משברי הרוח – 1877

The_London_going_down

טביעת אניית הקיטור "לונדון", 1887. המקור: ויקישיתוף

משברי-הרוח

מי מיורדי הים באניות לא ידע את הסער והגלים היוצאים חוצץ לרגליו, אשר סביב ישיתו על האניה ויטלטלוה טלטלה בחומר מים רבים, ירקיעו עמה לשחקים, ירדו תהומות ולפעמים גם ינפצוה אל שן סלע כשבר נבל יוצרים? ואם יקר מקרהו באישון לילה אשר סך בענן לו ובעד כוכבים יחתום, ואך לעתים רחוקות ירוצצו ברקעים ברקיע השמים להאיר את האפלה, וגם גשם מטרות עוז וקול שאון והמולה נלוה עמו, כי אז הנוסע אשר לא נסה באלה לא ידע נפשו אשר ברעה תתמוגג, יראה ורעד יבוא בו ותאחזהו פלצות. ואך רב החובל אשר הים מכורתו ומולדתו ועשוי לבלי חת, רק הוא ימצא ידיו ורגליו לפלס נתיב לה בעת ההיא ולנחותה אל מחוז חפצה. כן היה הדבר עד ימינו אלה, אשר אך הנסיונות לבד תמכו את העובר ארחות ימים, אבל עתה בזרוח שמש הדעת והארץ האירה מכבודו, היה אור גם להספנים במסעם, בהתבוננם לכל לראש אל תוצאות החקירה, אשר תעוז למו יתר הרבה מנסיונותיהם הפרטים, ובנסעם בדרך רחוקה הנה כללי-המסע יעברו לפניהם, להורות להם את הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון להגיע מטרתם.

החכמה, אשר תגיד האותיות לאחור ותשמיע את הבאות בטרם תבאנה, בראותה כי סער עולה ממרחק וסופה באה מחדרים, תחיש עתידות להנוסע בצאתו אז את החוף כי נכון בידו יום חושך, ואת הצנות וסירות-הדוגה השטות ע"פ הים תזהיר לשוב הביתה. כל הדברים האלה המה אך תוצאות ידיעתנו את משברי-הרוח, אשר לא נכחד עצמם ממנו ונדע ובחננו את דרכם ומרוצתם באופן הגלותם. האזהרות האלה תנשאנה על כפני הטעלעגראפֿים, המקשרים מעדנות כל קצוי ארץ ויום רחוקים, והמה במעופם הנפלא העולה על מרוצת הרוח, יבשרו את בוא הסופה להמקומות הצפוים אלי רוח סועה וסער. מודעת עתה לכל, אשר הרוח הוא זרם האויר; אם הזרם הזה יתנועע אך 1 או 2 רגל ברגע זעקונדע, אז אך בכבדות נרגישו בחושינו, ונקראו רוח צח שפים, אם 15-61 רגל ימהר נכנהו רוח-חרישית, 30 רגל רוח-מסע טוב לאניה, 50 רגל רוח חזק, 70-80 רוח סועה, ואם ישטוף במרוצתו 120-150 רגל ברגע הוא סער-קטב. המהירות הזאת לא תקל בעינינו, כי לו באונו זרמי-אויר כאלה פעמים, רבות שמו שמות בארצנו. סופה כזאת תכבד על שטח פני בית בינוני, כמשא כבד מן 1400 ככר, ואחרי אשר הלחץ הזה איננו בא על כל השטח בשוה כי אם בלי סדרים, לכן לא יכלו עמוד בפניו גם בתי-חומה היותר חזקים, וגם אותם יהדוף ממצבם למדחפות, וכזה אנחנו רואים באמת בארצות, אשר הסערות יארחו שם למרבה.

סופות הודו המערבית, אשר האנגלים יכנו אותן בשם הורריקאן והספרדים טארנאדא, תחריבנה לפעמים מחוזות ונפות שלמים. הסער מן 10 אקטאבער 1780 החריב בזעם אפו ביחד את משברי ים האדירים, את כל העיר סענפיערר על האי מארטיניקא, הפיל על החוף הנקרא פפֿארט-ראיאל שמונה בתי-תפלה, עם 1400 בתים, וישם את בית-החפשית הגדול תל שממה, אשר תחתיו מצאו קברם 1600 חולים; על האי הקרוב ס' לוציא ערה את הבנינים היותר חזקים עד היסוד בם, וימח אדם ובהמה רבה מעל פני האדמה; העיר קינגסטאן על ס. ווינצענט היתה למעי מפלה. בפרוץ הסופה על איי-לעעווארד בעוז ותעצומות, נאספה משפחת מושל-האי אל תוך בית-חומה, בבטחם בעבי קירותיו העולה 3 רגל, אבל הסער גרשם מבית מקלטם זה; המה החישו מפלט למו במרתף, אולם גם משם יצאו וידיהם על ראשם, כי גברו המים עד 4 רגל, ואז עפו אל הסוללה להחסות בצל כלי התותח, אך גם פה לא הונח להם,כי איזה כלי-נשק כבדים טולטלו 420 רגל ממקום עמדתם. בהיות הבוקר היה מראה הבריאה צלמות ולא סדרים, כי הסער פרק את עדי העצים מעליהם ויציגם ערומים מכל עלה, בד וענף. הנה כי כן הרע הסער על האיים האלה, אבל עוד הוסיף להשחית ולחבל חבל נמרץ את האניות השטות ע"פ הים הפתוח לפניו לרוחה. צי צרפתי מן 2 צינות מלחמה ועוד 50 ספינות טעונות 5000 איש חיל, אשר עמד אז מנגב לאי מארטיניקא, היה עדי אובד; אבל גם עקבות אניות מלחמה האנגליות, תחת פקודת סיר געארג ראדניי, לא נודעו, כי צללו כעופרת במים אדירים.

(המשך יבוא)


"הצפירה", שנה רביעית, מס' 44, 21 בנובמבר 1877, עמ' 350. העתק דיגיטלי באתר עיתונות היסטורית יהודית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s