טכניקה

השקפה על תוצאות הטעכניק – 1886

Baltimore_(Cruiser_3)._Starboard_bow,_1891_-_NARA_-_512896.tif

הסיירת האמריקנית "בולטימור", 1891. המקור: ויקישיתוף

השקפה על תוצאות הטעכניק.

[…]

אחרי שנתקבל הדבר באשכנז להשתמש בדינמיט למלא בו את כדורי התותח, לא עוד יפלא הדבר בעינינו, מדוע חדלה ממשלת אשכנז מבנות אניות-מגנים (פאנצערשיפפע), ולא קבלה עד היום את האניות הבנויות לפי שיטת גרוזאן – הטעם פשוט כי בפני כדורי הדינמיט אין עוד לאניות אלה די מגן וצנה.

גם ממשלת כנסיות הברית לא רצתה להשאר מאחורי הארי – ותשם גם היא את כל לבה להזדיין, וראשית מעשיה: לכונן צי אדיר ואיתן. לפי הודעת מכה"ע Engineering הלונדוני, תהיינה האניות המשוטטות (קרייצער) מזויינות בכלי תותח עם כדורי דינמיט. בכללו של דבר, נראו מהידיעות שבאו במ"ע הנ"ל, כי אמעריקא בונה כעת את אניותיה ע"פ כל ההמצאות החדשות שנתחדשו בידיעת מלאכת האניות, תקונן וזיונן. האניות המשוטטות תהיינה מעשה ברזל עשת וערומות בלי לבוש-מגן; כח הדוחה (וועססער-פערדראֶננונג) שלהן יעלה על 4000 טאָננען, ולכל אחת מהן תהיה מכונה בעלת כח 10,000 סוסים. הלביאה שבחבורה זו, באלטימארע שמה, תזויין בחמשה קנים רובי טורפידין ובארבעה כלי תותח גדולים מלבד הקטנים. הכלים הנאים האלה יעמדו על מקומם בתוך מצודות קטנות הנמצאות לצדי האניה מכל עבר. מהירות תנועת האניות תהיה כמהירות הטורפידין.

האם תלוה אל כלי זיינן של האניות החדשות האלה גם הסירה החדשה, המצאת האמריקאני טוקק, הנוקבת ויורדת עד התהום ומטיילת בעמקי מצולה? עד היום אין קול ואין קשב על אדות הדבר הזה. טוקק הנ"ל קרא לסירתו Peacemaker, הוראתו „עושה שלום“, לאמר: על פי סירות כאלה במהרה  יקום דבר, והמלחמה לא תמשך לאורך ימים. תבנית הסירה היא כתנין הים (וואלפיש), ארכה 9 מעטר ובהיותה ריקה מבפנים, תשוט על פני המים; אך בפתחה את פיה ובבלעה מעט מים, אז היא שוקעת  ויורדת. שני משוטות תחובים בה מלמעלה למטה וממטה למעלה והם מחזיקים אותה על קו הישר במצב היושר המאזני (וואגערעכֿט). כח המניע אותה הוא קיטור-הכבוש הנמצא במכונת קיטור קטנה. הקנה הזה הנעוץ בים ישוט במהירות חץ מקשת אל האניה אשר שם מטרתו, ועשוי הוא באופן כזה שבהנקשו אל דופן האניה, תתפרד חבילתו ויצאו ממנו הטורפידין הנמצאים בתוכו והם מתדבקים ונתקעים בכותלי האניה וחותרים חתירות עמוקות ומקעקעים לפעמים את הבירה כולה.

[…]

הממציא הגדול סיעמענס עשה ספינה איליקטרית חדשה, ועל אדותיה מודיע מ"ע לחכמי הבנאים באשכנז, כי בה נמצאים שמנים אקקומולאטורים בעלי כח ½5 סוסים. כח הזרם יספיק לשלש שעות, אך טעינתו לבד דורשת עד שש שעות. ע"י האקומולאטורים תסודר תנועת הספינה, למהרה או לעצרה. השרבוב (שרויבע) סובב 700 פעמים לרגע, והכח האיליקטרי יוצא ממכונות גאלוואניות הנמצאות בקרב הספינה. מטרת שימושה גם היא לתכסיסי מלחמה.

