אנית קטור היותר גדולה עד כה – 1887

חדשות שונות.

בעשרים לירח הזה תכלה מלאכת בנין אניות קטור היותר גדולה מכל האניות אשר נבנו עד כה, על הוצאות ממשלת בריטניא נבנתה האניה הזאת בפארטסמיטה היא אנית מגן (פאנצער שיף) מכוסה בברזל עשת בעובי ששה עשר עד עשרים צאלל, ותעצר כח לשאת משא אחד עשר אלף תשע מאות וארבעים טאן. למכונותיה כח שנים עשר אלף סוסים, ולכן תוכל לרוץ ששה עשר קנאטען וחצי לשעה. עליה יובאו ארבעה כלי תותח היותר גדולים אשר משקל כל כדור אשר ישליכו מפיהם עולה לחצי טאן. למען הצית אש בכלי תותח האלה דרוש מאתים וחמשים פפונד אבק שריפה לכל פעם.


"חבצלת", שנה שבע עשרה, מס' 41, 16 בספטמבר 1887, עמ' 7. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

אסירי מלכות ברחו מהאניה "תמר" – 1885

Troopshiptamar

מובלת הגייסות אה"מ "תמר" בנמל מלטה, 1882. המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות.

[…]

בעשירי לירח החולף עברה אנית המלחמה הבריטית תמר על חוף מאלטא. היא באה מאוסטרליא ועליה רבים מאסירי המלוכה אשר שולחו משם לבריטניא לבתי האסור השונים. ויהי בהשליך רב החובל את עגון האניה, ומאנשי העיר עלו עליה למכור מזון ומשקה, קנו האסירים יין וישתו לשכרה, ויקפצו הימה לשוט ולהמלט היבשה, מהם אחזו סכינים בידם ויפחידו בהם את חובלי האניה אשר שטו ורדפו אחריהם, בכל זאת נתפשו אחדים מהם עוד בהיותם בים, ויתרם בעלות היבשה ויובאו אל האניה, שמה הקימו שאון גדול וישברו דלתות וחלוני החדרים, ובעמל רב מאד הצליח לחובלי האניה לאסרם בכבלי ברזל ולהביאם אל אחד החדרים.


"חבצלת", שנה חמש עשרה, מס' 26, 16 באפריל 1885, עמ' 6. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אסון האניה "ראפידאן" – 1899

תלגרמות של הצפירה

(מאת האגינטורא הרוסית וממקורים שונים).

לונדון 28 אקטאבר (9 נאוועמבר). ע"ד אסון האניה „ראפידאן“ מודיעים כעת את פרטי המקרה. אנית-הצבא הזאת יצאה מהחוף מירסיי בלילה מיום ד'  ליום ה' לשבוע העבר. וביום ו', בשוטה על פני התעלה, עמד עליה נחשול איום שבים ויאנסה לשוב ליורפולה. בקרבת הוליהאד הוכתה האניה ע"י גל כביר מאד וְעֶבְרָה האחד הורם עד לגובה גדול ועברה השני שקע מאד, ואז נדחפו הסוסים אשר על המכסה מצד אל צד והרבה מהם הומתו ע"י המדחפה ויתרם נפצעו פצעים אנושים ויהיו המלחים אנוסים להמיתם ולהשליכם הימה. אסון בנפש אדם לא היה, אך אחד מעברי האניה נרצץ, וע"כ הושבה האניה אל בית מלאכת האניות (דאָק) אשר בבירקנהיד לתקן את בדקה.

[…]


"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 237, 10 בנובמבר 1899, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

טביעת אנית המגן "ויקטוריא" – 1893

HMS_Victoria_(1887)_William_Frederick_Mitchell

אנית המערכה אה"מ "ויקטוריה", 1893. המקור: ויקישיתוף

תלגרמות

לונדון 16 (28) יוני. מבירות מודיעים על אדות טביעת אנית המגן „ויקטוריא“ לאמר: אחרי התנגש האניה „ויקטוריא“ בהאניה „קאמפערדאון“ הסב האדמיראל טריאן את האניה „ויקטוריא“ אל החוף בתקותו כי תשקע ותנח על קרקע הים במקום בלתי עמוק. כל החולים והאסורים הועלו על מכסה האניה. ויהי אחרי עבור רגעי מספר החלה האניה להשקע במים, ואז קרא האדמיראל לכל האנשים הנמצאים באניה: „ימלט כל איש את נפשו בכל אופן יכלתו!“ ויקפצו כל האנשים המימה ואך האדמיראל בלבדו נשאר על מכסה האניה. עברו רגעים אחדים והאניה נהפכה על פניה ושני קולות מפרץ נורא נשמעו, והאניה ירדה במצולות.


