מלחמת רוסיה-יפן

מפלת הצי הרוסי בטסושימא – 2 ביוני 1905

Capture_of_Russian_ships,_battle_of_Takeshima

 קרב טסושימה. המקור: ויקישיתוף

מערכות המלחמה.

אמנם חשף ה' את זרוע קדשו הפעם להראות לעיני העמים כי דורש דמים אותם זכר וינקום את נקמת דם בניו מידי הממשלה המרשעת, וכי לו חרב נוקמת לשלם לעושי רשעה. בשבוע העבר העביר קו הטעלגראף קול במחנה כי השפלה קרן היאפאנים ונשתנה גבורת צי טאגו במלחמת הים הראשונה. רבים מהרו להאמין בדבר ויאמרו כי הזמן וההצלחה משתנים, פעם תרומם בעליה למרום ופעם תפילם ארצה. אכן ביום א' הזה יצאה כברק השמועה כי נגדעה ונפלה זרוע ראשדעסטונסקי והצי הבאלטי אשר בטח בו כי הוא יפיל את היאפנים חללים ויסול מסלה להרוסים לגזור על ימין ושמאל. פתאום כרגע אחד נפל ונהרס לאין תקומה והיה כלא היה. ונוסף אל התבוסה הזאת, כי לא בחיל ולא בכח מלחמה שלטו ידי היפאנים בצי הרוסי, כי אך מאצבע אלקים כי הוא הוליך את האדמיראל שולל ויסלף דרכו ויסכל דעתו ללכת דרך עקומה צפונה, דרך ים קאָרעאַ ויעזוב את נתיב הישר דרך האוקיונס, ויבוא בים הסינים מפארמאזא באורח הקארעאני. על כן מצא טאגו כחו להקיף את הצי הרוסי מפנים ומאחור, והשבר אשר חכה עליו מצאהו, ויבוא עליו איד פתאום, ובמלחמה הראשונה נטבעו מידי היאפאנים מרבית האניות הגדולות אניות השריון ובתוכם האניה הנודעת בכחה וגבורתה הנקובה בשם באָראָדינא שהיתה תפארת עוז רוסיא וחרב גאותה, ועמה עוד אניות מגן ואניות הרבה מאד, ומתבוסה הזאת ואילך אפסה תקות ראשדענ. לעשות חיל נגד היאפאנים ואף לא למלט את יתר האניות ואת האנשים אשר בהן בלתי אם תתאמת השמועה כי ראשדענ. חלק את הצי הכולל לשלשה ראשים ללכת וולאַדיוואָסטקה בשלשה דרכים שונים, אז אפשר כי יצליח בידו להציל את יתר הפליטה אשר היאפאנים רודפים אחריה. הדעפעשים הרוסים אמנם מקילים הרבה בהודעותיהם ומקטינים את מדת האסון. ואולם סוף סוף לא יוכלו לדכא את מצב השבר, ועוד מעט יודו בע"כ כי האדמיראַל טאגו איש מלחמה אמתי הוא, מתנהג במתינות וחס על כחות הצבא לבל יאבדו לבטלה, ושומר אותם עד הרגע האחרון בהגיע השעה ועת הרצון להתנגש במלחמה מכרעת ולהשתרע על האויב בכלי מות אשר לא יחטאו את המטרה טאגו הכריע את קמיו בחריצות ידים בדרכו עד כה, בעת אשר שרי רוסיא שכבו הוזים כלם הלומי יין ונבלעים בתאותיהם הנתעבות, כל העתונים באחת ידברו כי דרך הזה ללכת צפונה וולאדיוואסטיקה נכרת ונסגר בעדם.

ביום 27 הזה נפגשו הצי הרוסי עם הצי היאפאני במצר הים בנתיב הקארעאני, ובאותה שעה החלה המלחמה הנוראה ותהי ראשיתה כי במשך רגעים אחדים הריקו שלושה טאַרפדות אשר השקיעו היאפאנים במשך מסע הציים הרוסים בקרקע הים, את בני אשפתם, וכל עמל צבא הים ויגיעתם בדרך הרחוקה הזאת משך שמונה ירחים עלה פתאום בסערה השמים. וביום 29 הודיעה ממשלת יאפאן גלוי לכל העמים כי עשה טאגו נצחון גדול נגד הצי הרוסי, אך תוצאות הנצחון ומספר האבדות מזה ומזה נסתמו עוד לפי שעה עד 29 הזה. אך מלונדון מודיעים כי הצי הבאלטי שכבר התחבר עם הצי הוולאדיווסטיקי בנוסם מפני האויב התפרדו לנוס בשנים דרכים דרך הנתיב הקארעאני ודרך טשוהימא, ומהם רבים שנפסלו מעשות מלאכתן מרוב בדקיהן אשר נפרצו בהן. אכן אף כי לא נודע מספר האניות שנטבעו לא תכחד הנפ"פ כי חמש אניות מלחמה היותר נכבדות ושש עשרה אניות משא נושאות גחלים ירדו יחד במצולות. כפי הודעת הנפ"פ מיום 30 מספר האניות שבא קצן 15 אניות מגן, עשר טבעו בים וחמש נשבו בידי היאפאנים. והמצביא על הצי השלישי השר האדמיראל נעבאגאטאוו אשר בא ביום 9 לח"ז לים הכיני הדרומי ועמו שלושה אלפים איש גם הם הלכו שבי לפני אויב. לפי זה, תאמר הנפ"פ מן ששת האלפים שבע מאות עשרים ושמונה אנשי הצבא שהיו בשלשת הצוים אבדו יותר ממחציתם עמהם הפסידו הרוסים 396 קני תותח הגדולים בנפלם ביד היאפאנים, מלבד 250 אשר בשבירת האניות צללו כעופרת עם האניות הנשברת. – ראשדעסטוו. נעלם מכל עין ולא רחוק מהאמין כי גם הוא כמו מאַקאראָב הנהו בין הטבועים. – לדעת את תוכן המפלה החזקה אשר באה על רוסיא בכל צבעיה בפעם הזאת נוכל להכירה מן העובדא כי הקיסר מרגע שמעו את השמועה נפל כחלל על מטתו ואומרים כי רוח רעה בעתתהו. – מספר כל האניות אשר התחברו במלחמת הים ההיא היה 11 אניות מגן ממדרגה הראשונה, 4 אניות מוקש (קרייצער) 15 מחריבי הטארפודות ועתה אחרי אבדן האניות ביום 27 הזה שנפלו שבי או נהרסו ונטבעו נשארו לרוסיא במזרח אזיא 4 אניות מגן 2 אניות מוקש גדולות ושתי קטנות, אשר בלי ספק גם הן הנן שבורות מלבד שלוש אניות המגן הנמצאות כעת בוואלדיוואָסטאק. והצי הרביעי אשר קותה רוסיא לשלוח בחודש יוני כפי הודעת הטשאס ישאר על מקומו בשלום, כי כח אין לו למוש ממקומו, יען נודע להממשלה כי בצי הזה שמו שרי מעלה באמתחתם 22 מילליון רב"כ מקנית האניות והזדיינותן במזון וצידה בקני התותח ויתר הטכסיס, ע"כ ינוח על משכבו בשלום. הצי השלישי הזה קטן ודל מאד, אך שתי אניות מגן שתי אניות מוקש וטארפעדות אחדות, ואם תזכור עוד ממשלת רוסיא את אחרית גבורתה בפארטארטור ואחרית הציים ספק גדול הוא, כי מרוץ מהלך אניות יאפאן נמהר מאד יותר מאניות רוסיא, התשות מני זוקן ומרוב ישנם תתנהגנה בכבדות, ויש מחליטים כי אחרי עשות היאפאנים הנצחון הזה הכינו פניהם לקראת וולאדיוואסטאק למען הכרית את הדרך לפני הרוסים לבלתי יוכלו לשוב לארצם דרך וולאדיוואָסטק. עוד הידיעה האחרונה באה ונותנת חשבון האניות שאבדו במלחמה האחרונה ביום 27 מאי: הנטבעות: באָראָדינא עם 830 איש 58 קני תותח, אימפעראטאר אלכסנדר השלישי עם 782 איש 58 קנ"ת; ונשבו: אָרעל עם 782 איש 58 קנ"ת, ניקאלויס 623 איש, 32 קנ"ת, אניות החוף במגיניהם אושאקאוו 404 אנה"צ עם 26 קנ"ת. אפראקסין 404 איש עם 26 קנ"ת נטבעו. אניות מוקש מגינים נטבעו: נאכימאָוו 572 איש 36 קנ"ת, דאָנסקאַי 495 איש 34 קנ"ת, מאָנאָמאך 495 איש, 31 קנ"ת אניות שרפה נטבעו: שוויעטלאנא 600 איש 22 קנ"ת, שענטשכאב 334 איש 16 קנ"ת. – סכום הנזק אשר סבלה רוסיא ביום ההוא בארבע האניות הגדולות עם הטכסיס וכל אשר בהן נחשב 120 מילליון, בשמונה אניות החוף והמוקש 140 מילליון, ועם אניות המשא והגחלים יעל הנזק 270 מיליאן. – בסה" אבדה רוסיא 11 אניות הגדולות והיותר חזקות, מן 6321 האיש נמלטו המחצה מהם, 397 קני תותח. – כפי הנודעת טאגו לטאקיא מיום 29 הזה טבעו 12 אניות רוסיות למיניהן, ונשבו 6 אניות, האדמיראל נעבאגאטאוו בין שלשת אלף השבויים, ואניות היפאנים רודפות אחרי שרידי הרוסים. – מפעטרבורג מודיעים כי ראשדע. חי רק נפצע פצעים אנושים. – הנאוו. וורעמיא מאשימה את ראשדעסט על אשר בחר לו את דרך פארמאז הדרך הקרובה והמסוכנת מאד, ואת החסרון הזה והמעות יוכל לתקון רק אם תעוז ידו לאסוף את האניות הנשארות, למקום אחד אל האי סאדלע שהוא חצי הדרך בין נתיב קארעא לבין וולאַדיוואָסטאק, ובחמת רוחו נוהם הנאוו. וורעמיא למה יאמרו בחו"ל כי חטאו הרוסים בקחתם עמהם למלחמה צלמי קדושי הרוסיא וישנו בהם מבלי חשוב עצה ותחבולה ומלחמה ולא יתנו לב לדעת כי בזה הטיבו לעשות כי חזקו ואמצו את האמונה בלבם. ומסיים דבריו בברכה כי תחזק את ידי אנשי המלחמה הנתינים בצרה בין בים בין ביבשה, בזכות האמונה ומסירות נפשם והשיב את כבוד נשק רוסיא על מקומו. ואיה זכות שפיכות הדם הנקי אשר לא יכופר כי אם בדם שופכו? – עתוני אנגלית מביעים עם שמחתם גם תקותם כי רוסיא לא תבוש מעתה להושיט ידו לשלום. –


