הצלה בים

המכונה לשחות במים רבים – 1875

Burdick 201, N29.49

בגד השחיה של קפטן בויטון, 1878. המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות

[…]

להמכ"ע „פעטערבורעקי וויעדאסאסט“ מודיעים מברלין, אשר נמצא כעת שמה הקאפיטאן בויטיאן הנודע ע"י המצאתו הנפלאה אשר עשה בהמכונה לשחות במים רבים (שוועמונגס אפפאראט) ואשר כבר שחה בעזרתה זה שתי פעמים את רוחב הלא-מאנש, ואחז משם דרכו גם אל פעטערסבורג. מטרת נסיעתו היא להראות את טובת המצאתו וגם לעורר את בעלי הכסף (קאפיטאליסטען) שמה לקחת חלק בהחברה אשר תוסד בקרב בלאנדאן לטובת הדבר הזה. מטרת החברה הזאת תהיה להכין מספר רב מהמכונות של הקאפיטאן בויטאן וליסד בכל המקומות בתבל אשר אניות שמה בתי-אוסף (מאגאזינע) מזה ושמה ישכירו את המכונה הזאת בעד מחיר קטן (פראקאט) לכל אלה אשר יאחזו בים דרכם והמה ישיבו אותם בבואם אל  מחוז חפצם בבית האוסף שמה. עפ"ז יוכל כל אחד אשר יסע ארחות ימים להשיג בעד מחיר מצער מכונה כזאת, אשר תשמר את נפשו מלצלול בתהום רבה. כי בעזרת המכונה הזאת יוכלו לשחות גם אלה, אשר לא למדו מעולם לשחות במים. – מזה נוכל לשער בנפשינו עד כמה גדלה ונכבדה ההמצאה הזאת והתועלת הגדולה אשר תביא בעד כל אלה העוברים אורחות ימים. אמנם מה נשתומם לשמוע כי הדבר הזה לא חדש הוא אתנו וכבר נהיתה כזאת לעולמים. זה כמה אשר הודיע סופר אחד בהמכ"ע „טימעס“ כי המצאת בויטאן לשחות במים רבים באמצעות כלי עור מלא רוח כבר ידועה היתה להיונים (גריכען) הראשונים. כנראה משירי המשורר לוקאפיראן. אח"כ בא בהמכ"ע הזה מכתב כזה: „לשחות במים בעזרת כלי עור מלא רוח (אנגעבלאזענעס שלויך) ידועה היתה בעולם עוד זמן רב קודם העת, אשר הודיע הסופר הקודם, בחרבות העיר נינוה נמצאת תבנית (באסרעליעף) מהמכונה אשר בעזרתה עברו בני ננוה במים. מזה נראה כי בכלי עור מלא רוח קשור על החלצים מסביב באו במים בפרשם כפיהם לשחות. בקצה המכונה הזאת אשר תיגע עד פי האדם מחובר צנור קטן (מונטדשטוק) אשר ע"י ימולא הכלי רוח חדשים לבקרים. אנכי ציירתי את התבנית הזאת בספרי „נטיה הטבעית והשכל“ (אינשטונקט עונד פערנופט) למען הוכיח עד כמה גדל השכל והדעת אצל העמים ממשפחת הקאקאוזי (קאויקזישע ראסע) ואיך ידעו להשתמש בכל דבר לפי צרכם.


הלבנון, שנה שתים עשרה, מס' 8, 29 בספטמבר 1875, עמ' 8. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הצלה נפלאה – 1888

חדשות שונות

[…]

