היהודים העובדים בצי האדיר האמיריקאני – 1896

חדשות

בישראל – בחו"ל. (היהודים העובדים בחיל האניות). אוריה פיליפוס לוי, בן אחד פקידי הצבא, בא בשנת 1812 בחיל האניות, וירימוהו למעלת מנצח על Brigg Argus, אבל נשבה שבי הוא וכל חילו במלחמה, ואחרי עבור שנתים לשביו ויראו לדעת את טובתו ואת ישרו, הוציאוהו לחפשי וישב לארץ מכורותיו, ויעלו אותו בש' 1817 למעלה לייטינאנט, בש' 1832 – למעלת Commandore, ובשנת 1858 – לשר צי אדיר, ויעמוד על משמרתו זאת עד אשר מת ביום 22 מאֶרץ שנת 1862. האיש הזה ראוי לתהלה בגלל מעשהו הטוב אשר היטיב לנהוג באניות המפקדות בידו, לבלי יענשו את העובדים עליהן קשה כמשפט אשר היה לפניו.

יוסף ב' ראם עבד בתחלה בתור משנה הספן, ובשנת 1812 היה לפקיד על אניות המלחמה עד הפצעו פצעים אנושים במלחמה הגדולה אשר ערך על שודדי הים היושבים בארץ אלגיר, ויאולץ להתפטר ממשרתו זאת בשנת 1822. מלבד אלה הנחשבים פה שעבדו בארצות הברית באמריקא הצפונית, ארבעים ושבעה יהודים ילידי פֿילאדעלפֿיא על אניות הצבא החלו ממעלת מלח ויכלו במעלת commandore. אלה הם האותות והמופתים המוכיחים לדעת כי שקר יחפיאו עלינו שונאינו לאמר, כי אין ליהודי חלק בחיל הים.

בישראל – בחו"ל. (היהודים בצי האדיר האמיריקאני). כבר הודענו בדברים קצרים על אדות חבל היהודים בהצי האדיר האמיריקאני, ועתה נשלים את הידיעות האלה: אוריה פהיליפס לעווי, בנו של אחד שרי המאות בגדודי אמיריקא, אשר נלחם את מלחמת החירות נגד אנגליא, בא בשנת 1812 ויסתפח אל חיל הים. בימים לא כבירים הונף למעלת רב החובל לאנית המלחמה „ארגוס“ ובהלחמו בחרף נפש עם האנגלים, נפל שבי ביד צר, הוא ואניתו עם כל הכבודה אשר בה. מקץ שנתים ימים שב מארץ גלותו, וממשלת אמיריקא אשר הכירה פעלו שמה בשנת 1817 עליו משרת לייטענאנט וכן עלה במעלות עד כדי בש' 1858 נתמנה לפקיד נגיד על צבא הים. המדרגה הזאת היתה היותר כבודה בין כהונות צי אמיריקא, ועד יום מותו, 22 מאַרץ 1862, שמש בכהונתו הגדולה הזאת. לבד תקפו וגבורתו והצטיינו במלחמה, נודע שם היהודי הזה ועל טוב יזכר שמו, כי הוא הסיר מצבאות הצי האמיריקאני את עונש מכת-לחי אשר היתה נהוגה בימיו.

יוסף ב' נאָם, כהן בתור פקיד רב חובל, ואח"כ בתור שר צבא, באנית המלחמה לארצות הברית עד שנת 1812 אשר אז נאלץ לבקש חפשה ממשמרתו, באשר ירד במלחמת ארצו ונפצע מיד שודדי הים האלגירים. בס"ה נמצא בספרי הזכרונות, כי מפֿילאדעלפֿיא לבדה נמצאו 47 יהודים אשר עבדו בחיל האניות, מעבודת המלחים עד רב החובל ופקידי הספנים. האותיות המחכימות האלה באות וטופחות על פניהם של שונאינו האומרים: אין גבורה למלחמה והמה משתמטים מעבודת הצבא, ויראים לכל לראש מעבודה במים רבים.


"הצפירה", שנה עשרים ושלוש, מס' 13, 27 בינואר 1896, עמ' 2; מס' 14, 31 בינואר 1896, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

אנית מגן שקעה לקרקע הנמל –1902

U.S.S._Massachusetts,_steam_steering_gear

מכונת ההגה הקיטורית של האניה "מסצ'וסטס", 1901. המקור: ויקישיתוף

טלגרמות.

מיום 4 (17) יולי (י"ב תמוז).

