסיא „שטאנדראד“ ודגל הקיסר מתנופף עליה צוה קיסר אשכנז להרעים לכבודה מתותחי אניתו 31 פעם. האניה „האָהענצאללרן והאניות המלוות אותה התקשטו בדגלים, בתוכם גם דגלי רוסיא, וכאשר קבל הוד קיסר רוסיא את הידיעה כי האניה „האהענצאללרן מתקרבת אל החוף יצא לקראת הקיסר ווילהעלם בלוית האניות למסע הקיסר „סוויעטליאנא“ וכוכב הציר ושש אניות-תותח. גם אניות רוסיא התקשטו בדגלים, בתוכם גם בדגלי אשכנז. אחרי כן צוה הקיסר לברך את קיסר אשכנז ביריה מתותחים שהרעימו לכבודו 33 פעם והאניה „האהענצאללרן“ ענתה ביריה של  33 פעם גם היא. על האניה „האהענצאללרן“ נגנו את השיר הלאומי הרוסי ועל האניה „שטאנדארד“ – את האשכנזי. אז שלח הקיסר את הקפיטאן ממדרגה השניה צ'אגין שנמנה לעמוד על יד קיסר אשכנז ואת הקפיטאן ממדרגה השניה פאויליס, מי שהיה ציר צי רוסיא בברלין, שנמנה לעמוד על יד הנסיך פרידריך היינריך להאניה „האהענצאללרן“ להזמין את קיסר אשכנז להאניה „שטאנדארד“. הקיסר ווילהעלם יצא בלוית שני פקידי הצבא הרוסים והפמליא שלו להאניה „שטאנדארד“ ואדוננו הקיסר פגש את אורחו הרם והנעל על יד מדרגת האניה. אחר כך כוננה האניה „שטאנדארד“ שהתנוססו על דגלי שני הקיסרים את דרכה לרעוועל בלוית האניות: „האהענצאללרן“, „פרינץ היינריך“, „נימפהא“, „סלייפנער“ ו„כוכב הציר“, כאשר נקרבה האניה „שטאנדארד“ עם שני הקיסרים אל האסכדרה, הנצבת על יד החוף ירו 14 אניות המלחמה וחמש עשרה אניות התותח מתותחיהן 21 פעם, ואנשיהם קראו בקול עז „עורה“ קיסר אשכנז נתן את ברכתו שלום לכל אניה ואניה. אז השליכו האניה שטאנדארד“ והאניות המלוות אותה עוגן. „שטאנדארד“ לקחה לה מקום על יד „האָהענצאללרן. הקיסר ווילהעלם היה לבוש בבגדי השרד של האדמירלים הרוסים ופתיל אנדריי על חזהו וקיסר רוסיא – בלבוש אדמירל ואות הכבוד „הנשר השחור“ עליו. כאשר באו האניות אל הנמל שב תיכף קיסר אשכנז להאניה „האָהענצאללרן“ וקיסר רוסיא הלך לבקרו גם הוא. עוד בבוקר השכם הפליגו אניות-קטור רבות מקושטות בכל פאר והדר, עם אלפי נוסעים לקראת הקיסר ווילהעלם. בשעה 1/6 3 באו שני הקיסרים לאנית המצפה „מינין“ לראות בחנוכי אניות העסקדרה, שארכו עד שעה 6.


"המליץ" שנה ארבעים ושתים, מס' 166, 8 באוגוסט 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

קיסר אשכנז בחיפה – 1898

800px-Wilhelm_II_debarking_Haifa_1898

ירידת הקיסר וילהלם ה-2 בנמל חיפה, 1898. המקור: ויקישיתוף

תלגרמות של הצפירה.

קיסר אשכנז בפלשתינא.

