מפקד האניה הוא איש יהודי, הוא משלנו – 1898

בחוץ לארצנו:

ימי המלחמה.

[…]

אבל לא על זה אני דן. חפצי היה רק להביע בזה את יחס אחינו הטובים להמלחמה הזאת ולהציב יד ושם לגדולי עמנו פה, אשר בכבודם נוכל להתימר ולהתפאר נגדה נא כל העולם כלו […].

באסכדרת שר הים הגבור דיו, זה האיש דיו, אשר הפליא את מכת ספרד עד כה, עד כי לא בוש הנציב הספרדי, הגנראל אויגוסטו, אשר במאנילא, להודיע גלוי לכל העמים, כי נכון הוא לקצוב פרס גדול בתור שכר לאיש, אשר יביא אליו את ראש היענקי „עז-הפנים“ הזה, אשר העיז להוריד תהומות את ספינותיו של „ההוא-דל-גאה“ הספרדי, באסכדרה העצומה הזאת נמצאים יהודים במספר רב מאד, יתר מאשר יכלנו לקוות וגם לא עלתה על לבנו כזאת. בין פקידי הצבא של האסכדרא הזאת נמצאים שמונה פקידי צבא גבורים ונאורים ובין מספר מפקד אנשי הצבא והמלחים העולה באסכדרה הזאת לסך 2042 איש נמצאים מאתים וחמשים עברים, אשר נלחמו כאריות בעד ארץ מולדתם החדשה, והמספר הזה גדול הוא מאד בערך מספר היהודים באמריקא לעמת מספר יתר התושבים.

ורב החובל של אנית-התותחים העצומה „מאריעטטא“ ומפקדה, הוא… הוא ג"כ יהודי, יהודי ממש. – האניה „מאריעטטא“ היא היא האניה אשר קנתה לה שם עולם יחד עם אנית המגן העצומה והיותר חדשה שאין דוגמתה כמעט בעולם ומלואו הלא היא האניה „אָרעגאָן“ הנוראה והאיומה, אשר עליה אמרו המושלים: „באי, באי והחריבי את מבצרי שונאינו!“ ואשר הרעישה את כל העולם כלו בדרכה הנפלאה והרחוקה, אשר צלחה ימים נוראים ורחבים מראשית ימי המלחמה ותבא בשלום אל מחוז חפצה ותשב אל ארצה ומולדתה וכל כלי יוצר עליה לא צלח וכל מעשי הצי הספרדי להרסה ולהשחיתה עלו בתהו, ובשובה הלום חלקו לה כבוד ותהלה וכמעט על כפים נשואה ותהי לנס. והנה את האניה הזאת לותה בדרכה אנית-התותחים „מאריעטטא“ וכל התלאה אשר מצאה את „אָרעגאָן“ מצאה גם אותה וכל הגבורות והנוראות והנפלאות הגדולות אשר הראתה האניה „אָראעגאָן“ הראתה גם אחותה הזאת, ועל כן אינני רואה אף צל חרפה לעמנו בדבר הזה שמפקד האניה „מאריעטטא“ הוא איש יהודי, הוא משלנו.

Marietta1

אניית המלחמה האמריקאית "מארייטה". המקור: ויקישיתוף

ואמנם אמרתי למעלה: „יהודי ממש“ – בכונה מיוחדת אמרתי כזאת. לא אדע שלמה ולא אוכל להביא בחשבון את מערכות לבי למה זה אני חושב כזאת וכזאת. אבל הן לא אוכל לכחד, כי רגיל אני, חביבי הקורא, לכנות את כל יהודי ארץ מולדתי רוסיא בשם „יהודים ממש“, או יותר נכון: „יהודים-יהודים“. וברצותי להגיד, כי הקאפיטאן של האניה „מעריעטטא“, העברי ל. סיימאן, הוא יהודי רוסי, שכחתי לרגע, כי אין על הקורא לדעת את סתרי לבבי וע"כ יש אשר סתומים יהיו דברי אלה לפניו ולא יבין לרעם, ולזאת הנני מתקן את המעות הזה. הקאפיטאן הנערץ היהודי הזה הוא יהודי יליד ארץ רוסיא. לפני עשרים ושמונה שנים בא הלום והוא אז בן שמונה שנים. הוא נכנס אל בית ספר למודי הים ויגמור חק למודיו ביתרון הכשר דעת ויחל לעבוד את עבודת צבא הים, ועתה נושא עליו אחינו סיימאן הזה משרת מפקד אנית מלחמה ולוקח חלק נכבד בתהלוכות המלחמה הנוכחית.

(המשך יבוא)


(המשך מנו' 134)

אבל הנה עוד לפנינו גביר ישראל שלישי… ותמונתו העברית, אשר מראה לה והדר לה ונחמדהו, עולה נגד עיני מעל עמודי-העתונים ולוחשת באזני סוד שיח גבורי עמנו, אשר חיו לפני אלפי שנה וממרצת את רוחי להציב לה יד ולתארה בזה בששר אמרים וקוים אחדים לפני אחי ובני עמי.

