אסון אניית הנחושה "גראָסר קורפירסט" – 1878

SMS_Grosser_Kurfurst_under_sail

"גראָסר קורפירסט" (Großer Kurfürst). המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות.

אסון גדול ונורא קרה באלה הימים את הצי האדיר אשר לממשלת אשכנז.

שתי אניות נחושה היותר גדולות וחזקות בכל אניות מלחמה אשר להממשלה, עמדו ביום 31 מאי אצל עיר החוף באנגליא פלימוטה, על תעלת הים לא-מאנש המפרדת בין אנגליא וצרפת. האחת מן האניות נקובה „קאֶניג ווילהלעם“, והשניה תקרא: „גראס קורפירסט“, ויהי כראות מפקד אנית „מלך ווילהעלם“ אנית סוחר באה לקראתו, ויחפוץ להטות הצדה, ותתנגש אניתו עם אנית „קורפירסט“ בכוח  ועז, עד כי „הקורפירסט“ ירד כרגע במצולת התהום, הוא עם כל הכבודה ומרבית אנשי החיל הנמצאים עליו, וגם האניה „מלך ווילהעלם“ נשברה ונתנזקה מאד מאד ושנים רבות לא תצלח למלאכה במים רבים; מן החמש מאות איש חיל אשר היו על אנית „קורפירסט“ נמלטו אל החוף רק מאה ושמונים איש, ויתרם ירדו תהומות וימצאו קבר למו תחת גלי הים.

לקול השמועה הרעה הזאת הקיפה הזעקה את כל ארץ אשכנז מקציה, משפחות רבות מבני מרום עם הארץ יקראו אל אבל ויעוררו זעקת שבר, כי היו פקידי האניה הנטבעה מרביתם בני חורי הארץ וגדולי האזרחים, ולב הממשלה והעם עליהם יכאב, לראות, כי בדבר הזה  ירד גם כבוד הפאליטיק של ממשלת אשכנז מחוצה לה. יען כי צי אדיר של עם אשכנז החל בימים האלה למשוך עיני כל הממלכות האדירות ויעל בגדלו, עד כי רבים קוו לראות את אשכנז שרתי בימים כאשר היתה לממלכה עצומה הנותנת חתיתה על ממלכות היבשה, והנה עתה זה הפעם השלישית בזמן קצר אשר אניותיה היותר גדולות נהרסו ונתפוצצו לרסיסים אחרי אשר שש שנים עבדו בבנין אניות ענק האלה. האסון קרה בהעת אשר הים היה שקט ושלו וגם רוח קל לא הרים את שוא גליו (מקרה יקר על תעלת לאמאנש) ובקרבת החוף ברחוק שלש פרסאות אנגליות מן היבשה. גם בלאנדאן עשתה השמועה הזאת רושם גדול, והמיניסטר שעל אניות המלחמה מהר להודיע את האסון אשר קרה לאניות אשכנז בבית הפארלאמנענט, וכי שלח צנות רבות עם שוחים רבים, אשר עלתה בידם להציל ממצולות כשתי מאות איש. יורש עצר של קיסרית אשכנז עם רעיתו המתגוררים עתה בלאנדאן, חש לבוא אל מקום האסון, וגדולי האזרחים בלאנדאן קראו נדבות לטובת האומללים אשר נמלטו בעור שניהם. רבים מאשימים את מפקד אנית „מלך ווילהעלם“, ואומרים, כי בהיותו צעיר לימים חסרו לו הנסיונות איך לנהג אניה גדולה ברגע הסכנה, וכפי הנראה הרגיש הוא בעצמו את אשמתו, ויחפוץ לרדת תהום ביחד עם כל הנטבעים, ועל כל לא חפץ להתמלט אל הצנות, אך אחרי כן משוהו מן המים בעת אשר התעלף ויאבד את כל רגשותיו.


"הצפירה", שנה חמישית, מס' 22, 10 ביוני 1878, עמ' 7. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s