"קול מחזיקי הדת", שנה עשרים ואחת, מס' 33, 2 ביוני 1905, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

[שגיאות הדפוס במקור]

מודעות פרסומת

ערך התלגרף בלי חוטי הברזל – 5 בספטמבר 1904

תלגרמות של הצפירה.

21 אוגוסט (3) ספטמבר.

צינדאאו. (רייטער). הקונטר-אדמיראל מאטוסעוויטש הפצוע הגיד, כי מהליכות המלחמה הנוכחית נוכל ללמוד מה גדול ערך התלגרף בלי חוטי הברזל, אשר השתמשו בו במלחמות הים האחרונות. התלגרף פעל את פעולתו עד אשר נשחתו המכונות בנפץ הכדורים. הראדיוגרמות נאמנות יתר מן הרמזים אשר השתמשו בהם עד כה בעזרת הנפת הדגלים. ממול המוקשים השטים אין עצה טובה מזו לשלוח סירות מפנות הדרך. ואחרי הסירות תלכנה אניות המלחמה/ האניות מהרסות הטורפידין הכזיבו את התקוות אשר שמו בהן עד כה. היאפאנים הגיחו בלילה אחת 15 פעמים באניות טורפידין ולא הצליחו אף פעם אחת. אניות מלחמה אחרות העובדות יחד עם הפנסים מפיצי אור האיליקטרון יכולות להיות בטוחות מפני נזק הטורפידיות. השריונים המושמים מסביב לאניות להגן עליהן מפני המוקשים אינם מביאים תועלת רצויה, אבל עוד הם מפריעים בעד תנועות האניה ומהלכה. הודעות היאפאנים ע"ד המלחמות בים אינן מדויקות, כי הן מעלימות את אבדות היאפאנים. מאטוסעוויטש עודנו חולה.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 195, 5 בספטמבר 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

"מִינוֹת" ו"קוֹנְטְר-מִינוֹת" בפורט-ארטור – 26 ביוני 1904

דברי הימים

פְּלוּגַת-הָאֲנִיוֹת הְַוַלאדִיבֹסְטוֹקִית אֵצֶל חֻפֵּי יַאפַּאן.

[…]

מְבוֹא הַיָם בְּפּוֹרְט-אַרְטוּר. גם הפעם היתה מטרת אניות המרוץ אך מרוּץ ומשוֹט, עבור וסבוב בים, בקרבת גדותיו אצל יאפאן. המטרה לא היתה פורט-ארטור. דבר כזה לא נתן להעשׂות בעת כזאת. אצל חופי קוואנטון (זה שם החבל כולו) חונה האדמיראל טוגו עם צי מלחמה אדיר, חזק פי ארבע, או פי חמש, משלש או ארבע אניות מרוץ רוסיות. לא תצויר אפשרות ההתגנבות וההתחמקות בקרבת הצי הזה בבחינת „רואה ואינו נראה“. חוץ מזה, הלא היאפאנים עסוקים שם מאד בשמירה. פעמים בשבוע הם מניחים שם הרבה משחיתים שטים. אמנם הספנים הרוסים הפורט-ארטורים שולים את המשחיתים ומנפצים אותם, אבל לא תצויר אפשריות נקוי החוף מהמשחיתים האלה במשך שנים-שלושה ימים. בגדר זה, אין אנו צריכים לסמוך על השערות. יכולים אנו להסתלק מן הספק ומן האומדנא, ולהביא את הדברים הרשמיים של הקונטר-אדמיראל הרוסי וויטהעפֿט. לפי הודעותיו, שולים בחוף פורט-ארטור, במספר בינוני, 2–3 מוקשים ליום. לעומת זה נקל הוא להניחה 30–20 מוקשים בכל לילה. זה הוא ההבדל בין „עקירה“ ו„הנחה“. אפשר להניח עשר פעמים יותר משיש סִפֵּק לעקור. אמנם יש עוד תחבלה אחת, והיא לפעל על ידי מהרסי-המוקשים, ה„קונטר-מינות“. כשמפוצצים „קונטר-מינות“, אז תנופצנה „המינות“ מסביב. אבל לזה צריכים למספר רב של „קונטר-מינות“. עפ"י החשבון, התפוצצות „קונטרמינא“ של 500 ליטרא פירוקסילין (זהו החומר המפוצץ) מטהרת את הים מ„מינות“ על שטח 90 רגל מסביב (ע"י זה היא גורמת את התפוצצות „המינות“). ולפי זה למען טהר לא את כל מבוא הים בפורט-ארטור, כי אם עכ"פ את המקום על שטח ארבע מיל (אנגלית) לאורך, ולערך 600 רגל לרוחב, צריך לפוצץ איזה אלפים „קונטרמינות“ (כלומר, אם לא נודע ברור, איה הניח האויב את ה„מינות“ שלו). זה הוא כמעט מן הנמנע. זו היא עבודה ארוכה, אך בטוחה. בעבודה זו היו הספנים הרוסים עוסקים בשקידה. בההודעה האחרונה של הקונטר-אדמיראל וויטהעפֿט מפורט-ארטור נאמר, כי בחוף נמצאו הרבה „מינות“, ואחרי המצאן נפצון הרוסים ע"י יריה. והנה עתה נפסק החבור המסודר בין הרוסים ובין פורט-ארטור, והאדמיראל סקרידלוב בוולאדיבוסטוק איננו יכול בשום אפן לדעת, עד כמה  נקה חוף הים בפורט-ארטור, ואם אפשר להכנס במובאיו ובמוצאיו. עכ"פ מהידיעות הרשמיות של הקונטר-אדמיראל וויטהעפֿט שבאו ביום 3 יוני, נראה, כי מן 14 מאי עד 1 יוני, לא יצאו אניות הרוסים מפורט-ארטור אל הים. יציאת ה„נאָוויק“, שעל אדותיה מודיע האדמיראל טאגו, עדיין איננה מכרעה את השאלה אם נֻֻפצו כל המינות היאפאניות אצל פורט-ארטור, או לא: ה„נאָוויק“ יושב אך 16 רגל במים, ורחבו אך 41 רגל, ונקל לו לעבור בלי פגע במקום שאין אניות השריון הגדולות יכולות לעבור.

[…]


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 135, 26 ביוני 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

פרטי השבי של רוז'סטבנסקי – 6 ביוני 1905

1024px-IJN_Sazanami_at_Yokosuka_Meiji_33

 המשחתת היפנית "סאזאנאמי", 1901. המקור: ויקישיתוף

טלגרמה אחרונה.

סאסעבא, 23 מאי. מפקד הסיריה של נושאות המוקשים מספר את פרטי הטבעת אנית-המרוץ „דמיטרי דאנסקאי“: היפונים הוריקו על האניה אש נוראה ויורו עליהם במוקשים. במהרה פרצה באניה אש. היפונים הציעו באותות לפני המפקד שימסור אליהם את האניה, אך כל מענה לא קבלו. מהחקירה והדרישה אצל החינאים נודע, כי בבקר ירדו האופיצירים ואנשי האניה שנשארו בחיים על החוף, בהושיטם מרחוק דגל לבן. באותו הרגע שרצו היפונים לתפוש את האניה – ירדה מצולה. המפקד היפוני רצה לראות את הקפיטן של אנית-המרוץ, אך הוא קבל תשובה, כי הקפיטן פצוע קשה. סגנו הודיע, כי באניה פגעו ששה מוקשים, שאחד מהם פגע באניה והזיקה, והבטיח להמפקד היפוני, כי „דמיטרי דאנסקאי“ לא נטבעה ע"י הרוסים במשך עת ידועה של מלחמת הים. האניה, שדגל האדמירל נעבאגאטאוו עליה „ניקאלאי הראשון“ – היתה המטרה לכדורי היפונים. במשך עת קצרה ענתה האניה הרוסית על היריות, אך בלי כל תוצאות. על הצד הקדום של האניה נראו עקבות 400 כדורים. במהרה נשבר לרסיסים הצד השמאלי של אנית היפונים. בארובת-העשן הקדומה נעשו חורים הרבה, ועוד חלקים אחדים נזוקו.

