הנסיעה האחרונה של ה„קרונפרינצסה צעציליא“ – 1916

Drawing_of_the_SS_Kronprinzessin_Cecilie_at_sea_by_an_unknown_artist

אנית הנוסעים "קרונפרינצסה צציליה". המקור: ויקישיתוף

הנסיעה האחרונה של ה„קרונפרינצסה צעציליא“.

הקונסול הגרמני, פֿרייער, נמצא באמריקה בשעה שפרצה המלחמה. ע"י גלגולים רבים ומוזרים עלה בידו לשוב משם לגרמניה. אחרי שהשתתף בקרבות על החזית המזרחית והמערבית קבל מלאכות לפקד פלוגת-צבא במזרח. מפאת זה יצא אל הערבה. בה„פאס. צט"ג“ מספר הקונסול ע"ד נסיעתו באניה ה„קרונפרינצסה צעציליא“, ששם הדביקתהו הידיעה ע"ד התפרצות המלחמה בשעה שנמצאה הספינה בלב ים:

בכ"ז יולי עזבה ה„קרונפרינצסה צעציליא“ את חוף הולבוקען.היא היתה מלאה נוסעים, והרבה אלפים איש באו ללוות את היוצאים ולתת להם את ברכת הדרך. הימים הראשונים של הנסיעה היו יפים ובהירים, מזג-האויר של הקיץ היה שוקט. בין הנוסעים אמנם נראו פקידי-צבא יותר, מכפי השיעור הרגיל. נמצאו הרבה אופיצרים אנגלים וצרפתים. במחלקה השניה נמצאו רזרוויסטים צרפתים ורוסים, גרמנים ואוסטרים. בין הנוסעים נמצאו ג"כ דפלומט שוויצי בעל כהונה גבוהה; אשתו של אחד הדפלומטים האמריקנים, סוחרים אנגלים ואמריקנים, גבירות אמריקניות אחדות ועוד איזו בני-אדם, שאין להם אופי ברור ומסוים ושאפשר לפגוש אותם תדיר על מכסי האניות השטות על האוקינוס.

למעלה מהתאים, בתא-הקפיטן ישבו שני בנקירים נויורקים מפורסמים, אשר נסעו לאירופה, כפי שהתברר אח"כ, ביחד עם טרנספורט-של-זהב גדול, אשר נועד בשביל פאריז ולונדון. אותו הטרנספורט הגיע לעשרת מיליון ל"ש. זה היה הסכום היותר גדול שמסרו אז לאנית-מסחר להובלה. האניה ה„קרונפר. צעציליא“ יחד עם הסחורות הטעונות עליה נערכה בשיעור ט"ו מיליון ל"ש.

באירופה הלך המצב הלך וקשה. על האניה הופיע עתון מיוחד שהיה מפרסם טלגרמות שנתקבלו עפ"י הראדיוטלגרף. מן העתון הזה נודע לנו, כי רוסיה, צרפת ואנגליה מהלכות אימים על גרמניה. בין הנוסעים כמעט עברה רוח רעה. נראה היה, שהם מתבדרים ומתגודדים כנופיות כנופיות לבד. כולם נחלקו לשני מחנות, אשר לא התיחסו אמנם זל"ז באיבה, אבל השתמטו מלהזדמן יחד. רק האמריקנים הוסיפו להתיחס לכל הנוסעים בלי הבדל, אבל גם מצדם ניכרת היתה איזו קרירות.

את הקפיטן החביב, פוללאק, אי אפשר היה לראות עתה לפעמים קרובות כמו שהיה נוהג. אם שליד השלחן, בשעת הארוחה, לא ניכרו עפ"י רשמי פניו עקבות הטלגרמות האל-חוטיות הרשמיות שהיה מקבל בכל שעה ושלא ניתנו לפרסום. זהו אדם חביב ומצוין, הקפיטן הזה והוא ידיד זקן שלי. בשנת 1900 נסעתי יחד עמו באסיה הדרומית. עכשיו הוא הקפיטן הראשון בין רבי-החובלים של הללויד: הוא נחשב למעולים שבעוברי-הים.

