האסון הנורא על הטהעמס – 1878

800px-Princess_alice_collision_in_thames

ההתנגשות בין "פרינסס אַליס" ו"בַּייוֶול קאסל" בנהר התמזה, 1878. המקור: ויקישיתוף

לונדון. אם כי ימים לא מעטים עברו וחלפו מעת קרה לנו האסון הנורא על הטהעמס, מחזה האסון ההוא לא נשכח מלב הנוצלים וחרות יהיה על לוח לבם כל ימי חייהם, ומכ"ע פה מלאים על כל גדותם בסיפוריהם. אחד משני אחים הנוצלים בשם וויעל יספר: „מיד אחרי התנגפה „נשיאה עליס“ (alice) והמים עלו לתוכה דרך השבר (כי כמעט נשברה לשנים), החלצתי נעלי ופשטתי מלבושי העליון ובגד החזה ואחר צפצפתי בקול לאות אל אחי במקום הנמצא, קפצתי המים בכתנתי ומכנסי, וברגעים אחדים מצאתי גם אם אחי אצלי. שנינו שוחים טובים אנחנו ועשינו את דרכנו אל אנית „הקאסטעל“ המים סביבה היו מלאים מבני אדם ובעמל רב יכלנו לעבור לפניהם. אשה אחת תפשה בכתנתי, אך אנכי נמלטתי מידה והיא ירדה במצולות כמו אבן.“ – אחיו יספר: „כאשר התקרבה הקאסטיל ונגפה את אניתנו היתה מהומה גדולה בין הנוסעים אשר רובם היו טף ונשים ובמינוטען אחדים טבעה. אנכי לא המ[ת]נתי עד אשר נטבעה, רק אחרי השלכתי מעלי את נעלי קפצתי תוך הנהר ושחתי איזה מרחק מתחת למים למען אתרחק מהמון הטובעים, ואז עליתי על פני המים ומצאתי את אחי בימיני. את דרכנו עשינו אל הקאסטעל והחזקנו בקצה חבל אשר הורד אלינו. שומר הכסף מהאני' הנוגפה בראותו את האסון עלה וישב על ראש הכירה ובנפול האני' נפל ממנה לתוך הקאסטעל וניצל, וכן משק-האני' הצליח, להחזיק בכבלי העוגן. אחרי איזה זמן היינו עיף והנחנו את קצה החבל מידינו רק שחינו על המים אנה ואנה עד אשרפגשנו באני' שיט וסביבה שחינו עת קטנה ואעז העלינו אנשים לתוכה.“

מר' ריד הניצול ביחד עם אשתו יספר: „אנכי ואשתי היינו בגרעהווסענד לשאוף אויר הצח.שמה באנו באנית עליס ובמקרה שבנו בה ללונדון: בין נוסעיה הי' מספר הנשים רב למאוד, ולעולם לא ראיתי מספר ילדים גדול בתוך אניה כאשר הי' בספינתנו. כל העת, עד איזה מינוט לפני המקרה, היו כולם שמחים וטובי לב, מהם שררו בפה ומהם על כלי זמר הראו כשרונם תחת אשר להקת המנגנים אשר להאני' לא טמנו את ידם בצלחת וכפי אשר הי' לאל ידם שמחו את אשר סביבם עד אשר נראה הקאסטעל באה לנגדנו ורעש נהיתה בין הנוסעים. אשתי תפשה בזרועי לאמר „אל תעזבני“ וכרגע חרדה „העליס“ והתנועעה מתחתנו – ואז נהיה האסון. רב החובל נסתר מנגד עינינו והמון אדם רצו פה וכה כעכברים אשר אדם בא בקרבם ובין כך מצאנו את עצמנו תוך מי-הנהר, ואשתי עוד אוחזת בימיני. כרגע אשר העלינו המים טבענו שנית וכן עלינו שוב על פני המים ופני אשתי שחורה מן המים. לשחות לא למדתי ורק במצאי חתיכת עץ החזקנו בה ונשעננו עליה וכן הגענו אל הקאסטעל המוקפה בהמון אדם טובעים במים ויתחננו לעזר מאת אנשי הקאסטעל המביטים למטה. גם אנכי ואשתי צעקנו אליהם וחבלים הורידו אלינו. בקציהם החזקנו והאני' הלכה ונסעה  ואנחנו תלוים אל חבליה אחד מאתנו בקול בכי צעק כל עת ההיא. אני-שיט רבים עברו לפנינו, אך גם אחת לא התקרבה אלינו עד אחרי חצי שעה נאספנו לתוך ספינה אחת קטנה וכל אשר סביבינו כעשרה במספר הובא אל היבשה ואני ואשתי לקחנו את מסילת הברזל והגענו בלילה לונדנה.“

אשה אחת הצליח בידה, למצוא משוט ועליו שחה עדי הגיעה לאני' אחת קטנה וניצלה. נערה אחת, מורה בבית ספר, הלכה על אנית „עליס“ לשאוף האויר הזך, ואתה שבע נערות תחת השגחתה וכולם נטבעו והיא לבדה ניצולה אחרי ירדה שלש פעמים תחת המים!

[השגיאות במקור]


"עברי אנכי", שנה ארבע עשרה, מס' 27, 20 בספטמבר 1878, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s