[…]

כריסטיאנא (בירת נארוועגען). – אסכדרה אמעריקנית של ארבע אניות מלחמה גדולות: אנית המגן „איללינאיס“ ואניות המצפה „אלבני“, „סאן-פראנציסקא“ ו„ציקאגא“ באה תמול הנה. כאשר נכנסו האניות אל תוך הנמל נשבר בתוך האניה „איללינאיס“ המסבב הקטורי ותחדל היכלת להטות את האניה אנה ואנה וכמעט שיצאה האניה על פני החוף. מכונת הקטור הפכה את זרם הקיטור אחורנית. כאשר נסו להשליך ממנה עגן נשבר כבל העגן. האניה שקעה לקרקע הנמל ושוליה נתקלקלו מאד. את המים שפרצו לתוכה הוציאו ע"י מוריקי מים בכח הקטור וכאשר הורקו המים שבה עלתה האניה מעצמה ותצף על פני המים. מוריקי המים עובדים בלי הרף למען החזיק את האניה על  פני המים. לתקן את בדקיה אפשר רק בגעטעבארג או קופנהאגען.


"המליץ", שנה ארבעים ושתיים, מס' 48, 18 ביולי 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הלייטנאנט-קאמאנדאנט מאֶריקס העברי – 1898

Maine_Adolph_Marix

לייטננט-קומנדר אדולף מֶריקס. המקור: ויקישיתוף

בחוץ לארצנו:

ימי המלחמה.

השר מאֶריקס העברי, אשר על אדותיו כבר דברתי במאמרי הקודמים, האיש אשר עליו סמכה ממשלת ארצות כנסיות הברית את ידיה ותפקדהו לראש הועד לחקר סבת ההרס של האניה „מאֶין“ והוא היה האיש אשר בידיו נצפנו עתידות ספרד, אחינו זה עושה גדולות ונפלאות בהליכות המלחמה הנוכחית וכל העתונים האנגלים חולקים לו כבוד ומלוא חפנים תהלה. ומאֶריקס זה, כאמור, הוא עברי נאמן מלדה ומבטן, עברי לכל  חקותיו ודקדוקיו ותור מעלתו בעבודת צבא הים הוא מעלת לייטנאנט-קאמאנדאנט. הוא נולד בארץ הזאת ויגמור חק למודיו פה בהאקדעמיה של צבא הים באותות הצטינות וכבוד רבים.

על אדותיו מודיעים מוואשינגטאָן כדברים האלה: „הלייטנאנט-מאֶריקס העברי הוא חבר נכבד בסוד מועצות שרי המלחמה וטכסיסי צבא הים. אם כי איננו עוד לא אדמיראל ולא גם קאמאדאר, בכל זאת הכיר מ-קינלי עד מהרה את תבונתו החדה וידיעתו העמוקה והרחבה בטכסיסי מלחמת היבשה והים ויגמר אמר להשען בתהלוכות המלחמה הנוכחית אל בינתו ואל מועצותיו והצעותיו של השר העברי הזה. מר מאֶריקס הוא היועץ הראשי בסוד מועצות הועד למלחמת הים, ועצתו העמוקה, לבלי השתער בסערת מלחמה על מבצרי האוואנה ועל כל חופי קובא הבצורים הנותרים טרם יושם לאל והורד תהומות הצי הספרדי שבמימי אמריקא; העצה הזאת הוכרה להיותר טובה ונאמנת ועל פיה תתנהג כל המלחמה הנוכחית“.

וביום 21 מאי הודיעו, כי השר מאָריקס נעשה למפקד אנית המלחמה „סקארפיאן“ ועד מהרה יצא בראש אניתו זאת למלחמה על צי ספרד שתחת פקודת סערווערה. האניה סקארפיאן נושאת קבוצת תותחים היותר חדשים וטובים, ורבים מקוים, כי תעלה בידי השר העברי החרוץ הזה להכות את הספרדים מכות יורדות חדרי בטן. ומיום 25 מאי הודיעו העתונים: „הלייטנאנט-קאמאנדאנט מאֶריקס העברי בא באנית מלחמתו הנוראה והעצומה „סקארפיאן“ אל חוף „סאנט-יאגא-די-קובא“, מקום שם נאחז במצודה, כעכבר במלכדת, הצי הספרדי ומפקדו סערווערה, ותחת פקודת הקאמאדאר שלנו וציו האדיר והעצום מחכה מאֶריקס להוריד תהומות את סערווערה עם כל המונו ושאונו. אין כל ספק בדבר, כי עתיד הוא מאֶריקס העברי להצטין עד להפליא במלחמת הים הזאת. לה„סקארפיאן“ ישנם ארבעה משחיתים ומהרסים (טארפעדא טיובס) נוראים, ובצאת העכבר מחורו, לאמר, סערווערה ממלכדתו, והיה לאל יד מאֶריקס לכבד אניות ספרד אחדות במיטב טרפדותיו המהרסות ולשלחן לעזאזל הרובץ בנבכי תהומות.