בל"א יולי בערב ישבו אחרי הארוחה שלשה אנשים על המכסה והזינו את עיניהם במראה היפה של הים וקרני הלבנה שטבלו בגליו. הלילה היה יפה ונעים. אחד מן החברה ישב וחלם בעינים פקוחות, השני התבונן בעונג לעגולי העשן של הסיגרה שלו, השלישי הסתכל במרומים ובכוכבים המזהירים והמבריקים במקום זה יותר מאשר במקומותינו.

„האם יצא הירח מדעתו?“ – קרא פתאם החוזה-בכוכבים הזה. החולם והמעשן חרדו למשמע הקריאה הפתאומית. אכן, הירח עזב את דרכו הרגילה והתחיל להסתובב במהירות גדולה מסביב לאניה, ויחד עמו יצאו במחול ה„עגול“ הזה גם כל כוכבי השמים!

גם מבלי עזרתה של חכמת התכונה ונסיונותיה הוברר לנו תיכף החזיון הזה: אנית-הקיטור הגדולה, שעליה נמצאנו, סבבה פתאם על מקומה והתחילה לשוט אל המקום שממנו באה.

התנועה הזאת לא עברה מבלי שהכירו בה גם נוסעים אחרים. תיכף נאספו חבורות וקבוצות שונות אשר דנו על המאורע, על סיבותיו ותוצאותיו. כעבור זמן קצר אח"ז הקהיל הקפיטן את כל הגברים אל האולם הגדול, שנועד לעישון ונשא באנגלית את הנאום הקצר הזה:

„המלחמה הוכרזה בין גרמניה ובין רוסיה, צרפת, אנגליה! ה„קרונפרינצסה צעציליא“ שבה לאמריקה. יש לנו פחמים ומכולת למדי ואין שום יסוד לחששות. בבקשה, הרגיעו את הגבירות, מפני שאינה נשקפת לנו שום סכנה“.

מפי הגרמנים והאוסטרים התמלטה תרועת-ששון אבל מהולה בצער ע"ז, שאי-אפשר יהיה להם עתה לבוא לארץ מולדתם. אצל האופֿיצרים האנגלים והצרפתים ניכר היה בטוי של התמרמרות וקצף מפאת זה, שהאניה היקרה והגדולה הזאת לא נפלה בידי האנגלים. אצל הגבירות – פחד היסטרי וחרדה. אלה היו הרגשות השונים אשר הובעו ע"י כל הנוסעים בעקב המאורע הגדול.

First_Class_Dining_Room_of_the_SS_Kronprinzessin_Cecilie_(length_view)

חדר האוכל של המחלקה הראשונה. המקור: ויקישיתוף

הקפיטן פוללאק הקדים בנאומו את יום הכרזת המלחמה, מפני שההכרזה של המלחמה נתפרסמה באירופה רק בימים הראשונים לח' אוגוסט. אבל מובן מאליו, ששלטון הללויד הצפוני-גרמני, אשר צוה להקפיטן בטלגרמת-רמזים לשוב לאמריקה, ידע על סמך ידיעות מדויקות, שקרב זמנה של המלחמה. הפֿורמליות של ההכרזה הרשמית לא היתה חשובה ביחוד בנידון זה.

הימים שבאו אח"כ הביאו אתם שנויים ותמורות כאלה, שגם הנוסעים הרגילים באניות לא ידעו על אדותם. את ארובות-העשן משחו בצבע כתום ועל זה הוסיפו עגולים רחבים ושחורים, למען שיהא נדמה מרחוק, כי האניה שייכת לחברה אנגלית ידועה, שאניותיה גם הן יש להן ארובות-עשן מצבע זה. את השם של האניה כסו בצבע שחור. את החלונות של האולמים ושל התאים כסו בלילות בארג-מפרש, למען סתום בעד האור. כמו-כן חדלו מלקבל מאת הנוסעים טלגרמות אל-חוטיות לשלחן אל היבשה. אם שמתחלה, בכדי שלא להרגיז את הנוסעים, היו מקבלים מידיהם את הטלגרמות, אבל לא היו משלחין אותן, מפני שכל אות וכל נקודה היתה יכולה לשמש הודעה לאויבינו. כעבור איזה זמן השיבו להנוסעים את טופסי הטלגרמות שלהם עם הכסף אשר הכניסו בעדן.

