אשכנז בים – 1899

Wilhelm_II_auf_SMY_Hohenzollern

הקייזר וילהלם השני על סיפון אנית המלחמה "הוהנצולרן", 1902. המקור: ויקישיתוף

דברי הימים.

אשכנז בים.

צי מלחמה אדיר ואחוזות רחוקות – זה הוא הקול היוצא משופרה של ממשלת אשכנז והד רעמו נשמע מתוך שאון ריבי המפלגות בבית הנאמנים ומחוצה לו. הרחבת מסחר אשכנז והרצון הכביר לשוות על מלכותה הוד שרתי במדינות ושלטת בתבל, הם הם מקור „הפוליטיקא של ים“, שבראשה עומד הקיסר וילהעלם בכבודו ובעצמו. לא הממשלה כי אם רוח הקיסר וילהלם היא רוח החיה באפנים בכל ההצעות והיגיעות והתקנות העשויות להגדיל את הצי ולהאדירו, להרחיב את גבול האחוזות ולהוסיף עליהן חדשות. לא אחת חוה הקיסר וילהלם את דעתו, כי אבותיו נתנו עוז לאשכנז באירופא, והוא חושב לתעודת חייו ולששון ישעו ומחמד-הגיונו לפרוש את ימין אשכנז על ימים ועל איים רחוקים ולפתוח שוקים חדשים לפני עתרת מלאכתה ושפעת עבודתה ויגיע כפיה.

כעת השלך הס על רעש מלחמת המפלגות בדבר הוספת מספר אניות המלחמה, אך הממשלה גונזת באמתחתה המון הצעות גדולות ועתידה היא לצאת ולערוך אותן בישיבות אשר תהיינה לימים יבואו בבית הנאמנים. עדים הם מה"ע הקרובים למלכות שאינם פוסקים לפתות את הקהל ולקרב את לב העם אל הגיוני הקיסר בדבר אשכנז בים. אחד המאמרים האלה בא זה מקרוב במה"ע „נורדד' אללג' צט"ג“ הנודע. מה"ע זה מביא תמצית ספר גדול של מחבר מסתתר מוסב שם „נויטיקוס“ (סַפָּן) המביא בחשבון הוצאות ממשלות שונות לצרך צבא הים. מהחשבון הזה נראה, כי במשך השנים 1890-99 הוציאה ממשלת אשכנז לצרך הצי אשר לה סך 94 מליון מרק, ממשלת איטליא 83 מליון, רוסיה 124 מליון, אמריקא 160 מליון, צרפת 199 מליון, אנגליא 346 מליון. מלבד זה הוציאו לצרכי בנין אניות חדשות: אשכנז 36 מליון, איטליא 29, רוסיא 53, אמריקא 52, צרפת 76, אנגליה 162. למען הבין את ערך קצב הספירות הקודמות, מן הצרך הוא לשים לב אל גודל כל ארץ, אל הוצאותיה הכלליות לצרכי הצבא, והנה אחרי חשבון מדויק וארוך מאד בא המחשב לידי החלטה, כי בבחינת ההוצאות לצרך הצי עומדת אשכנז במקום שלפני האחרון. גם הוצאות רוסיא לא גדולות הן במקצוע זה, אבל כאן הבן משיב, כי סבת הדבר היא, בשביל שעסקי רוסיא בים לא רבים הם.

על החשבון הנ"ל הוסיף מה"ע הקרוב למלכות פרוש מספיק ובו יוכיח כי אין כל יסוד לעלילות ולתלונות הנשמעות מפי צוררי המלכות האשכנזית שהיא גודשת את סאת ההוצאות לצרכי צבא הים. מלבד רוסיא, שלפי דברי הנורדד', תחום עסקיה בים הוא מוגבל מאד (?), ומלבד אמריקא, אשר זה אך עתה החלה לשים לב אל צבאותה, בין כל שאר הממלכות עומדת אשכנז בדיוטא התחתונה בנוגע אל צבא הים. אנגליה מוציאה כפלים, וצרפת – לפי ערך יושביה – מוציאה יותר מכפלים.

ואחרי מצוי החשבון הזה ערך מה"ע הנ"ל עוד חשבון אחד ע"ד מסחר הים, וממנו נראה, כי בנוגע למסחר הים עומדת אשכנז במדרגה שניה. חמר אין נתן לעבדיך ולבנים אומרים להם עשו – אומרת הנורדד' כלשון הכתוב. אם חפצים אתם להגדיל את מסחר אשכנז בים – הבו כסף להרבות את מספר אניותיה, והיא שָׁבָה למנות ולספור, ואחרי ספירות מדויקות היא מעלה בחשבון, כי גם אחרי שיתקיימו כל המסים החדשים, יעלה מס לגלגלת כל איש אשכנזי לצרכי הצבא אשר בים ½2 מארק לשנה, בעוד אשר המס לגלגלת מכל צרכי אוכל נפש, מן היין והשכר והטאבאק עולה 50-60 מרק לשנה.

עיקר אחד חסר מן הספר הזה, והוא, כי אשכנז מוציאה לצרכי צבא היבשה אשר לה יתר מאנגליא, מאמריקא ומשאר ממלכות. לעמוד במרום הגבורה גם ביבשה גם בים – זו היא אחיזת החבל בשני ראשיו, והיא לא תצלח.

דבר אחד אנו למדים מן החשבנות, והוא, כי בקרוב תערכנה לפני נאמני אשכנז הצעות ע"ד מסים חדשים. החשבנות האלה הם הקדמות והכנות להצעות, וסוף דבר הכל נשמע: הבו כסף!

נ"ס.


"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 187, 30 באוגוסט 1899, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s