המצאה חדשה: אניה מפוצצת – 1877

חדשות שונות.

[…]

בעוד אשר גבורי הטעכניק באייראפא יבקשו תחבולות בבנין אניות מלחמה וכלי נשק גדולים, ויתחרו בהמצאתם להגדיל נצחון מלחמתם, זה כנגד זה, אם אלה יעשו אניות ברזל אשר יעמדו כתריס בפני כדורי האש, יעשו אלה כנגדם כלי תותח יותר גדולים אשר ישברו קירות ברזל, או ימציאו טארפעדען מפוצצים; הנה כעת נשמע מארצות אמעריקא עוד המצאה אחרת חדשה. והיא אניה מפוצצת, האניה הזאת תרדוף אחרי אנית האויב במרוצה גדולה, ובדרך מרוצתה תרד מתחת המים עד התקרבה אל אנית האויב, ואז תנגח בקרנה ותתקע בקרבה טארפעד מפוצץ, וכרגע תשוב אחור, ותנגח שנית אם עוד לא נפלה ונתבקעה מנגיחה הראשונה.


"הצפירה", שנה רביעית, מס' 23, 20 ביוני 1877, עמ' 7. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

מערכה ימית חשובה (קורונל ואיי פוקלנד) – 1914

Battle_of_the_Falkland_Islands,_1914

קרב איי פוקלנד. המקור: ויקישיתוף

מערכה ימית חשובה

(מהסוכנות הגרמנית הרשמית „וולף“)

בגליון יום אתמול כתבנו, כי לא הגיעו מברקים חדשים מאת הציר הגרמני. ואולם, בשעה אחת אחרי הצהרים הדביקו הגרמנים, באולם הקריאה שלהם אשר סדרו במקום שהיה קודם הדאר הגרמני, מברק שהגיע להם מהסוכנות העותמנית הכללית (הגרמנית) שבקושטא, וזו לשונו:

סוכנות „וולף“ (שהיא הסוכנות הגרמנית הרשמית) מודיעה שלפי מברקי הסוכנות רויטר היתה פגישה ימית בין צי גרמני וצי אנגלי ליד איי פלקלנד (איים השייכים לאנגליה, באוקינוס האטלנטי, בדרום אמריקה). אניות-המלחמה הגרמניות „שרנהורסט“, „גנייזנוי“, „לייפציג“, „נירנברג“ נטבעו. האניה „דרזדן“ הצליחה להמלט. שתי אניות-פחם, אשר לוו את האניות האלו, נלקחו בשבי.

האניות הגרמניות שנטבעו הן הן אותן האניות, אשר הטביעו לפני חדש ימים את אניות-המלחמה האנגליות „מונמוט“ ו„גוד-הופ“, במימי שילי.

כנראה, שהאניות הגרמניות נמצאו מכתחילה במעמד לא-טוב לקליעה ולכן לא היה אפשר להחל במערכה נגד שמנה ושלשים האניות של הצי האנגלי.

הקוראים זוכרים את הרשם האדיר שעשה בעולם כלו מעשה הצי הגרמני הזה לפני חדש, ע"י החרבת חצי הצי האנגלי של האמיר ברדוק. זה היה בחמשי לחדש העבר, וחמש האניות הגרמניות, (ששתים מהן „שרנהורסט“ ו„גנייזנוי“ הן מהגדולות ומהטובות באניות גרמניה ושנשתמטו מנמל צינג-טאו עוד בתחילת המצור היפני) נתחברו בדרכן לשילי לאניות-המרוץ הקטנות „לייפציג“, „נירנברג“ ו„דרזדן“.

בהגיען לאיי טהיטי באוקינוס השוקט, השייכים לצרפת מצאו שם אנית מקלעים קטנה, זל שמה, ויחריבוה. משם התמידו דרכם הלאה, ותטביעינה אניות-מסחר שונות, עד הגיען לקרבת קורונל, בשילי המרכזית, לא רחוק מנמל ולפריזו. שם נפגשו בצי אנגלי קטן, בן ארבע אניות, תחת פקודתו של האמיר ברדוק, ולפני שהספיק האמיר האנגלי אף להסתדר למערכה כבר קלעו הגרמנים, לפי הודאת ה„טיימס“ עצמו, בדיוק מצוין אל האניות האנגליות.

