הד הקטסטרופה ליד חופי קנדה – 1914

Empress_of_Ireland

אנית הנוסעים Empress of Iireland. המקור: ויקישיתוף

מכל 1367 האנשים שנמצאו על האניה „מלכת אירלנדיה“ ניצולו, כידוע, רק 337 ובאופן כזה אבדו 1030 איש. זה יותר מחמישים שנה שלא היה עוד מספר קרבנות גדול כזה באסונות על הים, מלבד בקטסטרופה של ה„טיטאניק“, שבה אבדו 1503 איש. באניה „מלכת אירלנדיה“ היו כל החדושים המודרניים, שנועדו להצלת הנוסעים. הסירות לצדה היו יכולות להציל 1800 איש, אבל כל זה היה ללא הועיל, מפני שבמשך רגעים אחדים נהפכה האניה על צדה, ורק בסירות אחדות אפשר היה להשתמש. גם מזג האויר היה טוב מאד. היה רק ערפל כבד, אבל זולת זה שררה מנוחה על פני המים. לא התעורר אף רוח קל, ואותם שקפצו המימה היו יכולים לשהות מבלי התאבק עם הגלים. גם החוף לא היה רחוק יותר מדי, ובמשך עשרים רגעים באו אניות-הממשלה של קנדה לעזרה. הדבר ברור אפוא, כי הקטסטרופה הנוראה האחרונה לא באה באשמתו של מי שהוא, לא רבי החובלים, לא המלחים, לא הסדרים באניה היו אשמים באסון הזה, אלא הערפל לבדו. מתבארת בנקל העובדה, שרובם של הניצולים הם המלחים ומשרתי האניה, מפני שהיו ערים תיכף בלילה הראשון אחרי הפליגם מן החוף, והנוסעים היו ישנים. רובי הנוסעים לא יכלו לעזוב את תאיהם, מפני שהמים סגרו עליהם את הדרך. כן מספרים אותם הנוסעים שניצולו, כי אותם שהגיעו עד מכסה האניה ניצולו, בקפצם המימה ובשחותם עד שהגיעו אליהם הסירות של אניות העזרה. כמובן, ניזוקו רבים מהם ורבים התקררו, אחרי שכולם היו כמעט רק בכתנותיהם לעורם. הקפיטן בעצמו, כפי שמודיעים, נוטה למות בחלותו בדלקת הריאה.

מצוינת היא העובדה, שבאותו המקום עצמו, ששם היתה ההתנגשות של „מלכת אירלנדיה“ עם ה„סטורסטעד“, התנגשה לפני שנתים „חברתה“ של „ מלכת אירלנדיה“ – „מלכת בריטניה“ – גם כן עם אנית-פחמים „העלוועציה“, ואז ירדה ה„העלוועציא“ תהומות.

האבל בקנדה גדול מאד, מפני שרובי הנוסעים היו מקנדה. בין האובדים נמצאים הארטיסט האנגלי המפורסם, אירווינג ורעיתו, אשר שחקו בעת האחרונה בארצות הברית.

האניה „מלכת אירלנדיה“ היתה מובטחה באחריות בסכום של שמונה מיליון מרק.

Storstad_Montreal_1914

אנית הפחם הנורבגית Storstad. המקור: ויקישיתוף

לפי הידיעות האחרונות, התנהגו אנשי האניה בסדר הנאות. הם עזרו מקודם להנוסעים להציל את עצמם, אבל השעה לא הספיקה להם, אחרי שבמשך רגעים אחדים צללה האניה. הקפיטן עמד בכל העת על גשר התורן ונתן את הפקודות הראויות. לפי דעתם של כל המומחים, אשם רב החובלים, אשר על האניה „סטורסטעד“ בזה, שמהר להסוג אחור אחרי ההתנגשות, בה בשעה שעליו היה לעמוד תחתיו, כדי למנוע בעד הגלים מלחדור דרך הפרצה אל „מלכת אירלנדיה“. מלבד זאת, הנה לפי דבריו של הקפיטן קענדל, נתן אות מקודם לה„סטורסטעד“, כי יעצור בלכתו, ומן ה„סטורסטעד“ השיבו לו, כי הבינו את האות אשר נתן, ובכל זאת לא נשמעו לו.

במשך עשרים השנים האחרונות, למן הכ"ב ביוני 1893 עד היום הזה, אבדו בקטסטרופות כאלו שעל הים כעשרת אלפים איש.

בכ"ב יוני 1893 טבעה האניה „וויקטוריה“ אחרי התנגשו עם ה„קיימפרדאון“. בשעת הקטסטרופה הזאת אבדו 359 איש.

