תלגרמה על אי-ההצלחה של צי האוקינוס השקט – 24 באפריל 1904

תלגרמות של הצפירה.

9 (22) אפריל.

פטרבורג. תלגרמה מאת הנציב אלעקסעיעוו על שם כבוד הדר מלכותו, מיום אתמול: הנני מודיע בהכנעה רבה לכבוד הדר מלכותך, כי ביום 29 מאֶרץ יצאה האסקדרה כלה מן הנמל אל הים ותלך שש פרסאות הנגבה, למען התנועה, ולעת ערב שבה אל הנמל. וביום 30 לחדש יצאה שירא של שמונה אניות טורפידין לבקר את האיים, ופקודה היתה נתונה לה, כי בהפגשה באויב תגיח עליו. ויהי בעבור האסקדרה בלילה ובעת גשם שוטף, והנה שלש אניות טורפידין נפרדו מעליה, שתים מהן באו לפנות בוקר לפורט-ארטור ומהן אחת בהפגשה בארבע אניות טורפידין של האויב סבבה דרכה בים, והאניה השלישית „סטראשני“ לפי עדותם של אנשי הצבא, בפגשה אניות טורפידין אחדות של האויב לא הכירה אותן בחשכת הלילה ותחשוב אותן לאניות רוסיות, ואחרי תתה אות הראוי הלכה עמהן יחד, ואך לפנות בוקר הכרתן, ואז ראה אותה האויב, ובמלחמה שהתחוללה ביניהן, ובהיותן קרובות זו לזו, נהרגו: המפַקֵד, הקאפיטאן ממדרגה שניה יוראסאווסקי, המיטשמאן אקינפיעוו, המיכניק דימיטריעוו ורוב אנשי האניה. הלייטיננט מאלעיעוו שנפצע הוסיף לירות בעצמו אל האויב מן התותח המרבה להשליך כדורים.

ואנית המרוץ „באיאן“ אשר יצאה בבוקר יום 31 לקראת האסקדרא הלכה במרוצה, וממרחק 16 פרסא מפורט-ארטור ראתה את אנית המרוץ „סטראשני“ נלחמת לקראת ארבע אניות יאפאניות, ואז התחולל עליה מפץ ותרד מצולות. והאניה „באיאן“ אחרי הבריחה את אניות הטורפידין של האויב בירותה עליהן נגשה אל מקום המלחמה ותורד סירה ותצליח למלט את הפליטים, אשר לדאבון לבנו היו רק חמשה אנשים אשר שחו על פני המים. ובעת הצל האנשים היתה האניה „באיאן“ מוכרחת להלחם מצד ימין לקראת שש אניות מרוץ יאפאניות. ואחרי אשר הרימה „באיאן“ את הסירה שבה אל פורט-ארטור מבלי סבול כל אבדה וכל נזק, אף כי הגיעו אליה שבבים רבים מכדורי האויב.

Bayan1903Kronstadt

הסיירת המשורינת "באיאן". המקור: ויקישיתוף

לעזרת „באיאן“ חשה האניה „דיאנא“ וחמש אניות טורפידין. ובעת ההיא באו אל הנמל החיצוני גם שאר אניות המרוץ ואניות השריון „פטרופבלובסק“ ו„פולטאווא“ וגם מקצת אניות הטורפידין ושאר אניות השריון יצאו אז מן הנמל הפנימי. ותסתדרנה האניות בשורה ערוכה למלחמה, ובראשה האניה „באיאן“ ואניות הטורפידין היו מן הצד, ומצביא הצי בא אל המקום אשר שמם היתה המלחמה לאניה „סטראשני“, ושמה באו עוד הפעם אניות הטורפידין ואניות המרוץ של האויב. אחרי חליפת יריות קצרה ממרחק 50 כבלטוט שבו אניות האויב אל הים.

ובשעה 8 וארבעים חלקים בבוקר נראתה אסקדרה יאפאנית של תשע אניות שריון, ועל כן שבו אניותינו אל פורט-ארטור, ושם בנמל החיצון נספחו אליהן גם אניות „פאביעדא“, „פערעסוויעט“ „סיבסתופול“, אשר יצאו מן הנמל הפנימי. אח"כ הסתדרה האסקדרה שלנו באופן זה, כי האניות „אסקולד“, „באיאן“, „דיאנא“, „פטרופבלובסק“, „פערעסוויעט“, „פאביעדא“, „נאוויק“ וחמש אניות טורפידין ושתי אניות מרוץ של טורפידין היו משמאל. ויהי כאשר נקרבו אל מבוא הנמל נצטוו אניות הטורפידין להכנס אל הנמל פנימה, ואניות המרוץ נצטוו לבוא אחריהן.