האניה „מונמוט“ צללה אחרי חצי שעה. האניה „גוד-הופ“ נזוקה עד מאד, ותשתדל להמלט לקורונל, אך שם צללה גם היא. שתי האניות „גלזגו“ ו„אוטרנטו“ נמלטו יחד, בנזקים קלים. אניה חמשית, שהיתה שייכת גם היא להצי האנגלי, „קנופוס“, לא השתתפה כלל במערכה, כי הגיעה באיחור למקום המלחמה.

בגרמניה לא היה הגבול להשמחה ולהגאון, ובאמת מיום שהחלה המלחמה הכללית היה המעשה הימי הזה היותר חשוב כמעט, מפני שבמערכה הימית ליד הלגולנד הטביעו האנגלים חמש אניות גרמניות קטנות בערך וליד הולנדיה הטביעו רק ארבעה מפוצצים גדולים (חמשת אלפים תון על היותר להגדולה שבהן). לא כן במערכה הימית ליד שילי. שם, לא בלבד שלאחת משתי האניות האנגליות אשר נטבעו היו חמשה עשר אלף תון, אלא שכאן עמד מצד הגרמנים צי-מרחקים, בלי בסיס ימי, ואשר היה צריך להצטיד על חשבון אניות האויב, שהיה עליו לתפוס או להטביע תחילה.

Ostasiengeschwader_Graf_Spee_in_Chile

אניותיו של אדמירל שפיי עוזבות את ולפריסו, נובמבר 1914. המקור: ויקישיתוף

באנגליה, כמובן, היה הרשם עגום, אף על פי שאת כל דבר המערכה הזאת ואת כל פרטיה פרסמו האנגלים בגלוי-לב שאין כמותו, והגרמנים ידעום מהאנגלים. רק ארבעה ימים אחרי-כן נתנחמו קצת האנגלים על ידי נפילת צינג-טאו בשביעי לחדש העבר, הטבעת ה„אמדן“ בשמיני והחרבת ה„קרלסרוהה“ בתשעי.

אך בעיקר – נשאר הנצחון הימי הגרמני של מימי שילי למעשה ימי חשוב מאד.

מובן הדבר מאליו, שהשאלה היתה – מה לעשות עכשיו? הצי הגרמני נכנס לנמלי שילי להצטיד בהם, ולפי חקי העמים הוכרח לצאת מהם במשך ארבע ועשרים שעה. כבר פרסמנו ב„האור“ עצמו מברקים מברלין, לאמר שצי גרמניה הפליג לקראת הצי היפני, בן שמנה אניות, שהיה משוטט מרחק שני ימים ממקום המערכה ורדף אחרי הגרמנים לשוא. אך יש לשער, כי הודעה זו היתה „ערמה תכסיסית“ מצד הגרמנים, בשביל להוליך שולל את האנגלים.

כי אמנם, הצי היפני נמצא בצפון שילי, ולפי ידיעת הסוכנות „וולף“ עבר הצי הגרמני לדרום שילי, ומשם, דרך מעבר מגלאן, נכנס להאוקינוס האטלנטי. מטרותיו היו כנראה שתים: האחת – להתנפל על איי פלקלנד השייכים להאנגלים ולהחריב שם אוצרות, אניות, תחנות המברקה האלחוטית וכדומה (כאשר עשה כבר באיי טהיטי של הצרפתים) והשנית – להחל בהחרבת אניות-הנוסעים ואניות-המסחר הצרפתיות והאנגליות שבאוקינוס האטלנטי, זה האוקינוס היותר חשוב למסחרה של אנגליה בפרט.

ואולם, הפעם לא עלה הדבר בידי הגרמנים, מפני שכנראה כוונו האנגלים אל הערמה התכסיסית של האמיר הגרמני האלוף ספיי, (כי באופן אחר אי-אפשר כלל לבאר מהיכן באו פתאם שמנה ושלשים אניות לאיי פלקלנד, הרחוקים כל-כך מכל תנועה מסחרית). והרי, מתחילת הפגישה היה הדבר ברור, שחמש האניות הגרמניות, למרות היותן מצוינות ומהירות, לא תוכלנה לעמד בפני האנגלים, וכמו שנאמר במברק הגרמני – „עוד לא הספיקו הגרמנים לקלע, וכבר נטבעו.