– האופיצירים של האניה היפונית „סאזאנאמי“ מספרים את פרטי השבי של ראזעסטווענסקי: ביום 15 מאי קבלו האניות נגד מוקשים ואניות אחדות פקודה למצא את שארית האסכדרה הרוסית וראו שני עמודי עשן על האופק. בלכתם בעקבות העשן במהירות של עשרים מיל בשעה – מצאו היפונים במהרה שתי אניות נגד מוקשים, היפונים קרבו והוריקו אש. אחת מהאניות נצולה והשניה נשארה על מקומה ולא ענתה על היריות. כעבור זמן מה התנוסס על האניה דגל לבן ומאחוריו אות „הצלב האדום“. על שאלת היפונים: מה המה תנאיכם?“ ענו מהאניה: „האניה נזוקה. אצלנו נמצא ראזעסטווענסקי והשטב ואין לנו מים לשתיה. ועד שעשו היפונים הכנות לקבל את הפצועים סבבו האופיצירים הרוסים את ראזעסטווענסקי ובקשו בידים שלוחות: „רחמו על ראזעסטווענסקי הנפצע, שפצעיו כה קשים עדי כי אם יעבירוהו אל האניה היפונית יפתחו הפצעים ואז יהיה מצבו מסוכן. נבקש להשאירהו במקום שהוא נמצא“. אז קשרו היפונים את האניה הרוסית אל אניתם והביאוה אל האי הראשון בדרכם. לדברי היפונים החליטו לאבד את עצמם לדעת, אם ימצאו את הרוסים וינוצחו במלחמה זו.


"הזמן", שנה שלישית, מס' 110, 6 ביוני 1905, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

ציי הרוסים והיאפאנים לפני טסושימא ואחריה – 1 ביוני 1905

1280px-Japanese_Gunboat_Maya

 אניית התותחים היפנית "מאיה". המקור: ויקישיתוף

המשך המלחמה הגדולה בין הרוסים והיאפנים על פני הים.

[…]

הָרוּסִים וְהַיַאפַּאנִים לִפְנֵי טְסוּשִׁימַא וְמַעֲמָדָם אַחֲרֵי טְסוּשִׁימַא.

אחרי התחברות שתי הפלוגות, זו של רוז'עסטבנסקי וזו של ניעבוגאטוב להיות לאסקדרא מחוברת אחת היו לרוסים: שמנה אניות קו (או אניות מחנה, ליניענשיפפען), שלש אניות מגן של חוף (משמשות ביחוד בקרבת ערי חוף, ומטרתן יותר שהיא למלחמת תנופה היא למלחמה מגן) שלש אניות מרוץ מצופות מגן, שלא היה להן ערך חשוב ביותר, והיאפאנים מנו אותן בסוג אניות מגן של חוף הנ"ל ושש אניות מרוץ מכוסות (או מצופות במקצתן). על אלה נוספו מן 22 עד 24 סירות טורפידין ואניות מהרסות טורפידין.

והנה מאלה נשארו עוד עפ"י הידיעות הרשמיות שש אניות קו, שתי אניות מרוץ מכוסות מגן, אנית מרוץ מכוסה אחת ומן 18 עד 22 אניות טורפידין ומהרסות טורפידין. והנה לא נמנה כלל את אניות-המגן-של-חוף שטבעו, בהיות חשיבותן התכסיסית לא רבה, אף כי למען הגן על בסיס נחוץ לפחמים ומעמד יש גם לאלה ערך גדול.

לפי זה אם יצליחו שרידי הרוסים פליטי החרב להגיע לוולאדיבוסטוק, ומצאו שם עוד את שתי אניות המרוץ המצופות מגן ואנית מרוץ מכוסה אחת ושמנה סירות טורפידין וחמש סירות שטות מתחת למים, הנמצאות שם מכבר, והיו להם סך-הכל (כשיצליחו באופן הנפלא ביותר ובדרך נס גמור להגיע שמה): שש אניות קו, ארבע אניות מרוץ מצופות מגן, שתי אניות מרוץ מכוסות, 27 עד 31 סירות טורפידין וחמש סירות מתחת למים.

זה יהיה מעמד הרוסים אחרי טסושימא. אנו מדייקים לאמר אחרי טסושימא, בכוונה כדי שלא להכניס לחשבון זה את אפשריות האסונות מאז והלאה, רק נסתפק במה שהתרשם כבר בהרצאות רשמיות אחרי הרב אצל טסושימא.

לעומת הצי הזה עומד הצי היאפאני ובו שש אניות קו, תשע אניות מרוץ מצופות מגן, שש עשרה אניות מרוץ מכוסות, אנית-מגן-של-חוף אחת, שלש אניות כלי תותח, שתים-שלש דיביזיות של סירות שטות מתחת למים, שמנה עשרה אניות טורפידין ממדרגה ראשונה, שלשים ושש – משניה, עשרים ושבע משלישית – לפי זה לערך 101 עד 103 סירות-טורפידין.

והנה נניח שמדויקת היא הידיעה הפרטית שבאה דרך פ"ב שהיאפאנים קפחו שבע אניות, מהן שתי אניות מגן וארבע אניות מרוץ – גם עתה עוד נשאר להם כח מכריע אף בכמות.

ע"כ ראוים מה"ע הפטרבורגים לשבח שאינם פורשים צעיפי דומיה על הפצע ואינם לוחשים על המכה ואינם מתיראים לקרוא את המאורע כמו שהוא – כי באמת אך הצורר לעמו ולארצו ישפיק בערמומיות ובאמתלאות של העלמה.


"הצפירה", שנה שלושים ושתים, מס' 103, 1 ביוני 1905, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

על הים – 23 ביוני 1904

Harbor_of_port_arthur_(1904)

 נמל פורט-ארתור, 1904. המקור: ויקישיתוף

דברי הימים

עַל הַיָּם.

שגגות שיצאו מלפני השליטים. – אניות מרוץ ואניות סוחר ומשא. – תכונת אנית המשא. – המין הנקרא אנית צבא. – מה מובילים באניות ההן? – תועלת כלי התותח. – דוגמה ממלחמת האנגלים עם הבורים. – ערבוביה מוכרחת. – מנהג היאפאנים בראשית המלחמה. – בטחון נפרז. – מה היתה השמירה אצל וולאדיבוסטוק? – הסטאטיסטיק ל אניות יאפאניות. – האם אפשר ליאפאנים להוסיף לקנות אניות? – במה תוכל יאפאן לבטוח? – המצב שנשתנה לרגל הרפיון. – זה לעומת זה: פורט-ארטור וּוולאדיבוסטוק.

תְּלוּנוֹת הָעָם הַיַאפַּאנִי. דברי האסונות והאבדות בים הרעישו באמת את לבות היאפאנים, ונכונה השמועה שבאה שלשום בתלגרמות, כי סערת דעת הקהל הולכת ומתחוללת בשצף קצף, ורבים תולים את הקולר בראש המצביא קאמימורא. אמנם לתלונות כאלה אין ערך קיים. בעידנא דריתחא הן עושות רשם, ואח"כ הן נשכחות ומשתקעות. בנוהג שבעולם, מצביא אשר לא יצליח הוא נתון לחרם ולגדופים, גם אם איננו נופל בכשרון ובעבודה מחברו המצליח. אבל אם יש פה אשם, הנה הוא תלוי בכל ההנהגה היאפאנית. השעה הראשונה שהיתה משחקת להם בראשית המלחמה בים, כנראה, יִשְׁנָה את חוש זריזותם ותנענעם בעריסה להרדם על הדפנים. ביחוד נראה הדבר הזה אצל וולאדיבוסטוק. החוגרים התהללו כמפתחים, וסגנון ההודעות היאפאניות היה כה עליז ונשא, עד כי אפשר היה לחשוב, כי וולאדיבוסטוק כבר נפלה, ורק שאלת הזמן היא, אם עתה, או לאחר איזה עדן קצר יבואו אליה. ועל הים שטו בין כה וכה אניות המשא היאפאניות שוט ונשא אנשי צבא וצרכי מלחמה וחומר לבנין, בלי לוית אניות מגן או אניות מצפה סוככות עליהן. קרוב לאמת, כי קלות דעת זו נזרקה ביאפאנים בשבועות האחרונים. כפי אשר אנו זוכרים את פרטי התכסיס מהתקופה הראשונה של המלחמה, היו תמיד המגנים הכבירים, אדירי איומה למין השריונים או למין אניות המרוץ, מלוים את הטראנספורטים. רגילים היינו לשמוע יום יום מהמקור הרשמי הרוסי ומהמקור הרשמי היאפאני, כי אצל גדות קוריאה נראו כך וכך אניות משא בלוית ספינות מגן. בתחלה היו אניות הצבא נוסעות, והיו גם מקלעות באחד המקומות את „רמוניהן“, ולפעמים לא התכוונו לידות כדורי מות במקום ההוא, כי אם לעשות בלטיהם וקסמיהם ולהסב את עיני הרוסים מן המקום אשר שמה פניהם מועדות, ותחת המסוה הזה אשר פרשו אניות הצבא, היו אניות המשא באות ומקריבות אל גדות הים גדודים גדודים של אנ"צ ממלאים אותן כגוב גובי „עם הצאצאים והצפיעות וכל שלטי הגבורים“. אנו זוכרים את הספורים המבהילים במה"ע האנגלים ע"ד מדרגת הצפיפה בתבות-השיט ההן. יש אשר האניה היתה מכילה עפ"י החק אלף איש, והיו מובילים בה אלפים, ותחת מאה סוסים – מאתים, ושבילי ברזל בעד המסלות ושקי שקי אורז ותלי תלין של כדורים ואבק המורה. שערו נא בנפשכם אניות כאלה טעונות מאד מאד נוסעות בלי לויה, בלי מגן וצנה, בים אשר מסביב לו יש צי אדיר רוסי אחד בפורט ארטור, ואחד מהעבר השני בוולאדיבוסטוק! הן 5 אניות המשא יחד הן כקליפות השום בפני אנית מרוץ אחת!