הצלה נפלאה. מאסטענדע מודיעים כי ביום 23 לחדש העבר בהגיע אל החוף אנית מסע הרופא „נסיכה הענריעטטע“ קרה מקרה אשר כמעט נספו בו מאות אנשים מאנשי מצב האניה ומן הנוסעים. „הנסיכה הענריעטטע“ שטה ממקומה ביום ענן וערפל ותרץ במהירות גדולה עד כי נפלה לתוך מקום עלטה וענן אשר החשיך את אור היום ולא נראה כל דבר גם במרחק שלשה צעדים מן האניה והלאה. רק לפי ארך זמן הנסיעה שער רב החובל פיערר כי הם קרובים אל הנד אשר אצל בית המכס בדאווער ובפחדו פן תתפוצץ האניה אל הנד הזה צוה לעצרה, מנהל המכונה נגש אל מלאכתו לעשות את פקודת רב החובל אך עמלו עלה בתהו כי חלקי מכונת הקיטור שמשמשים בהם להשיב את האניה לאחור – נשחתו והאניה רצה כחץ מקשת קדימה. כפשע היה בין האניה ובין האסון, רב החובל צוה לצלצל בפעמונים אולי ישמע הקול על אחת האניות הקרובות גם צוה לנוסעים לשכוב על הקרקע כי עי"ז לא יזיק להם כח החבטא כ"כ. בין כה וכה והנה הנד נראה לעיני רב החובל, עוד רגע והאניה נשברה או נהפכת אך בארח פלא נוססה רוח בלב רב החובל ויקח עמוד ברזל גדול ובגשת האניה בכח נורא אל הנד תקע את עמוד הברזל בין הנד ובין האניה. העמוד הוכה לרסיסים אך האניה שנתה עי"ז את מהלכה ותחת אשר היה דרכה מול פני הסלע אשר אז נהרסה בלי כל ספק נטתה אל החוף המתוקן – ותנצל.


"הצפירה", שנה חמש עשרה, מס' 164, 3 באוגוסט 1888, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

טבוע במים שאין להם סוף – 1890

חדשות שונות.

טבוע במים שאין להם סוף שב אחרי שתים ושלשים שנה ומצא את אשתו נשואה לאחר. המעשה הזה קרה עתה באנגליה. מלח אחד ויליאם ברקר שמו, הלך בשנת 1837 באניה הולכת קאנדה ויפול לתוך הים, ולא יכלו למשותו, וירשום רב המלחים את שמו, כי טבע וימת, ואשתו נשאה אחרי שנתים לאיש. והטבוע, הוא נמשך בכח הזרם ואניה אחרת מצאתהו ותצילהו חי, ותביאהו אמריקה, ושם עשה עשר וישב עתה לביתו.


"הצבי", שנה שישית, מס' 4, 17 בינואר 1890, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

בטחון הנוסעים באניות – 1903

ברחבי הממלכה.

[…]

בטחון הנוסעים באניות. שרפה כי תפרוץ באניה והיה סופה אסון גדול לנוסעים, ועשרות ולפעמים גם מאות נפש תסופנה, כאשר קרה לא אחת. חברת אניות הקטור בארצנו יסדה ועד מיוחד, לחקור ולמצוא תחבולות איך להבטיח את הנוסעים מאסונות שרפה. ביום 3 לח"ז הציע הועד את מסקנותיו לפני האספה הכללית, אשר אחרי מו"מ קצר הסכימה עליהן.

הועד מצא לכל לראש, כי כל תחבולות ההצלה הנהוגות עתה אינן מספיקות, נחוץ כי לכל אניה יהיו סירות הצלה אשר בעת אסון יוכלו להמלט אליהן מספר נפשות הכי גדול שתוכל האניה להכיל. תחת סולמות חבלים יהיו סולמות ברזל קבועים. בכל אניה יהיו צנורות מזנקי מים למדי, גם מלחים ממונים ביחוד לכבוי אש, ועוד תקנות אחרות. כל ההצעה תוגש אל הממשלה לאשרה.