חיפה 16 (28 אקטאבר. – שלשום בשעה החמישית לפנות ערב בא הלום צמד נושאי הכתר באשכנז, הקיסר והקסרית, והם בריאים ושלמים. לקול תשואות הידד מפיות הקולוניסטים האשכנזים עזבו האורחים את האניה הוהינצוללירן ויעלו היבשה ויסעו אל בית הציר האשכנזי. אחרי שעה וחצי השעה שבו אל האניה. בערב הועלה אור יקרות, אור נפלא ונעים, על שלש אניות המלחמה האשכנזיות ויתר האניות אשר לחוף הים ועל המושבה האשכנזית. באנית המלך נערך משתה גדול. בלילה הוצאו חבילות החפצים והכלים אל היבשה. אתמול בבקר עזב הקיסר והקסרית את האניה. הים היה שקט ופניו כראי מוצק. אניות המלחמה השמיעו מאה קולות ואחד מפיות כלי התותח, לכבוד הפרידה. קבלת פני האשכנזים היושבים בפלשתינא היתה ברב פאר והדר. סגן הקונזול וסגל חבורת האשכנזים ברכו את האורחים בשלשה נאומים; עלמות ונערים ונערות הגישו שי למורא. הקיסר הודה במענהו במאור פנים על קבלת-הפנים הנהדרה, והאשכנזים ענו לעומתו בקול „הידד“ אדיר וחזק. האורחים בקרו את האחיות הרחמניות הקאתוליות ובבית הכהן האינוַנְגֶלי, ואז נסעו הלכו במרכבה ליפו. הקולוניסטים הרעישו במצהלות קריאותיהם: הידד, הידד! גדוד פרשים חוגרים הלכו ללות את מרכבת הקיסר ולשמור עליה פנים ואחור. מזג האויר חם ונעים מאד.


"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 230, 30 באוקטובר 1898, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

פגישת האדירים – 1888

Hohenzollern,_leaving_the_harbor,_Venice,_Italy-LCCN2001701060

היכטה הקיסרית הגרמנית "הוהנצולרן". המקור:  ויקישיתוף

פגישת האדירים.

בשם האגינטורא הצפונית באו בכל מה"ע הידיעות האלה: בשעה הראשונה ושלשים רגעים ביום 19 (7) לח"ז בא כבוד הקיסר יר"ה לחוף הצבא ובאניה „אלכסנדריא“ נסע על הים לקראת קיסר אשכנז. בלוית כבוד הקיר"ה היו כל הנסיכים-הגדולים לבושים בגדי השרד ועדוים באותות הכבוד הנתונים למו מאת ממשלת אשכנז, גם הציר האשכנזי הגענעראל שווייניטץ, הגענעראל-מאיאָר מבני לוית כבוד הקיר"ה הגראף גאָלענישטשעוו-קוּטוּזוֹב, שר הצבא ווילאָם ואחרים מבני הארחה הכבודה. אחרי אנית הכבוד „אלכסנדריא“ הולכת אנית הקיטור „סטריעלנא“ ובה נוסע כבוד הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדרוביטש.

מיום הנ"ל באו הידיעות למה"ע ע"י האגינטורא הצפונית, לאמר: היום מאז הבקר קֻשטו כל אניות-סוחר העומדות בחופים ובמבואות הים בדגלי תפארה. אניות הקיטור מלאות אדם שטו זו אחר זו אל החוף. אור בהיר בשחקים ורוח צח מנשב מסביב. לערך השעה השניה נראתה מעבר פעטערהאָף האניה „אלכסנדריא“ כלילת פאר ונושאת דגל הקיר"ה ותעמוד אצל החוף הקטן. בעת ההיא נראו ממרחק מעבר הים אניות אשכנז. לערך השעה הרביעית עמד הצי האדיר לממלכת אשכנז ובראשו אנית-הקיסר „הוהנצוללירן“ אצל החוף הקטן. על אניות הרוסים הצובאות בחוף  הגדול הוצבו האנשים הנמצאים בהן במערכות וכאשר אך שמו האניות דגלים עליהן נשמע קול כלי התותח מן המבצרים ומן האניות לקדם את פני הקיסר וילהעלם כחק. והקיסר וילהעלם לבוש בגדי השרד אשר לשרי צבא רוסיא עם „רביד ס"ט אדרזעי“ על זרועו בעמדו על המבערה ברך לשלום את אנשי מצב האניות אשר ענו לקראתו „הידד!“. מאניות אשכנז נשמע ג"כ קול ירית כלי התותח לכבוד רוסיה גם הונף עליהן דגל רוסיא.