קאנדידאט של חכמת הטבע.       ח. ל.


"הצפירה", שנה שלוש עשרה, מס' 167, 15 בנובמבר 1886, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

המצאה חדשה: רעזאָנאפֿאָן – 1889

אמעריקני אחד המציא מכונה חדשה „רעזאָנאָפֿאָן“, אשר בכחו להשמיע קול מספינה ההולכת בים למרחקים, גם בעת אשר עלטה תכסה את הים ואת היבשה, ועל פיה יוכלו אנשי האניה לדבר עם יושבי החוף במרחק 7 ווערסט, ורק האויר לבדו יוליך את הקול. צלצל קל כצלצל מורה שעות, נשמע בעזר הרעזאָנאָפֿאָן עד למרחק 120 מעטר. לבחינותיו ישב הממציא ארבעה חדשים באנית קיטור ברחבי ים. להפיץ המכונה הזאת להשתמש בה ולמצוא שכר נוסדה בנויאָרק חברה אשר הניחה בעסק ההוא שני מילליאָן דאָללאר.


"המליץ", שנה עשרים ותשע, מס' 49, 11 במרץ 1889, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות  יהודית היסטורית.

אור עלעקטרי הנטוע על הספינה עצמה – 1878

412px-'The_Archipelago_on_Fire'_by_Léon_Benett_16

 איור לספרו של ז'ול ורן, הארכיפלג בלהבות. המקור: ויקישיתוף

ידיעות  העולם והטבע

אור העלעקטרי

רבות הנה ההמצאות והתחבולות אשר המציאו בימים האחרונים האלה ע"י פעולת העלעקטריציטעט, בכל ענפי המדעים העבודות והמלאכות הנודעות בזמננו, התחדשו ענינים הרבה ונתקנו מכונות וכלים מכלים שונים, אשר הביאו תועליות רבות אין חקר בכל מעשה האדם ותחבולותיו בארץ. פעולת העלעקטריציטעט הביאה לנו את מלאכת הטעלעגראפיא, אשר נתנה לכל העמים והלשונות שפה אחת ודברים אחדים מקצה הארץ ועד קצהו; היא נתנה יד לבעלי מלאכת הכעמיא, להרכיב ולהפריד את כל החמרים והגופים ליסודותיהם, לעשות בזהב בכסף ובנחושת ע"י מלאכת הגאלוואנאפלאסטיקא; כח העלעקטרי הוא שם פה לאדם לדבר למרחוק עד כמה פרסאות ע"י הטעלעפאן, וכרה אוזן לחרש לשמוע קולות נסתרות בטבע ע"י המיקראפאן, ואין קץ לכל הכלים הרבים אשר עשו להם בעלי הטבע לדרוש ולתור בסתרי פלאות היצירה ע"י פעולת העלעקטריציטעט, – אפס כי עוד סגולה אחת יקרה ונכבדה בפעולת העלעקטר' נשארה בידינו, אשר עד היום קצרו ידי החוקרים להביא ממנה פרי תועלת כללי לבני האדם בעולם המעשה, והוא האור.

