אניות מיוחדות למכתבי עתים – 1905

1905_SS_Haimun

האניה העתונית "היימום", 1905. המקור: ויקישיתוף

המשך המלחמה הגדולה בין הרוסים והיאפאנים על פני הים.

[…]

כֵּיצַד שׁוֹלְחִים הוֹדָעוֹת מִלְחָמָה?

יְדִיעוֹת מִלְחָמָה מֵאַיִן תִּמָצֶאינָה? סופר אנגלי מומחה כותב: עבודת עריכת דין וחשבון ע"ד מלחמת ים, עבודה שנעשית באמצע האוקיאנוס, היא אחת היותר קשות שאדם יכול לתאר לו בדמיונו. בכל מלחמת ים בשנים האחרונות, מימי מלחמת חינא-יאפאן ועד היום, היו מוציאי מכ"ע עסקנים וזריזים מרבים יגיעות לקבל רשות מאת הממשלות שסופריהם המיוחדים יסעו בלוית הצי, אך עד היום השיבו הממשלות את הבקשות האלה ריקם. בעת המלחמה בין ספרד ואמריקא הפצירו הרבה מוציאי עתונים אמריקאנים בשלטון הצי האמריקאני לכופו לקבל סופרי עתונים לאניות המלחמה, וגם הסרבנות האמריקאנית היתה לשוא.

אֳנִיוֹת מְיוּחָדוֹת לְמִכְתְּבֵי עִתִּים. עתה לנכח המלחמה הגדולה בים, שוכרים בעלי העתונים אניות קיטור מיוחדות, והן משוטטות בתחום מי הטיריטורילים, לאמר: לא במרחק גדול מן החוף, וצופיות ושומרות וְתָּרוֹת את תנועת הציים. כשפרצה מלחמת רוסיא ויאפאן במזרח הרחוק זיין ה„טיימס“ אחת מאניות הקיטור המתוקנות והחזקות אשר בכמותה לא השתמש עוד עתון אחר לפניו, והאניה הזאת נועדה לעמוד ולצפות ליד פורט-ארטור, והבסיס הראשי שלה היה וויי-הא-וויי, והיה לו תלגרף-בלי-חוט, והיה כל אשר ראו אנשי אנית מצפה זו בים המה מודיעים אל התחנה התלגרפֿית שערכו להם ביבשה. אבל דבר זה הביא לידי קטטות מצד הקאָנסולים הרוסים, ויצוו לסגור בסָסִית (אינסטאלאציא) של תלגרף בלי חוט, ויעידו בבעלי האניה שיתפשוה והורידוה לטמיון אם לא תרד מעל המצפה שלה.

רֵאשִׁית הָעֲבוֹדָה בָּאֳנִיוֹת כָּאֵלֶה. באניות צופים כאלה משמשים היו העתונים בפעם הראשונה בעת מלחמת האמריקנים והספרדים. אז היתה לכל עתון אמריקני חשוב אנית קיטור שלו, סובבת מסביב לאי קובא ומשגיחה ומפקחת על הליכות הצי האמריקאני. החיים באניה כזאת הם מלאי סכנה כי כל החפץ לראות היטב את הנעשה, או לְצַלֵם את המלחמה, הוא צריך לקרוב מאד אל הצי, ואז יש שאניה עתונית זאת היא למטרה לכדורי קלע משני העברים, כי בכל עבר רואים אניה זו כראות אנית צר. לא אחת, במשך המלחמות הנ"ל היו הכדורים והנפץ והשראפנילים נופלים כברד בקרבת האניות העתוניות, ואניתו של ה„ניו-יארק העראלד“ נפגעה פעם אחת בכדור בארובת עשנה.

כי אין מראה נהדר ואיום גם יחד כמראה מלחמת ים גדולה בין שני ציים מזוינים באניות מגן עשויות בשנים האחרונות עפ"י גרם מעלות ההמצאות והתקון. היריה תחל תדיר על מרחק 9 עד 13 קילומטר, ואח"כ כשהאניות קרבות זו אל זו, יחלו כלי התותח המוכניים וקני הרובה ממהרי יריה הטמונים בקני-חסידה של האניות לירות, והתפרץ והשתובב והתחולל שאון תופת, ואחרי כי משמשים עתה באבק מורה שאיננו מעלה עשן, נקל לסופרים עומדים באנית העתונים לראות את כל הנעשה –  כשהם עומדים על המכסה.

