ביקור הצי הרוסי בטולון – 1893

תלגרמות

טולאן 1 (13) אקטאבר. העיר עדויה פאר והדרת חג לכבוד הצי הרוסי הנכון לבוא היום לפני הצהרים. עשרת אלפי דגלי פאר נחלקו ע"י שלטון בית המועצות לבני העיר. פקידי בית הקאנסול הרוסי מפאריז וגם סופרי מכה"ע הרוסים נסעו באניה צרפתית Dovoust לקדם פני האורחים ויפגשו את הצי הרוסי בשעה 9 בבוקר במרחק 12 פרסא מטולאן. גירס הציג לפני האדמיראל אוועלאן את שרי הצבא הצרפתים. הקאפיטאן מארעשאל הודיע את האדמיראל, כי שר צבא הים בצרפת צוה אותו לברך בשם ממשלתו את האדמיראל ויוסף להגיד, כי הברכה הזאת נשלחה אליו לא רק מאת שלטון צבאות הים בלבד כי אם מאת צרפת כלה. האדמיראל הביע תודה להקאפיטאן.

fyodor_avelan_(1900)

האדמירל הרוסי תאודור אוולאן. המקור: ויקישיתוף

טולאן 1 (13) אקטאבר. הצי הרוסי בא אל החוף ויעבור על פני אניות המלחמה הצרפתיות אשר העמדו בארבע שורות. צבא אניות המלחמה הצרפתיות וגם המון אדם רב אשר נהרו לבוא הנה ויעמדו בסירות דוגה אצל החוף קבלו בשמחה ועליצות נפש את פני הצי הרוסי ומפיות אלפי ההמון אשר עמדו על החוף נשמע קול קורא „תחי רוסיא! תחי צרפת!“ ויניפו מצנפות ומטפחות בידיהם לאות כבוד.

טולאן 1 (13) אקטאבר. בשעה 1 בצהרים עלה האדמיראל אוועלאן על החוף בלוית שרי הצבא מראשי המטות אשר  לו. ראשי המטות לצבאות אניות צרפת חכו לקראתו על החוף ויחבקו שרי הצבא איש את רעהו בחבה יתרה בעת אשר כלי התותח והפעמונים השמיעו קול רעם. להקת הנוגנים של צבא האניות הצרפתי השמיעה קול מנגינה רוסית ומכל עברים נשמעו קולות אלפי אדם „תחי רוסיא!“ האדמיראל הלך גללוי ראש בלוית שרי הצבא הרוסים והצרפתים ויבוא אל בית פקודות שלטון צבאות הים ויקבל שם את פני שר צבא האניות. בצאת האדמיראל מבית הפקודות הגיד: אינני יכול להפרד מכם בטרם אקרא בקול את האומר אשר ירחש היום לב כל בני רוסיא" „תחי צרפת!“.

טולאן 1 (13 אקטאבר). שר צבא אניות צרפת בקבלו את פני האדמירל אוועלאן ושרי צבאותיו בבית הפקודות לצבא האניות הגיד: „קראנשטאדט וטולאן הם שני המקומות המעידים על החבה והידידות שבין צבאות רוסיא וצרפת. פה יקדמו תמיד את פניכם כרעים אהובים, ובשם נשיא ממשלת העם, הממשלה והעם כלו אגיש לך אדמיראל יקר וברכה לך ולכל החברים אשר אתך, בתור באי כחו של עם גדול ונכבד מאד. האדמיראל השיב, כי קצרה לשונו מהביע כל רגשי תודתו. „הצי הרוסי וכל עם רוסיא – אמר האדמיראל – יהיו לכם אסירי תודה.“

טולאן 1 (13) אקטאבר. שר עיר טולאן בקבלו את פני האדמיראל אוועלאן הגיד: „שליחי כל גלילות צרפת נאספים פה היום להביע לך אדוני את רגשי לב כל בני צרפת אשר ירחש לרוסיא האהובה ולהודיעך כי רוח אחד יחיה כעת את כל הצרפתים. בואך הנה יחזק את קשר האהבה והידידות בין שני העמים ויוכיח את קרבת המשפחה של שני השבטים“.

טולאן 1 (13) אקטאבר. העיר מלאה תשואות. בתי המלון מלאים אורחים מפה לפה ושכר חדר מלון אחד עולה מאה פראנק ליום.

