צי המתנדבים – 1886

Moskva_steam_ship

אנית צי המתנדבים "מוסקבה". המקור: ויקישיתוף

מכתבי סופרים.

אדעסא 11 מאי. אם כי לא זכינו אנחנו יושבי אדעסא לראות בעינינו את הוד מלכותו עם משפחתו הרמה, אשר נאספו כולם יחד לחוג את חג החנוכה לצי המלחמה במי ים השחור, בכל זאת הביטו רבים ויחזו ביום 9 במאי בשעה 4 בבקר מנמל אדעסא את האניות, אשר נשאו את האורחים הנכבדים ואת אנשי לויתם, מדי עברן בקרבת חוף עירנו. ובשעה 8 בבקר באותו היום שמענו כולנו באזנינו קול רעם כלי תותח אשר נתנו כבוד לבאים בחוף עיר המבצר אטשקוב. העיר הזאת רחוק אמנם מאדעסא מהלך 42 פרסאות, אבל רוח חרישית נושבת מקרן צפונית מזרחית (N o) הביאה את הקולות עד הלום. פרטי הדברים והכבוד אשר נעשה להוד מלכותו בכל מקום בואו כבר הודיע לכם התלגרף אשר לא יחמיץ בימינו כל ענין נכבד אשר ראוי לשום עליו עין, ובפרט ענין רם ונשגב כמו זה אשר כבוד ממלכת רוסיה צרור בכנפיו. עוד באו לאדעסא ידיעות מפי נבחרי העיר אשר קדמו את כבוד מלכותו בלחם ומלח בבואו ניקולייעווה. הקיסר קבל את הנבחרים בסבר פנים יפות וידבר להם כדברים האלה: „למרות רוחי לא צלחה לי בפעם הזאת לבקר את עירכם בדרכי; אך היו נא בטוחים כי בקרוב נתראה גם באדעסא“. – מכה"ע ירבו לספר גדולות ונפלאות על אודות אניות המגן „טשעסמא“, „סינאפ“, ו„יעקטרינא“ אשר בגדלן ובתקפן תעלינה על האניות אשר הורדו לתהום רבה במלחמת קרים. אחד מלוחמי מלחמת קרים הקאנטר-אדמיראל איגנאטיעוו יעתיק היום במכה"ע „אד. וויעס.“ את תוכן הפקודה אשר נתן אז הגענעראל קארנילאוו בשם שר המצביא את האניות. בהפקודה הזאת יקרא השר: היו ימים ברוסיה ומאסקוי היתה למאכולת אש ובכל זאת ארצנו קמה ותוסיף אונים; גם היום נטביע את כבוד סבסטופול בתהום רבה, אך ימים יבואו והחסרון הזה ימלא, צי רוסיה ישוב לתחיה ויחדש כנשר נעוריו. – נבואת הגענעראל קארנילאוו נתקיימה אמנם אחרי עבור שלשים שנה לעיני הוד מלכותו אלכסנדר III אשר הואיל לגמור את הענין הגדול הזה ברוב פאר והדר ולחדש צי המלחמה לרוסיה במי ים השחור. אבל מדי דברנו בזה נזכיר את כל התלאה אשר מצאה את הענין טרם יצא לפעלו, ותולדות „צי המתנדבים“, אשר יעבוד את עבודתו זה שנים אחדות באמונה והשכל.