בתוך רשימת-הכבוד של המלחים, אשר הצטיינו בגבורתם במלחמת מאנילה, אשר הריץ אל הממשלה בוואשינגטאָן האדמירל דיו, יזכר שמו של העברי הצעיר העברי גאטטליעב, מי שהיה משרתו של אחד „הקעפטנים“ בהאנטיגטאָן, ובינגהאם שמו. – ויען כי נפלאה היא במעט תולדתו של גבורנו הצעיר הזה אתאמץ לספרה כמו בקצר מלים לפניך, חביבי הקורא!

בהיות גאָטטליעב בן עשר שנים הובא הלום ע"י זקן אחד מחזר על הפתחים, אשר הגיד, כי הוא דודו של הנער ואשר הרבה לענותו ולהמריצו לבקש נדבות ולחם חסד בעדו. הנוצרי בינגהאם, בעל אניות קטנות, חמל על הנער המעונה בראותו את צרות נפשו ויאיים על השנורר הזקן, כי ישבר את עצמותיו ויכהו נפש אם יוסיף להפוך ידו בנער. מרוב פחד נעלם הזקן ואיננו והנער גאָטטליעב נשאר בבית הנוצרי „הקעפטען“.

מבלי הביט על זאת, כי עליו היה נטל לחיות בבית נוצרי נשאר היהודי הצעיר הזה נאמן לעמו ודתו ובכל יום כפורים ויום כפורים יבא הנער אל בית מקדש מעט ושפך שם צקון לחשו עם אחיו היהודים כל היום כלו. יחד עם זאת עבד באמונה רבה את אדונו הנוצרי, נותן לחמו ומימיו, אשר את כל אשר לו נתן בידו וכל אשר הוא עושה הצליח ה' בידו. בעבדו ימים רבים באניותיו הקטנות של אדוניו החל גאָטטליעב לאהבה את הים הגדול ורחב הידים ותשוקה גדולה השתוקק להיות למלח באניות המלחמה של ארצות כנסיות הברית.

בהיות הנער בן חמש עשרה שנה הרים פעמיו לברוקלין ויכנס לעבוד את עבודת צבא הים באנית המלחמה „ראלייה“, אשר הפליגה אז בים ללכת אל „האסכדרה האזית“, שתחת פקודת השר דיו. ובמלחמת מאנילה לקחה האניה „ראלייה“ חבל והגבור העברי גאָטטליעב, בן עשרים שנה כיום, הצטיין עד להפליא בגבורתו ובאמץ רוחו בהראותו נפלאות וגדולות ובכל אשר יפנה יצליח. –

USSRaleighC8

הסיירת האמריקנית "ראליי", 1898. המקור: ויקישיתוף

מאז נפרד הנער מאת אדוניו הנוצרי בינגהאם, אשר גדלו ואשר טפחו, קשתה על הזקן הזה הפרידה מאד וגעגועיו אל הנער העברי גדלו למעלה ראש. אמלל! הוא לא ידע שלו בנפשו ובכל יום ויום היה מתהלך לפני בתי המערכת הגדולים לדעת את שלום נערו הנאמן ומה יעשה בו שם, שם, רחוק מאד מביתו ומארצו. ויהי בהגיע הדין והחשבון של דיו אל הממשלה, אשר מלא פיו תהלות „הבאָי העברי“ גאָטטליעב, – ויהי בהודע הדבר אל הזקן בינגהאם כי „הבאי העברי“ שלו עושה חיל ומראה גדולות ונוראות וכל אסון לא קרהו והנהו בריא אולם (כאשר הודיע כל זאת למק-קינלי השר דיואי גבור-מנילא), מה עשה הזקן? כל אותו היום כלו, יום הבשורה, אחז הקעפטען הזקן הנוצרי קנה-רובה בידו וילך הלוך וירה, הלוך וירה, ויצעק בקול גדול הלוך וצעוק: הוררא! הוררא! וכל הרואים את הזקן הזה ושומעים את יריותיו וזעקותיו רגשי גיל נמלאו עד שפך דמעה! – זאת היא תולדת גבורנו הנפלאה במעט והמפליאה הרבה את כל יהודי אוהב עמו ומוקיר ערכו אשר לב רגש יקנן בקרבו.

[…]

עקיבא פליישמאנן.


"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 134, 1 ביולי 1898, עמ' 4; מס' 137, 5 ביוני 1898, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

כבישת אנית הסוחר הספרדית "בואינאווינטורא" – 1898

USS_New_York_(ACR-2)

 הסיירת המשוריינת "ניו-יורק", 1898. המקור: ויקישיתוף

המלחמה.