פאריז 1 (13) אקטאבר. שלטון בתי המועצות הראשים בערים הרבה בצרפת ואגודות שונות של שרי צבאות צרפת אשר בחיל המלואים שלחו תלגרמות של ברכה להאדמיראל אוועלאן בטולאן. בהרבה ערים פארו את בתי פקודות הממשלה ומעונות פרטים בדגלי תפארת ובערב יכבדו את החג באורים. בפאריז יתנוססו  הדגלים מן הבוקר.

פטרבורג 1 (13) אקטאבר. בגלל בוא צי רוסיא להשיב כבוד לצי צרפת נדפס במכה"ע „זורנ. דע ס"ט פט"ב“ מאמר המעיר לדעת את רוח השלום על הדבר הזה. גם שאר מכה"ע מעירים לדעת כן.


"הצפירה", שנה עשרים, מס' 213, 15 באוקטובר 1893, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

לאן הולכים כספי העם – 1907

ברוסיה.

בעיר המלוכה.

[…]

Alexei_Birilev

 מיניסטר הים אלכסיי בירילב. המקור: ויקישיתוף

– ה„רוס“ מביא מספרים מענינים, המוכיחים לאן הולכים כספי העם: מי שהיה מנהל מיניסטריום הים טשיחאטשוב, העשיר היותר גדול ברוסיה, מוסיף לקבל את משכורתו השנתית י"ח אלף רובלים, מלבד השכר שהוא מקבל בתור חבר למועצת הממלכה. מי שהיה מיניסטר הים אווילאן מוסיף לקבל עשרים אלף רובלים מדי שנה בשנה, מי שהיה מיניסטר הים בירילוב – 18540 רובלים, מי שהיה נציב המזרח הרחוק אליקסואוב מקבל עד היום בכל שנה 140,000 רובלים, רובאסוב מקבל 75 אלף רובלים, אלמנת מיניסטר הים שיסטאקוב, שנישאה לאיש אחר עשיר, מקבלת י"ח אלף, הבת העשירה של מי שהיה מיניסטר הים שיסטאקוב, שנישאה לאיש אחד עשיר, מקבלת י"ח אלף, הבת העשירה של מי שהיה מיניסטר הים מקבלת גם היא את שכר אביה, הקונטראדמיראל אבאוה, מי שגרם למלחמת רוסיה ויפוניה, גם הוא, העשיר הגדול, מקבל בכל שנה קרוב לט"ו אלפים רובלים. ונמצאו כי משרת מיניסטריום הים עולה לרוסיה בעד העבר 95,000 רובלים ובעד ההוה עשרים אלף, בס"כ 115,000 רובלים בכל שנה.

 


"הזמן", שנה חמישית, מס' 80, 25 באפריל 1907, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

[המשפטים הכפולים במקור.]

המיניסטריון דרדנוֹט – 1911

HMS_Dreadnought_1906_H63596

אה"מ דרדנוט, 1906. המקור: ויקישיתוף

המיניסטריון דרדנוֹט.

בשם „דְרֶדְנוֹט“ קוראים את האניות הגדולות והנוראות, אשר החלו האנגלים לבנות במשך השנים האחרונות. בנין זה היה לבנין-אב של הפוליטיקה האירופית. יש שאתה שומע קול בהלה מאשכנז: הנה בונה אנגליה עוד שני „דְרֶדְנוֹטִים“, עוד שלשה „דרדנוֹטים“, ואז „אנוסה“ אשכנז לבנות גם היא עוד שנים-שלשה „דרדנוטים“ – וזו הוצאה קטנה של עשרים – חמשה ועשרים מליון. כל סכסוכי אנגליה ואשכנז במשך עשר שנים האחרונות השתרגו ויסתבכו במקצוע ה„דרדנוטים“. מתחיל הדבר בין אשכנז ואנגליה, והולך ונמשך גם לצרפת, גם לאיטליה וכו', ובשעה שאנו כותבים, יצא הקול בפ"ב, שהאדמיראל סקרידלוב הידוע מעורר גם את דעת הקהל ברוסיה ע"ד צורך בנין אניות חדשות, מפני שיש סכנה מצד אוסטריה המרבה לבנות אניות, ועוד יותר מצד תוגרמה, שהתחילה לעסוק בקבוץ קדמוניות, לקנות אניות ישנות שיצאו מכלל תשמיש באשכנז. האדון סקרידלוב איננו אומר בפירוש, איזו אניות הוא מוצא לנחוץ לבנות; אבל אין ספק, כי גם הוא שואף ל„דרדנוטים“. שתי תאוות שולטות כעת בממשלות אירופה: האחת היא תאות ה„דרדנוטים“, והשנית – תאות אַוִירופְּלַנִים טובים לתכסיסי צבא, הים והאויר.

