חודש: יוני 2017

היהודים וצי-המתנדבים – 1912

היהודים וצי-המתנדבים. בפטרבורג נפוצה שמועה, כי בין חוגי היהודים מרבים לדבר על הצורך לשוב ולתבוע מאת הנהגת צי-המתנדבים את כל הנדבות שהרימו היהודים לטובת הצי עוד לפני ל"ה שנה, מפאת החלטתם של מנהלי הצי להרחיק את היהודים מכל כהונה בצי-המתנדבים.

מזכיר הצי, קאדעטסקי, באר ביחס לזה לסופרו של ה„רוס. סלובה“ את הדברים האלה:

„השמועה הזאת היא חדשה בעיני ואני מפקפק באמתתה. הועד של צי-המתנדבים אינו יודע דבר על אדות זאת. ומאידך גיסא, אלו גם היתה שאיפה כזו בין היהודים – לא יוכלו להוציא את שאיפתם זו לפועל. מלבד שנות חזקה שכבר עברו על הנדבות – אי אפשר גם לדעת, מי היו המנדבים לפני ל"ה שנה. הנדבות הובאו מאת כל בני הלאומים ובתוכם גם מאת היהודים, וקשה עכשו להבדיל את כספי הנדבות של היהודים מכספי הנוצרים. ואלו גם נאמר, כי אפשר להחזיר את הנדבות, כיצד נדע סכומים של מי הורמו בעת ההיא לטובת הצי? ולבסוף יש כאן שאלה עיקרית: אם נפסוק להלכה, כי המנדב יוכל לחזור מנדבתו בכל שעה שירצה – מוסדות הצדקה והחסד איך יתקיימו? ובכלל מוזר הוא הדבר, שהשאלה נתעוררה עכשו ולא לפני שלשה ירחים, בשעה שדנה הדומה בשאלת צי המתנדבים. ובמה יאשם הצי, אם המחוקקים מצאו לנכון להוציא את היהודים מן הכלל בנוגע לכהונות בצי?“


"הצפירה", שנה שלושים ושמונה, מס' 209, 1 באוקטובר 1912, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

צי המתנדבים – 1886

Moskva_steam_ship

אנית צי המתנדבים "מוסקבה". המקור: ויקישיתוף

מכתבי סופרים.

אדעסא 11 מאי. אם כי לא זכינו אנחנו יושבי אדעסא לראות בעינינו את הוד מלכותו עם משפחתו הרמה, אשר נאספו כולם יחד לחוג את חג החנוכה לצי המלחמה במי ים השחור, בכל זאת הביטו רבים ויחזו ביום 9 במאי בשעה 4 בבקר מנמל אדעסא את האניות, אשר נשאו את האורחים הנכבדים ואת אנשי לויתם, מדי עברן בקרבת חוף עירנו. ובשעה 8 בבקר באותו היום שמענו כולנו באזנינו קול רעם כלי תותח אשר נתנו כבוד לבאים בחוף עיר המבצר אטשקוב. העיר הזאת רחוק אמנם מאדעסא מהלך 42 פרסאות, אבל רוח חרישית נושבת מקרן צפונית מזרחית (N o) הביאה את הקולות עד הלום. פרטי הדברים והכבוד אשר נעשה להוד מלכותו בכל מקום בואו כבר הודיע לכם התלגרף אשר לא יחמיץ בימינו כל ענין נכבד אשר ראוי לשום עליו עין, ובפרט ענין רם ונשגב כמו זה אשר כבוד ממלכת רוסיה צרור בכנפיו. עוד באו לאדעסא ידיעות מפי נבחרי העיר אשר קדמו את כבוד מלכותו בלחם ומלח בבואו ניקולייעווה. הקיסר קבל את הנבחרים בסבר פנים יפות וידבר להם כדברים האלה: „למרות רוחי לא צלחה לי בפעם הזאת לבקר את עירכם בדרכי; אך היו נא בטוחים כי בקרוב נתראה גם באדעסא“. – מכה"ע ירבו לספר גדולות ונפלאות על אודות אניות המגן „טשעסמא“, „סינאפ“, ו„יעקטרינא“ אשר בגדלן ובתקפן תעלינה על האניות אשר הורדו לתהום רבה במלחמת קרים. אחד מלוחמי מלחמת קרים הקאנטר-אדמיראל איגנאטיעוו יעתיק היום במכה"ע „אד. וויעס.“ את תוכן הפקודה אשר נתן אז הגענעראל קארנילאוו בשם שר המצביא את האניות. בהפקודה הזאת יקרא השר: היו ימים ברוסיה ומאסקוי היתה למאכולת אש ובכל זאת ארצנו קמה ותוסיף אונים; גם היום נטביע את כבוד סבסטופול בתהום רבה, אך ימים יבואו והחסרון הזה ימלא, צי רוסיה ישוב לתחיה ויחדש כנשר נעוריו. – נבואת הגענעראל קארנילאוו נתקיימה אמנם אחרי עבור שלשים שנה לעיני הוד מלכותו אלכסנדר III אשר הואיל לגמור את הענין הגדול הזה ברוב פאר והדר ולחדש צי המלחמה לרוסיה במי ים השחור. אבל מדי דברנו בזה נזכיר את כל התלאה אשר מצאה את הענין טרם יצא לפעלו, ותולדות „צי המתנדבים“, אשר יעבוד את עבודתו זה שנים אחדות באמונה והשכל.