תרועת מלחמה אנחנו שומעים, מלחמה בשלום, בלי פרסום רשמי. הלוחמים שלחו יד לא בנפש, כי אם ברכוש האויב ותחת שפיכת דם נראה בזת „דמים“, היא בזת הים. ע"פ הברית הכרותה בפאריז בשנת 1856 בין שבע ממלכות, אסרו ממשלות הממלכות האל[ה] על נפשן לתת הרשיון לבעלי אניות פרטים לכבוש אניות סוחר ההולכות בים תחת דגל האויב. רק ארצות הברית באמריקא וספרד לא נתנו יד להברית הכרותה הזאת ואיסור בזת הים איננו חל עליהן. ואולם אין דעת הממשלות האלה נוחה, כי עמן ישתמש בהיתר מגונה כזה לבלתי עורר על נפשן בזיון וקצף בעיני ארצות איראָפא, לכן כפי שמודיעים לא תתן ממשלת ארצות הברית לאיש תעודות רשיון לבזת הים, אם רק ספרד תואיל להתנהג בחסידות ותקדים גם היא רחמים לדין, אבל ממשלת ספרד לא כן תדמה וכפי הנראה היא מוחלת על כבודה להחשב לבת נימוס ולשמור דרך ארץ ואין דעתה לותר על זכותה. הזכות הזאת תתן לספרד עז ותעצומות, ואולי גם היתרון במלחמתה עם אמריקא, יען כי צי המסחר האמריקני גדול יותר מן הספרדי ולכן נחוץ יהיה לאמריקא להרבות צבאותיה להגן על צי מסחרה ועל ידי זה תמשוך את חילה ממערכות המלחמה. ואם אמריקא החלה את המלחמה בכבישת אנית מסחר ספרדית „בואינאווינטורא“ החישה גם ספרד להשיב גמולה אל חיקה וכפי שמודיעים בעתון „ברלינר טאגענבלאטט“ כבשה אנית צבא ספרדית אנית מסחר אמריקנית טעונה חטים שהלכה באוקינוס האטלנטי ופניה לליווערפול וגם מבריסל מודיעים להעתון הנזכר, כי שלש אניות-צבא ספרדיות כבשו בלשון ים לאמאנש את האניה האמריקנית „ס"ט לואי“ הנושאת סחורה במחיר חמשת מילליונים דאלרים.

על דבר כבישת האניה הספרדית „בואינאווינטורא“ הנחשבת להתחלת המלחמה מספרים את הפרטים האלה. הצי האמריקני שעמד אצל קיוועסט הרים את עגנו ויעזב את מקומות ויהי בהרחיקו דרך שעה אחת והנה אנית מסחר ספרדית נראה מרחוק. בראות האניה הספרדית את אניות האויב לא נסתה בכ"ז להמלט. אנית-המגן „נויארק“ בלוית שתי אניות קטנות מימינה ומשמאלה קרבו שלשתן אל האניה הספרדית ותערכנה למולה מאה כלי תותח, ואחרי אשר האמריקנים ירו פעמים אחדות מכלי התותח נכנעה „בואינאווינטורא“ לפניהן ותעש את מצותן לשום דרכה ולסור אל מבוא הים. אז קרבה אליה אחת האניות האמריקניות והשר המפקד עליה בא בלוית אחדים מאנשי צבאו אל האניה הספרדית וראש חובלה ומשרתיו נכנעו מפניהם וישובו יחדו אל מבוא-הים אצל קיוועסט. ויושבי קיוועסט נקהלו קהל גדול לראות את השלל ישישו עליו מאד.


"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 82, 28 באפריל 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הלייטנאנט-קאמאנדאנט מאֶריקס העברי – 1898

Maine_Adolph_Marix

לייטננט-קומנדר אדולף מֶריקס. המקור: ויקישיתוף

בחוץ לארצנו:

ימי המלחמה.

השר מאֶריקס העברי, אשר על אדותיו כבר דברתי במאמרי הקודמים, האיש אשר עליו סמכה ממשלת ארצות כנסיות הברית את ידיה ותפקדהו לראש הועד לחקר סבת ההרס של האניה „מאֶין“ והוא היה האיש אשר בידיו נצפנו עתידות ספרד, אחינו זה עושה גדולות ונפלאות בהליכות המלחמה הנוכחית וכל העתונים האנגלים חולקים לו כבוד ומלוא חפנים תהלה. ומאֶריקס זה, כאמור, הוא עברי נאמן מלדה ומבטן, עברי לכל  חקותיו ודקדוקיו ותור מעלתו בעבודת צבא הים הוא מעלת לייטנאנט-קאמאנדאנט. הוא נולד בארץ הזאת ויגמור חק למודיו פה בהאקדעמיה של צבא הים באותות הצטינות וכבוד רבים.

על אדותיו מודיעים מוואשינגטאָן כדברים האלה: „הלייטנאנט-מאֶריקס העברי הוא חבר נכבד בסוד מועצות שרי המלחמה וטכסיסי צבא הים. אם כי איננו עוד לא אדמיראל ולא גם קאמאדאר, בכל זאת הכיר מ-קינלי עד מהרה את תבונתו החדה וידיעתו העמוקה והרחבה בטכסיסי מלחמת היבשה והים ויגמר אמר להשען בתהלוכות המלחמה הנוכחית אל בינתו ואל מועצותיו והצעותיו של השר העברי הזה. מר מאֶריקס הוא היועץ הראשי בסוד מועצות הועד למלחמת הים, ועצתו העמוקה, לבלי השתער בסערת מלחמה על מבצרי האוואנה ועל כל חופי קובא הבצורים הנותרים טרם יושם לאל והורד תהומות הצי הספרדי שבמימי אמריקא; העצה הזאת הוכרה להיותר טובה ונאמנת ועל פיה תתנהג כל המלחמה הנוכחית“.