[…]

נ.ס. [נחום סוקולוב]


"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 48, 10 במרץ 1911, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

האסון באנית המגן "סיסוי וליקי" – 1897

Sisoy_Veliky_explosion_damage_1897_turrets

שרידי צריח התותח האחורי לאחר ההתפוצצות. המקור: ויקישיתוף

טלגרמות

מיום 3 (15) מארץ (י"א אדר שבי).

קאניא. – על אנית המגן “Сисой Великий„ הנמצאה אצל חוף האי קריטא בעת היריה להתלמד מכלי תותח-המגדל, כפי הנראה, מפני שלא היה סגור כראוי, התפרצו אדי אבק שרפה ויקלקלו במדה מרובה את מכסה המגדל ואת המגדל עצמו, ואז נהרגו דיריאגין עוזר האינג'ינייר הראש וארבעה עשר מלחים. הלייטיננט אלקסיי פישצורוב וארבעה עשר מלחים נפצעו פצעים אנושים. מהם מתו שנים והלייטיננט, שלש מלחים נפצעו פצעים קלים.


"המליץ", שנה שלושים ושבע, מס' 55, 18 במרץ 1897, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

השקת אנית מגן החוף "סניאבין" – 1894

RUS_Admiral_Senyavin_in_1901

אנית המערכה החופית "אדמירל סֶנְיאַבִין", 1901. המקור: ויקישיתוף

ביום 10 (22) לח"ז הורידו הימה לעיני כבוד הרוממות אנית מגן החוף „אדמיראל סיעניאווין“ אשר נבנתה בבתי המלאכה של האדמיראליציא החדשה. כבוד הדר מלכותם הקיסר והקסרית יר"ה עם כבוד מלכותם יורש העצר יר"ה, הנסיכים הגדולים והנסיכות הגדולות וגם האורחים הנעלים: כבוד מלכותה מלכת יון עם יורש העצר ניקוליי ובת המלך מריא, וגם נסיכת אוהעלס ובנותיה ויקטוריא ומויד, באו מפטרהאף באנית המלכות „אלכסנדריא“ בשעה 12 בצהרים לפטרבורג. אנית המלכות השליכה עוגן בתעלת הים. כבוד הדר מלכותם והאורחים הנעלים עלו מן האניה ויבואו לאניות קיטור קטנות. כאשר באו אל בית המלאכה ברך כבוד הדר מלכותו יר"ה לשלום את אנשי משמרת הכבוד, כבוד הדר מלכותה הקסרית יר"ה קבלה דין וחשבון ממשמרת הכבוד של גדוד השומרים לראש המלך, אח"כ עלו כבוד הדר מלכותם יר"ה וכבוד מלכותם אל אניה אחרת ואחרי בקרם אותה באו אל האוהל אשר שם הוצעה תבנית האניה החדשה. הגיעה השעה 12 ורבע ולקול תרועת הידד וקול רעם כלי התותח מאניות הצבא אשר עמדו על הנעווא, הפליגה לה האניה החדשה נתיב בים. ויהי כאשר השליכה האניה החדשה עוגן הורם עליה דגל הקיסר ולהקת הנוגנים השמיעה מנגינתה.


"הצפירה", שנה עשרים ואחת, מס' 84, 27 באוגוסט 1894, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