אפס לא רק מאֶריקס בעצמו ובכבודו הוא נאה דורש ונאה מקיים ולא רק הוא בלבדו מקדש שם עמו בעמים, כי גם אחותנו הגבירה מאֶריקס, אשת נעוריו ובחירת נפשו, מי שהיתה משחקת עברית מצוינת בנעוריה בבתי המשחק האנגלים באמריקה, תענוד עטרת תפארת לבעלה ולעם מחצבתה בימי המלחמה הזאת. על אחינו מאֶריקס יתכן מאד לדרוש את המקרא „עזר כנגדו“: „זכה נעשה לו עזר“… ואמנם הוא זכה, – ואשתו העדינה התחננה לפניו, כי ירשה לה להיות שומרת-חולים (נוירס) ומחבשת לפצועי אנית מלחמתו „סקארפיאן“. השר מאֶריקס נאות לה עד ארגיעה והיא מבלי הביט על הסכנה הכרוכה בדבר המשרה הזאת מכהנת עתה פאר יחד עם בעלה בעבודת הצבא של ארץ מולדתה לתהלה ולתפארת לעמנו יושב הארץ הזאת.

ועליך, חביבי הקורא, לדעת כי לא רק השר מאֶריקס העברי הוא העברי האחד הלוקח חלק נכבד בעבודת ממשלת ארצות כנסיות הברית, כי גם מבלעדיו רבו כמו רבו שרי מעלה רבים וגדולים מקרב אחינו העובדים בידים אמונות את עבודת הארץ הזאת ופעולתם הגדולה תכתב באותיות זהב לדור אחרון על ספר דברי ימי אמריקא הצפונית, ועוד מעט ואתה תשוב תתפלא בשמעך מפי עטי דברים כהויתם דברים נפלאים ממפעלות ישראל באמריקא, – וזאת חובתי ואעשנה, כאשר מראשית כזאת הגדתי כי עיקר מטרתי תהיה בדברי על אדות המלחמה הנפלאה הזאת, שאין דוגמתה כמעט בדברי ימי האדם עלי אדמות, לירות אבני פנת מאמרי ביחוד על יסודות היחס של בני עמנו אל המלחמה הזאת.

[…]

עקיבא פליישמאנן.


"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 131, 28 ביוני 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

צי המלחמה האמריקני – 1917

lossy-page1-791px-U.S._battleship_New_Jersey_in_camouflage_coat._-_NARA_-_533704.tif

אנית המערכה האמריקנית "ניו-ג'רזי", 1918. המקור: ויקישיתוף

צי המלחמה האמריקני.

הפסקת היחוסים בין ממשלת ארצות הברית וגרמניה אינה צריכה להביא בהכרח גם לידי מלחמה בין שתיהן. שמענו כבר בנדון זה גם את דעתו של וילסון וגם את דעותיהם של מנהלי גרמניה המקוים, על יסוד היחס הידידותי, ששרר בין הממשלות האלו לפני המלחמה הנוכחית כי מלחמה לא תפרץ ביניהן. גם העתונות של ממשלות המרכז מראה, כי הצעד הזה היה פתאומי יותר מדי ויש לקוות כי וילסון יבין את המצב האמתי, יתפשר אתו ולא יכריז מלחמה על גרמניה הרוצה להיות גם להבא בידידות עם ממשלת ארצות הברית. אך מן הצד השני הודיעונו כי גם את האפשרות השניה חשבה גרמניה, ובעשותה את הצעד המכריע של הכרזת ההסגר דאגה גם ליחסה של אמריקה התחשבה גם עם כחותיה של אמריקה ועם העזרה שהיא יכלה להושיט לאויביה בעת השתתפותה במלחמה נגדה.

כחותיה של אמריקה, אמרנו, וכחות אל הם בעיקר כוח אחד – כח הצי, כי לא צבא היבשה ולא אמצעי מלחמות היבשה הגיעו באמריקה לידי התפתחות כזו שבעזרתם תוכל לעמד נגד אויב מסוכן כגרמניה. גם האפשרות להשתמש בכחותיה המעטים היא רחוקה מאד מן המציאות בסבת המצב הגאוגרפי, ז"א בסבת רחוק המקום בין גרמניה ואמריקה ובסבת המצב הפוליטי. ז"א היחס ההדדי בין אמריקה ויפן ובין אמריקה ומכסיכו.

