תחבולה להזהר מהמשחית הנורא "טארפעדא" – 1877

על המדינות בו יאמר.

[…]

(ממערכות המלחמה.) ממערכות הדאנויא לא נשמע כל חדש. לפי הנראה לא גמרה רוססלאנד עוד כל ההכנות הדרושות לצבאותיה הרבים והעצומים לעבור את הנהר. ביחוד עליה להכין לצבאותיה כל צרכי אוכל נפש גם בהיותם בארץ האויב,  יען שם לא ימצאו במה להחיות נפשם. […]

צבאות החיל ששלח מושל מצרים לעזרת תוגרמה, באו בימים האלה לקאנסטאנטינאפעל, ומשם נשלחו תחת פקודת שר צבאם חוסיין בן המושל, אל המבצר ווארנא. נבחרי יושבי תוגרמה נשלחו כעת לבתיהם אחרי כלותם מלאכתם המוטלת עליהם. כן הובאו עתה לקאנסטאנטינאפעל השבויים מחיל רוסלאנד שנפלו בידי התוגרמים על יד זולינא, ובתוכם פקיד האניה פושטשין שהי' רב החובל באחת האניות אשר חפצו להרוס את צי תוגרמה שעמד ליד זולינא. התורגמים אחרי שהצליח להרוסים להרוס אחת מאניות המלחמה שלהם על נהר הדאנויא, ע"י כלי המשחית הנורא הנודע בשם „טארפעדא“, המציאו תחבולה להזהר מהמשחית הנורא ההוא, ע"י זה שמעמידים סביבות אניותיהם ספינות קטנות במרחק קצוב והספינות קשורות זו בזו בשלשלאות ברזל בשדרות רבות, באופן שכלי המשחית יפגע תחלה בהספינות ויסובך בין השלשלאות טרם יוכל להגיע להאניות הגדולות. ויהי בלילה אחד שלחו הרוסים מחוף אדעסא שבעה אניות עם כלי המשחית ההם להרוס את אניות המלחמה של תוגרמה שעמדו על יד זולינא. ויהי כאשר הקריבו אל המקום נסבכו בתוך השלשלאות ובהתחרם לצאת מן המכשולים ההם נודע התקרבותם אל התוגרמים ויחלו לירות עליהם בקני רובה הגדולים ויהרסו שלש אניות שצללו במים אדירים, והנותרות שבו לאדעסא. את רב החובל הנ"ל הוציאו התוגרמים מן המים עודו בחיים.


"המגיד", שנה עשרים ואחת, מס' 25, 27 ביוני 1877, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

גבורת הלייטננט סקרידלוב – 27 ביוני 1877

Delo_Skrydlova

התקפת הטורפדו של הספינה "שוטקא". ציור מאת א.פ. בוגוליובוב. המקור: ויקישיתוף

ידיעות הממשלה

מן זיורזיעווי מודיעים מן 8 יוני, כי אנית האויב יצאה מן רושטצוק ותחל לשלוח כדורי אש על הצינות שלנו. הקאפיטאן נאוויקאוו צוה על הלייטענאנט סקרידלאוו מנהיג הצינה „שוטקא“, לצאת במלחמה נגד האניה. הצינה יצאה בשעה 8 בבוקר, חרף אש פלדות אשר הריקו עליה מן האניה, ותפגע בראש האניה, אבל למורת רוחו לא פעל הטארפעד מאומה, יען כי נפסק ונחתך החבל העלעקטרי ע"י חצי המורים, וע"כ נאלץ סקרידלאוו לשוב אחור, ומה גם כי נסדקה הצינה שלו ע"י המורים, והוכרח להריק המים בדרך חזרתו, בכל זאת הנה בא בשלום אל המחנה. סקרילאוו נפצע בשתי רגליו, ועמו גם רעהו האומן ווערעשצאגען. במשך כל היום ההוא החליפו לירות כדורי אש מן הסוללות שלנו ומן הבאטעריא של האויב.

[…]


"הצפירה", שנה רביעית, מס' 24, 27 ביוני 1877, עמ' 8. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

[Шутка, Shutka]

ממערכות המלחמה בדנובה – 16 במאי 1877

דעפעשען האחרונים

בוקארעשט מיום 9 מאיי מודיעים כי מהמבצר ווירין ועיר קלאפֿאט אשר משני עברי הנהר מרעישים מזל"ז בכדורי אש עוד מחצות יום אתמול, בקאלאפֿאט נהרסו משכנות הצבא (קאשרארען), בית המכס, ובית התפלה, בווידין התבערה נשקטה.