האניה הנפלאה "פופוב" – 1875

Popovka_Novgorod

 המוניטורים העגולים "פופוב" ו"נובגורוד". המקור: ויקישיתוף

רוסלאנד

סעוואסטאפאל בחצי-האי-קרים ד' שבט התרל"ה. האניה הנפלאה והחדשה במתכונתה „פאפאווקע“ אשר נבנתה בשנה העברה בניקאליעוו והובאה הנה למבחן לעיני אדונינו הקיסר יר"ה וכל משפחתו הרמה בשנה העברה, עזבה זה לא כביר את חוף עירנו אחרי אשר נסוה במסה, ותמצא חן מאד בעיני הקיסר ומשפחתו עד אשר נכבד הבונה הגענעראל „פאפאוו“ במתנת כסף חמשים אלף רו"כ. ואחרי אשר עזבה את החוף בפעם הראשונה נוכחו לדעת כי לא תוכל לעמוד לפני רוח סערה, וכמעט נטבעה בים. וישובו וימשכוה על היבשה בהאדמיראליטעט בעירנו לתקנה. וסך ר"ס רו"כ נתנה הממשלה משכורת עמדתה בכל יום בעד המקום. האניה הנפלאה הזאת נעשתה למען תוכל עמוד להגן על מבצר בעת מלחמה, והנה כלה מברזל ועליה עומדים שני תותחים גדולים ומשקלם ע"ב פונט או י"ח מאות צענטנער. בה שתי ארובות עשן. והיא עגולה כקערה, לפניה שש כנפים ותוכל ללכת לכל צד שתרצה מבלי להפוך אותה. וכאשר תשים בים דרך תשוט עמוק מאד במים עד אשר גובה מכסה האניה מן המים הוא רק כחצי אמה. מחיר בנינה עלה עד איזה מילליאנען רו"כ.


"העברי", שנה אחת עשרה, מס' 18, 22 בינואר 1875, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הורדת האניה החדשה "אצאקאוו" – 1902

Ochakov1902-1907Sevastopol

אנית המערכה "אוֹצָ'אקוֹב" בסבסטופול. המקור: ויקישיתוף

טלגרמות:

יום 22 ספטמבער (5 אקט.) (ד' תשרי).

סעוואסטאפאל. – אנית הקיסר „טאמארא“, שדגל הקיסר מתנוסס עליה, עם הוד מלכותם, עברה למפרץ הים הדרומי. נסיעת-הטיול של הוד מלכותם ארכה 25 רגעים. בשעה 5, 34 רגעים שבו הוד מלכותם לאנית הקיסר „שטאנדרארד“ שהורם עליה שוב דגל הקיסר. העם אשר בהנמל ועל החוף ברך את הוד מלכותם בקריאות „עורה“ ברגש.

בבקר הוד מלכותם את אנית המגן „ראסטיסלאוו“ התענין הקיסר בהגשת כדורי היריה לראש המגדל ויתבונן היטב בהמכונה והדודים שמסיקים אותם בנפט. „ראסטיסלאוו“ היא אנית המגן היחידה בתבל שמסיקין אותה בנפט. באולם האספה של פקידי הצבא הואיל הוד מלכותו לשוחח עם הפקידים ויכתוב את שמו בספר הזכרון בעד המבקרים את האניה. בחדר מפקד האניה בלו המבקרים הרמים והנשאים כחמש עשר רגע וישמעו את מנגינות המחללים בחלילים.

תושבי העיר מלאו מאז הבקר את כל הגבעות הסובבות את המפרץ הדרומי. הקרואים יצאו ממקומות העמדה בעד האניות הגרפי והמינני בסירות קטור של שלטון הים להאדמירלטייסטווא, ששם בין מעקות העצים לצורך הבנין עמדה האניה הגדול החדשה של צי הים השחור „אצאקאוו“, רבבות עינים היו נשואות לאנית הקיסר „שטאנדארד“. בשעה 11 בבקר הואילו הוד מלכותם לצאת בסירה ערוכה לנסיעת משפחת המלוכה להאדמירלטייסטווא , ששם נבנה אהל-אפריון מפואר מאד. כאשר נגלו הוד מלכותם לעיני הצבא ולעיני ההמון הרב בעלותם במעלות האניה „אצאקאוו“ גברה התרועה מאד. שם התיצבו לפניהם צירי העיר והמבצר. אחרי רדתם אל אהל האפריון צוה אדוננו הקיסר להחל את סדר הורדת  האניה. ברגע הורדה האניה הופיעו עליה דגל הוד אדוננו הקיסר, דגל הוד רוממותו של הגנרל-האדמירל ודגלי הצבא ושלטון הים. אנשי האניה קראו „עורה“ ואחריהם הריע ההמון הגדול במספר רבבות אחדות העומד על החוף. המנגנים נגנו את שיר הפגישה ואחריו את שיר הלאום. בשעה 11, 50 רגעים שבו הוד מלכותם לקול תרועת ההמון ונגון המנגנים להאניה „שטאנדארד“, ששם אכלו הוד מלכותם את ארוחת הבקר, שזכו להקרא אליו ראשי פקידי הצבא.


"המליץ", שנה ארבעים ושתים, מס' 212, 6 באוקטובר 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.