אחשבה למשפט שרבים מקוראינו בערי היבשה לא ילינו עלי אם ארשה לי לדבר פה דברים אחדים על אדות שרש דבר הכנוי הבא כפעם בפעם במכה"ע בשם „צי המתנדבים“, הוראתו ותולדתו. – אחרי מפלת סבסטופול בשנת 1856 ואבדן חמש אניות המלחמה, אשר הרוסים הטביעו אותן בידיהם בקרבת הנמל ההוא למען תת מכשול על דרך אניות האויב ולסגור בפניהן הדרך לבל תוכלנה לגשת אל המבצר, כרתו הלוחמים ברית שלום בפאריז. לפי תנאי ברית השלום הפאריזית אשר כרתו אז בהשתדלות נאפאלעאן השלישי נאסר אסר על ממלכת רוסיה לבנות אניות מלחמה במי ים השחור, והנה אחרי מפלת זעדאן בשנת 1870 שבה הוסר הכתר מעל ראש נאפאלעאן מלך צרפת, הודיע מלכנו המנוח אלכסנדר השני ז"ל כי לרגלי השנוי העיקרי שנעשה ברשימת החתומים על הברית הפאריזית, ממשלת רוסיה לא תחשוב לה עוד לחובה לשמור את כל תנאי הברית לכל פרטיה. מלכי אירופא נענו לממשלתנו. באופן כזה נשבר עולה מעל צואריה, והזכות נתנה לה לחדש את ציה כקדם. אפס כי הממשלה היתה אז טרודה בענינים אחרים על היבשה ולא הספיקה לעשות גדולות גם בים. צי קטן (פלאטטיליע) אמנם הוקם על מי ים השחור אך כל תעודתו היתה רק לשמור את החופים משודדי ים ומהמועלים במכס הרבים בחופי קוי-קז, ולא לצאת לקרב לקראת אויב. בין כה וכה פרצה המלחמה על אי הבלקנים ורוסיה יצאה מנצחת מהמלחמה עם תוגרמה אויבתה מאז ומקדם ואז הושבה לה עוד אבדה אחת אשר אבדה לה בשנת 1856: אשד הדנוי, עם הערים איזמאיל, רעני וכו'. ומצד השני עיר הנמל באטום, קארס וכו'. אז באה לארצנו שעת הכושר להשיב את כל כבודה ותקפה על ים השחור ולבצע את מחשבתה בדבר צי המלחמה כפי זכותה המוסכמה מפי כל מלכי אירופא, אבל הארץ היתה אז קצרת ידים וחובותיה רבו למעלה ראש לרגלי הוצאות המלחמות הרבות, ותפן אז הממשלה אל העם ותקרא לכל אזרחי רוסיה אשר כבוד ארץ מולדתם ואשרם יקרו בעיניהם, ותעירם ותעוררם לבוא לעזרתה בנדבת לבם ולתמכה בחפצה לחדש את צי המלחמה בים השחור. ועוד יתרה עשתה הממשלה, כי השתתפה בענין הזה עם כנעני הארץ באופן שהממשלה תקח על שכמה את פקודת האניות ותתן להם חובלים ומלחים העושים מלאכה במים רבים בכל אניות המלחמה, והם יפיקו תועלת מהאניות בעניני מסחר וקנין, יען כי האניות תעבודנה את הסוחרים בכל צרכיהם השונים. העם לא אחר לענות על הקריאה אשר קראה הממשלה, לא רק בדברים ובהבטחות כי אם גם בנדבת לבו ורוחו. אצילי רוסיה וכנעניה מכל פנות העם החישו להריק מלא חפנים כסף למטרה הנכבדה הזאת; בזמן מצער נאספו מילליאנים רבים; אניות רבות נקנו ונבנו מחדש במהרה, ובמשך איזה שנים יצא הרעיון אל הפועל והצי קם ויהי. כל האניות האלה גדולות בערכן ובמדתן ומיועדות לפלס להן דרך בלב מים רבים, והנה בנויות כתבנית כל אניות המלחמה, מלבד השריון אשר לכל אניה לא מבחוץ כי אם מבפנים, ולעת הצורך תוכל כל אניה להכין את כלי נשקה עליה במשך ארבע ועשרים שעות. ובכל זאת עיקר תעודתן של האניות האלה הוא לשלום ולא למלחמה. – הוא הוא אשר נקרא בלשון מכה"ע בשם „צי-המתנדבים“.