קישיניעוו 10 מאיי, אנית מאניטאר טורקי ירה כדורי אש במקום טעראפין, והרס שם את בית התפלה, כלי התותח שלנו ענו אותה באש, אנחנו אבדנו איש אחד ושנים נפצעו, גם שני סוסים נפלו. בבוקר יום 8 מאיי, סוללת המצור העומדת בבראילא הכבידה ידה על שלש אניות תורקיות ויסוגו אחור, ואחרי החליפו לשלוח כדורי אש מזל"ז נפצע מאתנו איש חיל אחד.

קישיניעוו 11 מאיי, אניה טורקית בעלת ג' תרנים נהרסה היום עד היסוד, בתגרת כלי התותח מאנשי חילנו, וצללה כולה בנהר. – טיפליס 10 מאיי, שר הצבא טערגוקאזאוו לקח עמדתו ביום 8 מאיי בעיר דיאדין בלי תגרת מלחמה, התושבים מקבלים את צבאותינו בפנים יפות.

וויען 12 מאיי, (תלגראמע מן בוקארעשט מיום 11 מאיי בלילה), אנית מאניטאר טורקי היותר גדולה נתקרבה בשעה 3 אחר הצהרים למול בראילא, ותעמוד אצל האי גהיאצעט לירות כדורי אש על העיר. בראשונה ענו אותה אנשי חילנו בכלי תותח הקלים מבלי להשיגה, ואולם אחרי כן החלו להמטיר עליה כדורי אש מן הסוללה משך שעה שלימה, עד כי שני גראנאטען הגיעו ליפול על הקלחת מן מכונת הקיטור ויפרצו בה פרץ, המכונה נהרסה ואש אחזה באוצר אבק השריפה אשר בתחתית האניה ותתפוצץ כולה לרסיסים, שני מאות אנשי החיל וכל אנשיה נטבעו, ורק חובל אחד נמלט מן ההפכה ותהי נפשו לשלל.

[…]


"הצפירה", שנה רביעית, מס' 18, 16 במאי 1877, עמ' 8. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

ממערכות המלחמה בדנובה – 6 ביוני 1877

על המדינות בו יאמר.

(ממערכת המלחמה). מקרי הטבע מפריעים כרגע את פעולות המלחמה על יד נהר דאנויא. מי הנהר ההוא וכן מימי הנהרות זערעטה ואלוטא שטפו בימים האלה ועברו על גדותיהם, וכרגע עוד המים הולכים הלך וגבור, עד כי מן הנמנע להרוסים לבנות גשרים לעבור עליהם לתוגרמה. כל ההודעות מהעברת הרוסים את הדאנויא בשלשה מקומות בשקר יסודן. עתה כל פעולות בעלי הריב משני הצדדים הוא רק לירות זה על זה ממרחק משני עברי הנהר, כן בין ווידין מצד תוגרמה וקאלאפאט מצד רומעניען וכן בין רוסטצוג וגיורגעווא, ועוד במקומות אחרים. הנסיך קארל, מושל רומעניען היה בעצמו ובכבודו בקאלאפאט לראות את הסוללות שבנו צבאותיו שם. כרגע בואו החלו התוגרמים מעבר הנהר, מן המבצר ווידין, לירות על סוללות רומעניען.

[…]

אמת נכון הדבר כי הצליח להרוסים להרוס עוד אניה אחת גדולה שהיתה מצופה בברזל מאניות המלחמה של תוגרמה המצביא על צבא רוסלאנד על הדאנויא. בהודעתו אל הקיסר אדות זה פורט בשמותם את שני פקידי חיל הים שעשו הדבר הגדול ההוא והם: דובאשאף ושעסטאקאף. – הרוסים הכינו להם מוכנות להרוס אניות המלחמה של האויב בשני אופנים. הראשונים הם מוכנות השקועות על קרקע המים אשר כל אניה העוברת שם ותגע בהן תתפוצץ לרסיסים. גם הכינו להם מוכנות כאלה הצפות על פני המים ותחדורנה אל אניות האויב ובנגיעה קלה בהן תהרוסנה אותן עד היסוד. במוכנה כזו התקרבו שני פקידי החיל הנזכרים בעצם היום אל אנית המלחמה של תוגרמה והרסוה והם נמלטו בחייהם. הדבר הזה הסב פחד איום בקרב אניות המלחמה של תוגרמה, גם בענגלאנד עשה הדבר רעש גדול מאד, יען כי כל כח ענגלאנד איננו אלא על הים באניות מלחמתה הגדולות והנוראות המצופות בברזל שאין כמותן בכל העולם. שתי אניות תוגרמה שנהרסו ע"י הרוסים נבנו ג"כ בענגלאנד. מפני זה עשה הדבר רושם גדול גם שמה בראותם כי כל עמלם וכספם לריק, אחרי כי ישנם כלי משחית נוראים שיכולים לחבל גם אניות כאלה להרסן עד היסוד בהן כהרף עין.