עכשיו נשארה לגרמניה באוקינוס האטלנטי רק ה„דרזדן“ (היות וה„ברלין“, שהיתה בדרכה לאוקינוס זה, נתקלקלה מכונתה ופרקה את נשקה בנמל נורגי). אך גם אניה אחת יכולה עוד להזיק הרבה, לפעמים הרבה יותר מפלוגת אניות: (זכרו את ה„אמדן“!) ואין ספק שהאנגלים ישאפו לרדף אחריה ויהי מה!

הצי הגרמני של האמיר ספיי מת מות גבורים, אחרי שמלא כל חובתו לארצו ולהגרמנים יש רק להצטער – כדברי ה„דויטשה תגסצייטונג“ לאחרי הטבעת ה„אמדן“ – על העובדה המרה, שלרגלי מחיקת צי זה מעל פני הים נשאר הים כמעט חפשי לפעולותיה המסחריות של צרפת, וביחוד של אנגליה.


"האור" (לפנים "הצבי"–"השקפה"), שנה שלושים וחמש, מס' 62, 15 בדצמבר 1914, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הודעה לעברים הבאים באניות לחוף יפו – 1913

מכתבים למערכת.

[…]

הודעה לעברים הנוסעים לארץ ישראל.

כדי להקל על הבאים את הירידה מעל האניה, את הטפול והמשא ומתן עם בעלי הסירות והספנים, הסבלים ופקידות המכס, ולהגן עליהם מפני הרמאים, קבל הועד של העדה העברית ביפו על עצמו לפקח על עניני העברים הבאים באניות לחוף יפו.

בשביל זה הזמין ועד העיר איש מיוחד, שתפקידו הוא לעלות על כל אניה ואניה הבאה ליפו ולעזור להעברים, שבאו באניה, בסדור עניניהם על החוף.

כל מי שרוצה לרדת בסירות המוכנות בשביל הנוסעים העברים, העומדות לפקודתו של ועד העיר, ולהשתמש בעזרתו של מורשה הועד, מקבל ממנו על האניה כרטיס ירידה בשכר שלשה פרנקים לגדול ופרנק אחד וחצי לילד משש עד שתים עשרה שנה.

כדי שלא יצטרך הנוסע לפתוח את צרור כספו על האניה בשעת הבהלה והחפזון של הירידה, טוב שהנוסע דרך אודיסה או דרך ווינא יקנה כרטיס ירידה בלשכת המודיעין של הועד לישוב א"י שבאודיסה או בלשכת המודיעין שבוינא לעניני ארץ ישראל. את הכרטיסים הללו ימסרו למורשה ועד העדה, העולה על האניה ביפו, והוא יתן להם כרטיסים אחרים במקומם בלי הוספת שכר.

בשכר הנזכר מורידים מן האניה את הבאים, אותם ואת חפציהם, שהביאו אתם באניה (מלבד רהיטים), וגם מובילים את החפצים אל העיר למקום הדרוש לבעליהם.

ממול פקידות המכס יש „מחסן לנוסעים עברים“ של ועד העדה, שהבאים יכולים למסור בו את חפציהם לשמירה בשכר 1 מטליק (בערך שתי קופיקות) בעד כל חבילה וחבילה ליום. החפצים מתקבלים לשמירה רק לשבוע ימים. הובלת החפצים מן המחסן אל העיר נעשית במשך שבוע זה על חשבון ועד העדה.

ועד העדה משתדל גם לפקח על האכסניות שבעיר יפו ולהגן על עניני האורחים שם. האיש, שבעל האכסניה שלו התנהג אתו שלא כהוגן, מתבקש לבא ולמסור את תלונתו לועד העדה.

מורשה-הועד העולה על האניות לפגוש את הבאים נושא על חזהו תָו עם הכתובת: „מורשה ועד העיר לפגישת הבאים“. –

ועד העדה העברית של העיר יפו.


"הפועל הצעיר", שנה ששית, מס' 33-34, 13 ביוני 1913, עמ' 21. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

רשמי המלחמה ביפו – 1914

יפו.