תועלת צי המתנדבים לכלכלת המדינה בארצנו רבה וגדולה מאד. ארץ רוסיה היתה מאז מעולם מסוגלת לעבודת האדמה ולמרעה בהמות, לא רק בשביל עצמה כי אם גם בשביל ארצות אחרות אשר העניקה להן מטובה. חרשת המעשה לא עשתה לה קן בארצנו כיאות לה עד אשר ישב על כסאו הקיסר אלכסנדר II ז"ל. שחרור העבדים, התרבות מסלות הברזל, פתיחת בתי מלוה וחברות סוחרים רבים ובתי ספר לעם, כל אלה הביאו שנוים גדולים בחיי העם: צרכיו העקונומים והרוחנים נשתנו וירבו, האכרים החפשים בקשו להם עבודה כאות רוחם, ובעלי הכסף מצאו חפץ בידים חרוצות, וכה נוסדו בתי  חרושת רבים בכל קצות ארצנו, ורבים מהם גדלו והצליחו עד אשר יכלו להתחרות עם גם רבים מבתי החרשת באירופא. בעצם העת הזאת גדלה והצליחה עוד ארץ אחרת, היא אמעריקא, אשר החלה גם כן להתחרות עם כל שוקי אירופא על שדה החרשת, ומארצנו גזלה אמעריקא את משפט הבכורה גם בכתר תבואות הארץ. מצד השני הרחיבה ארצנו את גבוליה במשך עשרים שנים האחרונות בארצות המזרח, ומקומות ציה רבים באזיה המזרחית והתיכונית היו לארצות נושבות, ונוסף על זה נפתחו בגליל אמור גם ערי נמל מוכשרים למעמד אניות גדולות כוולאדיוואסטוק וכו'. אפס כי הככר הוא רחוק מאוד מרוסיה האירופית ומסלות עוד אין לאחדם, עד כי אניות אירופא ואמעריקא הסובבת את כל הארץ מלאו עד כה מחסורי הככר הנזכר בכל מקצועי החיים וצרכיהם הרבים. והנה בהפתח דרך הדרדנלים והזועץ לפני אניות רוסיה החל צי המתנדבים לשוט על כל מים ויחבר את חופי ים השחור עם ערי הנמל במזרח אזיה. לסוחרים היתה רוחה. עד הנה נחוץ היה לכל סוחר אשר בקש להביא מרכלתו מזרחה לשכור לו אניה בפני עצמו או להטעין סחורתו באניות חו"ל ולשלם שכר ההובלה פי שנים מכפי אשר יושת על הסחורות עתה וגם לחכות חדשים שלמים עד אשר יקרה המקרה לאיזה אניה לסוב בדרכה אל מזרח אזיה. אבל כעת האניות של צי-המתנדבים הולכות ושבות לעתים מזומנות בין חופי נגב ומזרח ארצנו מבלי כל מפריע, שכר ההובלה ירד עד החצי, את המשאות יקבלו בכל עת, והסוחר בטוח כי סחורתו תגיע למחוז חפצה. –  תוצאות בתי החרושת ברוסיה, אשר עוד לא השתלמו למדי עד כי תוכלנה להפיק רצון מבני אירופא המפונקים באירופא, תשפיקנה אמנם צרכי בני אזיה הרחוקים עוד ממדרגת השכלתה של אירופא. ואלמלא זאת רבים מבתי החרשת בארצנו כבר באו עדי משבר. גם לאכרים הגולים מפלכי רוסיה התיכונים, מאפס אחוזה, היתה רוחה, וכל אניה ואניה ההולכת לוולאדיוואסטאק תוביל אותם במחיר מצער לחופי המזרח, למאות ואלפים מדי שנה בשנה.