הַשַׁיָרוֹת הַמְצוּיוֹת. אמנם גם אניות המשא אשר בהן מובילים גדודי צבא „לא אלמנות הן“ מכלי תותח מהירי היריה, ומקני רובה, ומכלי חומר ובשעת הדחק יכולים לירות גם מאניות כאלה. אבל אינו דומה כלי תותח בשדה, בהערכו במצב מכוון לתעודתו, ובהיות אנשי צבא משמשים בו ופקידים מומחים משגיחים עליהם ומנצחים על המלאה – לכלי תותח אשר יובלו באניה טעונה משא כבד. באניה כזאת אין רוח להסתדרות אנה"צ בחק התכסיס שורות שורות „איש על מחנהו ואיש על דגלו“. ואמנם חק הוא, כי בהוביל האניות כלי תותח צריכים גם צבא רכב להיות שם. אך גזרה זו – אין רוב הצבור יכולים לעמוד בה. מכל המאמרים בעניני תכסיס נקל להוכח לדעת, כי אין מחנה הצבא מובל באניות מינים מינים נפרדים, אך הערבוביה היא לפעמים הכרח אשר לא יגונה, ולא רק בעת המלחמה ביאפאן נראה זאת, אך זאת היתה גם בעת מלחמת האנגלים באפריקא הדרומית, והאנגלים הלא עשירים הם וכבדים באניות מאין כמהם, ובכל זאת מעשים בכל יום היו, כי מקצת אנשי צבא הובלו באניה אחת, ומקצת המכשירים, הסוסים, הצידה וכו' הדרושים להם – באניה אחרת, ולפעמים בא המשלוח הראשון והמשלוח השני לא בא, ואז אי אפשר היה לסדר את המחנה כראוי במחוז החפץ ובמקום המועדה. לכן לא יצויר כי תוכל אנית משא להגן על עצמה אף אם יהיו בה אנשי צבא צפופים ומעורבים עם חומר רב ונשק וכלי משחית. אניות המלחמה העשויות לכך יכולת תמיד לדוש בעקבן אניות כאלה. זאת ידעו היאפאנים, ולכן היתה הובלת אנה"צ בתחילה עשויה בזהירות גדולה. אך בשבועות האחרונים זחה דעתם של היאפאנים עליהם לרגל המקרים, וישכחו כי יש צי בוולאדיבוסטוק, כי כל כך הרבו לדבר ע"ד וולאדיבוסטוק הסגורה, עד כי הם בנפשם החלו באמת להאמין שהיא סגורה, וישוטטו על הים הקוריאני כמו לטיול בעלמא, ולכן מצאתם הרעה הזאת, רעה גדולה אשר לא לבד תסב נזק עצום למחנה הצבא. כי גם הפכה את הרך הבטוחה לדרך מלאה חתחתים.

חֹסֶר מִשְׁמֶרֶת. ועוד בדרך אחר נכתם עון היאפאנים, כי לא נתנו לאניות המשא האלה סירות הצלה כדי הצרך. בתלגרמות נזכר המעשה אשר עשו מצביאי האניות הרוסים, כי נתנו זמן לאניות שעליהן התנפלו להכנע, או להציל את אנשיהן. יסוד הדבר הזה הוא בנמוסי ספני המלחמה. כשמתנפלת אנית צבא על אנית משא שהיא חושדת אותה בהובלת אנ"צ – אז עפ"י החק נותנת היא שעה קצרה לאנשי האניה המוקפת להציל את נפשם, ורק אחרי תום הזמן הזה תכונן. מהדין והחשבון ששלח האדמיראל סקרידלוב אל כבוד הקיר"ה הננו רואים, כי הרוסים שמרו את החק הזה לכלליו ופרטיו – ומדוע אפוא לא הצילו היאפאנים את נפשם? יען כי האניות יצאו מן החוף בלי סירות הצלה די הצרך. זה הוא עון פלילי, ולא דמיון הוא, כי אם דבר נכון מאד, שהאנשים אשר עסקו בזה צריכים לתן את הדין. כל מלחמה היא מלאה מתחלתה ועד סופה מסירת נפש; אין המצביא חס על חיי אנה"צ בשעת הדחק ובסכנה. אבל כמו שיש הרשות למצביאים לחתור אל מטרת תכסיסם, כן גם חובתם היא להמנע מכל סכנה במקום שאין צרך, מפני שאין זאת גבורה כי אם הפקרות.

יִתְרוֹן הַזְרִיזוּת. הדבר איננו, בכלל, ברור – מה עשה הצי של קאמימורא מראשית המלחמה ועד היום. הוא נגש פעם אחת אל וולאדיבוסטוק, וימטר שם איזה כדורים, ולא הרע למבצר, ויעתק משם לסביבות ויחן. רבים חשבו, כי הוא חונה שם למען עצור את הצי הוולאדיבוסטוקי מצאת, אבל הנסיון הראה, כי הוא לא ידע בצאתו ובבואו. אם לא היתה לו היכלת להקדיש מלחמה על וולאדיבוסטוק, אז היתה חובתו להתיאש לע"ע מן הקרב הזה, ותחת עמוד בלי מעשה, וכמו שהוברר כעת, גם בלי שמירה, וללוות את אניות המשא ההולכות מחופי הים של יאפאן אל חופי הים של קוריאה. אחרי כי גם זאת גם זאת לא עשה – יש הרשות באמת לא לתבוע את קאמימורא לדין או לכופו לאבד עצמו לדעת, כי אלה הם דברים שבדמיון ושאלות פרטיות וגזרות אכזריות, אך להעמיד לדין את כל ההנהגה אשר לא עשתה את חובתה. כי לוא לוו אניות הצבא את ספינות המשא, והצי הרוסי היה גובר עליהן – אז אין דין ואין תלונה, כי בכל מלחמה יגבר האחד ויכשל השני, והדבר תלוי בגבורה ובמקרה ובאלפי סבות מן החוץ. אבל אם אין עושים את המעשים הנחוצים אין מגינים במקום הדורש הגנה – אז אין פתחון פה להצטדק.

הָרוֹב הַמַכְרִיעַ. אך פה הגענו אל שאלה אחרת, והיא שאלת הכמות. ססוד הסודות וקץ הקצין הוא, כי אין ליאפאן אניות רבות. חוץ מפלוגת אניותיה אצל פורט-ארטור ומהפלוגה הקטנה ממנה אצל וולאדיבוסטוק – מה יש עוד ליאפאן? יש עוד, כפי שאנו רואים מרשימות האנציקלופדיא האנגלית, הנוסדות על הספירות מש' 1899, ספינות-תותח (קאַנאָנעבאָאָטע) וטורפידין ואניות צבא שלא נמנו בין אניות המלחמה בהן השתמשה יאפאן על נהר היאלו, ויש לשער כי הרבה מהאניות האלה סובבות עוד במקום ששם משתפך היאלו לתוך הים. גם יש אניות סוחר הרבה מאד מאד, יען כי בשנים האחרונות התפתח מסחר החוף של יאפאן. עפ"ז נראה, כי יאפאן יכולה לעמוד בפני צי רוסיא על הים הצהוב והקוריאני. אבל אין בכחה לעמוד בפני כל אניות המלחמה של רוסיא בים השחור ובים הבאלטי. והנה אשר לאניות החונות בים השחור (אצל סבסטופול) נודע כי יש מעצור גדול שאין לעבור עליו, והוא – מעבר הדארדאנילין. לפני שבועות אחדים יצא הקול, שתוגרמא הרשתה לרוסיה להעביר את אניותיה דרך הדארדאנילין. השמועה היתה קלוטה מן האויר האנגלי, ואולי בכונה הפיצוה האנגלים, למען ימהרו התוגרים להכחישה. מה"ע הרוסים אשר על אדותיהם אין ספק שהם חפצים לראות הכל בעין יפה ואשר בל"ס היו מקבלים בשורה כזאת בחדוה – לא נשמע דבר. אבל בנוגע להאסקדרא הבאלטית – הנה היא חפשית ויכולה לעבור, והרי זו רק שאלת הזמן. לפי מעמד הענינים כעת – לוא תבוא האסקדרא הבאלטית אל הימים ההם, אז לא יבצר ממנה להכריע שם את הכף לטובת רוסיא, כי ציי רוסיא ויאפאן אחרי כל הנצחונות הנם שקולים זה כנגד זה וכשיגיע אל הרוסים כח חדש אז יגברו, יען כי היאפאנים לא יוכלו להביא שמה עוד איזה כח. אמנם בירחים האחרונים קנו איזה אניות, אבל אלה הם דברים של מה בכך. אניות בודדות יש לקנות, אבל אסקדרא איננה נקנית מהר. זהו דבר דורש זמן רב וחנוך – וגם מיליארדים. דיה ליאפאן להפקיע את עצמה מעול הוצאותיה וכלכלת מחסוריה הקבועים והיוצאים מן הכלל. ואין להעלות על הדעת, כי היא תוכל עתה להרכב הרכבה חדשה אניות מקבילות זו אל זו ועולות לפלוגה מקובצת ערוכה-בכל. חוץ מזה יש עוד מכשול גדול מצד הממשלות. אלה הנוטות אחרי רוסיא הלא תמנענה מכל מראית עין של סיוע ליאפאן, אך גם העוינות את רוסיא לא תאבינה להכעיסה ואם מוכרים ליאפאן איזה אניה – עושים זאת בצנעה, ולמכור בצנעה אנית מגן אי אפשר מפני שאניות המגן אינן עומדות בשוק להמכר, אך הן נמנות בקבע ורשומות בכתב חיל הממשלות ויש למכור רק איזו אנית-צבא-כוי ספק צבא ספק ספינת סחורה, ואניות כאלה יש ליאפאן הרבה מאד, והמין הזה איננו יכול לעמוד בפני אניות מלחמה כנודע מכבר, וכמבורר עוד הפעם בנסיון ע"י  יציאת צי סקרידלוב ומעשיו.

