המעשים האחרונים ליד פורט-ארטור – 8 במאי 1904

Port_Arthur_from_Gold_Hill

פורט-ארתור, מבט מגבעת הזהב. המקור: ויקישיתוף

המלחמה.

המעשים האחרונים ליד פורט-ארטור.

על אדות הנסיון האחרון, שנסו היאפאנים לחסום את מבוא פורט-ארטור ע"י אניות-שרפה, מודיע הסופר נימירוביטש-דאנטשינקו בתלגרמא מיום 20 לח"ז את הפרטים האלה:

אתמול ביום התרוממתי ואעל אל הבטיריאה אשר על הר הזהב. האוקינוס היה שקט, ובמרחקו השומם לא היה כל אות מבשר סערת המלחמה הצפויה לפורט-ארטור.

לפנות לילה התחולל מפאת הים רוח עז, שאיננו טוב לפעולת הצי היאפאני.

בשעה הראשונה בלילה נשמע פתאם רעם כלי תותח. יחד עם סופר-המלחמה הנודע הגינירל קוזמין-קאראוואיעוו מהרתי לעלות עוד הפעם אל הר הזהב.

כל המרחק נגלה לפנינו לנגה פלדות הכדורים; באופק כמו נפתחות ונסגרות עינים בוערות מפיצות זועה.

באויר כמו תעבורנה מדקרות שוטי ברזל. בכל רגע יעופפו מעל ראשינו בקול שריקה שבבי כדורים. לפעמים יחרישו שברי הקול של „משליכי הכדורים“ את רעם כלי התותח הכבדים.

העיר מתרוקנת.

במרחק נראתה לנגה פנסי החשמל כמפלצת לבנה אנית-שרפה גדולה של האויב. אחרי מינוטא אחת נרתעה לאחוריה, חרטומה התרומם למעלה, ובהנקבה באש הבטיריאות וגם תתחי „גיליאק“, „אטוואזשני“ ו„בובר“ צללה לאט במים.

על צלעות סלעי הר הזהב שרקו בלי הפוגות שבבי הכדורים המתפוצצים. הסלעים הזדעזעו לקול רעם הבטריא האיליקטרית.

אנחנו העומדים למעלה התחקינו בלב נפעם על מהלך המלחמה, המצוינת בין כל מלחמות-הלילה שהיו עד כה.

ליל ירח עכור. המרחק מסתתר בערפל. קרני פנסי המאור חודרות אל הערפל ברצועות אורה. הצי היאפאני איננו נראה בערפל, ואולם משם ישלח אלינו אלומות אור חשמל מאנית-מרוץ, החוסה ומגינה על הטורפידיות ואניות השרפה.

אניות-השרפה נחלקו לשלש קבוצות. שלש באות מדרום וחמש מצפון. שתים שהלכו במרכז נתקלו בפחים עוד בהיותן רחוקות מן החוף ותטבענה.

כל בטריות החוף מריקות אש. עוד לא עבדו עד כה אף פעם כעבודתן בלילה זה.

בכל מקום רעם ורעש. כלי התותח קולעים עד להפליא אל השערה בכל מקום שהפנסים מששו ויגלו מציאות אויב.

תחת אש נוראה ומשמידה הלכו אנית-השרפה כגבורים לקראת המות הנכון להן. שלש טורפידיות הלכו אחריהן במרחק 3,000 סאזן מן החוף. הטורפידיות החזיקו מעמד בעוז נפש, תחת מטר כדורי כל הבטריות וסירות התותח שלנו.

אחרי 15 מינוטין הורדה טורפידיא אחת תהומות. הנשארות נסוגו אחור. ואולם אניות השרפה הוסיפו לשוט במנוחה ולפרוץ קדימה.

בשעה 1 עם 40 רגעים בלילה נגלתה אנית-השרפה הראשונה שראינו מן החוף. גדולה, לבנה עד להכהות העינים, כח קרני פנסי החשמל היא הולכת בצעדי און, ואִשֵׁנוּ הנורא מקבל את פניה.

מאחוריה נגלתה פתאם, כבארח פלא, עוד אניה שניה, גדולה עוד יתר מהראשונה. כדורינו נפלו סביבן עד להפליא. ואולם גם מנוחת האויב היתה מאין דוגמתה.

זה אויב חשוב, הראוי לכבוד.

כאשר טבעה אנית-השרפה הראשונה נאספו מלחיה על חרטומה המורם למעלה, ובעוז רוח הריעו לקראת המות „בענזיי“ – „הידד“ יאפאני.

אנית-השרפה השניה התאבקה לא כביר. בהנקבה מצד אל צד ירדה תהומות. המלחים היאפאנים אשר באיזה פלא נתפשו בתרן, נתנו כל העת אותות, בהניפם אש.

האניה השלישית והרביעים נקרבו יתר, והן נשמדו באש המשחיתה, המכלה, שהמטירו עליהן „משליכי הכדורים“ משני החפים.

אניות השרפה טבעו. אחרי שלש מינוטין נשארו רק קצות ארובותיהן ותרניהן הדקים. היאפאנים טבעו ויזרקו זיקים וידליקו אורות-מתעים, בתתם בזה אותות ע"ד גורלם וקראם לעזרה.

אנית-השרפה הששית טבעה הרחק דרומה, אחרי אשר הכדורים עשוה ככברה.

השביעית, מוארה בקרני פנסינו, הלכה לקראתנו, הלוך והתנשא בכל גאון גדלה.