אחרי שנוי העֶמְדָה ו„פטרופבלובסק“ הנמצאת בראש נטתה למזרח ותחל לסוב ימינה אל האויב. בשעה 9 עם 43 מינוטין היה נפץ בצלע הימני של „פטרופבלובסק“ ואחר כן עוד נפץ שני יתר חזק תחת הגשר הקטן, ועמוד עשן כבד ממראה ירקרק עלה, והתרן (פֿאָק-מאַסט), הארובה, הגשר והצריח התרוממו למעלה. אנית השריון התמוטטה לימין, אחור האניה התרומם ויגָלה הגליל (ווינט) בסבבו באוויר, ו„פטרופבלובסק“ בוערת כלה באש טבעה במשך לא יותר משתי מינוטין, בצללה וחרטומה למטה. קצת מן האנשים נמלטו אל אחורי האניה. אנית המרוץ „היידאמאק“, שנמצאה במרחק כַּבֶּלְטוֹט אחד מפטרופבלובסק, הצילה בצינותיה הקטנה וישר מאנית המרוץ עלתה להציל את הנסיך הגדול קיריל וולאדימיראָוויטש, שני אפיצירים, 47 מלחים. אניות הטורפידין וצינות „פולטאווא“ שהלכה מאחור במרחק שני כבלטוטים העמידה את המכונה ותשאר על מקום האסון. ע"פ האות הנתן מאת הפֿלאַגמאַן הצעיר הקונטר-אדמירל הנסיך אוחטאמסקי הלכו יתר האניות אל המבוא בהתיצבן מאחורי „פערעסוויעט“. בעת ההליכה היה מפץ פח מתחת הצלע הימני של אנית-השריון „פאָביעדא“, האניה התמוטטה ואולם האריכה את דרכה ותבא אל החוף ואחריה כל יתר האניות. האויב האריך להחזיק מעמד על המים עד שעה 3 ואז התרחק.

Petropavlovsk_destruction_1904

טביעת אנית המערכה "פטרופבלובסק". המקור: ויקישיתוף

בלילה הקודם ליציאת האסקדרה נראו הרחק מן החוף לבות אש קטנות וצלמי אניות. ומפקד הצי התחקה בעצמו עד הבקר על כל הנעשה, מאנית המשמר „דיאנא“ שעמדה בחוף החיצוני, ויעזבנה בשעה 4 בבקר.

לסיום הנני מרהיב בנפשי להודיע בכל רגשי הכנעה, כי בלי שום לב אל אי-ההצלחה של צי האוקינוס השקט, רוח אנשי הצבא נשאר במרומי חובתו, ודברי החסד המרומם של כבוד הדר מלכותך שכוננו אל אנשי הים ברגעי הנסיון הקשה, יהיו לתנחומים ולמשען עוז לכל מערכתם בעבודתה שכוננה להתגבר על האויב, לתהלת הקיסר האהוב וארץ המולדת.

(התלגרמות האלה הגיעו למקצת הקוראים עוד ביום ו' בהוספה מיוחדת).

10 (23) אפריל.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 82, 24 באפריל 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

קבלת פני הספנים הגבורים – אפריל 1904

Шутов_Иван_Никифорович

המלח איוואן שוטוב, מוותיקי קרב צ'מולפו, 1904. המקור: ויקישיתוף

התלגרמות האחרונות.

סיבסתופול. אתמול בערב נודע, כי האפיצירים, גבורי טשימולפא נכונים לבוא היום באנית קיטור מאדיסא. גדודי צבא האניות התאספו לקדם את פני חבריהם היקרים. את האניה „אלעקסעי“ קדמו בים אניות הטורפידין בהשמעת קול. לכבוד הגבורים הבאים הרימו נשקם אנשי הצבא באנית השריון „רוסטיסלאוו“ אשר יצאה לקדם את פני הגבורים בשם הצי אשר בים השחור. אל האניה עלה רב החובל סקרידלאוו והפקידים. הגבורים התיצבו בשורה, רובם לבושים בגדי אזרחים. רב החובל ברכם ברכת בואם לשלום ויחלף עם כל אחד מהם ברכת החג,  ויביע לכל אחד מהם תהלת גבורה, ואח"כ ירדו אל הנמל, אשר שם הגיש ראש העיר לחם ומלח ויברך אותם ברכת בואם לשלום לארץ מולדתם. הגבורים עברו לקול שירי הנוגנים אל מגרש נאחימוב, אשר שם על יד מצבת הזכרון עמדו הכהנים. הכהן הגדול הטיף נאומו מעניני דיומא ואח"כ נערכה תפלת החגיגה, וככלות התפלה נשא רב החובל סקרידלאוו את מדברותיו, ויחלק את כתבי הגרמטיון של הרוממות וישא ברכה בעד הקיר"ה, וכל הנאספים ענו בקול תרועת הידד וקול ההימנון נשמע. ככלות ההימנון נשא רב החובל סקרידלוב עוד הפעם ברכה לגבורי טשימולפא ואח"כ הלכו הספנים הגבורים לקול תרועת הידד וקול מנגינות הצבא ויבואו אל המעונות שנועדו בעבורם.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 72, 12 באפריל 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