האור נולד מכח העלעקטרי הוא גדול וחזק למאד, הרבה יותר מכל מיני המאורות הנעשים בידי אדם על פני האדמה *), ובכל זאת לא יכלו להכינו כראוי להשתמש באור הזה, כאשר ישתמשו באור הגאזע אשר התפשטה תועלתו בכל ארצות תבל, אף כי יתרון רב לאור העלעקטרי על אור הגאזע, לא לבד בטבע אורו הגדול, אבל מפאת היותו נקל ונוח להשתמש בו הרבה יותר ממנו. אויר הגאזע אין לעשותו רק ע"י מכונות גדולות הבנוים ומחוברים אל מקום אחד, וכמה בתי מלאכה גדולים בנויים לו בעיירות הגדולות, כמה תנורי ברזל צריכים לו אשר אש תמיד תוקד בקרבם, וכמה אלפים ככרי אבני הפחם ליום יאכלו התנורים ההם, כלים שונים המזקקים אותו, וגאזאמעטרען גדולים למאד האוצרים אותו בקרבם, ואחרי כל אלה, יצטרכו להוליך את אויר הגאזע ההוא דרך קני ברזל חלולים רבים וארוכים, לכל המקומות הרחוקים אשר שמה יוציאו את אורם, כנודע, אשר כל זה אין מן הצורך כלל לאור העלעקטרי, כי הוא נולד ויוצא ממכונה קטנה המטלטלת ממקום למקום, ואורו הולך ומתפשט לכל צד במרחק גדול מאד בלי שום אמצעי, וע"כ תועלתו רב למאד ליושבי עיירות קטנות כמו גדולות, לנסיעות על מסלת הברזל בלילה, וביותר לההולכים בספינה על פני הנהרות הגדולים, אשר כפי הנודע ישבתו ממהלכם בלילה, לבל יטו ימין ושמאל מן אמצע השטף העמוק, ויבואו לידי סכנה לעמוד על הקרקע מבלי למוש עוד, כנודע, וע"כ יבקשו תחבולות שונות ע"פ אופנים ידועים להוליך את הספינות בלילה, במקומות אשר המה נחוצים למאד, בין העיר פעטערסבורג ועיר קראנשטאט היושבת בים במרחק ז' פרסאות, ושמה שיירות ספינות מצויות לרוב, הנה בכדי שתוכלנה ללכת גם בלילה, עשו זה מקרוב תיקון גדול באופן כזה: באורך כל הדרך אשר בו תלכנה הספינות, העמידו חביות ריקות גדולות הצפות על פני המים, ונאחזות בשלשלאות של ברזל ע"י עוגנים (אנקער) השקועים בקרקע הים, לבל ימושו ממקומם, החביות האלה  ימלאו באויר הגאזע בכל חודש, והן מאירות בתוך עששיות הדולקות בלילה, ולאורן תלכנה הספינות ותשמורנה את הדרך בין החביות ההן, אבל תחבולה רחוקה כזאת אין לעשות בכל הנהרות ובכל המדינות, אם לא ע"י אור העלעקטרי הנטוע על הספינה עצמה ומפיץ אורו החזק לכל צד במרחק גדול, כמו שאמרנו.

[…]

על מסלה אחת „נארדבאהן“ עשו לאקאמאטיווא הנושאת עליה מכונה מאגנעטית-עלעקטרית, והיא סובבת בכח הקיטור עצמו  ומוציאה אור עלעקטרי חזק מאד המעיר על פני כל המסלה במרחק גדול, בעיר לאנדאן וליפֿערפאל כבר התחילו להשתמש באור העלעקטרי להאיר מן החוף על פני המים במרחק רב מאד, לכל האניות ההולכות ובאות שמה, וגם בעיר האמבורג יבקשו כיום לעשות תיקון כזה. אצל עיר ברעמען אשר שמה אניות יהלכון בכח הקיטור ומושכות אחריהן ספינות רבות טעונות משא, והן הנקראות בשם „אניות מושכות“ (שלעפפ שיפֿפֿע), תקנו זה מקרוב אניה אחת המאירה באור העלעקטרי, והנסיון הראה לדעת, כי ע"י האור הזה תלכנה בטח כל האניות הנמשכות גם בלילה בלי שום פגע, כי האניה תפיץ אורה לאורך זרם המים במרחק גדול, עד שגם להשוכנים לאורך החוף מסביב תאיר מרחוק כמו אור היום.

על פי כל הנסיונות החדשים האלה, יחליטו רבים ממביני דבר, כי בזמן קצר יהיו מאורי הגאזע הולכים ובטלים, ואור העלעקטרי יירש את מקומם ויתפשט לרוב תועלתו בכל הארצות והמדינות, בים וביבשה. […]

–––––

*) אור היותר חזק הנודע לנו עד היום, הוא האור הנקרא על שם ממציאו „אור דרומאנד“, היוצא משריפת אבן סיד קטנה שנשרף ע"י ב' מיני גאזען שונים, יסוד המימי ויסוד החומצי, אורו לבן ומבהיק עד שאין העין יכולה לסבלו, כי בתוך חלק שמינית באצבע מגודל הסיד מתקנן אור רב כשעור האור מן 350 נרות סטערין, ואולם אור העלעקטרי יגדול עוד יותר ממנו עד כדי 40 פעמים.


"הצפירה", שנה חמישית, מס' 42, 5 בנובמבר 1878, עמ' 4-6. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.