"המגיד", שנה עשרים ואחת, מס' 22, 6 ביוני 1877, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

ממערכות המלחמה בדנובה – 23 במאי 1877

800px-1877_-_On_the_Danube_near_Braila

נהר הדנובה, לא הרחק מבראילה. המקור: ויקישיתוף

(ממערכות המלחמה). על שדה הקרב לא נעשו חדשות נכבדות גם בשבוע העבר. מחשבי קצין יאמרו כי בעוד ימים אחדים תחל המלחמה על חוף הדאנוי, במצאם יסוד נאמן לנבואתם בימים עברו, כי גם בשנת 1828 עברו הרוססים מן הפרוט עד הדאנוי בחדש ימים. לפי שעה הנה כל מעשי המלחמה הוא רק בין המבצרים העומדים על חוף הדאנוי מזה ומזה, כי לפעמים פותחים כלי התותח את פיהם משני הצדדים לירות באש וזיקי מות. לפי הנשמע כבר עברו גדודים אחדים מחיל רוסיא את נהר דאנוי; אבל רוב החיל עודנו עומד מעבר הנהר, כי לא נקל הוא בימים האלה, אשר מי הנהר גאו מאד, לכונן גשרים על נהר רחב ידים כהדאנוי, ולהעביר בהם מאות אלפים איש וכלי נשקיהם וצידם וכל הכבודה אשר ברגליהם. אניות המלחמה אשר להטורקים עומדים על הנהר, אמנם לאשר חזקו הרוססים ויבצרו את ערי החוף, על כן לא תעשינה אניות הטורקים תושיה. קוראינו כבר יודעים, כי כאשר הקריבו אניות אחדות עד החוף לירות על מבצרי הרוסים אצל בראילא, באו כדורים גדולים מכלי התותח אשר להרוססים ויגעו באחת האניות ויפוצצוה לרסיסים. ע"ד המקרה הזה כותבים מיום 12 מאי כדברים האלה: „שלשת אניות תוגרמיות אשר על אחת מזרועות הנהר דאנוי, עזבו כפעם בפעם את מקומן ותשוטנה במורד הנהר עד געטשעט, לירות בכדורי אש על סוללות הרוססים בראילא. אתמול בשעה הרביעית בלילה באו האניות עוד הפעם, והגדולה, בהן, המצופה ברזל מסביב ועליה תשעה כלי תותח ושתי מאות איש, עברה לאט עד געטשעט. הסוללות אשר להרוססים החלו חיש מהר לירות עליה, והאניה לא ענתה להם באש. אחרי אשר ירו הרוססים פעמים אחדות מכלי המשחית הגדולים אשר להם, נראה פתאום על המים עשן כבד עולה מן האניה, ואחרי כן נראו גם להבות אשר פורצות מקרבה. אחרי ארבעים רגעים נשמע קול רעם ורעש נורא מאד, כקול הרעם בגלגל, עד כי נשמע קול הרעש עד גאלאץ. זמן כביר עלה עוד עשן נורא מאד מלב הנהר, ואחרי כן כאשר נתפזר העשן, לא ראו עוד מן האניה, כי אם דגלה אשר עמד מעל המים, ושבריה צפים על פני המים. כל האנשים אשר היו על האניה, מלבד שני אנשים, אשר מצאום האכרים אחרי כן על החוף, טבעו בנהר. בערב יום ההוא עברו הקאזעאעקין מעיר בראילא ויאספו אליהם את דגל האניה ואת שני הנפצעים אשר מצאום על חוף הנהר.