המזיקים המשוטטים – 1904

דברי הימים

הַמַּזִיקִים הַמְּשׁוֹטְטִים.

המלחמה הנכחית היא מעין תערוכה של כל ההמצאות החדשות בחכמת הרציחה והנתישה. החומר המתפוצץ שהיה במלחמות הקודמות דבר יוצא מן הכלל, היה במלחמה הנכחית ל„לחם-חק“. קרוּפ וכלי תותחו עוד נשארו, אבל רואים אותם כראות אורתודוקסיא נושנה. ראשו ורובו של התכסיס עומד על הצינים והפחים הממולאים דינאמיט, בין בים בין ביבשה. וגם הדינאמיט כבר נעשה חול. יש חמרים מצמצמים בתוכם כח יתר כביר. והתלגרף עם חוטים – הלא הוא כמו מנהג בני ערים קטנות. הרי זה כמרכבות האָמניבוסים הישנים שנשארו עוד בתקופת הטרַם האיליקטרי. נוהגים בהם כבוד, כמו בזקנים. רק דבר אחד לא נזכר הרבה, והוא סַפנות-האויר. אבל אין מזה ראיה, שאין משמשים בה. אולי משמשים – אך מעלימים. רק דבר אחד הוא אסור באיסור גמור. עפ"י החלטת הממשלות נאסר להשליך כדורים מפוצצים מספינות-של-אויר. נאסר גם לירות כדורים, שבהתפוצצם יוצאים מהם גַזִים מפיקי רעל מזיק וממית. רק קשה מאד לגבות עדות. בימי מלחמה מאשימה כל ממשלה מהנלחמות את אויבתה בעברות שונות, ואין בי"ד יכול לעשות חקירות ודרישות עפ"י עדיו שלו.

כל החוקים מכבר נוגעים רק אל הדברים שכבר ידועים היו למחוקקים. כן, למשל, נפקד באיסורים ובלאוים ההם מקום הפחים השטים. הפחים, או המינות, לא תמול הם. נהגו לסגור חוף בפחים, לבלי תת את צי האויב לגשת. כשסוגרת הממשלה במסגר כזה את אחד חופי הים שלה, היא חיבת להודיע גלוי, לא בשביל האויב, כי אם בשביל ממשלות אחרות. אפשר שאניות מסחר של ממשלות אחרות תקרבנה אל חוף כזה – והתפוצצו. לאו אדעתא דהכי מצב הבינים. תכלית מצב הבינים היא, שהממשלות האחרות לא תתערבנה, אבל גם שלא תתנזקנה. שתי הממשלות הנלחמות תעשינה כָּלָה אשה לרעותה, אם תוכלנה, ולא יתערב זר בינותן, אך בתנאי לבל יגיע נזק לחיי בני מדינות אחרות ולרכושם. לכן עפ"י הדין מודיעה הממשלה הנלחמת את ההודעה הרשמית-הנוסחאית: חוף כזה וכזה הוא גדוּר. או חוף כזה וכזה הוא חָסום. כגון זה פרסמה יאפאן עתה את הבלוקאדא הגמורה של חופי הים בליאאו-טון. כשאנית ממשלה אחרת חפצה לבוא אל החוף הגדור, אם יש לה עסק נחוץ, נוסעים הלוצמאַנים לקראתה ומוליכים אותה בים פחת ופח בזהירה ובשמירה מעולה – לבל תתנגף בהם.