אלה וכאלה סגולות „צי המתנדבים“ אשר ברכה צרורה בכנפיו לארצנו כולה. ומה ישגו ברואה רבים מסוחרי רוסיה, אשר מבלי הבין את הענין על בוריו ובראותם את המלחים ולהקות החובלים על האניות לבושי שרד וערוכים בכל כדת וכדין אניות מלחמה, ימוגו מפחד שוא כבשמעם תרועת מלחמה. ומהסבה הזאת יבכרו עד היום אניות חו"ל על אניות צי המתנדבים. – יש אמנם איזה מחסורים ואי-סדרים בהובלת המשאות על אניות צי-המתנדבים, אך כל החסרונות האלה עתידים להמנות בקרב הימים. האניה „מאסקווא“ אשר הביאה את הוד מלכותו מסבסטפול לאטשקוב כבר שבה לאודיסא ובעוד ימים אחדים תסע מפה לוולאדיוואסטאק. על האניה הזאת יסע גם ראש המיניסטריום הממונה על עניני הימים בארצנו, האדמיראל שעסטאקאוו, לארצות המזרח, תיכף אחרי שובו הנה מניקולייעוו, אשר נסע שמה לחג את חג חנוכת צי המלחמה. עיני כל הסוחרים עתה אל השר ישברו כי הוא יעשה תקנות נכבדות בכל עניני צי המתנדבים ויסתום פי כל המתלוננים עליו, המבכרים בעד קשיטת כסף אניות חו"ל על אניות רוסיה, ומוכרים כבוד ארץ מולדתם בעד נזיד עדשים.

גם ידי חברת האניות הרוסית מלאות עבודה. כעת תשתדל החברה לסדר מסע אניות תמידי בין הערים חאטין  ופאראקי. למטרה זאת כבר הכינה החברה אניות קיטור חדשה ושמה „קוריער“, ובקרב הימים יחלו מסעות למבחן בין שתי הערים הנזכרות. – חברת מסלות הברזל בקרן דרומית מערבית השיגה זה לא כביר את הרשיון מהממשלה להוציא כסף המלואים אשר לקרן הקיימת שלה, בסכום 00[?],[?]1,7 רו"כ, לצרכי תקוני המסילות להיותן מוכשרות ונכונות לעת מלחמה.

מצב האויר כעת באודיסא חם ו[?]. ביום 10 מאי בצהרים הגיע החום עד 37° מעלות ומי הים – 15°-16°. – בתי הרפואה על הלימאנים כבר החלו את עבודתם, וחולים מארבע כנפות ארצנו יבואו הנה מדי יום ביומו למצוא מרפא לעצביהם ושקוי לעצמותיהם. – בימים האחרונים באו הנה ידיעות על דבר רבוי הגשמים בפלכי פודולויה קיוב ובסרביה. במקומות רבים הוטב מצב התבואות עד למאוד. – סוחרי הדגן ינבאו להם שנה טובה לפי האמונה השולטת באודיסא, כי כל השנים אשר מספרן יסגר בהאות 6 שנות שובע הן לנגב רוסיה וברוכות לסוחרי הדגן. ולראיה יביאו רשומות הסטטיסטיק למכביר. – אחריות הנבואה על המאמינים בה. אבל כעת עניני המסחר יגעים וגם הגשם יחסר בסביבות אודיסא.

קול עברי.


"היום", שנה ראשונה, מס' 85, 30 במאי 1886, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הצלה מסער וסופה על ים אוקינוס – 1888

פרפראות לחכמה.

[…]

בעתו הודיעו כה"ע על אדות הסופות האיומות, אשר שמו שמות בים אוקינוס, בחצי האחרון לחדש אוגוסט ובחצי הראשון לחדש סעפטעמבר בשנה הזאת,  וכמה אניות מידיהן נגזרו ותהיינה כעס קרבנן. עתה, ע"פ הידיעות של „Hydrographic Office“ בארצות הברית, נודע הדבר כי אלה האניות אשר נמלטו מפני חמת הסערות ולא ירדו תהומות בים זועף, רק זאת עמדה להן להנצל, כי נסו את התחבולה אשר כבר הודיעו כתבי העתים – והיא: לשפוך שמן על פני הגלים הסוערים. שמן במדה לא מרובה שצף על פני המים השפיק להשיב למנוחתם את האיתנים המתגעשים, ובשטח גדול סביב הספינה עמד הים מזעפו ויחשו גליו. במקרה הזה, הובאה התחבולה אשר נזכרה זה רבות פעמים, בכור הבחינה היותר נאמנה וראויה לסמוך עליה, ואמנם לא השלתה תקות המיחלים לה, וראוי לשים לב על זאת, אשר ישועה גדולה צרורה בכנפיה לעוברי ארחות ימים. לא איזה נסיון בודד ומקרה קטן יעיד על טוב התחבולה הזאת, רק מלחמה כבדה ואיומה עם משברי ים אוקינוס, אשר לפני זעמו מי יעמוד, תתן עדותה עליה, ועדותה נאמנה מאד, יותר מאלף בחינות פרטיות.

א.ד. פינקעל.


"הצפירה", שנה חמש עשרה, מס' 3, 16 בינואר 1888, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

טביעת אנית מלחמה רוסית –1913

בעולם הגדול.