הַמֵרוּץ לְקַלִיּם וְסַכָּנַת הַתַּחְרוּת. ועבודת הסופר לא תתם כתום היריה ובהחל הצדדים הנלחמים למנות את נזקיהם, או את נצחונם; אז אך אז יחל מרוץ האניות העתוניות במהירות הבזק אל החוף להתחרות אשה את רעותה למהר לשלוח אל עתוניהן את הידיעות ע"ד המלחמה, ואז – אין עניות במקום עשירות, וכסף נחשב כעפר. בעת המלחמה בין הספרדים והאמריקאנים, היה קיי-וועסט החוף הסמוך ביותר, והיו הסופרים העתונאים רצים אל החוף ההם רוץ והתחרות להעביר איש את רעהו, ומכונות האניות עבדו יותר מן השעור הקצוב להן כדי למהר את הנסיעה, ובאניה אחת של עתונאי פזיזי ביותר היה מקרה, כי לרגל העבודה המרובה והמהירות הנפרזה התפוצצו המכונות, והאניה כמעט הוכתה לרסיסים.

תַּחְבֻּלוֹת תַּחְרוּת. אוחזים גם בתחבלות שונות, כמו תכסיסיות לגנוב את דעת המתחרים הלקוים מעט בפתיות: אחרי הקרב על שפת היאלו בש' 1894, כשנהרס הצי החיני, וכשהראתה יאפאן את כח מעשיה בעולם, החלו שתי אניות של עתונים מתחרים זע"ז לרוץ במהירות שגעונית אל החוף החיני הסמוך רוץ והוביל חדשות ע"ד הקרב, ואניה אחת העבירה את חברתה ותקדם לבוא כדי ג' שעות, וימהרו הסופרים לרוץ משם אל התחנה התלגרפֿית, והנה מצאו שם לחרדת לבם חבר המערכת המתחרה, והוא עומד ואוחז את  הכבל (התלגרף של ים) ושולח תלגרמות אל הרדקציא שלו, והם אינם יכולים להזיזו ממקומו, כי אחרי שהתחיל אדם לשלוח תלגרמות אין לפטרו עד שיגמור, והוא שלח פרשיות שלמות של תנ"ך, ועוד פרשיות ועוד פרשיות, עד שבאה האניה עם הקורספונדנטים, ונמצא לחנם מהרו הקורספונדנטים הזריזים לבוא, אחרי שהכבל לא היה פנוי.

ודרכו של חבר מערכת זה היה ללכת יום יום אל החוף ולהסתכל בכלי צופים, והיה כאשר יראה על האופק את אנית העתון שלו – עמד וחכה עד שבאה האניה וסופריו ולוה אותם במנוחה אל תחנת התלגרף, וכשראה אניה של קונקורנט, רץ כמשוגע אל התחנה, והתחיל מתלגרף, והסופרים הקונקורנטים באים ועומדים וכרישם מלאה חדשות ואין הם יכולים לתלגרף מפני שהכבל כבר הוא בידו של זה, וכל הקודם זוכה לעמוד עד שיגמור, והוא איננו גומר.

סִפּוּרִים שׁוֹנִים. ועוד מכשול מגחך אחד אירע לסופר עתוני בעת המלחמה אצל ס"ט  יאגו. כאשר התפרצה המלחמה בכל עוז קם שאון באניה אחת של עתון נויארקי. אחד מן המסיקים הובא אל המכסה, כי התעלף מרוב חום למטה אצל התנורים, ויהי מוטל על המכסה כמת במשך איזה שעות, ורק כשהחלה האניה לשוב לקיי-וועסט עם החדשות ע"ד מפלת הצי הספרדי, שבה רוחו אליו וישב אל עבודתו, והאניה הזאת היתה מהירה מאד והקדימה כדי חצי שעה לבוא לקיי-וועסט, והסופר שהיה שם שמח שמחה גדולה בראותו, שהקונקורנטים מאחוריו, והוא כבר סמוך לתחנה תלגרפֿית, ובעוד מעט יסור שמה ושלח את התלגרמא הגדולה והמרעשת עולמות אל עתונו ולא יקדמהו אחר – ולכן סר לרגעים אחדים לבית המשתה לשתות לכבוד נצחון זה לחיי עתונו.

אך מה השתומם בבואו אח"כ אל התחנה ו„המסיק“ עומד שם ושולח את התלגרמא ע"ד מפלת הספרדים אל איזה עתון זערורי, שלא היה בכחו לשלוח אניה מיוחדת, „ושלח את סופרו להתחפש ולהראות כמסיק ולבוא לאניה המהירה ביותר“.

בדברים האנקדוטיים (השיחותיים) האלה מתארים את קושי השגת ידיעות ע"ד מלחמת ים.


"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 103, 1 ביוני 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s