רשמי המלחמה ביפו. – עירנו, הנחשבת לעיר-החוף הראשית של א"י, נמצאת עכשיו כמו במצור. מיום השלישי שעבר, שאז עגנה בחיפה האניה „קלודינה“ שהפליגה למרסיליה, לא עגנה פה אף אניה אחת. האניה האמריקנית שצריכה היתה לבוא ביום החמישי מפורט-סעיד ולהפליג לבירות ולקושטא לא באה גם היא. האניה הרוסית „צ'יחצ'וב“ שעליה נסעו הרבה יהודים לא באה מפחד איזו התנפלות בים ומהרה מיד להמלט לחופי מצרים, והנוסעים הנמצאים בה יגיעו ליפו ביום השני באניה הכ'ידיבית. גם אניות צרפתיות לא תגיענה יתר לחופנו רק ביום השני תבאנה האניות הכידיביות, האטלקית והאמריקנית ועוד אפשר יהיה לנסוע לבירות ולקושטא. האניות האוסתריות נלקחו כלן ע"י הממשלה האוסתרית לצרכי המלחמה וע"כ בכל זמן המלחמה לא תבקרנה אניות ה„לויד“ בחפי ארץ ישראל.

מחסר אניות אין יכולת גם לגרמנים ולאוסתרים שנקראו אל תחת הדגל לנסע לגרמניה, וע"כ עזבו ביום הששי כל הנתינים הגרמנים הצעירים את עירנו בעגלות, ונסעו לחיפה ומשם יסעו ברכבת לקושטא דרך דמשק וחלב. בין הנוסעים לגרמניה היו גם צעירים יהודים אחדים. הנתינים הצרפתים נסעו לצרפת ביום השלישי באניה צרפתית.

רבים מהאורחים שבאו לבקר את א"י לימי הקיץ מוכרחים איפוא לרגלי המצב להשאר למרות רצונם בעיר ולחכות לאניות.

ידיעות ע"ד המלחמה כמעט שאינן מגיעות כלל ליפו, חוץ מהצירים של הממלכות הזרות שלהם מגיע לפרקים איזה תלגרם. תלגרמי „רייטר“ אינם מגיעים ליפו. אמנם השתדל העתון הערבי „פלסטין“ לעשות חוזה עם חברת רייטר כדי להמציא תלגרמים לקהל היפואי, אך מפני קשי הדבר עוד לא הצליח הדבר בידו. וע"כ מתפשטות שמועות שונות ע"ד המלחמה בעיר וקשה כמובן לדעת עד כמה מן האמת יש בהן. כך למשל נפוצה כאן שמועה ביום הששי כי הגיע תלגרם שבו מודיעים כי הצי האנגלי כבר יצא לקייל להלחם עם הצי הגרמני.

אומרים כי בפטרבורג ובמוסקבה שוררת מהפכה נוראה ולגדודי הממשלה קשה להלחם עם המהפכנים.

תלגרמים לרוסיה אי-אפשר לשלוח כלל מפני המלחמה. למקומות אחרים מקבלים תלגרמים אבל בלי כל אחריות.


"החרות", שנה ששית, מס' 250, 9 באוגוסט 1914, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

המשתה לפני האסון ב"טיטאניק" – 1912

Poster Advertising Vinolia Otto Soap for the

"טיטאניק". המקור: ויקישיתוף

המשתה לפני האסון „בטיטאניק“.

אשתו של המיליונר אסטור, שטבע בשעת האסון, מספרת את פרטי הצלתה. היא נפרדה מבעלה במנוחה, כי הבטיח אותה להתראות עמה בקרוב. היא ונשים אחרות עזרו לנהל את סירות ההצלה, שנתמלאו מים עד הברכים. כל הנשים העשירות שנצלו והועלו על „קארפאטיה“ אכלו שם את ארוחתן באולם המחלקה השלישי. מלח אחד בשם קליין מספר, כי רבים מהנוסעים היו שכורים מיין בשעת האסון. באותו הערב ערכו בהאניה משתה גדול, ואחרי הסעודה חלקו יין שאמפאניה לכל המלחים. בהמשתה השתתפו גם רב-החובל וכמה אופיצרים שתו לשכרה. המלח קליין עסק בעבודתו על ספון האניה, ופתאם נגש אליו נוסע אחד והראה לו באצבע את תל-הקרח הקרוב. ואחרי שנוכח, כי התל הביא שואה על האניה, ובראותו כי השומרים העומדים על המשמר נרדמו – נתן את האות הראשון להצלה. כן מספרת מרת אסטור, כי בעת שנהגה עם אשת המיליונר ווירניר את סירת-ההצלה, ראו עשרה מלחים שכורים הצפים על פני המים, וכשנסו להצילם מתו מיד.