"הצפירה", שנה עשרים, מס', 134, 29 ביוני 1893, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

המיניסטריון דרדנוֹט – 1911

HMS_Dreadnought_1906_H63596

אה"מ דרדנוט, 1906. המקור: ויקישיתוף

המיניסטריון דרדנוֹט.

בשם „דְרֶדְנוֹט“ קוראים את האניות הגדולות והנוראות, אשר החלו האנגלים לבנות במשך השנים האחרונות. בנין זה היה לבנין-אב של הפוליטיקה האירופית. יש שאתה שומע קול בהלה מאשכנז: הנה בונה אנגליה עוד שני „דְרֶדְנוֹטִים“, עוד שלשה „דרדנוֹטים“, ואז „אנוסה“ אשכנז לבנות גם היא עוד שנים-שלשה „דרדנוטים“ – וזו הוצאה קטנה של עשרים – חמשה ועשרים מליון. כל סכסוכי אנגליה ואשכנז במשך עשר שנים האחרונות השתרגו ויסתבכו במקצוע ה„דרדנוטים“. מתחיל הדבר בין אשכנז ואנגליה, והולך ונמשך גם לצרפת, גם לאיטליה וכו', ובשעה שאנו כותבים, יצא הקול בפ"ב, שהאדמיראל סקרידלוב הידוע מעורר גם את דעת הקהל ברוסיה ע"ד צורך בנין אניות חדשות, מפני שיש סכנה מצד אוסטריה המרבה לבנות אניות, ועוד יותר מצד תוגרמה, שהתחילה לעסוק בקבוץ קדמוניות, לקנות אניות ישנות שיצאו מכלל תשמיש באשכנז. האדון סקרידלוב איננו אומר בפירוש, איזו אניות הוא מוצא לנחוץ לבנות; אבל אין ספק, כי גם הוא שואף ל„דרדנוטים“. שתי תאוות שולטות כעת בממשלות אירופה: האחת היא תאות ה„דרדנוטים“, והשנית – תאות אַוִירופְּלַנִים טובים לתכסיסי צבא, הים והאויר.

[…]

נ.ס. [נחום סוקולוב]


"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 48, 10 במרץ 1911, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אניות חדשות באנגליא – 1901

תלגרמות של הצפירה

(מאת האגנטורא הרוסית וממקורים שונים).

[…]

אניות חדשות באנגליא.

לונדון 1 (14) מארץ. על פי הבודזעט לשנת 1901-2 תבנינה עוד האניות האלה: שלש אניות מגן, שש אניות סובבות עם מגנים, שתי אניות סובבות מן המחלקה השלישית, חמש אניות טורפידיות, עשר אניות קונטרטורפידיות, שתי אניות קטנות וחמש אניות צפות תחת המים עשויות לפי שטת ההולאנדים. מלבד אלה תוסיפנה להתהלך בים עוד ארבעים ושמונה אניות של חברות ובהן תשמש הממשלה לצרכה כמו באניות סובבות עם מגנים. ההצעה ע"ד ההלואה לצרכי בנין האניות החדשות תבוא לפני בית הנאמנים שליחי הקהלות בפעם אחרת.


"הצפירה", שנה עשרים ושמונה, מס' 52, 15 במרץ 1901, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

נאום צ'רצ'יל על עניני הצי האנגלי – 1912

Winston_Churchill_verl_sst_das_Geb_ude_der_Admiralt_t_(1912)

 וינסטון צ'רצ'יל, הלורד הראשון של האדמירליות, 1912. המקור: ויקישיתוף

עניני המדינות.

נאומו של שירשיל.