בשעה הרביעית ומחצה עברה אנית-הקיסר „הוהינצוללירן“ עם דגל הקיסר ווילהעלם על תרנה ודגל רוסיא על תרנה השני לפני החומה אשר אצל החוף לאניות-סוחר והמונים המונים אשר עמדו שם קדמו בקול רנה ובמצהלות עליצות את כבוד הקיסר האורח. כאשר קרבה האניה אל החוף הקטן, נשמע לעומתה קול יריה לברכת שלום מאניות הצי העומדות שם בסדרים. אנשי מצב האניות האלה וגם האניה המעריקאנית אשר באה אתמול הוצאו לעמוד משם וחוצה במערכותיהם הסדורות להם וכל האניות עדו פאר דגלים ונסי הוד להתנוסס. במקום הזה נפגשו שני הקסרים האדירים.

1888._Семья_императора_Александра_III.jpg

אלכסנדר ה-3, רעייתו מריה פיודורבנה וילדיהם. בסביבות 1889. המקור: ויקישיתוף

מיום הנ"ל מודיעים עוד בדרך הנ"ל: האניה אלכסנדריא, אחרי אשר בא בה קיסר אשכנז עם בני לויתו, אחזה דרכה לפעטערהאָף, ומשני עבריה שמע בלי הפוגות קול ירידת כלי התותח מפני הכבוד משתי שורות האניות אשר היו ערוכות לימינה ולשמאלה. אחרי האניה „אלכסנדריא“ שטה אנית הקיטור „סטירעלנא“. כבוד הקסרית יר"ה באה לחוף הצבא בשעה השלישית. בשעה החמישית ומחצה קרבה האניה „אלכסנדריא“ אל חוף הצבא. על שפת הים, באפרן (פאוויללאָן) של החוף, קדמה כבוד הקסרית יר"ה את פני קיסר אשכנז. אחרי קבלו ברכת שלום מאת כבוד הקסרית יר"ה, עבר קיסר אשכנז, והוא לבוש בגדי שר צבא רוסי, אל משמר-הכבוד הערוך בעדו על החוף ויקח מידם את  פקודת המערכה כחק. להקות מנגני הצבא נגנו את השירה הלאומית האשכנזית „הייל דיר אים זיעגעסקראנץ“. אחרי כן נסעו כבוד הקיסר יר"ה עם קיסר אשכנז וכבוד יורש העצר יר"ה עם הנסיך אלכסנדר במרכבות לפעטערהאָף. כבוד הקסרית יר"ה עם הנסיכות הגדולות במרכבה פתוחה, והנסיכים הגדולים מיכאל ניקאליעוויטש, ניקאלאי ניקאלאיעוויטש, וולאדימיר אלכסנדראוויטש, אלעקסעי אלכסנדראוויטש נסעו  לבדם. בפרדס, בעת אשר עברו מרכבות הכבוד המובילות את כבוד הקיסרים והנסיכים אל הארמון, עמד גדוד חיל השומרים לראש, חניכי צעירי הצבא הקאדעטים ואנשי הצבא בני לוית כבוד הקיסר יר"ה. בגן העליון אצל הארמון הגדול עמדו בני משמר הכבוד מאת גדודי הגרינדירים הרוכבים של חיל השומרים לראש הקיסר יר"ה ועמהם להקות מנגנים. בשעה השביעית ומחצה נערך משתה הצהרים לכל בני המשפחה.