האניה „מאק קיי ביניט“ מצאה בים ס"ד גויות של מתים במקום האסון, ואפשר להכירם על פי סמניהם. כן מצאו מנהלי אניה זו כמה טבועים אחרים והשליכום שוב המימה, מחמת שאיי אפשר עוד להכירם. כן ראו הנוסעים באניות אחרות שברי „טיטאניק“ וגופות מתים צפים על פני המים. בכל בתי-התפלה של הכנסיות השונות בניו-יורק נערכות בכ"ב לח"ז אזכרה לנשמות המתים בשעת האסון.

Mackay_Bennett

האניה Mackay-Bennett. המקור: ויקישיתוף

הקומיסיה המיוחדת של הסינאט בניו-יורק מוסיפה לדרוש ולחקור את העדים ע"ד הנהגת פקידי „טיטאניק“ בשעת האסון. נוסע אחד מאירלנד מספר, כי קפץ המימה ונסה להכנס לאיזו סירות-הצלה, אולם המלחים דחו אותו כמה פעמים המימה עד שמשוהו שתי נערות אירלאנדיות מן המים והעלוהו להסירה שלהן. כן נתברר, כי הצלת הנוסעים של המחלקה השלישית החלה רק אחרי שנתמלאו כבר כמה סירות-הצלה מוצלים מבני שתי המחלקות הראשונות. בעת שהסירות האחרונות הורדו כבר המימה, עמדו עוד כמה נשים וילדים מהמחלקה השלישית וצעקו בבכי בקול גדול, ואיש לא השגיח בהם. גם באזורי-הצלה הורגש מחסור גדול, ורבים נשארו בלי אזורים. מלח אחד מספר, כי ראה עשרה נוסעים מהמחלקה השלישית, שהתאמצו לחדור לסירה מלאה נשים, ואופיציר אחד המית מהם ששה ביריה. ובצד אחד השליכו איזו נוסעים המימה אופיצירים אחרים שבקשו למנוע אותם מרדת לסירה אחת.

גם הבית-התחתון בלונדון עסק בחקירת האסון. נשיא לשכת-המסחר בוקסטון השיב על האינטירפילאציה בדבר האסון בדברים קרים שעוררו התרגזות, ובתוך כך אספה לשכת-המסחר ועידה כדי למצוא את הסבות העיקריות של האסון ולחקור אם נעשתה ההצלה כהוגן. כן הוחלט לקרוא ועידה אינטירנאציונאלית כדי להיטב את אמצעי-ההגנה של האניות. ביחוד מורגש הצורך לתקן את סירות-ההצלה, שלא נשתנו זה כ"ה שנים, למרות אמצעי המיחניקה שהוטבו הרבה במשך הזמן הזה. במקרה אסון מתהפכות רוב הסירות ע"י הגלים, בטרם שתבא איזה אניה להכניס אליה את המוצלים. ועל כן מציעים להנהיג בהסירות מכונות-תנועה של בינזין, כדי שתוכלנו להמשיך את דרכן בים עד פגען באיזו אניה או עד החוף הקרוב. החקירה הוכיחה, כי סירות-ההצלה של „טיטאניק“ נמצאו במצב מעציב מאד בשעת האסון. לא רק מספרן לא היה מספיק כלל, אלא גם לא הצליחו כלל לתעודתן.


"הזמן", שנה שניה, מס' 81, 25 באפריל 1912, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

תכנית הנסיעה מטריאסט ליפו ולחיפה – 1913

19090108_trieste_molo_san_carlo

רציף סן-קרלו בטריאסטה. המקור: ויקישיתוף

מִכְתָּב אֶל הַמַּעֲרֶכֶת.

בבקשה לפרסם בעתונכם החשוב את הידיעות הללו מלשכת המודיעין שבווינה לעניני ארץ-ישראל: (Palästina-jnformationsbureau, Wien II, Karmeliterplatz 1).

תכנית נסיעה מטריאסט ליפו ולחיפה באניות ה„ללויד האוסטרי“.

במסלה הסורית: האניה יוצאת מטריאסט בכל יום ראשון בשבוע בשעה הראשונה אחרי הצהרים ובאה לאלכסנדריה ביום ו' בשעה ½3 אחרי הצהרים. מאלכסנדריה יוצאים ביום ג' בשעה 5 אחרי הצהרים ובאים ליפו ביום ה' בשעה 7 בבוקר, לחיפה בשעה ½1 בלילה.