אִבּוּד זְמַן. במה אפוא תוכל יאפאן לשים מבטחה? לא בכמות אניותיה, כי אם בגבורתה ובזריזותה. מי יכחד שהיאפאנים הם גבורים וזריזים? במאניפֿסט של הקיסר יר"ה נקרא האויב הזה בשם אויב עז. בפקודות היומיות של השר קורופאטקין נאמר, כי חלילה לזלזל באולת בכבוד האויב ובכחו, ולהפך חובה להוקירו כערכו ולנהוג עמו בנמוס ולהתאושש בפניו בעוז למען הכריעו. אבל אם אין להטיל ספק בזריזות היאפאנים מצד הים הצהוב, קו ספק גדול יש למתוח על זריזותם אצל וולאדיבוסטוק. כל התכסיס נוסד אך על הזריזות. לרוסים אין כל צרך להחיש מעשיהם – ולהפך: כל שהות מגדילה את כח רוסיא. אבל כל שהות מְרַפָּה את ידי היאפאנים ומשיבה את תקותם עשר מעלות אחורנית. על כן מעיינים ומדברים יודעי התכסיס הרבה בשאלה עד כמה תוכל פורט-ארטור להגן על עצמה. אין איש מבעלי הבטחון היותר גדול אשר יאמר כי לעולם חוסן פורט-ארטור. השאלה היא רק אם תוכל לעמוד ירחים אחדים – ואם תוכל לעמוד, אז הלא יבוא הצי הבאלטי, ולוא גם לא יתנפל על הציים היאפאנים החונים על  יד פורט-ארטור ועל יד וולאדיבוסטוק, אך ישוטט על הים הנה והנה והפסיק את החבור בין יאפאן ובין קוריאה, אז הנקל לו להציק מאד לחיל היאפאנים, באשר כי כל השפעת הצידה והנשק היא מיאפאן באניות.

עֹנֶשׁ הַרִפְיוֹן. זה הוא המצב לרגל הרפיון – באונס או ברצון – של הפלוגה היאפאנית אצל וולאדיבוסטוק. הפלוגה אשר אצל פורט-ארטור עבדה עבודה גדולה, אבל זו שאצל וולאדיבוסטוק אבדה את כל זמנה בלא-כלום. אבדת זמן זה היא אבדה שאין לה חליפין. הבר הזה חִזֵק עתה את מצב הרוסים על הים מן הצד הוולאדיבוסטוקי ששם נהפכו מן הנרדף אל הרודף. טוגו וקאמימורו הם באמת שני הפכים גמורים: הראשון עז ומתנפל ואיננו נח לרגע, והשני בטל ומחכה ועגון. הראשון הפיל חתיתו, והשני הוא כעת מן היראים והנחבאים אל הכלים. מה שבנה הראשון סתר השני…

נ.ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 133, 23 ביוני 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

על פני הים – 19 במאי 1905

800px-ImperatorNikolaiI1905

צריח התותחים הקדמי של אניית המערכה "אימפרטור ניקולאי". המקור: ויקישיתוף

עַל פְּנֵי הַיָּם.

ה„אסקדרא הבאלטית“ נעלמה פתאום. ביום א' העבר עזבה בָּמְתֵי ים אצל הונקהו (Honkhoe) ותפלג בים צפונה, ומני אז לא נודעו עקבותיה. אף אנית-צבא רוסית אחת לא נראתה מאז אצל גדות הים הצרפתיות האַנאַמיות. כן מודיעים בתלגרמא רשמית של „סוכנות האַיואַס“ (שממשלת צרפת משמשת בה לידיעותיה), ותלגרמא זו היא מקוימת ע"י אשרתא של האדמיראל ז'ינקייר. הוא צוה, כפי שהוא מודיע, לבדוק את כל מפרצי הים של הגָּדוֹת הנ"ל עד טוֹראן, ולא מצא דבר.

כנגד זה מודיע „סוכנות רייטר“ מטוקיא, שהאסקדרא הרוסית עזבה רק לפי שעה את במתי-הים אצל הונקהו, ואח"כ שבה שמה. אולי זאת היא רק חזרת השמועות מכבר בדבר האסקדרא וחניתה אצל קאַמראַן – שם אמרו שהוא יצאה ותשוב.

אם באמת הפליגו האניות הרוסיות בים, ותסענה צפונה, זה עוד אות מעיד, שהפלוגות של רוז'עסטווענסקי ושל ניעבוגאטוב כבר התחברו. והעת היא, מנקודת ראותם של הַסַּפַָנִים, עת רצון למסע בַּיַמִים ההם. כעת מנשבת שם רוח המונזון בקרן דרומית מערבית, וזרם חזק נוטה צפונה מזרחה.

ובעת אשר אסקדרות רוז'עסטווענסקי וניעבוגאטוב נוסעות אל מטרתן הנעלמה, העבודה נעשית בחופי הים המזרחי: רעוועל, ליבוי וקרונשטאדט, בחפזון נמרץ להכין אסקדרה רוסית רביעית בעד המזרח הרחוק. פלוגה חדשה זו עתידה לעבור בקרבת דניא, עפ"י ידיעה אחת, בעוד שני שבועות, ועפ"י ידיעה שניה, בעוד שני ירחים. בראש פלוגה זו יעמוד האדמיראל נידערמיללער, ובפלוגה תמנינה: אנית התחרא „סלאווא“, שלש אניות קרייצער ממדרגה ראשונה, שמנה אניות מהרסות טורפידין ומספר אניות משא.

אם יעזוב נידערמיללער את חופי הים המזרחי באמצע חודש יוני, אז יבוא למזרח הרחוק באמצע חודש אוגוסט, כלומר בעת אשר כף הנצחון כבר תכריע לצד זה או למשנהו, אבל איך שיהיה תביאינה האניות איזו תועלת.

הַתֶּלֶגְרָמוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בִּדְבַר הָאֳנִיוֹת. לונדון 81 מאי. בליל העבר שטו שתים עשרה אניות שוט ועבור לפאת דרומית מזרחית מהונגקונג. האניות נראו, אך לאומיותן לא נגלתה.

החינים מדייקים לשמור את חוקי הביניים.

ביום 11 מאי עבר ציר אמריקא בהונגקונג באנית קיטור אחת, וירא ארבע עשרה אניות מלחמה רוסיות על מרחק 24 מילים, לפאת צפון מקאמראן. האניות חנו על עגניהן. שתים מהן עבדו עבודת מצפה. סירת-הרס (מהרסת טורפידין) אחת קרבה על מרחק 200 יאַרדים אל אניות הקיטור אשר בה נסע הדיפלומאטי האמריקאני. רב החובל האשכנזי של אנית הקיטור הזאת לא הודיע בהונגקונג דבר על אדות פגישה זו, כי רב החובל נצטוה מאת החברה שהוא משמש בפקודתה לבלתי הודיע מאומה על אדות האסקדרא הבאלטית, יען כי כל המודיע מפר את חוקי הבינים. במשך שלשים ימים האחרונים אספו הרוסים 20,000 טוננות פחמים – מאין לא נודע.

הרוסים בשאנחיי שולחים את המלחים של אניותיהם הנפרקות אל הפלוגה הבאלטית בתור חולים, שצריכים לשוב לארצם.

לונדון. לפי שמודיע ה„דיילי קרוניקל“ מהונגקונג נראו בימים האלה על במתי הים אצל גאפרוק (הונגקונג) שתים עשרה אניות מלחמה עם מנורות שֶׁכָּבוּ.

הַבֶּהָלָה בְּהוֹנְגקוֹנְג. לונדון 18 מאי. מהונגקונג מודיעים ל„דיילי מייל“, שהמצב הוא שם מעורר שממון. הכנות עצומות נעשות ע"י האנגלים בים וביבשה לְקַדֵם פני כל מאורע אפשרי. לא בדרך רשמית, אבל ממקור שיש לסמוך עליו, מודיעים, כי כל האניות הישנות להובלת כלי תותח הושבו לתשמישן, ופקידי האני (האדמיראליות) חקרו בבתי המלאכה בחוף למתי יגמר תקון כל האניות הנמצאות לתקון.

שְׁמוּעוֹת ע"ד יְרִיוֹת בְּמֵצַר הַיָּם הַקוֹרִיאַנִי. לונדון 16 מאי. על פי הודעת רב החובל של אניות קיטור נורביגית שהביא ביום 12 לח"ז לעיר מאייו, עבר ביום שלפניו (11 לח"ז) בין שעה 8 ושעה 11 בבוקר בין 33 מעלה עם 45 מינוטין רוחב הצפוני ובין 129 מעלה עם 20 מינוטין אורך המזרחי, וישמע שם ירית תותחים. היריות נשמעו היטב, אך מפני הערפל אי אפשר היה לראות את המקום, רק סירת טורפידין יאפאנית אחת נראתה.