"הצפירה", שנה חמש עשרה, מס' 152, 20 ביולי 1888, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הפלגת הקיסר אל הים הבאלטי – 1907

royal yacht alexandria

יכטת הקיטור הקיסרית "אלכסנדריה". המקור: ויקישיתוף

טלגרמות.

פטרבורג. הוד הקיסר יצא מפטרהוף אל הים הבאלטי להתראות עם הקיסר ווילהלם. בשעה 9 בבקר ישבו הקיסר והקיסרית באנית המלכות „אלכסנדריה“, שהתרומם עליה דגל הקיסר, ונסעו אל הנמל המאלי-קרונשטאדטי, שבאה לשם מפטרבורג אנית מיניסטר הים „ניבה“. הקיסר עבר אל אנית-הקיטור פטרהוף, אשר פנתה אל האניה „שטאנדארט“. כאשר עלה הקיסר אל המכסה הרימו אל האניה דגלו של הקיסר בנמל נשמעו אחרי הפגישה קריאות „עורה“ ושירת ההמנון הלאומיי, ככלות השעה העשתי-עשרה ירדה הקיסרית לצלצלי מקהלת המנגנים אל האניה „פטרהוף“, ותסע בה אל האניה אלכסנדריה. בעלותה על הגשר הקטן נפרדה הקיסרית עוד הפעם בברכה מאת הקיסר והאנשים אשר נסעו אתו, ואחרי כן הורם על „אלכסנדריה“ אות, כי הקיסרית מברכת במסע צולח, ועל „שטאנדארט“ נראה אות: „אני מודה“. „אלכסנדריה“ עם דגל הקיסרית הלכה לפטרהוף. את הקיסר מלווים במסעו על פני הים: מיניסטר החצר ונכסי המלכות – בארון פרידיריקס, מיניסטר החיצון – איזבולסקי, חבר למיניסטריום-הים בויסטרים, ההופמארשאל גראף בינקינדורף, שר לשכת-הסופרים של מיניסטריום החצר, הגינירל-מאיור מוסולוב, ועוד.


"הזמן", שנה  חמישית, מס' 168, 3 באוגוסט 1907, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

ביקור הצי הרוסי בטולון – 1893

תלגרמות

טולאן 1 (13) אקטאבר. העיר עדויה פאר והדרת חג לכבוד הצי הרוסי הנכון לבוא היום לפני הצהרים. עשרת אלפי דגלי פאר נחלקו ע"י שלטון בית המועצות לבני העיר. פקידי בית הקאנסול הרוסי מפאריז וגם סופרי מכה"ע הרוסים נסעו באניה צרפתית Dovoust לקדם פני האורחים ויפגשו את הצי הרוסי בשעה 9 בבוקר במרחק 12 פרסא מטולאן. גירס הציג לפני האדמיראל אוועלאן את שרי הצבא הצרפתים. הקאפיטאן מארעשאל הודיע את האדמיראל, כי שר צבא הים בצרפת צוה אותו לברך בשם ממשלתו את האדמיראל ויוסף להגיד, כי הברכה הזאת נשלחה אליו לא רק מאת שלטון צבאות הים בלבד כי אם מאת צרפת כלה. האדמיראל הביע תודה להקאפיטאן.

fyodor_avelan_(1900)

האדמירל הרוסי תאודור אוולאן. המקור: ויקישיתוף

טולאן 1 (13) אקטאבר. הצי הרוסי בא אל החוף ויעבור על פני אניות המלחמה הצרפתיות אשר העמדו בארבע שורות. צבא אניות המלחמה הצרפתיות וגם המון אדם רב אשר נהרו לבוא הנה ויעמדו בסירות דוגה אצל החוף קבלו בשמחה ועליצות נפש את פני הצי הרוסי ומפיות אלפי ההמון אשר עמדו על החוף נשמע קול קורא „תחי רוסיא! תחי צרפת!“ ויניפו מצנפות ומטפחות בידיהם לאות כבוד.