החוקים והדינים הם לעולם תוצאות הנסיון. עתה נוספו הפחים שאינם רבוצים על מקום אחד בים, אך מסוּרים אל השטף. היאפאנים ואוהביהם הוציאו דבה על הרוסים שהשטיפו פחים כאלה; הרוסים – גלגלו אשמה זו על יאפאנים. הקול יצא, כי דרך האניות על הים הצהוב איננה בטוחה, מפני הפחים השטים. הברה נפלה, שאנגליא ואמריקא (שהדבר הזה נוגע אליהן ביותר, בגלל אניות מסחרן הרבות) מחו. שמועה זו לא נתקימה. אבל נכון הדבר, כי בפרלמנט האיטאלקי עמד אחד הנבחרים וטען בענין זה. זו היא שאלה מדינית. אבל יש בה גם צד מדעי-תכסיסי. כבר הורו עתה חכמים אחדים בהלכות חוקי עמים, כי נחוץ לאסור את „המזיקים המשוטטים“. מצד אחד אומרים חכמי התכסיס, כי אין לשים מעצור למלחמה, ויש שהפח נקבע לא לשוט, כי אם להיות נטוע, והגלים סוחפים אותו.

המנוח בלאָך היה מתנבא, כי במדה שתגיע המלחמה עד השלימות, בה במדה תֵעָשֶׂה אִי אפשרית, מפני אימת הכליון הגמור. יש בזה מאותה התיאורימא המארקסית ע"ד ההון המתקבץ. ואמנם, כשיהיו המזיקים המשוטטים והמעופפים משוכללים כל צרכם עד כדי יכולת לפעול במרחק גדול – תהיינה ההמצאות האלה קבר המלחמה. אך עוד רב הדרך אל הקבר ההוא. עתה הם רצים, ואיסור בידם כנגד הפחים השטים. למלחמה זו – אֵחרו את המועד, ובמלחמה העתידה לבוא – הלא נזכה לראות המצאות, שאין אנו משערים עתה.

נ.ס. [נחום סוקולוב]


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 120, 8 ביוני 1904, עמ' 1-2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מפלת הצי הרוסי בטסושימא – 2 ביוני 1905

Capture_of_Russian_ships,_battle_of_Takeshima

 קרב טסושימה. המקור: ויקישיתוף

מערכות המלחמה.

אמנם חשף ה' את זרוע קדשו הפעם להראות לעיני העמים כי דורש דמים אותם זכר וינקום את נקמת דם בניו מידי הממשלה המרשעת, וכי לו חרב נוקמת לשלם לעושי רשעה. בשבוע העבר העביר קו הטעלגראף קול במחנה כי השפלה קרן היאפאנים ונשתנה גבורת צי טאגו במלחמת הים הראשונה. רבים מהרו להאמין בדבר ויאמרו כי הזמן וההצלחה משתנים, פעם תרומם בעליה למרום ופעם תפילם ארצה. אכן ביום א' הזה יצאה כברק השמועה כי נגדעה ונפלה זרוע ראשדעסטונסקי והצי הבאלטי אשר בטח בו כי הוא יפיל את היאפנים חללים ויסול מסלה להרוסים לגזור על ימין ושמאל. פתאום כרגע אחד נפל ונהרס לאין תקומה והיה כלא היה. ונוסף אל התבוסה הזאת, כי לא בחיל ולא בכח מלחמה שלטו ידי היפאנים בצי הרוסי, כי אך מאצבע אלקים כי הוא הוליך את האדמיראל שולל ויסלף דרכו ויסכל דעתו ללכת דרך עקומה צפונה, דרך ים קאָרעאַ ויעזוב את נתיב הישר דרך האוקיונס, ויבוא בים הסינים מפארמאזא באורח הקארעאני. על כן מצא טאגו כחו להקיף את הצי הרוסי מפנים ומאחור, והשבר אשר חכה עליו מצאהו, ויבוא עליו איד פתאום, ובמלחמה הראשונה נטבעו מידי היאפאנים מרבית האניות הגדולות אניות השריון ובתוכם האניה הנודעת בכחה וגבורתה הנקובה בשם באָראָדינא שהיתה תפארת עוז רוסיא וחרב גאותה, ועמה עוד אניות מגן ואניות הרבה מאד, ומתבוסה הזאת ואילך אפסה תקות ראשדענ. לעשות חיל נגד היאפאנים ואף לא למלט את יתר האניות ואת האנשים אשר בהן בלתי אם תתאמת השמועה כי ראשדענ. חלק את הצי הכולל לשלשה ראשים ללכת וולאַדיוואָסטקה בשלשה דרכים שונים, אז אפשר כי יצליח בידו להציל את יתר הפליטה אשר היאפאנים רודפים אחריה. הדעפעשים הרוסים אמנם מקילים הרבה בהודעותיהם ומקטינים את מדת האסון. ואולם סוף סוף לא יוכלו לדכא את מצב השבר, ועוד מעט יודו בע"כ כי האדמיראַל טאגו איש מלחמה אמתי הוא, מתנהג במתינות וחס על כחות הצבא לבל יאבדו לבטלה, ושומר אותם עד הרגע האחרון בהגיע השעה ועת הרצון להתנגש במלחמה מכרעת ולהשתרע על האויב בכלי מות אשר לא יחטאו את המטרה טאגו הכריע את קמיו בחריצות ידים בדרכו עד כה, בעת אשר שרי רוסיא שכבו הוזים כלם הלומי יין ונבלעים בתאותיהם הנתעבות, כל העתונים באחת ידברו כי דרך הזה ללכת צפונה וולאדיוואסטיקה נכרת ונסגר בעדם.