וביום 21 מאי הודיעו, כי השר מאָריקס נעשה למפקד אנית המלחמה „סקארפיאן“ ועד מהרה יצא בראש אניתו זאת למלחמה על צי ספרד שתחת פקודת סערווערה. האניה סקארפיאן נושאת קבוצת תותחים היותר חדשים וטובים, ורבים מקוים, כי תעלה בידי השר העברי החרוץ הזה להכות את הספרדים מכות יורדות חדרי בטן. ומיום 25 מאי הודיעו העתונים: „הלייטנאנט-קאמאנדאנט מאֶריקס העברי בא באנית מלחמתו הנוראה והעצומה „סקארפיאן“ אל חוף „סאנט-יאגא-די-קובא“, מקום שם נאחז במצודה, כעכבר במלכדת, הצי הספרדי ומפקדו סערווערה, ותחת פקודת הקאמאדאר שלנו וציו האדיר והעצום מחכה מאֶריקס להוריד תהומות את סערווערה עם כל המונו ושאונו. אין כל ספק בדבר, כי עתיד הוא מאֶריקס העברי להצטין עד להפליא במלחמת הים הזאת. לה„סקארפיאן“ ישנם ארבעה משחיתים ומהרסים (טארפעדא טיובס) נוראים, ובצאת העכבר מחורו, לאמר, סערווערה ממלכדתו, והיה לאל יד מאֶריקס לכבד אניות ספרד אחדות במיטב טרפדותיו המהרסות ולשלחן לעזאזל הרובץ בנבכי תהומות.

אפס לא רק מאֶריקס בעצמו ובכבודו הוא נאה דורש ונאה מקיים ולא רק הוא בלבדו מקדש שם עמו בעמים, כי גם אחותנו הגבירה מאֶריקס, אשת נעוריו ובחירת נפשו, מי שהיתה משחקת עברית מצוינת בנעוריה בבתי המשחק האנגלים באמריקה, תענוד עטרת תפארת לבעלה ולעם מחצבתה בימי המלחמה הזאת. על אחינו מאֶריקס יתכן מאד לדרוש את המקרא „עזר כנגדו“: „זכה נעשה לו עזר“… ואמנם הוא זכה, – ואשתו העדינה התחננה לפניו, כי ירשה לה להיות שומרת-חולים (נוירס) ומחבשת לפצועי אנית מלחמתו „סקארפיאן“. השר מאֶריקס נאות לה עד ארגיעה והיא מבלי הביט על הסכנה הכרוכה בדבר המשרה הזאת מכהנת עתה פאר יחד עם בעלה בעבודת הצבא של ארץ מולדתה לתהלה ולתפארת לעמנו יושב הארץ הזאת.

ועליך, חביבי הקורא, לדעת כי לא רק השר מאֶריקס העברי הוא העברי האחד הלוקח חלק נכבד בעבודת ממשלת ארצות כנסיות הברית, כי גם מבלעדיו רבו כמו רבו שרי מעלה רבים וגדולים מקרב אחינו העובדים בידים אמונות את עבודת הארץ הזאת ופעולתם הגדולה תכתב באותיות זהב לדור אחרון על ספר דברי ימי אמריקא הצפונית, ועוד מעט ואתה תשוב תתפלא בשמעך מפי עטי דברים כהויתם דברים נפלאים ממפעלות ישראל באמריקא, – וזאת חובתי ואעשנה, כאשר מראשית כזאת הגדתי כי עיקר מטרתי תהיה בדברי על אדות המלחמה הנפלאה הזאת, שאין דוגמתה כמעט בדברי ימי האדם עלי אדמות, לירות אבני פנת מאמרי ביחוד על יסודות היחס של בני עמנו אל המלחמה הזאת.

[…]

עקיבא פליישמאנן.


"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 131, 28 ביוני 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

המלחמה בסאנט-יאגה – 5 ביוני 1898

 

Cristobal-colon_h63229

 אנית המצפה הספרדית "קריסטובל קולון". המקור: ויקישיתוף

טלגרמות

 יום 23 מאי (4 יוני) (י"ד סיון).

 

לאנדאן. – בוואשינגטאָן מבטיחים, כי מעשי פלוגת אניות אמריקה אצל סאנט-יאגה הם רק מעשה רגול ומלחמה ראשית עוד לא היתה. במדריד שוחקים לבאור הזה ושמחים מאד על אשר נסוגה פלוגת אניות אמריקה אחור. – האדמירל סאמפסאָן מהר לבוא לעזרת האדמירל שליי. – ספרד מכינה פלוגת אניות חדשה מחיל העתידים. – מכחישים את השמועה על דבר הנגף סערווערה. עתוני אמריקה דוחים את הברית עם אנגליא אוהבת הבצע. – לייטר, בעל מליונים אמריקני, הרויח על ידי עלית מחיר התבואה חמש מיליונים דאָלר.

