על אשדות מנילא – 15 במאי 1898

440px-Admiral_Dewey_painting_NH_84510-KN

קומודור דיואי בקרב מנילה, 1898. המקור: ויקישיתוף

דברי הימים.

על אשדות מנילא.

בבוא האניה Hugh Mc Culloch להונגקונג שָׂמָה קץ אל התוחלת הממושכה אשר יחלו כל יושבי תבל לשמועות מאיי הפֿיליפינים. במשך שבוע תמים לא נודע דבר על אדות האַדמיראַל (עתה נוכל לקראו כן, כי ממשלת אמריקא העלתהו לתור המעלה הזאת) דיווי, והאמריקאנים היו נדהמים ונבוכים על אדותיו, כהאנגלים בשעתם על אדות הלורד ראָבערטס בהעלמו מן העין עם מחנהו במסעו קאנדאהאָרה, אך קץ התוחלת היה גם פה כמו בתוחלת ההיא – מרנין לב. כל דבר אשר יכלו האמריקאנים, וגם בעלי הדמיון והמעפילים אשר ביניהם לקוות – יצא לפעולות דבר לא נעדר. הצי הספרדי נהרס ונחרב בכליון חרוץ, אשר דיו היה להפיק רצון גם מאת מנצח-מהרס כנלסון גבור הים; על קַוִיטֶי מרחף דגל אמריקא, ורב החובל דיויי הוא שליט בתעלת מאנילא, וכביר תמצא ידו ללכוד את העיר בכל רגע אשר ימצא לנכון לפניו ללכדה, או כאשר תכנס רוח שטות בספרדים להרעימו ולהיות לשכים ולצנינים בצדו. הוא לא עשה זאת מהר לרגלי הסבה הראשית, כנראה, כי אין לו אנשי צבא די צרכו לשים מצב איתן במאנילא, אבל כל ים אוקינוס הגדול או השקט הוא לפניו, ואין לו כל מכשול על דרכו להביא חיל מארצו. לא היה עוד נצחון יתר גמור ויתר שלם מהנצחון הזה, וגם לא יהיה נצחון מסֻפר ביתר פרטים ומתאר בשרד יתר נאמן במכה"ע כהנצחון הזה. סופר מכה"ע New York Herald עמד בכל עת המלחמה על גשר האניה ועיניו ראו כל מראה, עד כי מצאה ידו לתת דין וחשבון ערוך בכל ולתאר תמונה כלולה בהדרה בשלל צבעים, בלי צרך להגיש מנחת אמרי שפר בשפת יתר ולשון מדברת גדולות כאשר עשו עד כה מכה"ע בחפצם לצוד את לב העם בשמועות גדולות ומתובלות ע"ד מלחמות קטנות. הדברים כהויתם, גם בלי כחל ושרק ופרכוס, הם מרגיזים לב. גבורה נשגבה נוססה במחנה הספרדים, על  יד התרן והנס מקום שם עמד האדמיראל מאָנטאָחא הפצוע ויפקד את צבא מלחיו וימלט כמעט בארח פלא, ועל האניה Don Antonio de Ultra אשר ירדה תהומות עם כל מוקדי מנורותיה וכלי תותחה עת געשו קלעו כדורים. אמנם אף כי לא כבדה מאד המלחמה אל פני האמריקאנים, גבורתם עלתה עד מרום קצה. תחת מטרות עוז והמון כדורים יורדים בזעף ולשונות אש שלוחות אליהם מאת הספרדים ומפיות כלי משחֵתָם אחזו דרכם הלוך ועלה אל הוד הנצחון. תרועת עוז נשמעה מסביב, כקריאה הגדולה שנשמעה במלחמת האנגלים על יד אַטבאַרא בסודאן: זכור את גאָרדאָן, קול גדול ולא יסף: זכור את מֶאין! והקול הזה העיר זיקי גבורה נפלאה בלבות האמריקאנים. האדמיראל דיויי קנה עולמו בשעות מספר. אמנם דרכו דרך גבורים, והלך מערכותיו הוא כראי מוצק וכחותם תכנית לרוח עמו ומולדתו: רוח גבורה עם חשבון, אֹמץ נפש עם זריזות מדויקת כחוט השערה. הוא מצא את הצי הספרדי באותה שעה ובמקום אשר כון בחשבונו, וירא מראש כל תנועה וכל פניה שעתיד הצי ההוא לפנות, וילחם את מלחמתו בקור לב וברוח כביר הלוך ועלה קדימה, הלוך וצעד בצעדי און, בעוז ובחיל, בקלות של נשר, בחפזון בלי בהלה, בתכיפות שיש בה גם מתינות, כאמריקאני מהיר במלאכתו והולך וקרב אל מטרתו ברוח נכון, קוממיות וביד רמה, בבטחו כי הצנים והפחים והמוקשים הטמונים לא יכשילוהו. הצי הספרדי לא היה מבֻצר די צרכו, אך הפחים והטורפידין יכול יכלו להוסיף לו אמץ ולהגן עליו גנון והציל אותו מיד האויב, לוא נמצאו מתחת למים כאשר הם כתובים על הגליון בחשבון ממשלת ספרד. האדמיראל דיויי, כנראה, נסה לעבור בין צנים פחים, ונסיונו עלה בידו, אף כי נשקף לו אסון גדול. הוא נסה ויצליח, כהגבור האמריקאני במלחמת הים פֿאראגוט, אשר היה לו למופת בדבר הזה.אולי בטח ברפיון יד הספרדים, בקלקלת מלאכתם ובהעזובה השוררת בכל הכנותיהם. הוא חרף נפשו לצאת לקראת האסון הצופה אליו – ויצליח. גם רוב נצחונותיו של נלסון בא לו מבטחונו, כי שפלות יד אויביו תהיה לו למעוז.