טולאן 1 (13) אקטאבר. בשעה 1 בצהרים עלה האדמיראל אוועלאן על החוף בלוית שרי הצבא מראשי המטות אשר  לו. ראשי המטות לצבאות אניות צרפת חכו לקראתו על החוף ויחבקו שרי הצבא איש את רעהו בחבה יתרה בעת אשר כלי התותח והפעמונים השמיעו קול רעם. להקת הנוגנים של צבא האניות הצרפתי השמיעה קול מנגינה רוסית ומכל עברים נשמעו קולות אלפי אדם „תחי רוסיא!“ האדמיראל הלך גללוי ראש בלוית שרי הצבא הרוסים והצרפתים ויבוא אל בית פקודות שלטון צבאות הים ויקבל שם את פני שר צבא האניות. בצאת האדמיראל מבית הפקודות הגיד: אינני יכול להפרד מכם בטרם אקרא בקול את האומר אשר ירחש היום לב כל בני רוסיא" „תחי צרפת!“.

טולאן 1 (13 אקטאבר). שר צבא אניות צרפת בקבלו את פני האדמירל אוועלאן ושרי צבאותיו בבית הפקודות לצבא האניות הגיד: „קראנשטאדט וטולאן הם שני המקומות המעידים על החבה והידידות שבין צבאות רוסיא וצרפת. פה יקדמו תמיד את פניכם כרעים אהובים, ובשם נשיא ממשלת העם, הממשלה והעם כלו אגיש לך אדמיראל יקר וברכה לך ולכל החברים אשר אתך, בתור באי כחו של עם גדול ונכבד מאד. האדמיראל השיב, כי קצרה לשונו מהביע כל רגשי תודתו. „הצי הרוסי וכל עם רוסיא – אמר האדמיראל – יהיו לכם אסירי תודה.“

טולאן 1 (13) אקטאבר. שר עיר טולאן בקבלו את פני האדמיראל אוועלאן הגיד: „שליחי כל גלילות צרפת נאספים פה היום להביע לך אדוני את רגשי לב כל בני צרפת אשר ירחש לרוסיא האהובה ולהודיעך כי רוח אחד יחיה כעת את כל הצרפתים. בואך הנה יחזק את קשר האהבה והידידות בין שני העמים ויוכיח את קרבת המשפחה של שני השבטים“.

טולאן 1 (13) אקטאבר. העיר מלאה תשואות. בתי המלון מלאים אורחים מפה לפה ושכר חדר מלון אחד עולה מאה פראנק ליום.

פאריז 1 (13) אקטאבר. שלטון בתי המועצות הראשים בערים הרבה בצרפת ואגודות שונות של שרי צבאות צרפת אשר בחיל המלואים שלחו תלגרמות של ברכה להאדמיראל אוועלאן בטולאן. בהרבה ערים פארו את בתי פקודות הממשלה ומעונות פרטים בדגלי תפארת ובערב יכבדו את החג באורים. בפאריז יתנוססו  הדגלים מן הבוקר.

פטרבורג 1 (13) אקטאבר. בגלל בוא צי רוסיא להשיב כבוד לצי צרפת נדפס במכה"ע „זורנ. דע ס"ט פט"ב“ מאמר המעיר לדעת את רוח השלום על הדבר הזה. גם שאר מכה"ע מעירים לדעת כן.


"הצפירה", שנה עשרים, מס' 213, 15 באוקטובר 1893, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מסע כבוד הדר מלכותם לאשכנז – 1901

תלגרמות של הצפירה

(מאת האגנטורא הרוסית וממקורים שונים).

מסע כבוד הדר מלכותם.