[…]

נויארק. – מהאוואנה מודיעים בטלגרמה מרביעי בשבת לאמר: „פה נתפרסם חשבון רשמי על דבר המלחמה אצל סאנט-יאגה לאמר: צי אמריקה, אשר בו האניות, New-Orleans, Texas, Brooklyn, Massacusetts, Jowa, Minneapolis, Marblehead ועוד אניות מצפה אחרות ושש אניות לא גדולות, לקח ביום 31 מאי עמדתו במערב המוצא מסאנט-יאגה. חמש האניות הראשונות החלו לירות בראשונה, אנית המצפה הספרדית “Colon„ השליכה את עגנה אצל פונטעגאנדה ותוכל להיות נראה מן הים. סוללות המצודה מאָרה, לאזעקאפה ופונטאגאנדה ואנית המצפה “Colon„ ענו על יריות צי אמריקה. אניות אמריקה הוציאו שבעים יריות, רובן בכדורים גדולים, אבל לא גרמו כל נזק. היריה ארכה תשעים רגע. האמריקנים נסוגו אחור. אחת מאניות המצפה העוזרות, אשר לאמריקנים, נזקה. היו רואים בהתפוצץ שני רמוני-קלע על ספון האניה „איוב“. באנית מלחמה אחרת היתה תבערה. כדורים אחדים נפלו אל פנים החוף, בקרבת אניות המלחמה הספרדיות. בסאנט-יאגה התפעלות עצומה“.

טלגרמה אחרת מפאָרט-אָ-פראנס מודיעה, כי סוללות ספרד ירו עשרים רגע יריות חזקות, אשר רפו אחרי כן. האמריקנים כוננו אחרי כן יריות חזקות אל המצודה מאָרה ויעוררוה עד היסוד בה. ירית התותחים מצד האמריקנים חדלה בשעה הרביעית אחרי הצהרים. האניות המבשרות האמריקניות לא הביאו עד כה כל חשבון רשמי.

לעתון “Ewening Journal„ מודיעים מקאפהאיטי, כי לפי דברי אניות מפץ אמריקנית, אשר בה שמה, נזקה מאד אנית מצפה עוזרת של אמריקה.

בקיוועסט אומרים, כי אנית המצפה העוזרת האמריקנית “Saint-Paul„ תפשה אנית העברה ספרדית “Alfonso XIII„ ובה אלף ושלש מאות איש צבא ופקדונות גדולים.


"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 112, 5 ביוני 1898, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

ציי הממלכות – 1898

על ארץ רבה.

ציי הממלכות.

בגלל הסכסוך המתחולל כעת בין ספרד ואמריקא, אשר ממנו נשקפת סכנת מלחמה קרובה על פני הים, ישיחו ידברו עתה מה"ע על אדות ציי הממלכות ותקפם וגבורתם וההוצאות הגדולות אשר הוצאו עליהם ובכלל על אדות כשרון חיל צבא הציים לעשות מלחמה. אחד מכה"ע מעיר לדעת, כי לפי דעת חכמי התכסיס אין התועלת אשר יביאו הציים שוה בנזק ההוצאות המרובות. חכמי התכסיס תומכים החלטתם זאת על מעשים נודעים בדברי הימים האחרונים. ציי ממלכות הברית בימי מלחמת קרים, ציי צרפת במלחמת שנות 70/71, צי תוגרמא במלחמת שנת 77 בעת אשר לא היה עוד לרוסיא צי בים השחור ובאחרונה צי יון במלחמה האחרונה עם תוגרמא, כל אלה לא הביאו לבעליהם מאומה. גם נצחון אנגליא על הצרפתים בימי נפוליון הראשון בא לא בידי הציים האדירים אשר לה כי אם בידי צבא היבשה בספרד ואצל וואטערלאָא. לעשות עתה מלחמה בעזרת הציים הוא דבר אשר לא יתכן, יען כי באבוד לאחת הממלכות אנית מגן אחת בעת המלחמה יחשב הדבר לאבדה גדול והפסד מרובה אשר לא על נקלה ולא במהרה ימנה החסרון. בימי קדם בעת אשר רק אניות תרן היו להממלכות היה נקל להן לעשות מלחמה בים יותר מאשר כעת, כי אז רק בדבר אחד היו תלוים הציים – במזג הרוח אשר הוביל את האניות, ואולם עתה נתונים הציים בידי מקרים קשים מזה – אוצרות הפחם אשר להם, והאוצרות האלה לא בכל מקום ימצאון להם, ולכן לא יוכל צי ממלכה להרהיב עז בנפשו לצאת למלחמה בגליל אשר אין לו שם אוצר פחם מוכן מאתמול. היוצא מזה הוא, כי גם אם תרבינה הממלכות הוצאה לצרכי הציים והוסיפו עוד מיליונים רבים לשכלול הציים, גם אז תחשב זאת להוצאה יתרה, כי לעולם לא תבאנה לידי מלחמה גדולה בים למען הוציא את התועלת הרצויה מהוצאה עצומה כזאת.

בראש הממלכות אשר להן ציים אדירים בים עומדת אנגליה, לה 731 אניות קיטור שונות במדת גדלן וגם 83 אניות מגן ואנשי צבא האניות הם 93,694 במספר; אחריה תחשב צרפת, לה 487 אניות, 58 אניות מגן ומספר חיל צבא הים אשר לה הוא 65,000; לרוסיא יש 374 אנית קיטור, 52 אניות מגן ומספר חיל צבאה בים שלשים אלף איש; לאיטליא 340 אניות קיטור, 27 אניות מגן, וחיל צבאה בים 25,000 איש; לאשכנז 190 אניות קיטור, 22 אניות מגן וחיל צבא 22,000 איש; לאוסטריא-אונגריא 139 אניות קיטור, 14 אניות מגן וחיל צבאה 10,000 איש; לתוגרמא 103 אניות קיטור, 19 אניות מגן וחיל צבאה 31,000 איש; לנידערלאנד 129 אניות קיטור, 29 אניות מגן וחיל צבאה 13,000 איש. מחיר אנית המגן עולה לכל ממלכה משמונה עד שמונה עשר מיליון קאָראָנים. יריה אחת של אניה טארפעדית טובה העולה רק לערך שלשת אלפי קאראנים, אם היא קולעת אל המטרה תעלה בסערה ותטביע במצולות ים כרגע אחד גם אנית המגן הגדולה והעצומה אשר מחירה עלה למיליונים.