השיבה הפתאומית של האניה לאמריקה לא נעמה ביחוד להבנקירים האמריקנים. אחרי התיעצות קצרה פנו שנים מהם להקפיטן והודיעו, שיש בדעתם לקנות את האניה כולה. הם נכונים לשלם בעדה מחיר גבוה מאד ככל אשר יתאים לבעליה. הם הוסיפו, שהקפיטן יכול לשאול עפ"י הטלגרף האל-חוטי את הדירקציה של הללויד בברעמען בדבר התנאים, או אם אינו רוצה לשאול, יכירו הקונים את הקפיטן לבעל האניה גם מבלי אישור הבעלים. הקונים ירימו תיכף את הדגל האמריקני על האניה ותחת חסותו של הדגל הזה ישוטו לאנגליה. הבנקירים האנגלים תמכו גם הם בחבריהם האמריקנים. הקפיטן לא יכול להתאפק מצחוק-קל למשמע ההצעה האמריקנית הזאת. ואולם ברוב עמל עלה בידו להוכיח להבנקירים, שאין לו החפץ לעשות את העסק היפה הזה, מפני שבזמן מלחמה אי-אפשר למכור שום אניה, היכולה אפשר להיות לאנית-מרוץ גרמנית.

בינתים נסענו במהירות גדולה אל הגלילות הצפוניים של הים האטלנטי, הרחק מדרך שיט האניות הגדולות. כבר ביום השני היינו לוטים בערפל אשר שם סתרה עלינו. המכונות לא השמיעו את שריקתן, החלונות היו מכוסים בלילה; במהירות של כ"ד קשרי ים בשעה הוספנו לשוט. זה היה יותר מדי בשביל העצבים של הגבירות האמריקניות העדינות. למען הרגיען במעט הוכרח הקפיטן להשמיע את קול החליל של המכונה לכה"פ בטון חרישי, פעם אחת בכל רבע שעה; שריקת החליל כמו נסכה ברוח השאננות האלו את הבטחון, שאניתנו לא תזדקר אל התהום ולא תפגע באניה אחרת.

בצהרי יום אחד פרצה פתאם קרן-שמש בעד הערפל אשר מסביבנו. לפתע היה אור מסביבנו והמרחקים נגלו כולם. איפה אנו? – על גובה עיר החוף האנגלית, האליפֿאקס, בירת שוטלנדיה החדשה! לאשרנו היה המרחק מן החוף גדול כל-כך, עד שמשם אי-אפשר היה לראות אותנו וגם לדלקנו. רק אניות-התורן הלבנות והרבות אשר סביב שתו עלינו, אניות אנגליות כולן, התבוננו בתמהון לאנית-הקיטור הענקית, אשר הופיעה לפתע פתאם ביניהן. ואולם אחדים מהאנגלים הכירו בודאי, שאניתנו היא גרמנית. ראינו, כי אניות-תורן אחדות מהרו לשוב ולשוט להאליפֿאקס, למען הודיע שם על מראה עיניהם. אפס אנחנו לא פחדנו מזה. המרחק מהאליפֿאקס היה גדול. אנית-מלחמה של האויב או אנית-קיטור עם טלגרף אל-חוטי לא נמצאה לאשרנו במקום זה.

פקיד הטלגרף שעל ה„קרונפרינצסה צעציליא“ לא היה צריך לשלוח שום טלגרמות, ולמרות זה עמד יומם ולילה ליד המכונה שלו, בכדי לקבל את ההודעות האל-חוטיות של אניות אחרות. שעות מעטות אחרי שנקבלה הפקודה המסוימה של שלטון-ללויד קבלו שורה ארוכה של פקודות שנשלחו מגרמניה לאניות גרמניות אחרות, אשר שטו על הים האטלנטי. בהן נצטוו הקפיטנים לשנות את מהלך האניה ולהסתתר בחופים ניטרליים. עד כמה חשובות היו הפקודות האלו אפשר לראות מן העובדה, שמלבד האניות שנמצאו בשעת התפרצות המלחמה בחופי האויב נפלו רק מעט מאד מהן בידי האויב.