אחשבה למשפט שרבים מקוראינו בערי היבשה לא ילינו עלי אם ארשה לי לדבר פה דברים אחדים על אדות שרש דבר הכנוי הבא כפעם בפעם במכה"ע בשם „צי המתנדבים“, הוראתו ותולדתו. – אחרי מפלת סבסטופול בשנת 1856 ואבדן חמש אניות המלחמה, אשר הרוסים הטביעו אותן בידיהם בקרבת הנמל ההוא למען תת מכשול על דרך אניות האויב ולסגור בפניהן הדרך לבל תוכלנה לגשת אל המבצר, כרתו הלוחמים ברית שלום בפאריז. לפי תנאי ברית השלום הפאריזית אשר כרתו אז בהשתדלות נאפאלעאן השלישי נאסר אסר על ממלכת רוסיה לבנות אניות מלחמה במי ים השחור, והנה אחרי מפלת זעדאן בשנת 1870 שבה הוסר הכתר מעל ראש נאפאלעאן מלך צרפת, הודיע מלכנו המנוח אלכסנדר השני ז"ל כי לרגלי השנוי העיקרי שנעשה ברשימת החתומים על הברית הפאריזית, ממשלת רוסיה לא תחשוב לה עוד לחובה לשמור את כל תנאי הברית לכל פרטיה. מלכי אירופא נענו לממשלתנו. באופן כזה נשבר עולה מעל צואריה, והזכות נתנה לה לחדש את ציה כקדם. אפס כי הממשלה היתה אז טרודה בענינים אחרים על היבשה ולא הספיקה לעשות גדולות גם בים. צי קטן (פלאטטיליע) אמנם הוקם על מי ים השחור אך כל תעודתו היתה רק לשמור את החופים משודדי ים ומהמועלים במכס הרבים בחופי קוי-קז, ולא לצאת לקרב לקראת אויב. בין כה וכה פרצה המלחמה על אי הבלקנים ורוסיה יצאה מנצחת מהמלחמה עם תוגרמה אויבתה מאז ומקדם ואז הושבה לה עוד אבדה אחת אשר אבדה לה בשנת 1856: אשד הדנוי, עם הערים איזמאיל, רעני וכו'. ומצד השני עיר הנמל באטום, קארס וכו'. אז באה לארצנו שעת הכושר להשיב את כל כבודה ותקפה על ים השחור ולבצע את מחשבתה בדבר צי המלחמה כפי זכותה המוסכמה מפי כל מלכי אירופא, אבל הארץ היתה אז קצרת ידים וחובותיה רבו למעלה ראש לרגלי הוצאות המלחמות הרבות, ותפן אז הממשלה אל העם ותקרא לכל אזרחי רוסיה אשר כבוד ארץ מולדתם ואשרם יקרו בעיניהם, ותעירם ותעוררם לבוא לעזרתה בנדבת לבם ולתמכה בחפצה לחדש את צי המלחמה בים השחור. ועוד יתרה עשתה הממשלה, כי השתתפה בענין הזה עם כנעני הארץ באופן שהממשלה תקח על שכמה את פקודת האניות ותתן להם חובלים ומלחים העושים מלאכה במים רבים בכל אניות המלחמה, והם יפיקו תועלת מהאניות בעניני מסחר וקנין, יען כי האניות תעבודנה את הסוחרים בכל צרכיהם השונים. העם לא אחר לענות על הקריאה אשר קראה הממשלה, לא רק בדברים ובהבטחות כי אם גם בנדבת לבו ורוחו. אצילי רוסיה וכנעניה מכל פנות העם החישו להריק מלא חפנים כסף למטרה הנכבדה הזאת; בזמן מצער נאספו מילליאנים רבים; אניות רבות נקנו ונבנו מחדש במהרה, ובמשך איזה שנים יצא הרעיון אל הפועל והצי קם ויהי. כל האניות האלה גדולות בערכן ובמדתן ומיועדות לפלס להן דרך בלב מים רבים, והנה בנויות כתבנית כל אניות המלחמה, מלבד השריון אשר לכל אניה לא מבחוץ כי אם מבפנים, ולעת הצורך תוכל כל אניה להכין את כלי נשקה עליה במשך ארבע ועשרים שעות. ובכל זאת עיקר תעודתן של האניות האלה הוא לשלום ולא למלחמה. – הוא הוא אשר נקרא בלשון מכה"ע בשם „צי-המתנדבים“.

תועלת צי המתנדבים לכלכלת המדינה בארצנו רבה וגדולה מאד. ארץ רוסיה היתה מאז מעולם מסוגלת לעבודת האדמה ולמרעה בהמות, לא רק בשביל עצמה כי אם גם בשביל ארצות אחרות אשר העניקה להן מטובה. חרשת המעשה לא עשתה לה קן בארצנו כיאות לה עד אשר ישב על כסאו הקיסר אלכסנדר II ז"ל. שחרור העבדים, התרבות מסלות הברזל, פתיחת בתי מלוה וחברות סוחרים רבים ובתי ספר לעם, כל אלה הביאו שנוים גדולים בחיי העם: צרכיו העקונומים והרוחנים נשתנו וירבו, האכרים החפשים בקשו להם עבודה כאות רוחם, ובעלי הכסף מצאו חפץ בידים חרוצות, וכה נוסדו בתי  חרושת רבים בכל קצות ארצנו, ורבים מהם גדלו והצליחו עד אשר יכלו להתחרות עם גם רבים מבתי החרשת באירופא. בעצם העת הזאת גדלה והצליחה עוד ארץ אחרת, היא אמעריקא, אשר החלה גם כן להתחרות עם כל שוקי אירופא על שדה החרשת, ומארצנו גזלה אמעריקא את משפט הבכורה גם בכתר תבואות הארץ. מצד השני הרחיבה ארצנו את גבוליה במשך עשרים שנים האחרונות בארצות המזרח, ומקומות ציה רבים באזיה המזרחית והתיכונית היו לארצות נושבות, ונוסף על זה נפתחו בגליל אמור גם ערי נמל מוכשרים למעמד אניות גדולות כוולאדיוואסטוק וכו'. אפס כי הככר הוא רחוק מאוד מרוסיה האירופית ומסלות עוד אין לאחדם, עד כי אניות אירופא ואמעריקא הסובבת את כל הארץ מלאו עד כה מחסורי הככר הנזכר בכל מקצועי החיים וצרכיהם הרבים. והנה בהפתח דרך הדרדנלים והזועץ לפני אניות רוסיה החל צי המתנדבים לשוט על כל מים ויחבר את חופי ים השחור עם ערי הנמל במזרח אזיה. לסוחרים היתה רוחה. עד הנה נחוץ היה לכל סוחר אשר בקש להביא מרכלתו מזרחה לשכור לו אניה בפני עצמו או להטעין סחורתו באניות חו"ל ולשלם שכר ההובלה פי שנים מכפי אשר יושת על הסחורות עתה וגם לחכות חדשים שלמים עד אשר יקרה המקרה לאיזה אניה לסוב בדרכה אל מזרח אזיה. אבל כעת האניות של צי-המתנדבים הולכות ושבות לעתים מזומנות בין חופי נגב ומזרח ארצנו מבלי כל מפריע, שכר ההובלה ירד עד החצי, את המשאות יקבלו בכל עת, והסוחר בטוח כי סחורתו תגיע למחוז חפצה. –  תוצאות בתי החרושת ברוסיה, אשר עוד לא השתלמו למדי עד כי תוכלנה להפיק רצון מבני אירופא המפונקים באירופא, תשפיקנה אמנם צרכי בני אזיה הרחוקים עוד ממדרגת השכלתה של אירופא. ואלמלא זאת רבים מבתי החרשת בארצנו כבר באו עדי משבר. גם לאכרים הגולים מפלכי רוסיה התיכונים, מאפס אחוזה, היתה רוחה, וכל אניה ואניה ההולכת לוולאדיוואסטאק תוביל אותם במחיר מצער לחופי המזרח, למאות ואלפים מדי שנה בשנה.