מחיר הנסיעה (אחרי נכיון ההנחה הנתנת לנוסעים על ידי לשכתנו): ליפו – לנוסעים במחלקה III (על מכסה האניה, בלי מטה ומזון) – 38 כתרים (Kronen); במחלקה II – 210.60 פרנק בצירוף המזון; במחלקה I – 303.60 פרנק בצירוף המזון. לחיפה – במחלקה III – 39 כתרים.

במסלה המהירה: יוצאים מטריאסט ביום ו' בשעה הראשונה אחרי הצהרים ובאים לאלכסנדריה ביום ב' בשעה 2 אחה"צ. מאלכסנדריה יוצאים ביום ג' בשעה 5 אחה"צ ובאים ליפו ביום ה' בשעה 7 בבוקר, לחיפה – בשעה ½1 בלילה.

מחיר הנסיעה: ליפו במחלקה IV (על מכסה האניה, בלי מטה ומזון) – 45.50 כתר. במחלקה III (עם מטה) ומאלכסנדריה במחלקה II במסלה הסורית (בלי מטה) – 82 כתר. מזון עד אלכסנדריה – 11.50 כתר. במחלקה III ומאלכסנדריה II סור. (כל הנסיעה עם מטה) – 100.30 כתר. מזון – 25.70 כתר. במחלקה II – 295.60 פרנק בצירוף המזון. במחלקה I – 426.60 פרנק בצירוף המזון.

לחיפה: במחלקה IV – 47 כתר; במחלקה III – 84 כתר; במחלקה III ומאלכסנדריה II סור. – 107 כתר. מזון 43 כתר.

לכל נוסע יש הרשות לקחת אתו צרורות חפצים: במחלקה I עד 100 קילוגרם, במחלקה II – עד 60 קילוגרם, במחלקה ג' וד' – 30 קילוגרם.

מחיר כרטיסי ירידה לחוף יפו 3 כתרים לאיש (עם צרורות חפציו). הנחות לנסיעה נתנות רק לנוסעים הבאים ללשכת המודיעים לא יאוחר מיומים לפני הפלגת הספינות.

המהגרים המשתמשים במחלקה III של המסלה הסורית או במחלקה IV של המסלה המהירה מקבלים גם הנחה של 50% למסע הפשוט במחלקה השלישית של מסילת-הברזל הדרומית מוינה לטריאסט. מחיר הכרטיס המוזל – 11.75 כתר.

הסכום המינימאלי הנחוץ למהגר להוצאות הנסיעה מווינה ליפו מלבד המזון הוא במסלה הסורית (משך הנסיעה באניה – אחד עשר יום) – 52.75 כתר. במסלת החפזון (7 ימים) – 60.25 כתר. הנוסע שאין בידו תעודת-מסע משר הפלך צריך לשלם מלבד זה ביפו קנס עשרה פרנק.

מלבד לשכת המודיעין בווינה מספיקות ידיעות והנחות לנסיעה לשכת המרכז הציוני בברלין (Zion. Zentralsureau, Berlin W. 15, Saechsische str. 9) ולשכת המהגרים היהודים בטריאסט: (judisches Auswanderesbureau, Triest, Via del monte 1).

בכבוד רב ובברכת התחיה

לשכת המודיעין לעניני ארץ-ישראל בווינה.


"העולם", שנה שביעית, מס' 2, 28 בינואר 1913, עמ' 13. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

 

 

מהלך אניות הלויד האוסטרי – 1912

Austian_Lloyd_flags

דגלי חברת הלויד האוסטרי, 1910 לערך. המקור: ויקישיתוף

מהלך אניות הלויד האוסטרי.

לפני משך זמן הודענו על דבר השנוי שבא במהלך האניות של חברת  "Oesterreichischer Lloyd" שבמקום המהלך הישר יפו – פורט-סעיד עשתה החברה את מרכזה בבירות, וכל אניה היוצאת מיפו היתה צריכה לבוא מקודם לבירות ומשמה לנמל-סעיד. הדבר הזה הכביד והאריך את הנסיעה באניות אלו על הנוסעים לאירופה וכן על הבאים מהתם להבא, כי בעוד שהאניות הללו בעצמן עשו את דרכן מטרייסט לאלכסנדריה בשלשה ימים, ארכה הנסיעה מאלכסנדריה ליפו ארבעה ימים, כלומר מפורט-סעיד ליפו, דרך של י"ב שעות, נסעו במשך שלשה ימים, בשביל שהאניות הקיפו על בירות ומשמה ליפו.