מענינות עוד יותר בשביל הקפיטן פוללאק היו שיחות אל-חוטיות שונות אחרות, אשר התנהלו בשפה האנגלית בין אניות-המלחמה הצרפתיות והאנגליות, אשר שטו ליד החוף המזרחי של אמריקה וכמו-כן בין האניות האלו ואניות-הנוסעים האנגליות. בשיחות האלו, אשר מפאת אי-הזהירות התנהלו, כפי שנזכר, באנגלית, נדברו רבות גם על אדות ה„קרונפרינצסה צעציליא“, שנעלמה פתאם ועקבותיה לא נודעו. על יסוד השיחות האלו הוברר, ששלש אניות-המרוץ האנגליות ושתים הצרפתיות, שהיו שטות במימי אמריקה הצפונית בתור משמר על צי-הדייגים הקנדיים והצרפתים, חנו עכשיו לא-רחוק מהמבואות אל החופים האמריקנים וארבו לאניות גרמניות, וביחוד להשלל היקר – ה„קרונפרינצסה צעציליא“. להלן נודע לנו מן השיחות הללו, שהצרפתים והאנגלים אינם יודעים את מקומנו, והם משערים, שאנו שטים במימי אירופה, או אנו מסתתרים בחוף ספרדי. בודאי גדל תמהונם, כאשר נודע להם, כי עברנו לא-רחוק מחופי אנגליה.

First_Class_Drawing_Room_of_the_SS_Kronprinzessin_Cecilie_(painting_of_Crown_Princess_Cecilie_herself)

חדר ההסבה של המחלקה הראשונה. המקור: ויקישיתוף

שוב הליט אותנו הערפל, עד כי אפשר היה לראות רק על מרחק של מטרים אחדים. הוספנו לשוט קדימה, לנוכח מטרה בלתי-ידועה. כל אחד התפלפל ועמל למצוא – איזהו החוף, שאליו נבוא, לבוסטון אול פורטלאנד, או לדרום משם; אבל אפשר היה לשער, כי על המבואות חונים האויבים ואורבים לנו.

בלילה ראו נוסעים גרמנים אחדים, כי מן הגשר האמצעי אשר ממעלה למכסה ניתנים איזה אותות-אור. הקפיטן, אשר הודיעו לו תיכף עד"ז, אסר תיכף את האופֿיצר האנגלי אשר עשה זאת ושם עליו משמר.

בלילה ההוא לא נתנו שנת לעינינו. כל אחד חפץ להיות ער בשעות האחרונות הללו. לפנות בוקר התחיל לטפטף גשם, והנוסעים נתפזרו לתאיהם. רק הקפיטן והאופיצרים אשר לו, אשר זה כששה ימים כמעט לא סגרו את עיניהם, עמדו על משמרתם. עוד שני נוסעים גרמנים עמדו על המכסה הרטוב. פתאם עלתה השמש ופזרה את העבים. לא עברה עוד חצי שעה וממעל לנו התרוממו שמים כחולים ועמוקים. ממולנו נראתה רצועת-יבשה תלולה. איפה אנחנו? בכל אופן, בתחום מימיהן של ארצות הברית. „בשעה מוצלחת!“ – קראתי אל הקפיטן.

עוד זמן קצר והנה משני העברים התנשאו צורים וכפים מכוסים יערות ברושים. ביניהם שטה האניה עד הגיעה לאמת-ים בהירה ושקופה, לא רחוק מאי עטוף יערות. זה היה „באר הארבאור“, אחד מנאות-הקיץ הנעימים במדינת מעהן שבאמריקה, לא רחוק מהגבול הקנדי. לא עברה עת רבה וכבר נאספו על החוף כל הקייטנים, שהתעוררו משנתם בגלל המאורע המצוין הזה, וכבר מהרו רבים להביא את מכונות-ההצלמה ולצלם את האניה הגרמנית הגדולה.

אחרי מלוי הכללים הפֿורמליים ביחס לשלטוני החוף, עזבנו את האניה, למען שבת במסע מיוחד ולנסוע לנויורק. עם הקפיטן פוללאק החלפנו לחיצת-כף חזקה, ובקריאה „תחי גרמניה“ נפרדנו איש מעל אחיו.

ה„קרונפרינצסה צעציליא“ עמדה על עוגנה ב„באר הרבאור“ עוד חודשים אחדים, אח"כ הובאה תחת חסותן של מחבלות אמריקניות לבוסטון, ששם היא נמצאת עד היום ומחכה לקץ המלחמה. עשרת מיליון הל"ש שנמצאו עליה נשלחו בחזרה לנויורק, למפח-נפשם של הבנקירים. משם נשלחו אח"כ בשיעורים אחדים לאנגליה דרך קנדה.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 110, 17 במאי 1916, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s