מסע יורש העצר יר"ה – 1891

Pamiat_Azova_1890

הסיירת הרוסית "פאמיאט אזובה", 1890. המקור: ויקישיתוף

מסע כבוד מלכותו יורש העצר יר"ה.

מדי דברנו במסע כבוד מלכותו נטל עלינו לדבר דברים אחדים על אדות האניה אשר נועדה לשאת את כבוד יורש העצר במשך ימי מסעיו הרבים, ואשר בין הנוסעים בה נמנה גם כבוד מלכותו הנסיך הגדול בנו השני של כבוד אדוננו הקיר"ה. האניה „פאמיאט אזובא“ נבנתה בפט"ב בבהח"ר הבלטיות וביום 20 מאי שנת 1888 שטה האניה בפעם הראשונה על נהר נעווא. מדת האניה הזאת כמדת האניות הגדולות אשר לרוסיא: ארכה 377 רגל, רחבה 51 רגל  ושקועה במים בעומק 25 רגל. האניה הזאת מזוינה בחמשה עשר כלי תותח בעלי חלל קצר. אנשי האניה הם שלשים שרי צבא ושש מאות חובלים. האניה הגדולה הזאת הולכת בכח מכונת קיטור העובדת עבודת שמונת אלפי סוסים. בכתבי דברי ימי אניות רוסיא נזכר שם „פאמיאט אזובא“ זאת הפעם השלישית, אכן באניות הקודמות היו שלש אניות נקראות בשם „אַזוב“ בלבד. הראשונה שבהן נבנתה בשנת 1735. מנהיג האניה הוא הקאפיטאן ממחלקה הראשונה לאָמען הראשון; עוזרו הראשון הוא הקאפיטאן ממחלקה השנית ענקויסט.

ויהי אחרי כלות כבוד מלכותו לפקד את צבא האנית, קול רעם כלי התותח וקול תרועת העם נחבא, כבוד מלכותו יורש העצר יר"ה שב אל גג האניה „פאמיאט אזובא“, ראש המלחים נתן  פקודתו למשרתי האניה והחלילים השמיעו קולם לעומתו וכל איש ואיש מהר לבוא אל מקום משמרת עבודתו באניה. עד מהרה נשמע קול צלצל שלשלת הברזל, העוגן הורם והועלה ובעוד מעט והאניה „פאמיאט אזובא“ החלה לפלג לה נתיב במים עזים ואחריה השאירה עקבות קצף על פני המים ותמרות עשן מלמעלה. אחרי האניה „פאמיאט אזובא“ מהרו ללכת גם האניות „וולאדימיר מאָנאָמאך“ ו„זאפאָראָזיעץ“.