ביום 27 הזה נפגשו הצי הרוסי עם הצי היאפאני במצר הים בנתיב הקארעאני, ובאותה שעה החלה המלחמה הנוראה ותהי ראשיתה כי במשך רגעים אחדים הריקו שלושה טאַרפדות אשר השקיעו היאפאנים במשך מסע הציים הרוסים בקרקע הים, את בני אשפתם, וכל עמל צבא הים ויגיעתם בדרך הרחוקה הזאת משך שמונה ירחים עלה פתאום בסערה השמים. וביום 29 הודיעה ממשלת יאפאן גלוי לכל העמים כי עשה טאגו נצחון גדול נגד הצי הרוסי, אך תוצאות הנצחון ומספר האבדות מזה ומזה נסתמו עוד לפי שעה עד 29 הזה. אך מלונדון מודיעים כי הצי הבאלטי שכבר התחבר עם הצי הוולאדיווסטיקי בנוסם מפני האויב התפרדו לנוס בשנים דרכים דרך הנתיב הקארעאני ודרך טשוהימא, ומהם רבים שנפסלו מעשות מלאכתן מרוב בדקיהן אשר נפרצו בהן. אכן אף כי לא נודע מספר האניות שנטבעו לא תכחד הנפ"פ כי חמש אניות מלחמה היותר נכבדות ושש עשרה אניות משא נושאות גחלים ירדו יחד במצולות. כפי הודעת הנפ"פ מיום 30 מספר האניות שבא קצן 15 אניות מגן, עשר טבעו בים וחמש נשבו בידי היאפאנים. והמצביא על הצי השלישי השר האדמיראל נעבאגאטאוו אשר בא ביום 9 לח"ז לים הכיני הדרומי ועמו שלושה אלפים איש גם הם הלכו שבי לפני אויב. לפי זה, תאמר הנפ"פ מן ששת האלפים שבע מאות עשרים ושמונה אנשי הצבא שהיו בשלשת הצוים אבדו יותר ממחציתם עמהם הפסידו הרוסים 396 קני תותח הגדולים בנפלם ביד היאפאנים, מלבד 250 אשר בשבירת האניות צללו כעופרת עם האניות הנשברת. – ראשדעסטוו. נעלם מכל עין ולא רחוק מהאמין כי גם הוא כמו מאַקאראָב הנהו בין הטבועים. – לדעת את תוכן המפלה החזקה אשר באה על רוסיא בכל צבעיה בפעם הזאת נוכל להכירה מן העובדא כי הקיסר מרגע שמעו את השמועה נפל כחלל על מטתו ואומרים כי רוח רעה בעתתהו. – מספר כל האניות אשר התחברו במלחמת הים ההיא היה 11 אניות מגן ממדרגה הראשונה, 4 אניות מוקש (קרייצער) 15 מחריבי הטארפודות ועתה אחרי אבדן האניות ביום 27 הזה שנפלו שבי או נהרסו ונטבעו נשארו לרוסיא במזרח אזיא 4 אניות מגן 2 אניות מוקש גדולות ושתי קטנות, אשר בלי ספק גם הן הנן שבורות מלבד שלוש אניות המגן הנמצאות כעת בוואלדיוואָסטאק. והצי הרביעי אשר קותה רוסיא לשלוח בחודש יוני כפי הודעת הטשאס ישאר על מקומו בשלום, כי כח אין לו למוש ממקומו, יען נודע להממשלה כי בצי הזה שמו שרי מעלה באמתחתם 22 מילליון רב"כ מקנית האניות והזדיינותן במזון וצידה בקני התותח ויתר הטכסיס, ע"כ ינוח על משכבו בשלום. הצי השלישי הזה קטן ודל מאד, אך