אלה וכאלה סגולות „צי המתנדבים“ אשר ברכה צרורה בכנפיו לארצנו כולה. ומה ישגו ברואה רבים מסוחרי רוסיה, אשר מבלי הבין את הענין על בוריו ובראותם את המלחים ולהקות החובלים על האניות לבושי שרד וערוכים בכל כדת וכדין אניות מלחמה, ימוגו מפחד שוא כבשמעם תרועת מלחמה. ומהסבה הזאת יבכרו עד היום אניות חו"ל על אניות צי המתנדבים. – יש אמנם איזה מחסורים ואי-סדרים בהובלת המשאות על אניות צי-המתנדבים, אך כל החסרונות האלה עתידים להמנות בקרב הימים. האניה „מאסקווא“ אשר הביאה את הוד מלכותו מסבסטפול לאטשקוב כבר שבה לאודיסא ובעוד ימים אחדים תסע מפה לוולאדיוואסטאק. על האניה הזאת יסע גם ראש המיניסטריום הממונה על עניני הימים בארצנו, האדמיראל שעסטאקאוו, לארצות המזרח, תיכף אחרי שובו הנה מניקולייעוו, אשר נסע שמה לחג את חג חנוכת צי המלחמה. עיני כל הסוחרים עתה אל השר ישברו כי הוא יעשה תקנות נכבדות בכל עניני צי המתנדבים ויסתום פי כל המתלוננים עליו, המבכרים בעד קשיטת כסף אניות חו"ל על אניות רוסיה, ומוכרים כבוד ארץ מולדתם בעד נזיד עדשים.

גם ידי חברת האניות הרוסית מלאות עבודה. כעת תשתדל החברה לסדר מסע אניות תמידי בין הערים חאטין  ופאראקי. למטרה זאת כבר הכינה החברה אניות קיטור חדשה ושמה „קוריער“, ובקרב הימים יחלו מסעות למבחן בין שתי הערים הנזכרות. – חברת מסלות הברזל בקרן דרומית מערבית השיגה זה לא כביר את הרשיון מהממשלה להוציא כסף המלואים אשר לקרן הקיימת שלה, בסכום 00[?],[?]1,7 רו"כ, לצרכי תקוני המסילות להיותן מוכשרות ונכונות לעת מלחמה.

מצב האויר כעת באודיסא חם ו[?]. ביום 10 מאי בצהרים הגיע החום עד 37° מעלות ומי הים – 15°-16°. – בתי הרפואה על הלימאנים כבר החלו את עבודתם, וחולים מארבע כנפות ארצנו יבואו הנה מדי יום ביומו למצוא מרפא לעצביהם ושקוי לעצמותיהם. – בימים האחרונים באו הנה ידיעות על דבר רבוי הגשמים בפלכי פודולויה קיוב ובסרביה. במקומות רבים הוטב מצב התבואות עד למאוד. – סוחרי הדגן ינבאו להם שנה טובה לפי האמונה השולטת באודיסא, כי כל השנים אשר מספרן יסגר בהאות 6 שנות שובע הן לנגב רוסיה וברוכות לסוחרי הדגן. ולראיה יביאו רשומות הסטטיסטיק למכביר. – אחריות הנבואה על המאמינים בה. אבל כעת עניני המסחר יגעים וגם הגשם יחסר בסביבות אודיסא.

קול עברי.


"היום", שנה ראשונה, מס' 85, 30 במאי 1886, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s