נצחון גדול כזה גם הוצאותיו – שפיכות דמים ואבדן הון בגללו – גדולות, אך הנצחון הזה בכל גדלו, כמעט בא לאמריקאנים בלי הוצאות, בלי אבדן נפש וכליון רכוש, ועתה מה אחריתו ופעולתו? הוא לא יביא קץ למלחמה. ספרד תחיל תזעק בחבליה, אך לא תוכל עוד להשיב את החרב לנדנה, כי את כבודה טרם הצילה, ולהפך, כי אחרי המפלה הזאת היה כבודה לקלון עוד יתר מאז. אנו מאמינים, כי ממשלת ספרד בסתר לבה מבקשת שלום, אך מה תוכל עשות? התוכל להמיט עליה את החרפה הגדולה לעיני העמים מן החוץ ולעיני בניה המתמרמרים והמתאוננים להכנע ולהתרפס עתה אל אמריקא? ומה יקרה באיי הפֿיליפינים? לא נוכל לדעת מה יקרה שם מהר. הגאוה והאולת הקשורות בלב הספרדים תוכלנה להתעותם להטיל קוצים בעיני אמריקא ולאלץ את דיויי לעשות אתם כלה, וגם יוכל היות כי ישקטו במכוניהם, ודיויי יחכה עד שיבואו אנשי הצבא השלוחים אליו. אם כה ואם כה אין כח בידם לשים לו מעצור בים, ונדמה, כי קץ ממשלת הספרדים באיי הפֿיליפינים בא בא. השמועה ממדריד ע"ד נצחון הספרדים על המורדים באי אחר הוא חשודה ומוטלת בספק כהשמועה ע"ד נצחון על המורדים בעת היריה על מאטאנזאס. לא דע מאין באו שמה מורדים, כי חדל המרד באיי הפיליפינים ואין זכר לו, ועתה עלו פתאום כאוב מארץ שש מאות מורדים. אלה הם תנחומות שוא ורפואות-אליל להרגיע את רוח העם ההולך וסוער.

נ"ס.


"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 98, 15 במאי 1898, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s