[…]


"הצפירה", שנה שלושים, מס' 231, 23 באוקטובר 1903, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

ה"לאנקווערע" – 1878

חדשות שונות

[…]

הקאפיטיין באוטיאן אשר זה לא כביר שחה עם מכונתו את נהר זיינע כנראה איננו הראשון בהמצאתו זאת. לפי הודעת מכ"ע הצרפתים היה לו חבר בהמצאה כזאת עוד לפני שתי מאות שנים אשר עשה כמעשהו גם צלחה לו. בשנת 1675 חי בעיר אמיענס איש אחד מבני אצילים בשם ריכארד לאנקווער קאפיטיין מאנשי צבא הרוכבים אשר הוציא לאור ספר בשם „שבר האניה בלי שום סכנה“ או המצאת מכונה אחת לשאת אותו בצלחת ואשר בה נוכל לעבור לבוש בבגדינו מים אדירים ולהשאר ימים אחדים על פני ים בלי שום סכנה בעד חיינו גם מבלי להרטיב את בגדינו וכלי נשקנו. בספרו אשר שם יתאר את המכונה יכנה את מכונת המצאתו בשם לאנקווערע, ורישעלע בספר אוצר המלים אשר הוציא לאור בלשון צרפת יבאר גם כן את תכונת המצאת הלאנקווערע בדברים האלה: לאנקווערע הוא עור בתבנית כר אשר יחגרהו האדם כאזור על ירכיו, והמכונה הזאת תעצור כח להחזיק את האדם על פני המים. את הלאנקווערע – כתוב שמה – המציא הממציא זה לא כביר ופעולת המכונה הזאת בתכלית שלימותה הראו לפני כל יושבי פאריז ביום 14 לחדש סעפטעמבער שנת 1677. אין כל חדש תחת השמש!


"הלבנון", שנה חמש עשרה, מס' 14, 8 בנובמבר 1878, עמ' 7. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הצלה מסער וסופה על ים אוקינוס – 1888

פרפראות לחכמה.

[…]

בעתו הודיעו כה"ע על אדות הסופות האיומות, אשר שמו שמות בים אוקינוס, בחצי האחרון לחדש אוגוסט ובחצי הראשון לחדש סעפטעמבר בשנה הזאת,  וכמה אניות מידיהן נגזרו ותהיינה כעס קרבנן. עתה, ע"פ הידיעות של „Hydrographic Office“ בארצות הברית, נודע הדבר כי אלה האניות אשר נמלטו מפני חמת הסערות ולא ירדו תהומות בים זועף, רק זאת עמדה להן להנצל, כי נסו את התחבולה אשר כבר הודיעו כתבי העתים – והיא: לשפוך שמן על פני הגלים הסוערים. שמן במדה לא מרובה שצף על פני המים השפיק להשיב למנוחתם את האיתנים המתגעשים, ובשטח גדול סביב הספינה עמד הים מזעפו ויחשו גליו. במקרה הזה, הובאה התחבולה אשר נזכרה זה רבות פעמים, בכור הבחינה היותר נאמנה וראויה לסמוך עליה, ואמנם לא השלתה תקות המיחלים לה, וראוי לשים לב על זאת, אשר ישועה גדולה צרורה בכנפיה לעוברי ארחות ימים. לא איזה נסיון בודד ומקרה קטן יעיד על טוב התחבולה הזאת, רק מלחמה כבדה ואיומה עם משברי ים אוקינוס, אשר לפני זעמו מי יעמוד, תתן עדותה עליה, ועדותה נאמנה מאד, יותר מאלף בחינות פרטיות.

א.ד. פינקעל.


"הצפירה", שנה חמש עשרה, מס' 3, 16 בינואר 1888, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הצלת הטובעים – 1895

אסון האניה אֶלְבֶּה העלה זכרון כל כלי ההצלה שהמציאו בשנים האחרונות. אחד מהם, שהמציא איש רוסי אלכסנדר [?] רֹפּ, מצטין ביחוד שהוא קל ונוח לשאתו בעת הנסיעה באניה. זה בגד קל מקאוטשוק. אם האדם הלובש אותו יפול המימה, והתנפח הבגד מאליו כשלפוחית מלאה רוח, והחזיק את הנופל על פני המים. וזה פשוט מאד. בתוך הבגד יש בית קבול מזכוכית דקה מלא מין נוזל המתהפך על נקלה לאֵד. בנפול האדם הלובש אותו המימה, ונשברה שפופרת הזכוכית שבו הנוזל, ונהפך הנוזל לאד ונפח את כל הבגד. גם יוכל הנופל בידו לשבר את השפופרת, ולנפח את הבגד רק בעת הצרך. ולזה מחברה עוד מכונת המאור, מלאה פוספור של קלציום, הבוער במים, והאירה המכונה הזאת להאדם בליל ערפל וחשך, למען יראה בעיניו מה סביב לו. באופן הזה יוכל הנופל המימה לשוט על פני המים זמן רב, עד אשר יחושו להצילו.