התלגרמא הנ"ל באה בנוסח דומה לזה גם ע"י הסוכנויות שלנו זה ימים אחדים. ויש להוסיף, שהמקום המרומז עפ"י מספר-המעלות של רוחב ואורך הנ"ל הוא במצר הים הקוריאני, מדרום לאי טסושימא (ראה על מפתנו). והנה עפ"י הידיעות הראשונות התחברו פלוגות רוז'עסטווענסקי וניעבוגאטוב ותסענה ביום 14 צפונה, ואי אפשר אפוא, כי ביום 11, כלומר שלשה ימים קודם ליציאה זו, כבר היו אניות רוסיות של רוז'עסטווענסקי טרודות במלחמה במצר הים של קוריאה, שהוא לפאת צפון! אם באמת היתה היריה ההיא ירית מלחמה, אז אפשר שאניות המרוץ הרוסיות יצאו מוולאדיבוסטוק, בהתאמצן להתחבר עם אניות רוז'עסטווענסקי, והיאפאנים חרדו לקראתן. היותר קרוב לאמת, שהיריות ההן היו רק יריות הִתְלַמדות, או אותות מזהירים.


"הצפירה", שנה שלושים ושתים, מס' 92, 19 במאי 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מקרה אסון שקרה לאנית-המרוץ "באגאטיר" – 26 ביוני 1904

481px-Bogatyr'1905Vladivostok

הסיירת הממוגנת "בּוֹגָטִיר" בנמל ולדיבוסטוק לאחר שתוקנה, 1905. המקור: ויקישיתוף

המלחמה.

[…]

– אנית המרוץ „באָגאטיר“. השמועה שסבבה זה כבר ע"ד מקרה אסון שקרה לאנית-המרוץ „באגאטיר“ התאמתה והובררה עתה במכתב ל„רוס. סלאווא“ מוולאדיבוסטוק:

בבקר יום 2 מאי, בהיות ערפל כבד, יצאה מוולאדיבוסטוק אנית-המרוץ „באגאַטיר“ עם הקונטר-אדמירל יעססען. לעתים כה התעבה הערפל עד כי נאלצו להפסיק המהלך. קרוב לצהרים, בלכת האניה במהירות 10 קשרים לשעה, ראה האפיציר העומד על המצפה והנה לפניו חוף, ויעמיד את המכונה ויט את האניה לשוב אחור. ואולם כבר היה לאחר זמן. האניה נתקעה בחרטומה עמוק בצור סלע החוף; במחלקת החרטום (הוא אחת ממחלקות האניה) נוקבה התחתית. מ„באגאטיר“ נשלחה אנית-קטור לוולאדיבטוסטוק. השמועה ע"ד האסון התפשטה במהירות כברק בכל העיר. רבים לא נתנו אמון ויחשבו את השמועה כקלוטה מן האויר. ורק ביום השני, כאשר יצאה אחת אנית המרוץ ו„נאַדעזשני“ שובר הקרח, לעזרת „באגאטיר“, נוכחו הכל לכי נאמנה השמועה, אבל לא יכלו הבין סבת האסון.

הרוח שהחל בבקר 3 מאי היה לפנות ערב לסערה; „באגאטיר“ התנועעה ותטולטל יתר ויתר; וסכנה נשקפה לה להטבע. למלחים נתנה פקודה לעלות על החוף. ביום המחרת, 4 מאי, שבה אנית-המרוץ שנשלחה לעזרה ושוברת הקרח וולאדיבוסטוקה. מיום 5 מאי החלה העבודה לפרק מעל „באגאטיר“ את זיונה: הסירו את כלי התותח, מכונות הפחים והכדורים.

כבוא מפקד הצי האדמירל סקרידלוב שבה התעוררה בלב הכל התקוה להציל את „באָגאטיר“. עתה אחזו בכל התחבלות, לבל יטלטלו הגלים את האניה היושבת על הסלע, וישתמשו בכל אמצעיי הנמל לפרק ראשונה מהאניה כל משאה ולהורידה אחרי כן מן הסלע. חלקה התיכון והמשוטי לא נחבלו במאומה והם נמצאים על פני מים עמוקים.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 135, 26 ביוני 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

האסקדרא הבאלטית – 13 באוקטובר 1904

Buynyy-class-1904-Kronstadt

פלוגת הטורפידיות של האסקדרא הבאלטית לפני צאתה למזרח הרחוק, 1904. המקור: ויקישיתוף

המלחמה.

האסקדרא הבאלטית (א)

במכתבי-העתים בחו"ל (מאטען, טיימס לוק.-אנצ. ועוד) באה רשימה פרטית לאניות הצי הבאלטי, שנועדו להשלח אל מרחקי המזרח, תחת פקודת האדמירל רוזדיסטבינסקי. אמנם הרשימה הזאת כבר התפרסמה עוד מקודם, בפקודת שר הצי וחפי הים הבאלטי, ואולם הדברים לא באו בדפוס. עתה החלו מכ"ע רוסים שונים (רוס. ליסטוק, נאוו. דניא, ועוד) להקדיש גם הם מאמרים לאסקדרא הזאת, ולדבר על חין ערכה וחוסן עזוזה.

באסקדרא הבאלטית נמנות, לפי רשימת „מאטען“, 7 אניות-שריון („קיסר אלכסנדר III“, „באָראָדינאָ“, „אָרעל“, „נסיך סובאָרין“, אָסלואַביאַ“, „נאַוואַרין“, „סיסוי הגדול“), שתי אניות-מרוץ לבושות שריון („אדמירל נאחימוב“, „דמיטרי הדוני“), 5 אניות-מרוץ שמכסהן מצופה שריון (אָלעג“, „אוראָרע“, „סוויעטלאַנא“, „זשעמטצוג“, איזומרוד“) אנית-המשוט של נציב המזרח הרחוק „אַלמאַז“, 7 אניות תורפידין (בעזאופראָטשני, בלעסטיאשצי, באָדרי, בראַווי, בוּיני, ביסטרי, ביעדאָווי), 4 רצות עוזרות (דון, קובאַן, טערעק, אוראל), 7 אניות-הובלה (קאמטשאטקא, קיטאַי, קאָריאה, קניאַז גורטאקוב, אַרגוּן, אַנאַדיר, אירטיש) בית-חולים שט על המים („רוס“ – לפנים אנית-הקטור „אָרעל“ של הצי המתנדב), אניות-הקטור של הצי המתנדב (לכל הפחות 2: „פטרבורג“ ו„סמולענסק“) – בסך הכל לא פחות מן 36 אניות, שכולן יחד מכילות 280,000 טון, זאת אומרת: יותר מאשר יכיל כל הצי האדיר היאפאני.

צי רב-המספר כזה עוד לא יצא מעולם לדרך רחוקה, אשר נפלה עתה חבל לאדמירל רוזדיסטבינסקי. פחם לבד יִדָרש לצי הזה בדרכו כדי 6 מיליון פוד.

ממספר האניות הנמנות בצי זה תסכונה למלחמה 25; הנותרות, במספר 11, הן רק אניות סיוע ועזר, הנחוצות לצי בעת לכתו בדרך, אבל לא תצלחנה לקחת חלק במלחמה. ואף גם ספק הוא, אם ארבע הרצות העוזרות, שנעשו מאניות קטור פשוטות אשר קנו באשכנז, תביאנה תועלת במלחמת ים. בהיות גוף האניות והמכונות בלי כל מגן ושריון, תוכלנה להפצע על נקלה, ותותחיהן המעטים הנם גלוים בלי כל מחסה. ועוד גם זאת, כי מספר אניות-ההובלה כה מעט, עד כי קרוב לשער, כי בבוא הצי אל האוקינוס השקט תשמשנה הרצות העוזרות האלה להוביל בהן פחם.

הנה כן תהיינה לאדמ. רוזדיסטבינסקי 21 אניות מלחמה, בהן 7 שריוניות, 7 רצות, 7 טורפידיות. „בנוגע לאלה האחרונות – אומר מכ"ע „רוס. וויעד.“ – אין להגיד בבטחה, התלוינה את האסקדרא עד וולאדיבוסטוק. המלחמה הנוכחת הראתה ברור, כי אין מועיל בטורפידיות במלחמה עם אניות ענקיות ואדירות. זאת ראינו גם במלחמה ביום 28 יולי ליד ויי-הא-ויי, כי אז התנפל מחנה גדול של טורפידיות קטנות יאפאניות על אניותינו, ומלחינו הכו אותן כלן אחור, אף כי אניותינו היו נחבלות הרבה, הלכו מפוזרות ולאַטות (כגון „צעסארעוויטש“ – רק ארבעה קשרים לשעה), והתנפלות האויב היתה בלילה, ומצב רוח מלחינו, אחרי אבוד האדמירל וויטהעפט, ודאי היה מדוכא מאד.

„נפלא הדבר, כי האדמירל מאטוסוויטש, שהיה בעצמו ראש פלוגת הטורפידיות בפורט-ארטור, הודה עתה שאין תועלת בהתנפלות אניות הטורפידין. ובין כה והאניות האלה הן זעירות הכשרון לעבור ארחות ימים רחוקים; מכונותיהן ענוגות ורפות, וקלקולן לעתים קרובות יפריע הרבה בפני מהלך האסקדרא. אמנם כי יתכן לרתק אותן בשרשראות אל אניות אחרות גדולות ולמשכן, אולם אם שבע אניות-ההובלה תמשכנה את הטורפידיות, אז לא תהיינה עוד מושכות לאניות אחרות. ומשיכת השריונות והרצות היא אולי התחבולה הכי טובה להעביר בעת מלחמה אסקדרא גדולה דרך 12,000 מיל עד מקום תעודתה. וגם משיכת הטורפידיות בשרשראות ע"י אניות אחרות איננו עוד מבטח איתן כי תעבורנה ה„עלות“ האלה בשלום בעת סער מתגורר, כאשר הוכיח אבדן הטורפידיא מס' 221 שנמשכה בשלשלאות ע"י אנית-הקטור הגדולה מאד „סאראטוב“ (המקרה הזה קרה בעת שוב הבית אסקדרת האדמירל ווירעניוס במימי ים התיכון ליד אי כרתים). הכדאי איפא, בשביל התועלת המסופקת של הגדלת כח האסקדרא בשבע טורפידיות, לאַחר את מועד בואה?“.