"הצפירה", שנה רביעית, מס' 19, 23 במאי 1877, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

טאָרפעדאָים במעמקי הדנובה – 15 ביוני 1877

הננו חותמים את דברינו היום בהדעפעשים האלה:

וויען 11 יוני. מודיעים מקאנסטאנטינאפול במכ"ע דויטשע צייטונג כי צלחה ביד הטורקים להעלות ממעמקי מי הדאנוי את הטארפעדאים אשר הרוססים השקיעו לבלי תת לשתי אניות מגן מהטורקים לעזוב את מקומן בתעלת מאטשין. הטורקים צללו בתוך המים ויחפשו וימצאו את הטארפעדאים ויעלו אותם מבלי כל נזק, ופנו דרך לפני האניות הנז' לבוא אל חוף הירסאווה. הרוססים כראותם את האניות יוצאות ממקומן ירו עליהן כדורי אש מהסוללות אשר בעבר השמאלי של הדאנוי, אבל לא יוכלו לעצור אותן כי הטורקים מהאניות ענו גם המה בקול הקאננים הגדולים ויהרסו את סוללות הרוססים. – אם אמת ההודעה הזאת יש להאמין גם בההודעה אשר הסתפקו באמתיתה עד כה כי הטורקים בטרם הקריבו אניותיהן בים השחור אל חופי קאוקאז העלו הצוללים (טאוכער) את הטארפעדאים אשר השקיעו שם הרוססים.


"הלבנון", שנה שלוש עשרה, מס' 44, 15 ביוני 1877, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

תגרת האניות אצל הסולינא – 27 ביוני 1877

Battleship_Velikiy_Knyaz_Konstantin

"הדוכס הגדול קונסטנטין", אניית אם לסירות טורפדו של הצי הרוסי. המקור: ויקישיתוף

"אחד מהחובלים הרוסים אשר הלך על אנית טארפעדית להתגרות עם אניות התוגרמים, יספר את קורותיו במכה"ע רוסקי מיר, כדברים האלה, „ביום 29 מאי העבר אזרנו חיל לצאת ולעבור בלילה עד פי הסולינא, אשר שמה עמדו שלש אניות טורקיות לשמור את דרך הנהר דאנוי, ערכנו שש צינות הקיטור מזויינים עם טארפעדין, ועליהן ראשי החובלים עם אנשיהם וכל צרכיהם, כולם אמיצי לב גבורי כח, נכונים ללכת אל האניות ההן לערוך מלחמה נגדן. ונצא מן חוף העיר אדעסא על שתי אניות גדולות „קאנסטאנטין“ „וולאדימיר“, אשר הוליכו אותנו בכח מכונותיהן ומשכו את שש הצינות האלה אשר ישבנו בהן, יען הצינות עצמן לא תוכלנה ללכת בכח מכונותיהן לבדן, רק כדי מהלך ב' שעות לכל היותר, באשר לא תשאינה עליהן משא אבני הפחם הרבה, ולכן על כל מקרה וסבה אשר יוכל להקרה בדרך, לא יתכן לסמוך על המכונות הקטנות האלה, ועל כל נהגו אותנו האניות הגדולות.

ויהי כחצות הלילה ונבוא אל מצב האניות ההן מרחוק, ונפרד שמה מעל אניותינו המוליכות אותנו, ונלך חרש הלוך וקרוב אל האניות הטורקיות, שתי הצינות אשר הנהיגום ראשי החובלים פושצין וראדעסטאן, מצאו את ידם לשלוח הטעארפעדאס למול האניות; אבל כפי הנראה היה להטורקים אוזן קשבת עוד בטרם נגשנו אליהן, כי המטירו עלינו כדורי אש מעל האניות; ואנחנו בהיותנו רק מתי מספר על הצינה, מצאנו די מחסה ומגן תחת כסוי הברזל אשר ממעל לנו, עד כי לא נפגע בנו איש. הטארפעדאס התפוצצו למול האניות, אבל הטורקים כבר למדו בנסיון מאשר קרה להם עם אנית המאניטאר על הדאנוי, לא עמדו בפעם הזאת תמוכים על העוגנים (אנקער) מבלי שיוכלו לזוז ממקומם עד אשר יעלו את העוגנים מקרקע הים, רק עמדו בכח הקיטור סמוכים זל"ז, וכמעט נגשנו אליהם נתפרדו והלכו לצדדים שונים, אחרי אשר ירו עלינו כדורי אש; וקרוב להאמין כי היה להם על דופני האניות שמירה מעולה מפני הטארפעדין, סורג של עץ מסביב, אשר בגשת הטארפעד אליו, יפוצץ את הסורג, ואל הספינה לא יבוא, כאשר כן באמת נכר אותות הסורג ההוא ע"י שריטות עמוקות אשר מצאנו אחרי כן על דופני הצינה האחת שלנו.

