אנית מלחמה על שרטון בחוף יפו – 1891

יפו. עוד הפעם קרה אסון לאניה אחת פה, היא אנית המלחמה הצרפתית סיניילאי, אשר עמדה במבוא יפו בלכתה מאלכסנדריה צפונה. הסערה החזקה אשר היתה פה בימי הפסח שברה את שלשלאות הברזל, והעגנים נפלו לקרקע הים, והגלים החזקים הרימו את הספינה, וירמוה (?) בכח נורא בתוך גבעת חול על שפת הים, ותשקע הספינה בתוכה ולא יכלה לזוז ממקומה. ושמועה פשטה בעיר כי הספינה נשברה, ואנשיה, מצבא הים בסכנה. ומראה האניה „ציחאצוף“ עליה השלום, קם לנגד עינינו בכל מוראיו. אך בגלל חשכת הלילה לא יכלו לעשות דבר, ולמחרתו הורידו בחבל את הנשים אשר היו שם באניה, כאשר עשו באנית ציחאצוף. וישלחו תלגרמים לקרא לאנית מלחמה האנגלית והתורקית העומדות בפורט סעיד, אלכסנדריה, בירות, ואניות ללויד וצרפת המתינו גם הן לאחד כחותיהן יחד למשך הספינה השקועה בחול. ואחד הלצים בדח מלתא דבדיחותא לאמר: כל כך חזקה החבה בין צרפת ורוסיה, עד כי בעצם המקום שטבעה האניה הרוסית, מהרה לטבוע גם אניה צרפתית.


"האור" (הוספה ל"הצבי"), שנה שביעית, גליון 28, 8 במאי 1891, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

המהפכה במארוקו – 1903

הַמַּהפֵּכָה בְּמַארוֹקוֹ.

פאריז 23 דצמ. (5 יאנ.) הידיעות ע"ד תקנות ממשלת צרפת, מפני הזהירות, מתקיימות כולן. אסקדרה עומדת מוכנת בנמל טולאן, להפליג בים, לקול האות הראשון. ראש האסקדרה הוא סגן-רב-החובל פוטיע. הוא שהה בעיר ראָשפֿאר, בראש השנה למספרם, להנפש שם, ושם קבל תלגרמא, מודיעה לו, כי הוא מצווה לשוב תומ"י אל משמרתו. רב החובל עזב חיש קל את מקום מנוחתו, ויסע במסה"ב לטולאן, מקום שמה בא שלשום. תכף לביאתו, לקח בידו את רסן הנהגת כל ההכנות. פוטיע הוא עתה ראש אניות הצבא הצרפתיות בים התיכון, מלומד בתכסיס האניות, חביב מאד בצבא הספנים,  וגם נודע לשם כדיפלומאטי חרוץ. הוא כבר מלא שליחיות נכבדות מאד, שצריכות פקחות יתרה ודקות ההרגשה, כמו בקריטא, ובשנה העברה במזרח הרחוק, מקום שם הצביא את כל אניות המלחמה הצרפתיות, אצל חינא. הדיויזיה, היעודה לשוט למארוקו, היא מצוינת בטיב הרכבתה. שלש אניות הענק Gaulois, Saint Louis, Charlemagne הן מערכה עצומה בעצומים. על שלש אלה נוספו גם ספינות-רצות Chanzy, Linois. גבורה-מקובצת זו מכילה 2,752 אנ"צ עם 150 כלי תותח.

פאריז 23 צמבר (5 יאנואר). כל העובדים בחיל אניות הים התיכון קבלו פקודות תלגרפיות לשוב מהר לעבודתם, ורובם כבר באו, ויחלו להצטיד ולהזדין. האסקדרה מחכה אך לפקודה – לשוט.


"הצפירה", שנה עשרים ותשע, מס' 286, 6 בינואר 1903, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.