היא הלכה בחפזה אל מטרת מלחמת הלילה הזה – להטבע על דרך מוצא אניותינו ובזה תסגור אותן פנימה. על „משליכי הכדורים“ השיבה ב„משליכי כדורים“; על רעם תותח – ענתה במהלומות מתותחי גאָטשקיס.

עת ארוכה הלכה בינות לגלי קצף לבן מן הכדורים שנפלו ליד צלעותיה וחרטומה.

האיה הזאת היתה בגדלה מסוכנת מכל חברותיה, ואולם מלחיה שעיניהם כהו מקרני פנסי החשמל, ובהתעותם בשוא ע"י הִכָּבות פתאם מאורות אניותינו העומדות במבוא החוף, חשבו כנראה את פנס הבטיריאה האלקטרית לפנס „גיליאק“. אחרי עת קצרה פרצה האניה בכל כח מהלכה אל מול שִנֵי הסלע ותושלך שם אל השרטון.

את אניות-השרפה נהלו, כנראה, ספנים רבי הנסיון.

לתת למו לשוב אחרו אל אחיהם היה היה מעשה שלא בזהירות. ובכן החלה עבודת „משליכי הכדורים“, הקלעים והרמונים אל הסירות הנפרשות מן האניות ונושאות את המלחים.

נפלא איך התאבקו עם גורלן. פעם עמדו על מקומן בלי נוע, למען נחשוב כי כבר נהרגו כל היושבים בהן, ופעם, בהיות דממה רגע אחד, שבו להתפרץ קדימה ולהמלט.

ואולם בכל רגע ורגע הלכו והתמעטו האנשים העובדים על הסירות. ולאחרונה נשארו בסירות רק הרוגים.

אחרי אבדת אנית-השרפה השביעית גלתה קרן נגה הפנס טורפידיא יאפאנית גדולה, ונכונן אליה כדורינו. היא התאבקה כדי 20 מינוטין, בשיתה סביב לה ענן קטור למסך וכמו החליקה על הים בענן לבן.

אחרי כן עמד הענן ולאט-לאט התפזר. הטורפידיא לא היתה עוד.

על הר הזהב חושבים לנכון, כי הטורפידיא אבדה.

היכן טבעה אנית-השרפה השמינית שקרבה אל ארטור – לא ראיתי.

מרחוק הופיעה לא אחת אנית-מרוץ יאפאנית שסבבה במהירות כנואשת, ואולם ספק גדול אם הצליחה להציל בסירות-ההצלה שלה את המלחים הנמלטים מאניות-השרפה.

בטיריאות החוף שלנו נתנה אותות בחזיזי מאור יפים לעין. היאפאנים גם הם הפיצו חזיזים מגיהים עד מאד, שמטר ניצוצות נתך מהם מסביב כאבני אקדח.

ברוח לא חדל נהם כלי התותח. בלי-קרב זה השליכו שני הנלחמים למצער 3000 כדורים. הבטריאות קלעו היטב אל האויב, למרות כל קושי הכוון אל המטרה בלילה.

במקרה אחד, כאשר הצליחה אנית-שרפה לגשת קרוב לאניותינו ולהטבע, באה לעזרתנו רוח עזה, אשר בהכותה גלים השליכה את האניה משם והלאה, אל מקום שאין בו סכנה.

אויבנו הצטיין כל העת בגבורה וימאן להכנע. מלח אחד על האניה שהשלכה אל שן הסלע „האיליקטרי“, כאשר הציעו לפניו להכנע התנפל במקדח (ריבולביר) על מלחינו. היאפאני השני שהנפל המימה, כאשר משוהו מלחינו ויקחוהו על אזרעותיהם, חפץ לשים מחנק לנפשו בקשורי צוארו.

את היאפאנים השבוים השכיבו מלחינו ויכסום לחום להם באדרותיהם.

שני יאפאנים תפשו זמן רב בארובת אנית-שרפה נטבעה. כאשר נגשו אניותינו ירדו פחז כקופים רק אחרי שהעתירו עליהם דברים.

היאפאנים בסירות שהמטרו עליהם כדורינו מתו לעינינו, ואולם גם אחת מהן לא הניפה דגל לבן, לאות הכנעה.

כפי שהוברר אחרי כן אבדה הטורפידיא היאפאנית בהפגע ירכותיה ע"י כדור כלי התותח החמישי של בטרית המחנה.

בסירה אחת שנתקה מאנית-שרפה נמצאו 7 חיים, 15 פצועים. הסירה השלכה אל החוף. וכאשר לקחנום פה שבי חפצו גם הם לשים מחנק לנפשם. – כל פצעיהם בראש ובחזה.

מתרני האניות הטבועות הורידו רק 8 אנשים. – אל אחת האניות הטובעות נגשה סירת-הצלה שלנו, להציל את הנשארים בחיים. ואולם הם החלו לירות בתותח אל מציליהם.

מ„משליכי הכדורים“ שלנו כמו רתחו המים סביב לסירות היאפאנים.

לבקר חדלה המלחמה. – מקום הקרב הוא עתה שדה קברות לאניות השרפה הטבועות. אלה רובצות שבורות על החוף, ותרני אלה וארובותיהן בולטות מן המים.

עתה דממה מסביב. צינותינו מתחקות על האניות הטבועות, מצילות את הנשארים בחיים ומאספות את המתים.

אף פעם לא ארכה פה המלחמה כבלילה זה. האויב לא השיג את מטרתו, לא בגבורתו ולא בקרבנותיו.

כאשר שבתי מהר הזהב כבר שלחה השמש קרניה.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 94, 8 במאי 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s