עפ"י הדברים האלה יביעו רבים ממכה"ע בחו"ל השערתם כי רחוק להאמין אשר מלחמת ספרד וארצות הברית באמריקא הצפונית נכונה לפרוץ בקרוב, אחרי אשר מלחמה זו תהיה רק מלחמת ציים בים ולא מלחמת צבא היבשה.


"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 63, 28 במרץ 1898, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

על אשדות מנילא – 15 במאי 1898

440px-Admiral_Dewey_painting_NH_84510-KN

קומודור דיואי בקרב מנילה, 1898. המקור: ויקישיתוף

דברי הימים.

על אשדות מנילא.

בבוא האניה Hugh Mc Culloch להונגקונג שָׂמָה קץ אל התוחלת הממושכה אשר יחלו כל יושבי תבל לשמועות מאיי הפֿיליפינים. במשך שבוע תמים לא נודע דבר על אדות האַדמיראַל (עתה נוכל לקראו כן, כי ממשלת אמריקא העלתהו לתור המעלה הזאת) דיווי, והאמריקאנים היו נדהמים ונבוכים על אדותיו, כהאנגלים בשעתם על אדות הלורד ראָבערטס בהעלמו מן העין עם מחנהו במסעו קאנדאהאָרה, אך קץ התוחלת היה גם פה כמו בתוחלת ההיא – מרנין לב. כל דבר אשר יכלו האמריקאנים, וגם בעלי הדמיון והמעפילים אשר ביניהם לקוות – יצא לפעולות דבר לא נעדר. הצי הספרדי נהרס ונחרב בכליון חרוץ, אשר דיו היה להפיק רצון גם מאת מנצח-מהרס כנלסון גבור הים; על קַוִיטֶי מרחף דגל אמריקא, ורב החובל דיויי הוא שליט בתעלת מאנילא, וכביר תמצא ידו ללכוד את העיר בכל רגע אשר ימצא לנכון לפניו ללכדה, או כאשר תכנס רוח שטות בספרדים להרעימו ולהיות לשכים ולצנינים בצדו. הוא לא עשה זאת מהר לרגלי הסבה הראשית, כנראה, כי אין לו אנשי צבא די צרכו לשים מצב איתן במאנילא, אבל כל ים אוקינוס הגדול או השקט הוא לפניו, ואין לו כל מכשול על דרכו להביא חיל מארצו. לא היה עוד נצחון יתר גמור ויתר שלם מהנצחון הזה, וגם לא יהיה נצחון מסֻפר ביתר פרטים ומתאר בשרד יתר נאמן במכה"ע כהנצחון הזה. סופר מכה"ע New York Herald עמד בכל עת המלחמה על גשר האניה ועיניו ראו כל מראה, עד כי מצאה ידו לתת דין וחשבון ערוך בכל ולתאר תמונה כלולה בהדרה בשלל צבעים, בלי צרך להגיש מנחת אמרי שפר בשפת יתר ולשון מדברת גדולות כאשר עשו עד כה מכה"ע בחפצם לצוד את לב העם בשמועות גדולות ומתובלות ע"ד מלחמות קטנות. הדברים כהויתם, גם בלי כחל ושרק ופרכוס, הם מרגיזים לב. גבורה נשגבה נוססה במחנה הספרדים, על  יד התרן והנס מקום שם עמד האדמיראל מאָנטאָחא הפצוע ויפקד את צבא מלחיו וימלט כמעט בארח פלא, ועל האניה Don Antonio de Ultra אשר ירדה תהומות עם כל מוקדי מנורותיה וכלי תותחה עת געשו קלעו כדורים. אמנם אף כי לא כבדה מאד המלחמה אל פני האמריקאנים, גבורתם עלתה עד מרום קצה. תחת מטרות עוז והמון כדורים יורדים בזעף ולשונות אש שלוחות אליהם מאת הספרדים ומפיות כלי משחֵתָם אחזו דרכם הלוך ועלה אל הוד הנצחון. תרועת עוז נשמעה מסביב, כקריאה הגדולה שנשמעה במלחמת האנגלים על יד אַטבאַרא בסודאן: זכור את גאָרדאָן, קול גדול ולא יסף: זכור את מֶאין! והקול הזה העיר זיקי גבורה נפלאה בלבות האמריקאנים. האדמיראל דיויי קנה עולמו בשעות מספר. אמנם דרכו דרך גבורים, והלך מערכותיו הוא כראי מוצק וכחותם תכנית לרוח עמו ומולדתו: רוח גבורה עם חשבון, אֹמץ נפש עם זריזות מדויקת כחוט השערה. הוא מצא את הצי הספרדי באותה שעה ובמקום אשר כון בחשבונו, וירא מראש כל תנועה וכל פניה שעתיד הצי ההוא לפנות, וילחם את מלחמתו בקור לב וברוח כביר הלוך ועלה קדימה, הלוך וצעד בצעדי און, בעוז ובחיל, בקלות של נשר, בחפזון בלי בהלה, בתכיפות שיש בה גם מתינות, כאמריקאני מהיר במלאכתו והולך וקרב אל מטרתו ברוח נכון, קוממיות וביד רמה, בבטחו כי הצנים והפחים והמוקשים הטמונים לא יכשילוהו. הצי הספרדי לא היה מבֻצר די צרכו, אך הפחים והטורפידין יכול יכלו להוסיף לו אמץ ולהגן עליו גנון והציל אותו מיד האויב, לוא נמצאו מתחת למים כאשר הם כתובים על הגליון בחשבון ממשלת ספרד. האדמיראל דיויי, כנראה, נסה לעבור בין צנים פחים, ונסיונו עלה בידו, אף כי נשקף לו אסון גדול. הוא נסה ויצליח, כהגבור האמריקאני במלחמת הים פֿאראגוט, אשר היה לו למופת בדבר הזה.אולי בטח ברפיון יד הספרדים, בקלקלת מלאכתם ובהעזובה השוררת בכל הכנותיהם. הוא חרף נפשו לצאת לקראת האסון הצופה אליו – ויצליח. גם רוב נצחונותיו של נלסון בא לו מבטחונו, כי שפלות יד אויביו תהיה לו למעוז.