"הצבי", שנה אחת עשרה, מס' 9,  8 במרץ 1895,עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אניה קטנה מקויטשוק מלא ברוח – 1867

נויארק. […] זה שני חדשים אשר התאספו שרי החובלים מאניות הקיטור, להתחכם על המציאת תחבולת באם יאונה איזה סבה לאנית קטור שיה' הנוסעים בטוחים בחייהם והעלו 300 תחבולות לזה. וביום ג' הוא 4 יוני הביא שר חובל אחד אניה קטנה 25 רגל ארכה ובה שני תורנים בתחבולה חדשה עם שלשה צילינדערס מקויטשוק מלא ברוח והסכין את נפשו הוא ושני אנשיו לעשות נסיעה עם האניה הקטנה להאווער. המכ"ע אומרים אשר הנסיעה שלו איננה בטוחה מאד, ובכל זאת השליך נפשו מנגד ועשה ביום ג' נסיעתו והיה כאשר יבוא בשלום אל מקומו יעשו לכל האניות כמה וכמה אניות קטנות כמותה והוא יקבל על זה פאטענט.


"המגיד", שנה אחת עשרה, מס' 27, 10 ביולי 1867, עמ' 10. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מכונה להציל חיי הטובעים במשברי ים – 1869

stoner life saving device

חליפת ההצלה שהמציא קפטן סטוֹנֶר, 1869. המקור: סיינטיפיק אמריקן, 17 ביולי 1869

המצאה חדשה הובאה עתה מאמעריקא לענגלאנד אשר אם תעמוד בנסיונה ונבוני דבר יכירוה לטוב, אז רב טוב צפון בה, ואין קצה להתועלת היוצאת ממנה, והיא – מכונה להציל חיי הטובעים במשברי ים, ולהעמידם על פני המצולה ממעל לגלי המים. הממציא הוא רב החובל שטאנאר מעולם החדש. ולמען תתרחב המצאתו גם באירופא שלח לזה איש עתי לאנגליא להודיע מכונתו ברבים ולהראות פעולותיה קבל עם. ובימים האחרונים היו חופי הנהר טעמזע מלאים אנשים מפה אל פה משני עבריו לחזות איך המשולח האמעריקאני ואשת חיקו יתהלכו בחרבה על פני המים כמו על יבשה. וזה דבר ההמצאה: החפץ למצוא נתיבותיו מעל משברי המים כתונת עצי-קארק ילבש, ומעיל גוטאפערהא יהיה על בשרו. ושפת המעיל תתלכד על צוארו, על ידי ועל רגלי האיש מבלי אשר תוכל רוח לבא בתוך המעיל. ועל קצה רגליו יחבר שני אבני משקלת עשוים מקאוטשוק. והאיש הלובש את הבגדים האלה (וההלבשה הלזו הלא תוכל להיות במשך רגעים אחדים) יוכל לקפץ במים אם אניתו קרובה להשבר, כי מלבושיו יעמדוהו על פני המים והאבנים יחזיקו את גופו בקו נצב וישר ולא יתנו לגלי המים להפילהו על פני מרחבם. גם יותן להקונה את המלבושים האלו תיבה קטנה עשויה מבדיל ומחוברת צמיד פתיל מבלי יוכלו המים לבא בתוכה והיא תפרד לשנים. בהמרחב האחד ימצא מגדנות ומטעמים, בשר מעושן, צנצנת קאניאק לרות נפש, מכונות להצית אש-בענגלית, נרות רומיות (רעמישע ליכטער) גם קנה רובה (שלש אלה למען יוכל הטובע לתת אות אם יראה מרחוק ספינה עוברת על פני המים) נוסף לזאת עשב מעלה עשן (!) וגלמי עלים (ציגאררען) גם מכתב עי לקראות בו למען לא תארך העת להטובע במשך אשר יחכה על ביאת ספינה לקבלהו אל תוכה. בהמרחב השני אשר בהתיבה נמצא מים לשתיה, די מחסורת איש לשמונת ימים ועל קצה פי נד עשוי גם  מגוטאפערשא לשתות ממנו. מחיר המכונה עם כל חפציה היא 7 לטרות שטערלינג. ויען כי הממציא יאבה אך לעשות טוב לא לאסוף הון, הנה כבר עשה חוזה עם אחד האמנים לעשות בעדו סך 50,000 מלבושים ותיבות כתבנית האמורים, והנהו עומד הכן למכרם אך במחיר המצער 1 ליטרא שטערלינג. מי יתן ויאמנו דברי הממציא כי אז יציל בכל יום ובכל עת ובכל שעה אנשים רבים מרדת שאולה במים הזדונים או אז יקוים בנו מקרא שכתוב: מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים!