שתי אניות מגן שתי אניות מוקש וטארפעדות אחדות, ואם תזכור עוד ממשלת רוסיא את אחרית גבורתה בפארטארטור ואחרית הציים ספק גדול הוא, כי מרוץ מהלך אניות יאפאן נמהר מאד יותר מאניות רוסיא, התשות מני זוקן ומרוב ישנם תתנהגנה בכבדות, ויש מחליטים כי אחרי עשות היאפאנים הנצחון הזה הכינו פניהם לקראת וולאדיוואסטאק למען הכרית את הדרך לפני הרוסים לבלתי יוכלו לשוב לארצם דרך וולאדיוואָסטק. עוד הידיעה האחרונה באה ונותנת חשבון האניות שאבדו במלחמה האחרונה ביום 27 מאי: הנטבעות: באָראָדינא עם 830 איש 58 קני תותח, אימפעראטאר אלכסנדר השלישי עם 782 איש 58 קנ"ת; ונשבו: אָרעל עם 782 איש 58 קנ"ת, ניקאלויס 623 איש, 32 קנ"ת, אניות החוף במגיניהם אושאקאוו 404 אנה"צ עם 26 קנ"ת. אפראקסין 404 איש עם 26 קנ"ת נטבעו. אניות מוקש מגינים נטבעו: נאכימאָוו 572 איש 36 קנ"ת, דאָנסקאַי 495 איש 34 קנ"ת, מאָנאָמאך 495 איש, 31 קנ"ת אניות שרפה נטבעו: שוויעטלאנא 600 איש 22 קנ"ת, שענטשכאב 334 איש 16 קנ"ת. – סכום הנזק אשר סבלה רוסיא ביום ההוא בארבע האניות הגדולות עם הטכסיס וכל אשר בהן נחשב 120 מילליון, בשמונה אניות החוף והמוקש 140 מילליון, ועם אניות המשא והגחלים יעל הנזק 270 מיליאן. – בסה" אבדה רוסיא 11 אניות הגדולות והיותר חזקות, מן 6321 האיש נמלטו המחצה מהם, 397 קני תותח. – כפי הנודעת טאגו לטאקיא מיום 29 הזה טבעו 12 אניות רוסיות למיניהן, ונשבו 6 אניות, האדמיראל נעבאגאטאוו בין שלשת אלף השבויים, ואניות היפאנים רודפות אחרי שרידי הרוסים. – מפעטרבורג מודיעים כי ראשדע. חי רק נפצע פצעים אנושים. – הנאוו. וורעמיא מאשימה את ראשדעסט על אשר בחר לו את דרך פארמאז הדרך הקרובה והמסוכנת מאד, ואת החסרון הזה והמעות יוכל לתקון רק אם תעוז ידו לאסוף את האניות הנשארות, למקום אחד אל האי סאדלע שהוא חצי הדרך בין נתיב קארעא לבין וולאַדיוואָסטאק, ובחמת רוחו נוהם הנאוו. וורעמיא למה יאמרו בחו"ל כי חטאו הרוסים בקחתם עמהם למלחמה צלמי קדושי הרוסיא וישנו בהם מבלי חשוב עצה ותחבולה ומלחמה ולא יתנו לב לדעת כי בזה הטיבו לעשות כי חזקו ואמצו את האמונה בלבם. ומסיים דבריו בברכה כי תחזק את ידי אנשי המלחמה הנתינים בצרה בין בים בין ביבשה, בזכות האמונה ומסירות נפשם והשיב את כבוד נשק רוסיא על מקומו. ואיה זכות שפיכות הדם הנקי אשר לא יכופר כי אם בדם שופכו? – עתוני אנגלית מביעים עם שמחתם גם תקותם כי רוסיא לא תבוש מעתה להושיט ידו לשלום. –