מיום צאת הנוסעים הנכבדים מנאטשין ועד היום ההוא לא הוטב להם מזג האויר ולא חם להם השמש עד בואם אל הים האדריאטי. זרם האויר החם מאפריקא מנשב גם הנה אל חוף דאלמאציא, ואולם בדרכו הוא סופג גם לחלוחית אשר ישאיר על סלעי החוף. לעומת זרם האויר הבא מנגב יפרץ לפעמים זרם אויר מצפון, ואז בפגוש שני הרוחות האלה זה בזה יזעף הים האדריאטי מאד ויביא סכנה לאניות. בעת נסוע כבוד מלכותו על פני הים היה הים נח ושקט, ואך זעיר שם זעיר שם התנועעו הגלים והאניה התנודדה אך מעט. לכבוד מלכותו הוכן מעון באהל האדמיראל ולהשרים אשר נסעו אתו הוכן מעון באהלים מיוחדים להם לבדם, ובנוגע לסריסיו ומשרתיו הנה לא היו צריכים מקום רחב ידים, כי אך חמשה היו במספרם וביניהם שני מבשלים. מקצה גג האניה מאחור הוכנה מעקה מכוסה מלמעלה ומשם יכול הרואה לראות רחבי הים מרחוק ואת שתי האניות המלוות את האניה „פאמיאט אזובא“ ההולכות אחריה. לפאת קדם נראו מרחוק פני ההרים ושרשרת איים רבים ההולכים ונמשכים עד אנטיווארי המונטוניגרית. בשנות קדם נמצאו על חפי הים האדריאטי יערים גדולים ורחבים מאד אשר נתנו חמר רב לבוני אניות למלאכתם. מן היערים ההם הוציאו תועלת גם יורדי הים באניות ועושי המלאכה במים רבים אשר בקרב הסלאווים. אכן ברבות הימים כלו היערים ההם ונמחו מעל  פני האדמה. ולא רק היערים כלו ואינם, כי גם דובראווניק הישנה רוכלת העמים בשנות קדם ובלתי נכנעת תחת יד ממלכה, הוסרה מגבירה וכל החוף ההוא נהפך למקום שממון.הימים היו ימי החרף.ירק הדשא על  פני האיים הכסיף פניו ועבי חשך כסו לא אחת ושתים את פני האופק והדרו. ביום 28 לחדש אקטאבר ועלטה כסתה את פני הים. בתחלה נראו אך כעין תמרות עשן עולות מן הים ומלמעלה התרחבו ויכסו את פני כל  האופק ובשעה 2 היו לענן כבד מאד עד שהוכרחו האניות לעמוד מלכת וע"כ נגשו אל האי קורפֿו ושם השליכו עוגן לעמוד עד ליום המחרת.אוסטריא נשארה מצפון והאניה „פאמיאט אזובא“ באה אל ים ארץ יון.

800px-Corfu_Harbor_1890

נמל קורפו, 1890. המקור: ויקישיתוף

האי קורפֿו הוא אחד האיים הרבים אשר לממשלת יון אשר יד התוגרים לא נגעה בו ורגל צבאותיהם לא דרכה בו ללכדו. איי היאָנים היו מאז מעולם למקום תחנות לארחות היונים והאיטלקים בימי מסעותיהם ממדינה זו למדינה זו ולהפך. אחרי בא הקץ לממשלת רומא ולממשלת יון הקדמוניה נפלו האיים האלה לחבל לאיטליא ועם המורה בעולם המדיני היה היתה גם שפת איטליא לשפה מדוברת ליושביהם ובראשית המאה הזאת התרחבה השפה הזאת בקרב יושבי קורפו. בשנת 1797 נפלה ממשלת ויניציא בידי בונאפארטו והצרפים נחלו את איי היאָנים; לא ארכו הימים ודגל רוסיא התנוסס על המבצר קורפו ואולם אח"כ בשנת 1807 גברה שנית יד הצרפתים פה, עד אשר בשנת 1814 היה היו האיים האלה לממשלה מיוחדת עומדת ברשות עצמה וממשלת אנגליא חופפת עליה. אחרי בוא הגאולה לארץ יון לחדש ימיה התעוררה גם פה התשוקה להתאחד עמה. לא ארכו הימים וממשלת אנגליה ותרה על זכות האפוטרופסות שלה על האיים האלה ונספחו אל ממשלת יון. העיר קורפו בעצמה היא עיר רוכלת עמים; בסביבותיה גנים רבים מלאים תפוחי זהב. אל האקלים היפה הזה ינהרו הרבה חולי הריאה למצוא מזור במזג אוירו, ואולם ישיבתם קשה להם שם בגלל  הרוח הקר המנשב מן הים לעתים לא רחוקות.

כבוד מלכותו לא עלה היבשה וילן בלילה ההוא באניה. פקידי הממשלה והעם באו אל האניה לקדם את פני כבוד מלכותו ולברכו בבואו. ממחרת היום ההוא בבוקר נעתקה האניה מעל חוף האי המכניס אורחים ותעבור על  פני האיים לענבארא, איטאהא, צעפאלאָניע וזאנטע ותלך לדרכה קדמה.

(Правит Вѣст)


"הצפירה", שנה שמונה עשרה, מס' 69, 5 באפריל  1891, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s