טביעת אנית מלחמה רוסית. – מודיעים כי אנית התותחים הרוסית „גנרל בוברקוב“ פגעה בצוק סלע והדחיפה היתה כה חזקה שהאניה טבעה במהירות גדולה. בין אנשי האניה היה גם ראש הגנרל שטב של מחוז פטרבורג, הגנרל גולביטש, וכמו כן הגינירל הפיני גוטביק-פאיר זה האחרון קפץ מעל האניה המימה ושחה עד החוף יתר האנשים נצולו על ידי קטרון הצלה שמהר לבוא.


"מוריה", שנה חמישית, מס' 346, 13 באוקטובר 1913, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אסון האניה "קאדיז" – 1875

חדשות שונות.

אסון האניה „שיללער“ אשר נטבעה בימים האלה עם יותר משלשה מאות נפשות אשר היו בתוכה, הוא הפעם החמשים אשר קרה לאניות העוברות על הים מאנגליא לאמעריקא, במשך שלשים ושתים שנים האחרונות. באיזה מהאנית ההם נאבדו נפשות רבות עד יותר מחמש מאות.

עוד לא שכחנו אסון אנית שיללער והנה אסון אחר הגיע לאזנינו והוא; כי אניה „קאדיז“ נפרצה ונהרסה בחוף ביסקייא וכל אנשיה נטבעו מלבד ארבעה אשר נצולו. הקאדיז היא אחת מהאניות קיטור ההולכות מלאנדאן לעיר „קאדיז“ בארץ פורטוגאל. משא האניה הזאת היה יותר מתשע מאות טאן, האנשים אשר נסעו בתוכה היו חמשים וששה אנגלים ופורטוגזים. ביום השביעי בירח זה (מאיי) והנה ערפל עבר נפל על פני הים וביום השני הערפל עוד הוכבד יותר והאניה אשר היתה אז בדרכה מקאדיז ללאנדאן פגעה באבני וויזארד קרוב לעיר ברעסט והוכתה מכה גדולה, ובשלשים רגעים אח"כ נראה כי טובעת, ואף כי רב החובל צוה להוריד את אניות ההצלה, אך הקאדיז טבעה חיש מהר עד כי לא היה עת לשמוע אל רב החובל. ומששה אניות הצלה אשר יכלו להציל את כל הנוסעים לא הורדה רק אניה אחת ונתמלאה בארבע עשר אנשים, המה לא הרחיקו מהקאדיז אשר בצדה האחת נגעה באניה הקטנה והפכה אותה עם כל אשר בה, אולם אחרי כן התראה האניה שנית על  פני הים ושלשה אנשים אוחזים עצמם בה, וכה צפו על פני הים עד הגיעם לאי קטן לא רחוק ממקום האסון, כל האנשים אשר היו עוד תוך הקאדיז בראותם את אסונם הנורא השליכו מעליהם את כל בגדיהם ויקפצו תוך הים לשחות על פני המים, אך לא יכלו לעמוד נגד גלי הים החזקים אשר הוריד את כולם במצולות לבד אחד אשר הצליח לו להגיע אל סלע גדול ושם עלה וישב לנוח, אך מר היה לו כי לא היה אתו מאומה מזון וצידה, גם בגד לכסות את עצמו לא היה בידו, בין כך בהביטו סביב המקום ראה מרחוק אי קטן ושלשה אנשים עומדים שם וישא את רגליו ויקפוץ שנית תוך הים ושטה עד כי עבר אל האי וישמח למצוא כי המה האנשים אשר נצולו מתוך אניה הקטנה. אחרי איזה שעות ויבואו צרפתים אחדים צידי דגים, אל האי ההוא, ויספרו האנשים אליהם את כל המוצאות אותם ויתנו להם הצרפתים מזון וצידה גם כסות לכסות מערומיהם והובאו העירה ומשם נשלחו למחוז חפצם.


"חבצלת", שנה חמישית, מס' 33, 18 ביוני 1875, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הצלת הטובעים – 1895

אסון האניה אֶלְבֶּה העלה זכרון כל כלי ההצלה שהמציאו בשנים האחרונות. אחד מהם, שהמציא איש רוסי אלכסנדר [?] רֹפּ, מצטין ביחוד שהוא קל ונוח לשאתו בעת הנסיעה באניה. זה בגד קל מקאוטשוק. אם האדם הלובש אותו יפול המימה, והתנפח הבגד מאליו כשלפוחית מלאה רוח, והחזיק את הנופל על פני המים. וזה פשוט מאד. בתוך הבגד יש בית קבול מזכוכית דקה מלא מין נוזל המתהפך על נקלה לאֵד. בנפול האדם הלובש אותו המימה, ונשברה שפופרת הזכוכית שבו הנוזל, ונהפך הנוזל לאד ונפח את כל הבגד. גם יוכל הנופל בידו לשבר את השפופרת, ולנפח את הבגד רק בעת הצרך. ולזה מחברה עוד מכונת המאור, מלאה פוספור של קלציום, הבוער במים, והאירה המכונה הזאת להאדם בליל ערפל וחשך, למען יראה בעיניו מה סביב לו. באופן הזה יוכל הנופל המימה לשוט על פני המים זמן רב, עד אשר יחושו להצילו.