בעתו עוררנו בהמוריה על הדבר הזה המוזר מצד עצמו, והמעציב בנוגע להתפתחותה של פלשתינה שזה עושה אותה לטפלה לסוריה.

כן עוררנו שזה מביא נזק למשלוח החבילות, קולי פוסטל, של הפוסטה האוסטרית. חבילות אלו נשלחות על פי החוק רק על ידי אניות אוסטריות, ובהיות שאלו עוברות מקודם על בירות טרם בואן לפורט-סעיד, הרי מאריכות החבילות הללו בדרך ובאות לאירופה באחור זמן.

כעת מודיעים לנו מהנהלת החברה כי השנוי הזה יחזור ויבטל, ומתחלת נובמבר תתחילינה שוב האניות לעשות את המהלך הישר יפו – פורט-סעיד.

מהלך האניות יהיה מעתה, לאמר מתחלת נובמבר, על פי הסדר הזה:

מיפו לאלכסנדריה תצא האניה בכל יום שני שעה 4 אחה"צ. תגיע לאלכסנדריה ביום הרביעי, בבקר.

מאלכסנדריה תצא ספינת מרוץ ביום החמישי 3 אחה"צ, תגיע לטרייסט ביום הראשון 4 אחה"צ.

ספינת סוריה הולכת מאלכסנדריה ביום השבת, תגיע לטרייסט ביום החמישי.

מטרייסט ליפו תצא ספינת מרוץ ביום השישי 1 אחה"צ. תגיע לאלכסנדריה ביום השני 2 אחה"צ ותצא מאלכסנדריה ביום השלישי 5 אחה"צ ותגיע ליפו ביום החמישי 7 בבקר, ותלך בערב לחיפה ותגיע שם בחצות הלילה.

ספינת סוריה תצא מטרייסט ביום הראשון 1 אחה"צ ותגיע לאלכסנדריה ביום הששי 1/3 3 אחה"צ.

עוד תקון חשוב עשתה החברה בקבעה מהלך ישר מחיפה ליפו מבלי להקיף על בירות, ותצא מחיפה ביום הראשון בערב.

כן ממשיכה החברה את התקון הנכבד שהנהיגה באניותיה להמציא מאכלות כשרים להנוסעים במדרגה הראשונה והשניה קונסירבים כשרים הבאים בתבות מיוחדות חתומות, ונעשים בהכשר רב ע"י אחינו היראים בפפד"מ תחת השגחת הרב ר' שלמה זלמן ברייער נ"י. הקונסירבים מכילים כל מיני בשר ותבשיל, ירקות ופירות, בהתאמה עם כל המינים העולים על שלחן עשירים ובעלי נסיון מעידים, כי הם ממלאים באופן היתר טוב הדרישות היותר גדולות. ולמען הסר כל חשש בעניני כשרות, יש בכל ספינה יורה חדשה של נחשת שלא תשמש לשום דבר מלבד להחם את הקונסירבים הבאים חתומים בחותמות מקוריים מפפד"מ, ויעלו כמו שהם על שלחן האורחים.

הנוסעים במחלקה שלישית אינם משלמים בעד אכילה בכ"ז יוכלו להשיג גם הם מהמאכלים האלה, בתור מקבלים פרטיים.

קערות, כפות, ומזלגות, יכינו למו האורחים בעצמם, כדי למנוע דאגה יתרה על הפרטים הדורשים השגחה, והשרות והנקיון של הכלים ימולאו ברצון איש ואיש שישגיח לעצמו לצאת מכל חשש ספק בנוגע להדחת ותערובת כלים.

ההנחות הנתונות לעוברים ושבים לא"י במחלקות ב' ג' ד'  ולהנוסעים בספינות מרוץ רק במחלקות ג' ד' ונתונות גם להלאה לנוסעים שיש להם כרטיסים מהפקידות האמשטרדמית בירושלם.


"מוריה", שנה רביעית, מס' 242, 4 בנובמבר 1912, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.