מכונות צלילה – 1876

FMIB_49984_Divers_dressed_in_the_Apparatus_Invented_by_MM_Rouquayrol_and_Denayrouze

אבן האקדח (בערנשטיין).

(סוף מגליון 11)

רבים מן האבן היקרה הזאת טמונות תחת צורים וסלעים אשר על פני תהום וימלאו שם שטח גדול, נסיונות שונות נעשו כבר להשיג מתהום רבה את האבן היקרה הזאת המסולא בהוד צבעיה וביקרת ערכה, וכל התחבולות נשארו מאפע ולא יכלו לבוא עד התכלית הנרצה, עד אשר המציא החכם הצרפתי ה' רוקאויל-דע-נאוירוזע מכונות טובות לצלול ע"י במים אדירים בטח. והמה חליפות בגדים מגוטא פערחא אשר ילבשו הצוללים על כל גופם אשר אינם נותנים את המים לעבור בתוכם.

והנה כבר נדפס בהצפירה N. 24 שנת 1874 מאמר מיוחד אודות הצלילה לכל מעשיה, אך מאשר כי מכונות הצלילה אשר נדבר אודותם במאמר הנ"ל המה מכונות הצלילה שהיו נהוגות בימים כבירים לפנינו, וכעת נעשו מכונות בהוספות ותקונים חדשים אשר לא באו במאמר ההוא, ויתרון האחרונות מן הראשונות בכל, יען כי בהראשונות נמצאו מגרעות רבות: האחת, כי ע"פ המכונות הראשונות לא היה הצולל ברשות עצמו לעלות מן התהום בעצמו, רק ביד אנשי האניה העומדת על המים אשר סחבוהו בחבלים הקשורים תחת ארבות ידיו, והשנית, כי לא היתה הנשימה עולה יפה דרך הקנים המחוברים אל שריון הנחושת אשר ישא הצולל על ראשו, מפאת סבות ומעצורים רבים הכרוכים בהם כנודע, לזאת הואלנו לבאר את תכונת כלי הצלילה החדשים כפי שהם עשוים כעת. וזה מעשיהם, את שריון הנחושת אשר נהגו בהם צוללי הים לפנים לשומם על ראשם, שריון גדול המקיף את הראש והצואר ויורד עד כתפיו כתבנית מגני הגבורים הקדמונים, יחליפו כעת במצנפת מגוטא פערחא, אשר יכסה הצולל את כל ראשו סביב, בצד שאל הפנים מהודק טס נחושת כדמות נבל, ובו שלשה חורים משובצים בזכוכית בעד הפה ושתי העינים. ע"פ המגנים החדשים האלה יש לאל ידי הצולל להתרומם בעצמו על פני המים גם בלי שום עזר מזולתו, רק במלאתו את מצנפת הגוטא-פערחא ברוח פיו ונשמת אפיו אשר ינשם מקרבו כששה או כשמונה פעמים, כי עי"ז תתמלא מצנפתו באויר על כל גדותיה ותציפהו למעלה על שטח פני המים. אולם באיזה אופן ישאף הצולל רוח אל תוכו, ואיכה יוציאו מפיו החוצה? הנשימה היא על דרך הזה, הצולל ישא על כתפיו תיבה קטנה מפחי ברזל האוצרת בקרבה אויר הנשימה, התיבה הזאת היא הגרון וכלי הנשימה המלאכותיים אל הצולל, וממנה נמשך קנה מגוטא פערחא אל אויר העולם ממעל להמים, הנשימה תעשה בסדר נכון באמצעות הדלת הקטנה שבתיבה העשויה בתחבולות חכמה רבה להפתח ולהסגר בעת הצורך, הדלת הזאת תפתח ברגע אשר יגיח הצולל את האויר אל פיו ותשאר פתוחה עד אשר יכנס אויר כשיעור הצריך לנשימה אחת, ואחר תסגר במהרה, ע"י נוצת ברזל אשר לה, וכן תתרומם למעלה בעת צאת הרוח מפיו לתת דרך להאויר היוצא לצאת חוצה דרך הדלת אשר במקצוע התיבה בראשה העליון, ובצאתו תסגר ע"י מכסה „תנוך השפה“ המתוקן שם. מן הדלתות האלה ימשך קנה חלול מגוטא פערחא אל פי הצולל, למעלה על פני המים עומדת אנית הצוללים, ועליה כלי מוריק האויר *) ועל ידו יכניסו אויר צח אל התיבה המחוברת אל כתף הצולל דרך קנה מגוטא פערחא. העובדים עם כלי מוריק האויר להביא רוח צח אל תחת פני המים יתבוננו בעין פקוחה על כלי מודד שיעור דוחק האויר, המורה את לחץ האויר ע"י היתד הסובב על לוח המספרים (ציפֿערבלאט) וידעו לכלכל את פעולתם במדה וגבול לבל יחסרו ולא יעדיפו, כי גם העודף יזיק נזק גדול כאשר החסרון. ועל הדרך הזה ירימו הסלעים ויוציאו את האקדח אשר תחתם.

יעקב פרענקעל מאגוסטאוו

*) מעיר ביירוט בסוריא מודיעים כי החוקר הטבעי דר' ע' לאנדסבערג (איש יהודי) הנוסע שמה לדרוש ולחקור אחר צפונות הטבע, מצא זה מקרוב אוצר גדול מן אבני האקדח טמון בחיק האדמה עם האילנות עצמם אשר נטפו מהם ונתקשו לאבן, וכבר שלח איזו אילנות מהם לבתי עקד לדברים הטבעיים אשר בשטאקהאלם.    המו"ל


"הצפירה", שנה שלישית, מס' 12, 29 במרץ 1876, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s