נצחון גדול כזה גם הוצאותיו – שפיכות דמים ואבדן הון בגללו – גדולות, אך הנצחון הזה בכל גדלו, כמעט בא לאמריקאנים בלי הוצאות, בלי אבדן נפש וכליון רכוש, ועתה מה אחריתו ופעולתו? הוא לא יביא קץ למלחמה. ספרד תחיל תזעק בחבליה, אך לא תוכל עוד להשיב את החרב לנדנה, כי את כבודה טרם הצילה, ולהפך, כי אחרי המפלה הזאת היה כבודה לקלון עוד יתר מאז. אנו מאמינים, כי ממשלת ספרד בסתר לבה מבקשת שלום, אך מה תוכל עשות? התוכל להמיט עליה את החרפה הגדולה לעיני העמים מן החוץ ולעיני בניה המתמרמרים והמתאוננים להכנע ולהתרפס עתה אל אמריקא? ומה יקרה באיי הפֿיליפינים? לא נוכל לדעת מה יקרה שם מהר. הגאוה והאולת הקשורות בלב הספרדים תוכלנה להתעותם להטיל קוצים בעיני אמריקא ולאלץ את דיויי לעשות אתם כלה, וגם יוכל היות כי ישקטו במכוניהם, ודיויי יחכה עד שיבואו אנשי הצבא השלוחים אליו. אם כה ואם כה אין כח בידם לשים לו מעצור בים, ונדמה, כי קץ ממשלת הספרדים באיי הפֿיליפינים בא בא. השמועה ממדריד ע"ד נצחון הספרדים על המורדים באי אחר הוא חשודה ומוטלת בספק כהשמועה ע"ד נצחון על המורדים בעת היריה על מאטאנזאס. לא דע מאין באו שמה מורדים, כי חדל המרד באיי הפיליפינים ואין זכר לו, ועתה עלו פתאום כאוב מארץ שש מאות מורדים. אלה הם תנחומות שוא ורפואות-אליל להרגיע את רוח העם ההולך וסוער.

נ"ס.


"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 98, 15 במאי 1898, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מלחמת הים הראשונה אצל איי הפיליפינים – 4 במאי 1898

Battle_of_Manila_Bay_by_W._G._Wood

אנית המלחמה הספרדית „כריסטינא“. המקור: ויקישיתוף

מפלת הספרדים

במלחמה על יד קאוויטא (אצל מאנילא).

מלחמת הים הראשונה אצל איי הפיליפינים, אשר אליה נכספה גם כלתה נפש הספרדים, קמה גם נהיתה; הציים האדירים אשר לשתי הממשלות הצוררות התנגשו אצל קאוויטא ביום הראשון לשבוע זה ויתמרמרו איש אל אחיו בחמה שפוכה – אך „אוי ליום ההוא!“ יקראו עתה הספרדים, כי היה למו יום תוכחה ונאצה, שבר ומחתה, בו נגדעה זרועם, נשתה גבורתם, גבוריהם הוצעו חללים או ירדו תהומות, והצי האדיר עוזם ומשגבם וקרן ישעם היה עדי אובד! כרעם ביום בהיר בשחקים הלמה הבשורה הזאת את לב כל יושבי ארץ ספרד, שממו כל שומעיה, נמס כל לב ותהי אך זועה הבין שמועה!

ואלה התלגרמות אשר באו ממדריד ביום האתמול:

„לפי ידיעות ממאנילא פרצו כדורי האויב פרצים רבים במבצרי העיר ויחבלום חבל נמרץ. אני השיט כריסטינא נשחת ולא יצלח לכל מלאכה. רב החובל של אחת האניות נהרג. הנזק רב ועצום“.