ובדברנו, על כן, על אפשרות מלחמה בין שתי הארצות ובתור תוצאה מזה, על עזרתה של אמריקה לממשלות ההסכמה עלינו להתחשב בעיקר רק עם הצי האמריקני שהוא הנהו כה גדול אם כי לא כח מכריע. אמנם לא ידוע מה יוכל לעשות הצי האמריקני במקום שהארמדה האנגלית ביחד עם הצי הצרפתי והאיטלקי לא יועילו. אך מענין בכל זאת לדעת מה כחו של הצי האמריקני ובאיזו מדרגה הוא עומד בין ציי העולם.

הצי האמריקני הנהו הצי השלישי בעולם אחר הצי האנגלי והגרמני. הוא מורכב מן 31 צלבנים משורינים שנבנו במשך 20 השנים האחרונות ואשר משקלם מגיע ליותר מחצי מליון טון. עשרה מן הצלבנים האלה הם גדולים ביותר ודומים לדרדנאוטים הארופים עם משקל של רבע מליון טון. הם מזוינים כל אחד בעשרה תותחים של 35 ס"מ, בשנים עשר תותחים של 30,5 ס"מ ועבי שריונם מגיע ליותר מ 34 ס"מ. מהירותם אינה גדולה כמו זו של הצלבנים הארופים ומגיעה רק ל 18 או לכל היותר ל 21 קשרים בשעה.

הצי האמריקני הגדול הזה מצטין בעיקר בדבר אחד והוא: הכעור המיוחד שלו, אם אפשר לאמר כך. הכל מסודר בו בהתחשבות יותר עם הצד הפרקטי ולא עם האסטטי. אין אנו פוגשים בצי הזה את אותן האניות היפות הערוכות בפרופורציה ובסדר נאה. האמריקנים דאגו גם יותר לגדלן של האניות ולרבוי תותחיהן מבלי להתחשב עם מהירותן ועם בנין אניות אחרות קלות וקטנות שתמלאנה תפקיד של מרגלים בשדה המלחמה.

בעת שממשלות אנגליה וגרמניה השתדלו בעיקר לבנות אסקדרות של צלבני-קרב גדולים שמשקלם יגיע מ 30 – 28 אלף טון כמו ה„ליוצוב“ הגרמני וה„קוין מרי“ האנגלי (שניהם טבעו במלחמת סקגרק) לא בנתה אמריקה אף צלבן מטפוס זה משנת 1902 ועד עתה.

בשלש עשרה אניות גדולות שעל הצי האמריקני (טפוס „ושינגטון“ „קולורדו“ „מילבוקה“ וכו') שמשקלן מגיע מ 10-16 אלף טון מורגש בעיקר חסרון אחד והוא אי-מהירותן ביחס לצלבנים האחרים. המהירות הכי גדולה של אניות המרוץ האמריקניות מגיע ל25 קשרים בשעה – מהירות שמספיקה רק בכדי להמלט מן הצלבנים האויבים.

אל האניות האלו יש עוד להוסיף 3 צלבנים ממדרגה שלישית ומטפוס ישן (נבנו בשנת 1891 ו1895) שאין להם ערך חשוב במלחמת ים מודרנית וכעשרה מוניטורים אשר גם ערכם אינו גדול מפני השנויים המרובים שחלו בתכסיסי מלחמות הים הנוכחיות.

ערך חשוב יש ל68 הטורפדים האמריקנים שנבנו משנת 1916 – 1901 אף כי גם מהירותם בתוך טורפדים-רודפים היא קטנה ביחס לטורפדים הארופים ומגיעה רק ל28 או לכל היותר ל31 קשרים בשעה (טפוס „ורינגטון“). אותו הדבר אפשר לאמר גם בנוגע ל60 הצוללות השיכות לממשלת ארצות הברית שחלק מהם כבר מוכן וחלק עודנו נמצא בנמלי הבנין.

כפי שאנו רואים עומד הצי האמריקני בין הציים הכי אדירים בעולם אך יש לקוות כי אמריקה לא תצטרך להשתמש בו ותבין שאין לה לחכות לרוחים גדולים במלחמה הנוכחית אלא אם תשאר בנאוטרליותה.


"החרות", שנה תשיעית, מס' 133, 17 במרץ 1917, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.