החרפה אשר נעשתה לאנית בריטניא – 1861

הליכות עולם.

רבו הדעות וההשערות בדבר המריבה אשר יצאה לחלק בין ממשלת בריטניא ובין ממשלת ארצות הברית בנידון החרפה אשר נעשתה לאנית בריטניא „טרענט“ כי לוקחו ממנה בחזקה הצירים אשר יצאו לאירופה מטעם המתפרצים. יש אומרים כי ראש הכניסה (פרעזידענט) הצפונית יצדיק נפשו כי לא ברצונו עשה השר המצביא את אנית המלחמה „סאן-חאסינטאָ“, רק מסברה דנפשיה, וכה נקל יהיה לו לשלח חפשים את השבוים ולא ידל בזה כבוד עם האמעריקנים הצפונים, וימנע ידו מבוא בדמים את בריטניא. אך אחרים יענו כחש התואנה הזאת בקול רם, יתנו עדיהם כי לא לבד ראש החובלים מסאן-חאסינטאָ, כי אם עוד אניות אחרות השיגו פקודה נמרצה לבקש באשר ימצאו את הצירים ואת מכתביהם אשר אתם, וכי השר ווילקס לא מלא עוד משלחתו באמונה, כי הוא חשב את נפשות הצירים לעיקר, רב יתר על אגרותיהם, ונהפוך הוא, הממשלה בקשה יותר לדעת חפץ המתפרצים; ומה יועילו לה האנשים האלה ועוד אחרים אשר נתפשו בכף, אם לא תוכל להציל מהם דבר אמת. ולפי דברי רבים כלה ונחרצה מאת ראש הכנסיה לבלי יחת מהמית בריטניא ולא ישמע לקולה להשיב את השבוים. – הלאָרד דזיאָן רוססעל שלח ביום 18 (30) נאָוועמבער אניה עם ציר מיוחד לוואשיננגטאָן לבקש מאת ממשלת ארצות הברית לשלם ניחומים לבריטניא על החרפה אשר נעשתה לנס דגלה. אך האניה גם אם תעוף ביעף לא תבוא למקום תעודתה עד 28 נאָוועמבער (10 דעצעמבער) ולא תוכל לשוב לליווערפאָאָל עד יום 14 (26) דעצעמבער. ובכן לשוא נעמול לחקור תעלומות צרורות בכנפי העתיד, עד אשר נשמע מה בפי ראש הכנסיה בוואשינגטאָן. – בין כה וכה תכין בריטניא לקרב ידה. בכל ערי החוף ובבתי נשק האניות רבה העבודה. בבית המועצות בעסקי אניות איבה, יעבדו הפקידים בלי מנוח ולא יצאו מלשכותיהם עד לפנות ערב; בלי חשך תצאנה פקודות לבקש עושי מלאכה. לפי דברי הטימס השיג שר המבצר פאָרטסמוט פקודה להכין לקרב שבע אניות איבה שונים בגדלם ובנינם ובמספר כלי המפץ ועליהם בין הכל 174 כלי תותח. – אנית איבה אחת „ארפֿעי“ ועליה אחד ועשרים כלי מפץ, עזבה את החוף ההוא ותחכה בספיטטעד צו מבית המועצות ע"י טעלעגראף ללכת אחרי האניה „מעלבורן“ המכינה פעמיה ללכת מוואוליטש לכאליפֿאקס (עיר מבצר וקרית ממשלה לבריטניא בניושאָטטלאנד באמעריקא). גם אנית מלחמה מברזל מוצקה ועליה ארבעים כלי תותח תכין צעדיה לעבור ארחות ימים בעוד ימים שנים עשרה. על אניה אחרת נשלחו יותר ממאתים עושי מלאכה חדשים להכינה לצאת לדרכה בקרב ימים. גם בוואוליטש ובדעווענפֿאָרט אניות מזוינות תצאנה בפקודת הממשלה לעשות נתיבה בלב ים אוקינוס. וצי אדיר משבעה אניות נכון לצאת בראשית ימי חדש יאנואר לשכון בחוף ימה באמעריקא. אחד מיועצי לשכת המלכה בבריטניא הגיד זה לא כביר לראשי העוסקים במלאכת המטוה, כי המלכה עוסקת בעיון רב בעניני מלאכת צמר גפן, וכי הוא יבקש דרך לפתוח את חופי ארצות הדרום למסחר, לא יאוחר מתחלת ימי פֿעברואר הבא. כן נתנה ממשלת בריטניא פקודה לאנית הקיטור „אויסטראלאזיאן“ (אשר עמד נכון להוביל מכתבים לנו-יאָרק) להכין צידה ונשק ולהוליך חיל בריטניא לקאנאדא. גם ממשלת וואשינגטאָן השמיעה חפצה לבקש הלואה חדשה על סך 160 מילליאָנען דאָללאר. – סוחרי עירנו השיגו ידיעות טעלעגראפֿיות כי בלונדון יראו להבת המלחמה קרובה להתלקח.

מכל הדברים האלה נכיר כי נכונה בריטניא לצאת לקרב נגד אמעריקא לנקום נקמת כבודה. והיה אם באמת תפרוץ המלחמה בין שתי הממשלות האלה, אז יכלאו אוסמי אמעריקא ולא יוסיפו לשלוח תבואות הארץ ההיא על שוק צרפת ומה גם לבריטניא, ואז יורם המסחר ברוסיא וגם בערינו יבואו חיים חדשים בעסקי בר ושבר. גם לשמע גערת מלחמה ופירוד לבבות הממשלות האלה, יעלו מקחי התבואות בזה, האף כי לא נכחד מאת כל יודעי דבר מדינה כי לא תוכל ממשלת בריטניא לתת להרחיב הפרץ ולמשוך זמן המלחמה.

[…]


"המליץ", שנה שניה, מס' 11, 26 בדצמבר 1861, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s