"הצבי", שנה אחת עשרה, מס' 9,  8 במרץ 1895,עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

גי החזיון בפורט-ארטור – 6 במאי 1904

800px-Pallada_and_Pobeda

"פוביידה" (מימין) ו"פאלאדה" הפגועות בפורט-ארתור. המקור: ויקישיתוף

גי החזיון בים.

מיום 31 מאֶרץ, יום אבדן „פטרופבלובסק“ ומאקארוב, כמעט לא שונה במאומה מצב הדברים בגי-חזיון המלחמה בים, למרות הופיע אסקדרא יאפאנית חזקה ליד וולאדיבוסטוק. אמת, כי מכחות האדמירל טוגו בים הצהוב נגרע הרבה, בגלל הִפָּרד מעליו שתי דיויזיות אניות-מרוץ, ששטו צפונה, ואולם גם עתה האסקדרא היאפאנית חזקה רב יתר מן הרוסית העומדת ליד פורט-ארטור.

אחרי הפרד שתי דיויזיות אניות-מרוץ נשארו לפקודת האדמירל טוגו, לפעול בחפי קוואנטון, שמונה אניות שריון וחמש אניות-מרוץ קטנות, שמכסהן מכוסה שריון (בהן אחת חדשה, שזה לא כביר נגמר בנינה בנאגאסאקי); מלבד שבעת אניות טורפודין (12 „משמידות“ וכעשר אניות-פחים גדולות). בשלש עשרה אניות-לחם אש לטוגו נמצאים 150 כלי-תותח כבדים, אשר משקל כל כדוריהם ביריה אחת עולה עד 951 פוד.

ובידי הגינ'-אדיוטנט אלקסיוב בפורט-ארטור נשארו – לפי רשימות השטאב של ים – 3 אניות-שריון, 4 אניות-מרוץ, 4 אניות-תותח, 1 אניה להובלת פחים, 2 אניות-מרוץ פחיות, 21 נושאות טורפידין, 7 כנ"ל קטנות, המכונות „מסומנות“ סירה אחת מתחת למים, בסך הכל 43 דגלים, מלבד ספינות שאין להן ערך למלחמה (1 להובלה, 1 אנית-קטור של הצי המתנדב, 1 בית-חולים שט במים, 3 אניות-מרוץ ישנות שנבנו מעץ וברזל וכו'). – שלש אניות-שריון שנפרצו במלחמה בימי 12, 26 פברואר, 31 מאֶרץ, עוד מתקנים עתה פרציהן בחוף.

על שבע אניות השריון והמרוץ של הרוסים נמצאים 83 כלי-תותח כבדים, משקל כדוריהם ביריה אחת הוא 440 פוד. על כן מובן מאד, כי האסקדרא הפורט-ארטורית נכנסה אל החוף הפנימי לזמן ארוך, אחרי כי החוף החיצוני נגדר ונחסם עוד ביום 1 אפריל בפחים שטים.

בתור אניות מוכנות להבא ולע"ע לא תוכלנה עוד לצאת אל המערכה, עומדות ליד פורט-ארטור עוד שלש אניות-שריון ושתי אניות-מרוץ, אם שהן נתקנות מפרציהן שנפרצו בימי 27 יאנואר, 1 פברואר 31 מאֶרץ, או שהן מחכות עד בוא התור לתקנן. מתי תשלם עבודת תקונן – אין יודע. יש לקוות, כי הראשונה לשוב אל המערכה תהיה „פאללאדא“.

עתה הוברר, כי „פאללאדא“ נפרצה פרץ גדול רב יתר מאשר שערו מראש. לפי הודעת האדמירל בורגאָען נפרצה ביום 27 יאנואר לא לבד בצלע שמול מקום המכונות והקלחות כי גם התפוצצה קלחת הקטור. ובגלל זה אֻלצה „פאללאדא“ לעמוד במקום תקון האניות תחת שבועים ימים – שני ירחים. ברשימה האופיצילית של השטאב לא נזכרה „פאללאדא“ בין האניות שנמצאו ביום 2 אפריל בידי האדמירלים הרוסים, ועוד נכללה בכלל האניות שיצאו מן המערכה.