"קול מחזיקי הדת", שנה עשרים ואחת, מס' 33, 2 ביוני 1905, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

[שגיאות הדפוס במקור]

ערך התלגרף בלי חוטי הברזל – 5 בספטמבר 1904

תלגרמות של הצפירה.

21 אוגוסט (3) ספטמבר.

Matusevich_NA3

קונטר-אדמירל מטוסביץ'. המקור: ויקישיתוף

צינדאאו. (רייטער). הקונטר-אדמיראל מאטוסעוויטש הפצוע הגיד, כי מהליכות המלחמה הנוכחית נוכל ללמוד מה גדול ערך התלגרף בלי חוטי הברזל, אשר השתמשו בו במלחמות הים האחרונות. התלגרף פעל את פעולתו עד אשר נשחתו המכונות בנפץ הכדורים. הראדיוגרמות נאמנות יתר מן הרמזים אשר השתמשו בהם עד כה בעזרת הנפת הדגלים. ממול המוקשים השטים אין עצה טובה מזו לשלוח סירות מפנות הדרך. ואחרי הסירות תלכנה אניות המלחמה/ האניות מהרסות הטורפידין הכזיבו את התקוות אשר שמו בהן עד כה. היאפאנים הגיחו בלילה אחת 15 פעמים באניות טורפידין ולא הצליחו אף פעם אחת. אניות מלחמה אחרות העובדות יחד עם הפנסים מפיצי אור האיליקטרון יכולות להיות בטוחות מפני נזק הטורפידיות. השריונים המושמים מסביב לאניות להגן עליהן מפני המוקשים אינם מביאים תועלת רצויה, אבל עוד הם מפריעים בעד תנועות האניה ומהלכה. הודעות היאפאנים ע"ד המלחמות בים אינן מדויקות, כי הן מעלימות את אבדות היאפאנים. מאטוסעוויטש עודנו חולה.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 195, 5 בספטמבר 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

"מִינוֹת" ו"קוֹנְטְר-מִינוֹת" בפורט-ארטור – 26 ביוני 1904

דברי הימים

פְּלוּגַת-הָאֲנִיוֹת הְַוַלאדִיבֹסְטוֹקִית אֵצֶל חֻפֵּי יַאפַּאן.

[…]

מְבוֹא הַיָם בְּפּוֹרְט-אַרְטוּר. גם הפעם היתה מטרת אניות המרוץ אך מרוּץ ומשוֹט, עבור וסבוב בים, בקרבת גדותיו אצל יאפאן. המטרה לא היתה פורט-ארטור. דבר כזה לא נתן להעשׂות בעת כזאת. אצל חופי קוואנטון (זה שם החבל כולו) חונה האדמיראל טוגו עם צי מלחמה אדיר, חזק פי ארבע, או פי חמש, משלש או ארבע אניות מרוץ רוסיות. לא תצויר אפשרות ההתגנבות וההתחמקות בקרבת הצי הזה בבחינת „רואה ואינו נראה“. חוץ מזה, הלא היאפאנים עסוקים שם מאד בשמירה. פעמים בשבוע הם מניחים שם הרבה משחיתים שטים. אמנם הספנים הרוסים הפורט-ארטורים שולים את המשחיתים ומנפצים אותם, אבל לא תצויר אפשריות נקוי החוף מהמשחיתים האלה במשך שנים-שלושה ימים. בגדר זה, אין אנו צריכים לסמוך על השערות. יכולים אנו להסתלק מן הספק ומן האומדנא, ולהביא את הדברים הרשמיים של הקונטר-אדמיראל הרוסי וויטהעפֿט. לפי הודעותיו, שולים בחוף פורט-ארטור, במספר בינוני, 2–3 מוקשים ליום. לעומת זה נקל הוא להניחה 30–20 מוקשים בכל לילה. זה הוא ההבדל בין „עקירה“ ו„הנחה“. אפשר להניח עשר פעמים יותר משיש סִפֵּק לעקור. אמנם יש עוד תחבלה אחת, והיא לפעל על ידי מהרסי-המוקשים, ה„קונטר-מינות“. כשמפוצצים „קונטר-מינות“, אז תנופצנה „המינות“ מסביב. אבל לזה צריכים למספר רב של „קונטר-מינות“. עפ"י החשבון, התפוצצות „קונטרמינא“ של 500 ליטרא פירוקסילין (זהו החומר המפוצץ) מטהרת את הים מ„מינות“ על שטח 90 רגל מסביב (ע"י זה היא גורמת את התפוצצות „המינות“). ולפי זה למען טהר לא את כל מבוא הים בפורט-ארטור, כי אם עכ"פ את המקום על שטח ארבע מיל (אנגלית) לאורך, ולערך 600 רגל לרוחב, צריך לפוצץ איזה אלפים „קונטרמינות“ (כלומר, אם לא נודע ברור, איה הניח האויב את ה„מינות“ שלו). זה הוא כמעט מן הנמנע. זו היא עבודה ארוכה, אך בטוחה. בעבודה זו היו הספנים הרוסים עוסקים בשקידה. בההודעה האחרונה של הקונטר-אדמיראל וויטהעפֿט מפורט-ארטור נאמר, כי בחוף נמצאו הרבה „מינות“, ואחרי המצאן נפצון הרוסים ע"י יריה. והנה עתה נפסק החבור המסודר בין הרוסים ובין פורט-ארטור, והאדמיראל סקרידלוב בוולאדיבוסטוק איננו יכול בשום אפן לדעת, עד כמה  נקה חוף הים בפורט-ארטור, ואם אפשר להכנס במובאיו ובמוצאיו. עכ"פ מהידיעות הרשמיות של הקונטר-אדמיראל וויטהעפֿט שבאו ביום 3 יוני, נראה, כי מן 14 מאי עד 1 יוני, לא יצאו אניות הרוסים מפורט-ארטור אל הים. יציאת ה„נאָוויק“, שעל אדותיה מודיע האדמיראל טאגו, עדיין איננה מכרעה את השאלה אם נֻֻפצו כל המינות היאפאניות אצל פורט-ארטור, או לא: ה„נאָוויק“ יושב אך 16 רגל במים, ורחבו אך 41 רגל, ונקל לו לעבור בלי פגע במקום שאין אניות השריון הגדולות יכולות לעבור.