במשך ימי החג קבלנו את התלגרמות האלה על אדות מסע כבוד הדר מלכותם:

העלא 1 (14) ספטמבר. אחרי בוא הבשורה ביום אתמול, כי האניה „שטאנדאר“ עם כבוד הדר מלכותו קיסר רוסיא הולכת וקרובה לבוא ירד הקיסר וילהעלם באניה „הוהינצולירן“ לקדם את פני האורח הנעלה. בשעה 11 בבוקר נראתה האניה „שטאנדאר“ מעל המצפה בראקסהאף. יחד עם האניה הזאת נראתה גם האניה „סוויעטלאנא“ אשר נסע בה מפטרבורג כבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש. ויהי כאשר נגשו האניות „שטאנדאר“ ו„הוהינצולירן“ אישה אל מול אחותה ויתיצבו אנשי הצבא בשתי האניות בשורה, להקות הנוגנים נגנו הימנונים לאומים וקול תרועת „הידד!“ נשמע שלש פעמים מפי אנשי הצבא בעת אשר כלי התותח של שתי האניות השמיעו קולות רעמם. ויהי כאשר בא הגראף פלאטען, שלישו של הקיסר וילהעלם אשר  נשלח להיות אצל כבוד הדר מלכותו ויעל על מכסה האניה „שטאנדאר“ ירד כבוד הדר מלכותו בסירה הקסרית בלוית הגינרל אדיוט' הבארון פרעדריקס, סגן רב החובל לאמען, הגראף בענקענדארף, הפליגעל-אדיוטנטים ענגאליטשעוו והיידען, ציר צבאות היום אצל ציר רוסיא בברלין,  הקאפיטאן פוילי, הנסיך גאליצין, רופא המלך הד"ר הירש, שר החיצון לאמסדארף והשאמבעלאן סאווינסקי ויבאו אל האניה „הוהינצולירן“. הקיסר וילהעלם חכה על שלבי האניה לקראת בוא אורחו הנעלה. הקסרים קבלו איש את פני אחיו בחבה יתרה ואח"כ הציגו איש לפני אחיו את רואי פניהם המלוים אותם והקיסר וילהעלם הציג לפני כבוד הדר מלכותו את פקידי צבא האניה „הוהינצולירן“. הקסרים עברו לפני משמרת הכבוד ויקדמו בחבה את פני כבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש אשר בא באניה „סוויעטליאנא“ ואשר לוה אותו הקאפיטאן זוראוו. האניה „הוהינצולירן“ אחריה האניה „שטאנדאר“ והאניה „סוויעטלאנא“ והאניה „יואראג“ עברו לפני האניות אשר התיצבו בשורה ישרה ובעת ההיא נגנו להקות הנוגנים הימנון רוסי וקול תרועת „הידד!“ נשמע מכל עברים. הקיסר וילהעלם לבוש בגדי שרד של רב חובל רוסי התיצב מאחרי כבוד הדר מלכותו אדונינו הקיסר הלבוש בגדי שרד של רב חובל אשכנזי והקיסר וילהעלם הרים ידו אל מצנפתו ויישר קומתו כעבד הנותן כבוד לרבו. סבוב האניות ארך חצי שעה. אניות רוסיא השליכו עוגן ותעמודנה מאחורי הצי הראשון האשכנזי.

Nikolaus_II.,_Wilhelm_II..TIF

הצאר ניקולאי ה-2 והקייזר וילהלם ה-2, 1907. המקור: ויקישיתוף

דאנציג 1 (14) ספטמבר. שני הקסרים וכבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש באו שלשום אל האניה „קיסר וילהעלם II“ בלוית הגראף ראמעדארף ופֿאן טירפיטץ. המסות של הצבא נערכו בין המחנות אשר בראשם עמדו הנסיך היינריך מזה ורב החובל טאמסען מזה. המלחמה בשלום ארכה שתי שעות והנצחון עלה בחלקו של הצי אשר עם הנסיך היינריך. בשעה ½2 התחדשה המלחמה שנית ובפעם הזאת נצח הצי השני אשר בראשונה היה מנוצח.