ואשר ליתר האניות הנפרצות, הנה „פאָביעדא“ לא נתקלה כנראה בפח יאפאני, אך – לפי התלגרמא של „הסוכנות המסחרית“ – נשחתה בלי משים אחרי אבדן „פטרופבלובסק“, היינו בעת שנוי עמדת האסקדרא נהלמה ע"י שכנתה וכמדומה – ע"י „נאוויק“). מהלומה מאת „נאוויק“ הקטנה, שפגעה ב„פאָביעדא“ כמעט בקו-המים, ר"ל בצלע המכוסה בשריון תחת פני המים, – לא יכלה להזיק לה הרבה. ואם גם נפרצה בפח שלה ע"י מהלומת „נאוויק“, גם אז אפשר לתקנה, אם יהיו נזהרים כראוי בהבאתה אל מקום תקון האניות (מבוא המקום ההוא רחב רק כדי שש אצבעות יתר מרחב האניה הזאת). תקון „רעטוויזאן“, כנראה, הולך ומתקדם גם הוא.

אחרי שוב אל המערכה כל חמש האניות הנפרצות, תמנה האסקדרא הפורט-ארטורית 12 אניות-מלחמה עם 144 כלי תותח, שמשקל יריתם האחת 811 פוד, לאמר: רק כדי 140 פוד פחות מי"ג אניות האדמירל טוגו. יש לקוות, כי עד הקיץ יגמר תקון כל חמש האניות הנפרצות.

מלבד האניות הנתקנות תתגבר האסקדרא הפורט-ארטורית בעוד ירחים אחדים בכמה אניות-פחים הנבנות עתה בפורט-ארטור עצמה. לדברת ה„טיימס“ ו„נויארק היראלד“ הובאו עוד בשנה העברה לפורט-ארטור בספינות צי המתנדבים אניות-פחים מפורקות, שנבנו בפטרבורג והובלו פרקים פרקים למזרח הרחוק. הנה כן בראשית הקיץ תהיה תחת פקודת האדמירל סקרדילוב בים הצהוב אסקדרא בעלת 51 דגלים.

בידי אדמירל מומחה ומנוסה תהיה אסקדרא כזאת לכח נורא, עד כי יבצר עוד מהאדמירל טוגו לצבוא על פורט-ארטור באניותיו עתה, והיאפאנים יאֻלצו להגביר את צִיָם בים הצהוב. ואולם לזה תאלץ יאפאן – אם לא תוכל מצוא חפץ באניות שקנתה מאת טשילי – להביא המערכה את יתר אניותיה המוכנות לעת מצוא (שלש אניות מרוץ גדולות מכוסות שריון ממחלקת „מאַטסושימאַ“), או להחליש את האסקדרא שלה בים היאפאני.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 93, 6 במאי 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

ממערכות המלחמה בדנובה – 16 במאי 1877

דעפעשען האחרונים

בוקארעשט מיום 9 מאיי מודיעים כי מהמבצר ווירין ועיר קלאפֿאט אשר משני עברי הנהר מרעישים מזל"ז בכדורי אש עוד מחצות יום אתמול, בקאלאפֿאט נהרסו משכנות הצבא (קאשרארען), בית המכס, ובית התפלה, בווידין התבערה נשקטה.

קישיניעוו 10 מאיי, אנית מאניטאר טורקי ירה כדורי אש במקום טעראפין, והרס שם את בית התפלה, כלי התותח שלנו ענו אותה באש, אנחנו אבדנו איש אחד ושנים נפצעו, גם שני סוסים נפלו. בבוקר יום 8 מאיי, סוללת המצור העומדת בבראילא הכבידה ידה על שלש אניות תורקיות ויסוגו אחור, ואחרי החליפו לשלוח כדורי אש מזל"ז נפצע מאתנו איש חיל אחד.

קישיניעוו 11 מאיי, אניה טורקית בעלת ג' תרנים נהרסה היום עד היסוד, בתגרת כלי התותח מאנשי חילנו, וצללה כולה בנהר. – טיפליס 10 מאיי, שר הצבא טערגוקאזאוו לקח עמדתו ביום 8 מאיי בעיר דיאדין בלי תגרת מלחמה, התושבים מקבלים את צבאותינו בפנים יפות.

וויען 12 מאיי, (תלגראמע מן בוקארעשט מיום 11 מאיי בלילה), אנית מאניטאר טורקי היותר גדולה נתקרבה בשעה 3 אחר הצהרים למול בראילא, ותעמוד אצל האי גהיאצעט לירות כדורי אש על העיר. בראשונה ענו אותה אנשי חילנו בכלי תותח הקלים מבלי להשיגה, ואולם אחרי כן החלו להמטיר עליה כדורי אש מן הסוללה משך שעה שלימה, עד כי שני גראנאטען הגיעו ליפול על הקלחת מן מכונת הקיטור ויפרצו בה פרץ, המכונה נהרסה ואש אחזה באוצר אבק השריפה אשר בתחתית האניה ותתפוצץ כולה לרסיסים, שני מאות אנשי החיל וכל אנשיה נטבעו, ורק חובל אחד נמלט מן ההפכה ותהי נפשו לשלל.