בי"ט ספטמבר 1893 אבדה האניה הרוסית „רוסאלקא“ ליד חופי פינלנדיה, ובה אבדו 200 איש. בח' יולי 1894 טבעה האניה הרוסית „וולאדימיר“, בה אבדו 100 איש. בכ"ט אוקטובר 1894 התפוצצה האניה „וואיראראפא“ ליד זילנדיה החדשה, אבדו בה 125 איש. בי' מאֶרץ 1895 טבעה ליד טראפאלגאר האניה הספרדית „המלכה הרגנטית“, אבדו בה 400 איש. בט"ז יוני 1896 – האניה „דרומין-קעסטל“ עם 247 קרבנות, ביולי 1898 – האניה „לאַ בורגאן“ עם 546 קרבנות, באוקטובר של אותה השנה – האניה „מוהעגאן“ עם 107 קרבנות. במאֶרץ 1899 – האניה „סטעלא“ עם 105 קרבנות. בפברואר 1901 האניה „ריו-די-זאניירו“ עם 122 קרבנות, בספטמבר של אותה השנה – ה„קאָברא“ עם 67 קרבנות. במאי 1902 האניה „קומורטא“ ליד בנגליה עם 739 קרבנות. ביוני 1904 נשרפה בלב ים האניה „גנרל סלאקום“ – 1020 קרבנות. כעבור שני שבועות אחרי זה טבעה אנית הנודדים „נאָרג'ע“ עם 637 קרבנות. בספטמבר 1905 התפוצצה האניה היאפונית „מיקאזא“, אבדו בה 599 איש. בנובמבר של אותה השנה טבעה האניה „הילדא“ עם 128 איש. באוגוסט 1906 טבעה ליד חופי ספרד אנית-הנודדים „סיריא“, אבדו בה 300 איש.

באפריל 1912 טבעה ה„טיטאניק“ בלב ים אחרי התנגשות עם הר-קרח, בנסיעתה הראשונה מאנגליה לנויורק. אבדו בה 1,490 איש. באוקטובר 1913 נשרפה האניה „וואלטורנא“ בלב הים האטלנטי. מספר הקרבנות 136.

מן הרשימה הזאת אנו רואים, כי הקטסטרופות היתר גדולות היו בעשר השנים האחרונות ומספר הקרבנות שלהן מגיע ליותר מששת אלפים איש, אף שבעת האחרונה רבו התקונים והשכלולים הטכניים ונתקנו כמה תקנות מועילות להצלת הנוסעים.

העתונים מוסיפים להביא פרטים וספורים קורעי-לב ע"ד הקטסטרופה.מרת גרינוויי, שנישאה לאישה לפני שמונה ימים ונסעה עמו לקונגרס של „צבא הישועה“ ללונדון, מספרת, כי בשעת המהומה אבד בעלה מעיניה. כאשר התפוצצו היורות, נפלה המימה. היא אבדה את חושיה ורק כעבור איזה זמן הטילוה הגלים על. היא פקחה את עיניה וראתה שני אנשים שחים לצדה. אחד מהם אמר אליה: „אל תראי, ילדתי!“ ואח"כ הוסיף: „אשתי אבדה לי“.היא השיבה: „גם בעלי אבד!“ הוא נתן לה את מעילו העליון להתכסות בו ונעלם מעיניה.

מרת גרינוויי פגשה אח"כ את בעלה ברימוסקי. הם בכו זמן רב משמחה אחרי שחשבו כל אחד את משנהו לאובדים.

ילדה קטנה אחת, בת תשע שנים, ספרה, כי היא שחתה במשך חצי שעה על המים. היא ראתה את אביה ואמה יורדים מטה, אבל היא חושבת, כי הם עוד ישובו אליה. „הלא אי-אפשר שאבוא אל ביתנו בלעדם!“ – קראה בתוגה.

417px-Captain-Kendall-Empress-of-Ireland

רב החובל קנדל. המקור: ויקישיתוף

אשה אחת מוואַלטון, מרת ווילד, היא, לפי דברי ה„דיילי טעלעגראף“ אחת הנשים האמללות, שסבלה הרבה מהקטסטרופה הזאת. דודה הוא הקפיטן קנדל, שניצול אמנם, אבל הוא מוטל גוסס. אביה אבד בשעת הקטסטרופה שהיה על האניה „בריטאניק“ לפני י"ז שנה. בעלה, שהיה אופיצר על ה„טיטאניק“ , אבד בשעת הקטסטרופה של האניה הזאת לפני שנתים. אחיה האחד אבד בשעת הקטסטרופה של ה„טיטאניק“, ואחיה השני אבד עתה באניה „מלכת אירלנדיהׅ“, שבה כהן בתור אופיצר שלישי.

סוכנות „רייטר“ מודיעה, כי על האניה „מלכת אירלנדיה“ נמצאו אלף מטילי-כסף שהובלו ממכרות קנדה בסכום של חמשה מיליון פרנק.

באנגליה התחילו כבר לקבץ סכומים לטובת האלמנות, היתומים וקרוביהם של הנוסעים ומשרתי האניה שאבדו בשעת הקטסטרופה.


"הצפירה", שנה ארבעים, מס' 115, 3 ביוני 1914, עמ' 3-4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s