יהושע לעווינזאהן.


הוספה ל"המגיד", שנה שלש עשרה, מספר 27, 14 ביולי 1869, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

„בגד הנטבעים“ שהמציא קאפיטאן בויטאן – 1875

66893

 קאפיטאן בויטאָן. המקור: ויקישיתוף

כּל חדשׁ תּחת השׁמשׁ

אחת מנפלאות הזמן היא „בגד הנטבעים“ אשר המציא קאפיטאן בויטא ונודע בשם בגד בויטאן. הנה האיש הזה משמרתו בארץ יערסי החדשה באמעריקא להציל נפשות הנטבעים, במשך זמן עבודתו הציל שבעים נפשות לא ע"י בגד החדש רק באשר הוא אחד מהמלומדים לשחות במים באמעריקא. אחרי זמן רב המציא את הבגד הנעשה מן גוממי ומכסה את גוף הלובש הראש והידים גם הרגלים כולו מכוסה, רק בפנים בתוכו נמצאו קמטים רבים מלאי אויר ובזאת איש הלובש את הבגד מן הנמנע כי יטבע בתוך המים. כאשר חפץ בויטאן להראות לממשלת אמעריקא יקרת ערך בגדו ירד תוך אני „קווין“ הנסעה לאירופא ובדעתו הי' כאשר תרחיק האני ערך מאתים פרסא יקפוץ תוך הים מלובש בבגדו וע"י קנה עץ אשר הכין לו ישים בים דרך וישוב להחוץ. אך החובל מהאניה ירא כי יקרה לו אסון ויעצור בעדו למלא את דברו ויוסף להזהיר אותו כי אם לא ישמע אליו מוכרח להשימו בכבלי ברזל, ובזאת נאלץ היה בויטאן להיות שב ואל תעשה ויסע תוך האני' לאירופא אולם במשך נסיעתו הצליח לו להוכיח לפי חובל האני' כי אין יראת אסון ומקרה בבגדו וירשהו החובל לקפוץ תוך המים כאשר היו רחוק שבע פרסאות מחוץ אירלאנד. בויטאן עשה ההכנות הדרושות לו, לבש את הבגד, ולקח מאכל ומשקה ושם אותה בתבת גומי פיה מהודקת היטיב ודגל ממשלת אמעריקא קשר בזרועו למען לא תעבור אותו אני או ספינה, גם מעשי אש (פייערווערק) לקח אתו לשלוח אותות בלילה אם יראה מרחוק ספינה, וכן צפה!


"העברי", שנה אחת עשרה, מס' 17, 21 במאי 1875, עמ' רסח. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.