„את יתר 14 אניות-המלחמה הגדולות נוכל לחלק לשתי מחלקות בנוגע למטרה הנכונה להן. במחלקה הראשונה נכללות האניות שבנינן חדש אם מעט ואם הרבה (אך לא יותר מן 6–8 שנים), והן ממלאות כל דרישות העת החדשה. כאלה הן חמש הרצות הלובשות שריון: „אלכסנדר III“, „באָראָדינאָ“, „אָרעל“, „סובאָראָוו“ „אָסליאַביאַ“ וכל הרצות שמכסהן מצופה שריון. במחלקה השניה, אניות עתיקות, יש לחשוב את השריוניות: „נאווארין“ ו„סיסוי הגדול“ ואת הרצות הלבושות שריון „אדמירל נאחימוב“ ו„דמיטר הדוני“.

ארבע השריונות של המחלקה הראשונה נבנו כלן ברוסיא ע"פ תכנית אחת (בתבנית „צעסארעוויסטש“ שנבנתה בצרפת) והורדו הימה בשנת 1901 („אלכסנדר III“ ו„באראדינא“) ובשת 1902 (אָרעל“ ו„סובאראוו“) ולשוט בדרך הוכנו רק בקיץ העבר, ולבנין כל אחד הענקים האלה נדרש זמן שש שנים. השריונות האלה הן היותר גדולות והיותר חזקות בצי הרוסי, אם לא נביא בחשבון את האניות הנבנות עתה, ועל פי מדת המים שהן מכילות (13,516 טון), מהירות לכן (בבחינות הלכו ½17–18 קשר לשעה), כלי זיינן (4 תותח שקוטבם י"ב אצבע) ושריונן העב אינן נופלות מבחירי השריוניות היאפאניות, מלבד אולי „מיקאַזאַ“. אם יתאחד האדמ' רוזדיסטבינסקי אם האסקדרא הפורט-ארטורית והולאדיבוסטוקית, ארבע השריוניות האלה לבדן דַיָן לבטל את היתרון אשר לצי יאפאן עתה.

יחד עם 4 השריונות האלה היה היו לאדמירל סקרידלוב: 9 אניות-שריון עם 3 רצות, לעומת 5 אניות שריון עם 8 רצות אשר לאדמירל טוגו. ואלו יצליח האדמ' ווירען להבקיע לו דרך לוולאדיבוסטוק ולתקן עד תכלית את אניותיו, כי אז באביב הבא היתה לאל יד האדמ' סקרידלוב לתגר מלחמה עם צי יאפאן.

Almaz_01

 "אלמאז", אנית המשוט של נציב המזרח הרחוק. המקור: ויקישיתוף

האסקדרא הבאלטית (ב)

מלבד ארבע אניות השריון בדמותה כצלמה של „באָראָדינאָ“ יש לאדמירל רוזדיסטבינסקי עוד אנית-שריון גדולה אחת, „אָסליאַביאַ“, שהורדה המימה בשנת 1898. ואף כי האניה הזאת רפה הרבה מן הראשונות (בה רק 4 כלי תותח בעלי 10 אצבע, 11 בעלי 6 אצבעות, 16 בעלי 3) וחרטומה ואחוריה אינם מצופים שריון, ואולם ע"י מהירות לכתה (¼18 קשר בשעה), גובה דפניה מעל המים וגודל מדתה תוכל להיות למועיל לאסקדרא.

גם ארבע הרצות שסִפּוּנן מצופה שריון הן טובות אם מעט ואם הרבה לעבור ארחות ימים. המובחרה בהן היא הרצה הגדולה „אָלעג“, שזה אך עתה נגמר בנינה והיא כדמות „באָגאַטיר“ שנבנתה בעיר שטעטין ע"י בית מבנה האניות Vulcan. בגלל מהירות לכתה, כ"ג קשר בשעה, רוב הפחם אשר תכיל (1250 טון), דופניה הגבוהות מעל המים וארכה הגדול, תוכל להביא תועלת רבה בעבודת הרגול וההתחקות על האויב ואף כי לדופניה אין מגן ושריון, ואולם מכ[?] אשר בחרטומה ואחוריה העמדו בתוך מגדלים קטנים, עשוים עשת עבה 5 אצבעות, ובכן למצער החלק השלישי מתותחיה יוכלו לכלכל מלחמה ארוכה. בכלל, „אָלעג“ היא חזקה ומהירה מכל הרצות היאפאניות אשר מכסיהן מכוסה שריון (בה 12 כלי תותח בעלי 6 אצ', 12 בעלי 3 אצבעות).

„לדאבוננו – אומר המומחה ברוס' וויעד' – „אָלעג“ היא המתחקה והמרגל האחד באסקדרא השניה של האוקינוס השקט, מוכשרת לעמוד בראותה את האויב ולאסוף ידיעות על דבר תנועותיו. האניה „אוראָרא“, אף כי נבנתה רק לפני ארבע שנים, לא עלתה יפה. לכל לראש מהירות לכתה (¼19 קשר) איננה רבה לגבי עבודת רגול; היא לא תוכל לברוח ולהמלט מפני הרצות היאפאניות, שמהלכן 23–20 קשר לשעה. תותחיה לא אדירים (8 בעלי 6, ועשרים בעלי 3 אצבעות) ובלי כל מחסה ומגן, והיא תוכל לבוא במלחמה רק עם הרצות הזעירות של האויב, מעין „טסושימא“. ואולם גודל מדתה (תכיל 6,731 טון), דופניה הגבוהות ואוצר הפחם הגדול שבה (1,430 טון) יכשירוה לצאת בעקבות האסקדרא בתור אנית-משמר ולמלא עבודות שונות ממדרגה שניה“.

הרצה השלישית של האסקדרא „סוויעטלאַנאַ“ (3,862 טון) נבנתה בצרפת בשנת 1896, זיונה רפה (6 כלי תותח שקוטבם 6 אצבעות), מהירה מעט יתר מ„אורארא“ במהלכה – ¼20 קשר, תכיל אוצר פחם גדול עד 1000 טון, ותוכל לשרת בתור אנית משמר; לחקוי ורגול היא עוד פחות מסוגלה מ„אורארא“.

ולאחרונה, האניות „זשעמטשוג“ ו„איזומרוד“, שבנינן נגמר אך זה מקרוב, הן כדמות „נאוויק“ שאבדה ליד סאחאלין, אך פחות מהירות בלכתן ממנה (24 קשר). תותחיהן לא אדירים (6 שקוטבם ¾4 אצבעות), אוצר הפחם בהן לא גדול (700 טון) ומדתן ג"כ לא גדולה (3,196 טון), ועל כן לא תוכלנה לשמש כמרגלות ולעמוד בקרבת האויב. ואולם לעומת זה, מפאת מהירות מהלכן תוכלנה להיות אניות-מצפה טובות, ולהדוף אחור את הטורפדיות היאפאניות, כאשר עשה „נאוויק“.

הנה כן, מלבד 5 אניות-שריון ממדרגה ראשונה, יש לאדמירל רוזדיסטבינסקי 4 רצות המסוגלות לעבודת משמר וכחן גדול גם להגן בפני התנפלות טורפידיות, ורק רצה אחת הטובה לרגול במרחק, וזה – לפ"ד מכתב העתי הנ"ל – הצד הרפה שבאסקדרא. כבר אמר נעלסון, כי אסקדרא בלי אניות מרוץ היא כהֵלך תועה בדרך. בהמצא האסקדרא במרחבי הים ששם תוכל להפגש עם האויב, חובה על האדמירל המפקד לחפש ולמצוא את האויב בעוד מועד, ואם נחוץ – להסתיר מפני האויב את מהלכו, ולזה נחוצות 3–4 אניות-מרוץ חזקות. ואולם אם יצליח רוזדיסטבינסקי להתאחד עם האסקדרא הוולאדיבוסטוקית, אז יסור חסרון רצות מרגלות.

„חסרון שני יתר גדול – אומר הלאה המומחה הנזכר – הוא: המצא באסקדרא השניה של האוקינוס השקט ארבע אניות עתיקות, המסוגלות אך מעט למלחמה ובה בשעה לא תוכלנה לשרת בתור מרגלות או נושאות עבודת משמר. „נאווארין“ ו„סיסוי הגדול“ טובות רק למגן החופים, ואף אמנם הן נבנו מעיקרן (בש' 1891–1894) לא לשוט באוקינוס, אך להגן על חפי הים הבאלטי. לשוט על גלי האוקינוס לא תצלחנה גם שתיהן: דופניהן נמוכות יתר מדי, ובולטות לא יתר מן 12–13 רגל מעל המים, מדתן פחותה מכפי הראוי לאנית-שריון („נאווארין“ מכילה 9,475 טון ו„סיסוי הגדול“ – 9,000 טון), תותחיהן כבדים ממדת אניות כאלה, ואוצר פחמיהן בלתי מספיק, 1000–1200 טון). אמת כי עד מקום תעודתן אפשר למשכן בשלשלאות, אכן בעת מלחמה תוכלנה להביא תועלת רק בהיות הים שוקט, כי בעת סער ישטפו הגלים על פני ספונן ואז כמעט [?] להשתמש בכלי תותחיהן. כמעט מחצית [?] [?] (החרטום, [?] באניות אלה היא: לכתן לאט (לא יתר מן ¾15 קשר), וכעת אחרי שוטן 10–13 שנה במים, מי יודע אם תוכלנה ללכת יתר מן 13 קשר לשעה.