בכלל לקחו חלקים בתגרה הזאת רק שלש צינות, אשר ראשיהם היו פושצין, ראזדעסטאווענסקי וזאצארעני, וזה האחרון לא עלתה בידו לפוצץ את הטארפעדא שלו, כי קרה לו בפעם הזאת הסיבה ההיא בעצמה, אשר קרה לו כבר בתגרתו עם אניות האויב אצל החוף באַטום, שמה אצל באטום הצליח זאצארעני לגשת עם צינת הקיטור שלו עד דופני האניה הטורקית, העומד אז על המשמר בראש האניה קרא בקול „קים דיר“ (מיה זה?) ומבלי לענות לו דבר הוריד זאצארעני מאחורי צינתו את החבל עם הטארפעד, וימהר לעבור את ראש האניה מתחת צוארה אל צדה השני, למען יסוב חבל הטארפעד את האניה מלמטה, וברגע הזאת נגע אל צירי הסוללה העלעקטרית בתוך הצינה, אבל הסוללה לא עשתה את פעולתה, וזרם העלעקטרי לא יצאה מקרבה לפוצץ את הטארפעד; שומר האניה אשר ראה אז ניצוץ עלעקטרי, זעק בקול, ויקומו כל אנשי האניה וימטירו אש על הצינה, והאניה אשר החלה אז ללכת בסבוב גלגליה, נאחזה בחבל הטארפעד אשר נסתבך בה, ותמשוך אחריה גם את הצינה, צאראצין בראותו את צרתו, צוה מהרה לחתוך בקרדום את החבל בקצה הצינה, אבל החבל בהיותו שזור עם חוטי ברזל המנהלים את כח העלעקטרי, לא נחתך כולו ע"י גרזן הקרדום, וע"כ צוה להשיב אחור את הצינה בכח מכונת הקיטור, בכדי למשוך אותה בכח חזק לאחוריה ולנתק את החבל מן אנית האויב, וכן היה, החבל נפסק והצינה נפרדה מעל אנית האויב; אבל בכל זאת לא יכלה עוד המלט מן כדורי האש המעופפים עליה, כי קצה החבל אשר נפסק, נפל לתוך הצינה ויסתבך בתוך גלגל המשוט מבלי יכלה ללכת ממקומה, עד אשר בעמל רב מצאה ידו להתיר קשרי החבל וישב אחור לדרכו, וכמקרה הזה קרה לו גם בפעם הזאת אצל סולינא, רק כי הפעם נתגלגל ונסתבך החבל לא באנית האויב, אבל בגלגל המשוט שלו, עד אשר ירד אחד מאנשיו לתוך המים להתיר אגודותיו, – וגם הצינה של נאווארין אשר היתה עמנו, לא פעלה מאומה, יען נתקלקל הדוד שלה, וגם אחרי כן בשובה מן אנית האויב, פגעה במכמורת אשר פרשו הדייגים שמה ונסתבכה ברוב החבלים וחכי הברזל, והוכרח נאווארין להמתין עד אשר התיר החבלים מעליו, – בכל העת הזאת עמדה האניה הגדולה קאנסטאנטין מרחוק אל החוף Мысъ очаковсіѝ, עד כי בבוקר בשעה 8 נתקבצו ובאו אליה כל הצינות שלנו, ורק הצינה של פושצין נפקדה מאתנו לא ידענו מה היה לה, ויתכן להאמין כי נאבדה באשמת פושצין בעצמו, כי בהיותו סובב עם חבל הטארפעד את אנית האויב, אבד את דרכו ודמה כי הטארפעד הוא אצל אנית האויב, בעת אשר היה אז אצל צינתו, ובהתפוצצו נאבד הוא עם הצינה במים אדירים. איך שיהיה, גם בפעם הזאת למדנו נסיונות שונים במסבות המלחמה, אשר על פיהם נדע להזהר לבל יפגעו בנו עוד מקרים כאלה.

לפי הדעפעשע הבאה אחרי כן למכה"ע האנגלי Daily Tgeleg, מיום 14 יוני, נודע כי בין השבויים בתוגרמא בעיר פערי, נמצא אפיציר אחד שמו פושצין, אשר היה בתגרת הצינות אצל סולינא, ולפי דבריו יספר כי בעת אשר התעסק שמה עם אנשיו להוריד הטארפעדע שלו, נפל כדור אש על צינתו ויפוצצה, ועוד יזכור כי ראה את אנשיו מתאבקים לשוט במים, אבל איננו זוכר מה היה, עד אשר העלו אותו התוגרמים וישב רוחו אליו, ולפי דברי המכה"ע נאווי וורעמיע, שלחה אחותו דעפעשא אל האבארט פחה לשאול אודות אחיה, והשיגה מענה כי הוא חי ובריא, שבוי בתוגרמא."


"הצפירה", שנה רביעית, מס' 24, 27 ביוני 1877, עמ' 191. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.