[…]


"הצפירה", שנה רביעית, מס' 18, 16 במאי 1877, עמ' 8. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

הצלה על אי שומם – 1875

– ראבין זאן דורינו.– לפני עשרים ושש שנים נאבדה אניה בריטאנית „פלוראנדיע“ במסעה מנעוו-ארלעאנס לקאליפארניע, הידיעה האחרונה אשר נשמע ממנה היתה בשנת 1849 מריא זיינארא, ומשם פרסה נסה הלאה לים השקט ונאבדה יחד עם אנשיה ועקבותיה לא נודעו עד אשר זה כשני ירחים ורוח סערה הטיל אניה אחת בריטאנית על אי שמם ובודד בים השקט הבלתי נודע עדנה. ומה מאד השתוממו האנשים במצאם על האי אנשי אייראפא, והפלא היותר גדולה כי דברו אנגלית וכאשר שאלו אותם: מי הם? מאין הם? ואיך באו הנה? השיבו: בריטאנים אנחנו, וזה לפני עשרים ושש שנים ורוח סערה הטיל אניתנו על האי הזה, ויקראו בשמותם לבית אבותם מי המה בענגלאנד. אנשי האניה בשובם ללאנדאן חקרו ודרשו בספרי הנוסעים באניות משנת 1849 וימצאו כי כנים הדברים וכי הם הם האנשים הנאבדים יחד עם האניה פלוראדיע.


"הלבנון", שנה שתים עשרה, מס' 10, 13 באוקטובר 1875, עמ' 8. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

שריפה באנית הפאָסט „פאטריא“ – 1899

תלגרמות של הצפירה

(מאת האגינטורא הרוסית וממקורים שונים).

לונדון 4 (16) נאוועמבר. על אנית הקיטור הפוסטית ההאמבורגית „פאטריא“ שנסעה מנויארק פרצה שרפה אתמול בשוטה על פני הים הצפוני בקרבת דאָוור, ומן הנמנע היה לכבות את הדליקה, יען כי האש אחזה בשמנים רבים המובלים באניה ההיא. רב החובל צוה להביא את כל הנוסעים לתוך הסירות הקטנות. פקידי האניה והמלחים עמדו על משמרתם באמונה ובסדרים נפלאים כאלו היתה השעה לא שעת סכנה גדולה, כי אם שעת תערוכה נהדרה. הנוסעים היו לבושים בגדים קלים מאד, ולרבים מהם היו אך רדידים דקים למכסה על בשרם, יען כי כל חפציהם נשרפו באש. מתינותם וקרירות רוחם של פקידי האניה הרגיעו את רוח הנוסעים לבל יבהלו. כל הנוסעים, ומספרם מאה וחמשים, הובאו אל הסירות הקטנות איש לא נעדר, ואז מהרה למקום המהפכה אנית קיטור רוסית „צירירא“ שעברה דרך שם ותאספם ותביאם בשלום לחוף דאָוור, ורב החובל  ועוזריו והמלחים בחרו להשאר על האניה „פאטריא“ בעת שהגשמים יורדים בזעף, אף כי קצרה ידם לכבות את השרפה, ויחתרו להביא את האניה לאחד החופים.


"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 243, 17 בנובמבר 1899, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

 

*  *   *

באנית הפאָסט ההמבורגית „פאטריא“, אשר הלכה מנויאָרק, פרצה הבערה ביום 3 נובמבר בבקר בהיותה בים הצפוני בקרבת דובר, ואי אפשר היה לכבות את האש, כי היא היתה טעונה שמנים שונים. רב החובל צוה להעביר את כל הנוסעים אל סירה. אנשי האניה התנהגו כראוי, כביום חגיגה. הנוסעים היו לבושים בגדים קלים מאד, רבים מהם היו עטופים רק בשמיכות, כי כל חפציהם נשרפו באש. קרת רוחם של אנשי האניה הרגיעה גם את רוח הנוסעים. את כל הנוסעים, במספר מאה וחמשים איש, העבירו ויושיבום בסירות, אחרי כן לקחתם אנית הקיטור הרוסית „צערעראָי“, אשר מהרה לבא לעזרתם, ויעלו על היבשה בדובר. רב החובל ואנשי האניה נשארו באניה „פאטריא“ הבוערת באש, בתקותם אולי יוכלו להביא את האניה אל החוף באיזה מקום שהוא.


"המליץ", שנה שלושים ותשע, מס' 244, 19 בנובמבר 1899, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.