משפט סגן רב החובלים – 1900

בפנים המדינה.

אדעסא – היום נגמר בירור המשפט בדבר אבדן אנית-הקיטור של „החברה הרוסית“ „יעקאטערינא“ ע"י ההתנגשות עם אנית הקטור של החברה הזאת „פעטר“. השופטים חרצו את משפט סגן רב החובלים של האניה „פעטר“ צ'ויקא לדחותו ממשמרתו ולהושיבו בבית האסורים לארבעה חדשים, ואת הממונה על אופן-הגליל (רול) שוועץ להושיבו בבית האסורים לשני חדשים ושיקבל עליו לעשות תשובה כפי שיורוהו כהני הכנסיה.


"המליץ", שנה ארבעים, מס' 238, 13 בנובמבר 1900, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

התנגשות אניות בסטמבול – 1897

סטמבול

[…]

ביום השבת ב' כסלו התנגשה הספינה האנגלית אנטוין בספינה של הלויד האוסטרי דיאנה אשר עמדה בהנמל והיתה מוכנה להפליג לדרכה. ותך הספינה האנגלית בהספינה האוסטרית בכח עצום, ותפרץ בה פרץ, ויבואו בה המים, ותחל הספינה האוסטרית לשקע ולצלל והנוסעים, כמאה במספר, אשר היו בקרבה הרימו קול זעקת שבר. אך בחסד דעתו המיושבת של רב-החובלים נצלו כל האנשים אשר היו על הספינה, והיא טבעה אחרי רגעים אחדים; רבים מהנוסעים אבדו כל חפציהם.


"הצבי", שנה ארבע עשרה, מס' 8, 10 בדצמבר 1897, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אניה מלאה נפט נשרפה כליל – 1888

ידיעות שונות.

[…]

– בקרבת חוף יון היתה בימים האלה תבערה גדולה. אניה מלאה נפט אשר הלכה מבאטום נשרפה כליל על פני הים. היום היה חם מאד וקרני השמש להטו את הנפט בתוך החבית ויתפוצץ וינפץ את החביות. הנפט הנשפך נפל גם אל התנור אשר היתה בו אש, ובין רגע נהפכה כל האניה כולה ופני הים מסביבה ללהבת אש. רב החובלים ואנשיו הצילו את נפשם בעמל רב.


"המליץ", שנה עשרים ושמונה, מס' 199, 26 בספטמבר 1888, עמ' 7. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

האניה „איטורי“ ניצלה מאבדון – 1902

קאנסטאנטינאפיל.

מאות עוברים ושבים על אנית הקטור איטורי אשר להחברה האוסטרית „ללאיד“ היתה בסכנה גדולה ביום השבת כ"ד תשרי. האניה הנזכרה היתה מוכנה לצאת מתעלת הבאספֿארוס לטהעסאליען, והנה באה אניה בריטית מקארדיף ובהכנסה אל התעלה פגעה באניה האוסטרית בכח גדול מאד, ותקב בה חור גדול והמים החלו לפרוץ אל האניה, וימהר רב החובלים לשבר את כבל העגון ובכל כח מכונת האניה החיש להביאה אל החול אשר על חוף אחור קאפו, האניה סבלה נזק רב, אך כל אנשיה נצולו מאבדון.


"חבצלת", שנה שלושים ושלוש, מס' 3, 7 בספטמבר 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אסון אניות – 1893

חדשות

[…]

(אסון אניות) אנית הקיטור הקטנה סימבוט, בסטאמבול, אשר ישבו בה רבים מפקידי המלכות, כשנים וארבעים איש, נפגשה באנית קיטור יתר גדולה, ותצלול האני' הקטנה, שבעה עשר איש נמשו מהמים וישובו לתחי' והנשארים טבעו, ובתוכם גם שר האלף אחליד רב החובלים של האני' הקטנה שטבעה. – אנית הקיטור קאיווא אשר עשתה דרכה מבאמביי לרשער, ובה נוסעים רבים אשר הלכו למעקא להתפלל על קבר נביאם מחמד, נשרפה, ורבים מהנוסעים אבדו. – אנית הקיטור „ציטי אף האמבורג“ התנגשה בתעלת בריסטאל עם אנית הקיטור קונטעס עוולינע אשר באה מבילבוא, והאני' השני' ירדה תהומות וטבעו שמונה נוסעים וששה עשר חובלים.