[…]


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 135, 26 ביוני 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

פרטי השבי של רוז'סטבנסקי – 6 ביוני 1905

1024px-IJN_Sazanami_at_Yokosuka_Meiji_33

 המשחתת היפנית "סאזאנאמי", 1901. המקור: ויקישיתוף

טלגרמה אחרונה.

סאסעבא, 23 מאי. מפקד הסיריה של נושאות המוקשים מספר את פרטי הטבעת אנית-המרוץ „דמיטרי דאנסקאי“: היפונים הוריקו על האניה אש נוראה ויורו עליהם במוקשים. במהרה פרצה באניה אש. היפונים הציעו באותות לפני המפקד שימסור אליהם את האניה, אך כל מענה לא קבלו. מהחקירה והדרישה אצל החינאים נודע, כי בבקר ירדו האופיצירים ואנשי האניה שנשארו בחיים על החוף, בהושיטם מרחוק דגל לבן. באותו הרגע שרצו היפונים לתפוש את האניה – ירדה מצולה. המפקד היפוני רצה לראות את הקפיטן של אנית-המרוץ, אך הוא קבל תשובה, כי הקפיטן פצוע קשה. סגנו הודיע, כי באניה פגעו ששה מוקשים, שאחד מהם פגע באניה והזיקה, והבטיח להמפקד היפוני, כי „דמיטרי דאנסקאי“ לא נטבעה ע"י הרוסים במשך עת ידועה של מלחמת הים. האניה, שדגל האדמירל נעבאגאטאוו עליה „ניקאלאי הראשון“ – היתה המטרה לכדורי היפונים. במשך עת קצרה ענתה האניה הרוסית על היריות, אך בלי כל תוצאות. על הצד הקדום של האניה נראו עקבות 400 כדורים. במהרה נשבר לרסיסים הצד השמאלי של אנית היפונים. בארובת-העשן הקדומה נעשו חורים הרבה, ועוד חלקים אחדים נזוקו.

– האופיצירים של האניה היפונית „סאזאנאמי“ מספרים את פרטי השבי של ראזעסטווענסקי: ביום 15 מאי קבלו האניות נגד מוקשים ואניות אחדות פקודה למצא את שארית האסכדרה הרוסית וראו שני עמודי עשן על האופק. בלכתם בעקבות העשן במהירות של עשרים מיל בשעה – מצאו היפונים במהרה שתי אניות נגד מוקשים, היפונים קרבו והוריקו אש. אחת מהאניות נצולה והשניה נשארה על מקומה ולא ענתה על היריות. כעבור זמן מה התנוסס על האניה דגל לבן ומאחוריו אות „הצלב האדום“. על שאלת היפונים: מה המה תנאיכם?“ ענו מהאניה: „האניה נזוקה. אצלנו נמצא ראזעסטווענסקי והשטב ואין לנו מים לשתיה. ועד שעשו היפונים הכנות לקבל את הפצועים סבבו האופיצירים הרוסים את ראזעסטווענסקי ובקשו בידים שלוחות: „רחמו על ראזעסטווענסקי הנפצע, שפצעיו כה קשים עדי כי אם יעבירוהו אל האניה היפונית יפתחו הפצעים ואז יהיה מצבו מסוכן. נבקש להשאירהו במקום שהוא נמצא“. אז קשרו היפונים את האניה הרוסית אל אניתם והביאוה אל האי הראשון בדרכם. לדברי היפונים החליטו לאבד את עצמם לדעת, אם ימצאו את הרוסים וינוצחו במלחמה זו.


"הזמן", שנה שלישית, מס' 110, 6 ביוני 1905, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.