העלא 1 (14) ספטמבר. כאשר שב קיסר רוסיא מן האניה „הוהינצולירין“ אל האניה „שטאנדאר“ בא הקיסר וילהעלם לבקר את כבוד הדר מלכותו באניה „שטאנדאר“, שני הקסרים בלוית הנסיך היינריך אשר בא גם הוא שמה באו אל חדרי כבוד הדר מלכותו ואחר כך נסעו שנית אל האניה „הוהינצולירין“ ויבקרו את האניות האחרות ובאניה „קיסר וילהעלם הגדול“ אשר שמה בא גם כבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש התעכבו זמן יותר ארוך אצל מפקד הצי הנסיך היינריך. אח"כ לוה הקיסר וילהעלם את כבוד הדר מלכותו אל אניתו ויבקר גם את כבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש באניה „סוויעטלאנא“. בשעה השמינית בערב נעשה משתה הערבים באניה „שטאנדאר“ ואליו נקראו כבוד מלכותו הנסיך הגדול אלעקסעי אלכסנדראוויטש, רואי פני הקסרים, רבי החובלים ומפקדי הציים הלוקחים חבל במסות. לפני זה נתנו אותות כבוד לרואי פני קיסר אשכנז. אחרי ארוחת הערב היה הקיסר וילהעלם עם כבוד מלכותו אדוננו הקיסר על מכסה האניה ויתענגו על מראה האורים שהועלו על האניות. בשעה 11 בלילה נפרדו הקסרים איש מעל אחיו בברכת שלום והקיסר וילהעלם שב אל אניתו „הוהינצולירן“.

העלא 1 (14) ספטמבר. אחרי כלות מסות הצבא בקש קיסר רוסיא מאת הקיסר וילהעלם להביע בשמו רגשי רצון לצי.

[…]


"הצפירה", שנה עשרים ושמונה, מס' 200, 17 בספטמבר 1901, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

קבלת פני הספנים הגבורים – אפריל 1904

Шутов_Иван_Никифорович

המלח איוואן שוטוב, מוותיקי קרב צ'מולפו, 1904. המקור: ויקישיתוף

התלגרמות האחרונות.

סיבסתופול. אתמול בערב נודע, כי האפיצירים, גבורי טשימולפא נכונים לבוא היום באנית קיטור מאדיסא. גדודי צבא האניות התאספו לקדם את פני חבריהם היקרים. את האניה „אלעקסעי“ קדמו בים אניות הטורפידין בהשמעת קול. לכבוד הגבורים הבאים הרימו נשקם אנשי הצבא באנית השריון „רוסטיסלאוו“ אשר יצאה לקדם את פני הגבורים בשם הצי אשר בים השחור. אל האניה עלה רב החובל סקרידלאוו והפקידים. הגבורים התיצבו בשורה, רובם לבושים בגדי אזרחים. רב החובל ברכם ברכת בואם לשלום ויחלף עם כל אחד מהם ברכת החג,  ויביע לכל אחד מהם תהלת גבורה, ואח"כ ירדו אל הנמל, אשר שם הגיש ראש העיר לחם ומלח ויברך אותם ברכת בואם לשלום לארץ מולדתם. הגבורים עברו לקול שירי הנוגנים אל מגרש נאחימוב, אשר שם על יד מצבת הזכרון עמדו הכהנים. הכהן הגדול הטיף נאומו מעניני דיומא ואח"כ נערכה תפלת החגיגה, וככלות התפלה נשא רב החובל סקרידלאוו את מדברותיו, ויחלק את כתבי הגרמטיון של הרוממות וישא ברכה בעד הקיר"ה, וכל הנאספים ענו בקול תרועת הידד וקול ההימנון נשמע. ככלות ההימנון נשא רב החובל סקרידלוב עוד הפעם ברכה לגבורי טשימולפא ואח"כ הלכו הספנים הגבורים לקול תרועת הידד וקול מנגינות הצבא ויבואו אל המעונות שנועדו בעבורם.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 72, 12 באפריל 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.