כשהוכנסה בי"ח לח"ז הרשימה החדשה של הצי להבית-התחתון בלונדון נשא מיניסטר-הים, שירשיל, נאום חשוב על עניני הצי האנגלי. הצי הזה נועד לדברי המיניסטר, רק למלחמת-הגנה ולא למלחמת תגרה, כי מחנה הצבא האנגלי איננו גדול ואינו מוכשר להשתער על ממלכות אחרות. בתור ממלכה הנמצאת על איי הים יחשב לה הצי לא כעודף של תקיפות מדינית, אלא כתנאי הכרחי לקיום חופשה הפוליטי. האניות מטפוס „הדרידנויט“ שיש לאנגליה יכולות לעמוד בפני אניות-המלחמה של כל שתי ממשלות ביחד, אם תתאגדנה להלחם בה; ואנגליה מוכרחת להשאר על הגובה הזה של הגנת-הים. ואחרי שממשלות ידועות פתחו ביותר בהזמן האחרון את הצי שלהן, נאלצה גם אנגליה מצדה לעשות תקונים גדולים בהצי שלה. הוא יחלק לשלש פלוגות, אותה המגינה על הגיבראלטאר תפליג לחופי אנגליה, בזו השוחה בהים האטלאנטי, והפלוגה השלישית, השוחה בהים-התיכון, תסתדר מחדש ותקבל כחות חדשים.

וככה תוכל אנגליה לזיין בסך-הכל 65 אניות מול 38 האניות של גרמניה במקרה מלחמה עם ממלכה זו. אולם היחס שביניהן הולך ומשתנה. עוד לפני זמן מה נחשבו ציי רוסיה ופראנציה להיותר כבירים באירופה, ועכשו היה הצי הגרמני להיותר תקיף, ואנגליה צריכה להתחשב עם התפתחותו המתקדמת יותר ויותר. האניות החדשות מהטפוס היותר משוכלל, שגרמניה מוסיפה לבנות בכל שנה, מפחיתות את ערכן של כמה אניות אנגליות מהטפוס הישן; ועל כן מוכרחת אנגליה לבנות במשך חמש-שש השנים הבאות שתי אניות חדשות לשנה כנגד כל אניה חדשה שגרמניה בונה לה בכל שנה. ואם גרמניה תוסיף על המספר, תוכרח אנגליה לכפלו שוב, וכן הלאה בלי שעור. גרמניה מתכוננת, למשל, לבנות בשנת 1913 שלש אניות חדשות, ואנגליה תבנה כנגדן חמש. וכמובן, יגדל סוף סוף משא ההוצאות של הצי אצל שתי הממשלות הללו במדה שלא תוכלנה לכלכל אותו. לעת-עתה לא כבדה עוד המעמסה מנשוא להתקציב הגרמני, אבל אין ספק, כי הממשלה הברלינית מקמצת מצרכים אחרים, חמריים ורוחניים, של העם והיא משליכה את ההכנסות להים הגדול. כן מיגעים מנהיגיה של ממשלה זו את מוחם, כיצד למצוא מקורות חדשים להכנסה, בעוד שדי היה להם להפסיק בשנה אחת את מבנה האניות החדשות כדי לקמץ בבת-אחת ששה-שבעה מיליון ל"ש.

את כל החשבונות הללו באר שירשיל בנאומו מפורש ובהתגלות-לב, גם הבטיח להפסיק את מבנה האניות החדשות באותו הרגע, שבו תחדל גם גרמניה מלבנות אניות-מלחמה חדשות. כנגד ממשלות אחרות באירופה אין גרמניה צריכה להוסיף כלל על הזדיינותה בים, כי הצי שלה כבר גדול הוא משלהן; ובפני אנגליה, צרתה הראשית, לא יועיל לה כל חיזוק, כי תרוץ אחריה ולא תגיע אותה לעולם. אנגליה אינה מרבה להוציא כסף על הצבא כממשלות אחרות, ועל כן היא יכולה לבזבז הרבה על הצי ושום ממשלה אירופאית אינה יכולה להתחרות עמה בזה.

בירור-דברים פשוט ומפורש כזה לא נשמע זה כמה מפי דיפלומאטים, אולם אם יצלח לתעודתו ויפעול באמת על גרמניה – זוהי שאלה אחרת שהעתיד יפתור אותה.


"הזמן", שנה שניה, מס' 58, 22 במרץ 1912, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.