– „הצי האמריקאני נתנזק מאד, ולצי הספרדי אבדו שתי אניות, בהן אנית השיט „כריסטינא“ המחזקת 3400 טאָנן“.

ותלגרמא אשר באה בדרך המלך ממאנילא הודיעה: „ביום השבת, בשעה 11 וחצי בלילה, בשרו רעמי כלי התותח על החוף, כי צי האויב חותר לגשת בחזקה אל החוף. ביום הראשון בבקר הופיע הצי האמריקאני לפני קאַוויטא. מן המצודה ומאניות המלחמה אשר לספרדים החלו לירות על צי האויב, ואחרי מלחמה כבדה אֻלץ האויב לשוב בשעה 9 לפני הצהרים ויסוב מערבה ויסתתר מאחורי אניות סוחר מחו"ל. כח האמיריקאנים היה רב ועצום מכחנו, לכן נשאנו נזק כביר. ה„כריסטינא“ היתה למאכלת אש, ואניה אחרת עלתה בסערה ותתפוצץ. מן הצבא נהרג רב, וביניהם גם האדמיראל של האניה כריסטינא“.

עוד זה מדבר והקונטר-אדמיראל מאָנטשאַשזאָ מודיע ממאנילא: „בחצות לילה הצליח ביד צי האויב ללכוד את מבוא החוף. לפנות בקר נצבו חוצץ בשורה אחת תשע אניות-קְרָב אמריקא לפני קאַוויטא. בחצי השעה השמינית דבקה האש בקצה האניה „המלכה כריסטינא“ מקדם, ועד מהרה פרצה האש גם בקצֶהָ השני. בשעה השמינית באתי אני וראשי המטות אל מכסה האניה „איסלאַ די קובא“. „כריסטינא“ ואני-השיט „קשטיליה“ נשרפו עד היסוד. יתר האניות אשר נתנזקו שבו אל מפרץ-הים. ברבות מהן אֻלצנו לנקוב חור בקרקעיתן, למען לא תפולנה בידי האויב. נִזְקֵנו גדול ורב. בין המתים נמצא גם קאפיטאן וכהן“.

בתלגרמא הזאת אין כל זכר עוד כי האמריקאנים שבו אחור.

בצי הספרדי אצל איי הפיליפינים נמנו האניות האלה: אָני השיט קשטליה בנוי מעץ, מחזיק 3500 טאָנן ובו ששה עשר כלי תותח שונים. האניה ריינא מערצעדעס, 3400 טאָנן, עם כלי תותח מהירי היריה. האניה ריינא כריסטינא, והיא שוה אל הקודמת בגודל ובנשק. האניה „איסלא די קובא“, 1050 טאָנן, ובה י"ט כלי תותח עשוים בתמונות ושיטות שונות. אני-השיט „איסלאַ די לוּצאָן“ דומה להקודם. האניות „דון אנטוניו די אוּללואַ“, „דון יואן די אוסטריא“,„וילאַדיאוֹ“ בנות 1150 טאָנן, מחומשות ומזוינות בכלי תותח שונים, ועוד אניות-מלחמה רבות אך קטנות מאלה. לאשה אשה 3 כלי תותח.

אנית הקטור „מעמנאן“ אשר באה אתמול ממאנילא להונגקונג, מתארת את מצב הענינים במאנילא בטרם פרצה המלחמה בים. האניה ההיא ראתה את קבוצת אניות הצי הספרדי הרחק מהחוף, ואולם בתוך לשון-הים לפני מאנילא. כחמשים או ששים כלי תותח הוצבו במערכה לשמור את מבוא לשון הים, וכל מאמינים כי האמריקאנים לא יוכלו לחדור אל לשון-הים בלי אניות-תחרא ממדרגה ראשונה או חיל וצבא רב ביבשה. הפקידות במאנילא פרסמה ברבים במודעות גדולות אשר נדבקו בראשי הומיות, למען עשות רשם על ילידי הארץ, כי אניה ספרדית התנפלה ביום השני על שתי אניות-מלחמה אמריקאניות  ותטביען במצולות ים. ואולם לא נמצאו מאמינים לספור-בדים זה. המכתבים אשר הגיעו אל ראשי המתקוממים בהונגקונג מבשרים ואומים, כי הנקל יהיה להקושרים במאנילא ללכוד את העיר ברעב במשך שבועים ימים, בפשטם על כל הגבעות הנשאות אשר מסביב לעיר בשטח פרסאות רבות, ובהיות להם האמריקאנים לעזר מצד הים. הדבר הזה מתאשר גם עפ"י מכתבי אנשים אנגליים תושבי המקום. המתקוממים נכונים לערוך למראית-עין מלחמה על העיר מעבר היבשה, בעוד אשר צי אמריקא יגיח אל המבצר מעבר הים. – ברור הוא בעיני הכל, כי האמריקאנים ישיתו ידם עם הקושרים, ויחדו יהיו על העיר ללכדה. הציר האנגלי במאנילא דרש מאת ממשלתו לשלוח את האניה המזוינת „עדגאר“ מיראה מדבר פן תפרצנה בעיר.


"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 89, 4 במאי 1898, עמ' 508-509. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.