"מחזיקי הדת", שנה חמש עשרה, מס' 15, 2 ביוני 1893, עמ' 7. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

שבע ספינות נשרפו אתמול – 1886

תלגרמות של החברה הצפונית.

[…]

ריבינסק, 30 מאי. בשעה 2 אחזה אש בספינות הריקות העומדות באשדות הנהר שעקסנא; האש פרצה על כל סביבותיה; האניות המכבות תבערה אחרו מן המועד. שעה 2 ועשרה רגעים. אורחת הספינות בערה באש ורוח עזה הולכת וסערת.

שעה 4 ושלשים וששה רגעים. הסכנה עברה שמונה ספינות ושתים עשרה אניות קטנות נשרפו.

[…]

ריבינסק, 31 מאי. לפי הידיעות הברורות אשר נאספו נשרפו אתמול שבע ספינות: שלש של הסוחר זשוראווליאוו טעונות סחורה של סוחרים שונים, אחת של בוליטשעוו טעונה סחורה נכריה, אחת של קאלצאוו ג"כ עם סחורת זר, אחת של סטאחעיעוו טעונה סחורתו, ואחת של ריאזאנצעוו טעונה מלח, ארבע אניות גדולות ושש עשרה ספינות קטנות וריקות. האניות הנשרפות רובן לא היו בטוחות בחברות בעלי האחריות. האש נשקעה בשעה 5 בבקר. לבני אדם לא קרה כל אסון.


"היום", שנה ראשונה, מס' 94, 13 ביוני 1886, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אסון גדול בנמל בירות – 1900

עניני העיר.

[…]

– בנמל בירות קרה אסון גדול. בספינת המלחמה התורקית „שהם“, אשר התעתדה להפליג מהחוף, נבקעה מכונת הקיטור ואנשים רבים נהרגו. גם הפקיד הראשי של הרג'י מבירות, האדון לטור, נמצא על האניה, ושמועה פשטה בעירנו כי גם הוא נהרג, אך לראש הרג'י בעירנו, מלחמי אפנדי, הגיע תלגרם המודיעו כי האדון לטור יצא שלם ובריא מהאסון הזה.

– –

אסון בלתי מצוי!

העיר בירות אבלה ונוגה לרגלי האסון האיום אשר קרה לה, ביום כ"א לחודש אפריל בצהרים הואיל כבוד הואלי לנסוע לטריפולי באניה הנקראת „נחם“. רבים מנכבדי העיר מושלימים ונוצרים, הלכו ללותו באחת האניות הקטנות „תורביל“ העשויה לירות במים טעונה תמיד באבק שרפה וכלי נשק. ויהי עוד טרם הרחיקה האניה משפת הים והנה אהה! קול רעם נורא נשמע בכל העיר בירות, לא רעם ממרום ולא רעם מן התהום כי אם מהאניה הקטנה. כי מרוב החום נבקעה המכונה ואבק השרפה אשר בה בער כרגע ותקרע האניה וכל אשר בה ירדו תיכף הימה. „הנחם“ האניה אשר בה נסע כבוד הואלי שבה מדרכה וסירות דוגה במספר גדול מאד, פשטו בכל המקום ההוא לבקש את האומללים האלה ויורידו רשתות להעלותם משם.

בין הנטבעים היו קצוצי יד, קצוצי רגל בלא עינים בלי אף ורבים יהיה קשה להכירם, כי פניהם נשחרו מאבק השרפה, כל מת נמסר למשפחתו, רק שני אנשים הועלו עודם חיים ויש תקוה כי ישארו בחיים, עוד אי-אפשר לדעת מספר המתים על נכון. בכל יום מקוים כי הים יקיא עוד אנשים. אתמול הובאו לקברות שני נטבעים האדון בן בוסטרוס העשיר היותר גדול והיותר חשוב ונכבד בבירות ואחר מחברי הבנק. לוית הראשון היתה באמת נהדרה, כבוד הואלי הבירותי והג' בלי (אשר בהרים) הקונזולים וכל השרים, העשירים ונכבדי העיר באו ללותו. תלמידי וגם תלמידות בתי הספר שרו שירי תוגה, הוא יקבר בקבר המיוחד למשפחתו.

הגפן.


"הצבי", שנה חמש עשרה, מס' 42, 26 באפריל 1900, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.