„הסתפח האניות האלה אל אסקדרת האדמירל רוזדיסטבינסקי תשלול ממנה את היתרון הכי גדול על האויב – מהירות המהלך. חמש אניות השריון של האדמ' רוזדיסטבינסקי, חוץ מ„סיסוי“ ו„נאווארין“, תוכלנה בלי תפונה גם אחרי עברן את האוקינוס ללכת 15 קשר לשעה, שזה כדי ½1 קשר יותר ממהירות לכת האסקדרא של האדמירל טוגו, ואולם בהספח „סיסוי“ ו„נאווארין“ תתמעט מהירות מהלך האסקדרא של האדמ' רוזדיסט' עד 13 קשר, היינו כדי ½1 פחות ממהירות אסקדרת טוגו (המלחמה ליד וויי-הא-ויי הוכיחה, כי אניות טוגו הולכות עתה לא יתר מן ½14 קשר לשעה).

וע"כ – כה ישער מכה"ע המדובר – יתכן, כי „סיסוי“ ו„נאווארין“ תשארנה בליבוי. ואם תצאנה לדרך, תלכנה בתור פלוגה מיוחדת ונבדלת לעצמה, אשר תוכל ללכת סביב ליאפאן, דרך מיצר לאפערוז (אם רק לא יכוסה עד אז בקרח), מקום אשר אין לירא פן יפגשו את צי טוגו.

כל האמור על אדות שתי האניות האלה יוכל להאמר עוד ביתר שאת על שתי הרצות „אדמ' נאחימוב“ (נבנתה בשנת 1885) ו„דמיטרי הדוני“ (בש' 1883). ובלי תפונה תתאחדנה אל הפלוגה המיוחדה ההולכת לאט, 13 קשר לשעה. בפלוגה ההיא תוכל להמנות גם „אלמאז“ – אנית המשוט של הנציב.

מספר האנשים הנמצאים בכל 32 אניות האסקדרא של האדמירל רוזדיסטבינסקי עולה עד 13000 איש, מחציתן אנשי צבא שנקראו מבני המלואים.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 222, 13 באוקטובר 1904, עמ' 1; מס' 223, 14 באוקטובר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

דמות המלחמה על הים – 1905

771px-Stokers_at_work_on_HMAS_Australia_IWM_Q_18773

מסיקי דוודים באה"מ "אוסטרליה" במלחה"ע הראשונה. המקור: ויקישיתוף

דמות מלחמה על הים.

אנחנו אשר לא באנו באש ובמים ואך מפי העתונים והספרים שמענו קול שופר ותרועת מלחמה, אין לנו רק מושג כהה מן המלחמות בכלל ומלחמות הים בפרט וביחוד בימינו אלה, ימי המכונות המהירות, אניות הקיטור והתרפידים והתכסיס החדש. לנו ההמוניים יראה הכל רק כמו מתוך העלטה. על כן חושב אנכי, כי יענין מאד את הקורא התאור ממלחמת הים, אשר יצא מאת פקיד אחד מאנשי צבא הים ואף כי רק תאור כללי ושטחי, אפס קצהו…

במלחמת הים קשה עתה ביחוד עבודת המפקדים והמנהלים אשר עליהם לראות מראש ועד סוף ומסביב את כל הצי, את כל חבור אניות המלחמה הגדולות והקטנות המשתרעות במרחק רב על פני המים. ואם יש יתרון טובה בהמרחק הגדול הזה, כי אין הסכנה קרובה, כי הקלעים ממחנה האויב יירו למטרה ולא יחטיאו, הנה יש בו חסרון עצום כי יקשה על המצביא לתת את מצותיו לרגעים לכל פקידיו הרבים הרחוקים ממנו עד מאוד והמיחלים לדבריו בכל צעד ובכל פנה שהם פונים. כל אחד הענקים, לאמר אנית-השריון, הוא מבעל חלקים רבים, אשר איש מרעהו נפרד והולך דרכו ולכלם יחד ארך של קילומתרים רבים והם מחברים כאיש אחד חברים בחוטי הטלגרף או הטלפון על פי המצביא, אשר הוא רוח החיים באופניהם ומסבותיהם, ללכת אל אשר יצוה הוא. הנהו עומד על המצפה, הוא אהל-שריון אשר ממעל למכסה האניה. המטה, מלאכיו עומדים מסביב לו והוא נותן פקודיו ע"י חוט האלקטרי או הטלפון, פקיד אחד עומד ומביט מבלי הרף אל אנית המצביא, למען הודיעהו פעם ופעם את כל האותות והרמזים אשר יבואו לרגעים.

הנה החלה המלחמה! אלפי יריות תבאנה מכל עבר. רבות מהן תטבענה בהמולה גדולה אל מעמקי הים מבלי הסב כל נזק, כי בארבעה או חמשה אלף קילומטרים מרחק גם אניה גדולה עד מאד איננה מטרה בטוחה. האניה הנלחמת רועדת מבין הרעמים אשר היא שולחת מפיות מקלעיה הרבים והקלעים עובדים עבודתם ורוחצים בזעה רותחת, פעולת החם הנורא אשר להמקלעים. לאט לאט מתקרבים הציים הנלחמים איש ברעהו. המטרה תחל עתה להיות קרובה ובטוחה. הרמונים נופלים בהמון על האניה וזורעים שם ברד של שברי ברזל. יריה כזאת היא הרת ילדי שאול ובמקום שתפל היא מביא אך מות ואבדון. איש אשר עינו לא ראתה את המטר הזה אי אפשר כי יהיה לו ממנו מושג נכון גם על ידי עט סופר מהיר, על כן לא אנסה לתאר אותו באמר ובדברים לדבר על מראהו הנורא, על הֶמְיָתו האימה ועל פעולתו האכזריה ואשר אין מספר לקרבנותיו… פעמים רבות יקרה, כי ע"י יריות כאלה, אשר צלחו ביד האויב יאבד חיש כוח האניה העצומה אשר היתה למטרה להן ואפסה לה כל יכלת לעמד במערכה ולהוסיף להלחם. אז באין בה עוד כל תועלת והנה רק למעצור לחברותיה, מתאמצים ככל האפשר למהר להוציאה ולהעתיקה ממקומה.

ע"י התקרבות האניות תבוא עוד סכנה חדשה מיד אניות התרפידים. התרפיד הוא כלי משחית ערום מסתתר. אניות התרפידים עומדות תמיד מאחורי כל יתר האניות, מתחבאות ביניהן, מבלי אשר תראינה לעין האויב המחפשת אותן. ברגע אשר יקרב הצי מתוך מערכת האויב תירה האניה את התרפיד. במהירות נפלאה המיוחדת לה ובורחת חיש קל להמלט על נפשה. אם קלע התרפיד אל מטרתו, אז נוראה ואיומה פעולתו. כל פחי השריון החזקים והאמיצים מתפוצצים ומתפרקים ברגע, מתמוללים כקש יבש, כתלתלי תבן בהריחם אש. עמוד מים עולה אז גבוה למעלה והאניה הגאה… אך היתה!

אך בקרב אנית המלחמה שם פנימה בבטן הענק הזה, צי הברזל הגדול והכבד, בין האופנים והגלגלים אשר להמכונה הכבירה, נורא המצב עוד הרבה יתר מאשר למעלה על המכסה תחת תכלת השמים ולעיני השמש או הירח. האנשים אשר למעלה רואים את הסכנה, מביטים בפניה. יודעים הם את אשר נכון לבוא עליהם ויש אשר עוד תמצא ידם ברגע האסון לעשות דבר מה ולהנצל. לא כן העומדים בבטן האניה מתחת להמים, העובדים במעמקים ואינם רואים ואינם יודעים מכל הנעשה ממעל לראשם. הם עומדים על משמרתם ועובדים את עבודתם הקשה, מבלי דעת כל תוצאות לעמלם, אם לשבט אם לחסד והנם הולכים לאבדון פתאם יחד עם העכברים השוכנים שם בחלל הקנים אשר להאניה, בבוא השעה האחרונה להאניה וקצה הגיע. אולם עוד הרבה יתר מאשר לכל אנשי האניה קשה עבודת המשיקים. ערומים עד החגורה עובדים הם איש איש חליפות את עבודתם, אשר אין דמות לה בין כל העבודות השונות אשר בהן עוסקים בני האדם למיניהם, עבודתם בתוך הלהט הנורא, אש שאול תחתיה אשר מתחת להקלחות. מלמעלה המלחמה הומיה באלפי הקולות הכבירים היוצאים מפיות מקלעיה ושם במעמקים דממה איומה, בלי נשמע קול מבלעדי המולת האש והמית המכונות אשר רכבות-המרוץ תהיינה אלה רק כמו צעצועי הילדים הקטנים. כן תמשך העבודה הקשה הזאת, והנה פתאום נופלת האש מתוך הקלחות והאֻמללים נצרבים, נכוים, נצלים ונשרפים במים הרותחים. אנחות המעונים והגועים מתערבות עם שאון המכונות המשמיעות עתה את קולן האחרון. עוד מעט וחדל כל רעש, כי יד המות, מעשה ידי אדם, שמה קץ לבני אדם ולכל מעשה ידם.

ישראל הלוי טלר.


"השקפה", שנה ששית, מס' 75, 16 ביוני 1905, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.