אניה בלב ים – 1895

FMIB_37188_Sous-Marin_Plongeur,_de_Brun,_lance_en_1863.jpeg

 הצוללת הצרפתית "פְּלוּנְזֶ'ר", 1863. המקור: ויקישיתוף

אניה בלב ים.

(פרפראות לחכמה).

זה עשרים וחמש שנים עברו מאז כתב הסופר הצרפתי הנודע בספוריו מעולם המדע, זשול ווערן, את ספרו „מהלך עשרים אלף פרסא תחת המים“, בו חולל רעיון על אדות המצאה חדשה לבנות אניה אשר תפלס לה נתיב לא על פני המים, כי אם במצולות מים ותהומות ים. בספורו של זשול ווערן, שהוא ככל המון הספורים רק רעיון ותמונה בדויה מלב הסופר, יסופר לאמר: אחד חכמי חרשת מעשה האיליקטרון, אשר אהב להתבודד ולהבדל מבני אדם, בנה לו תבה כנח בשעתו, ואולם לא תבת עצי גופר, כי אם תבת מתכת מברזל עשת, שאיננה צריכה להכפר מבית ומחוץ בכפר, ותבנית התבה היא כתבנית דג, והיא נבנתה עם מכונה מיוחדת אשר תניע את האניה והוליכה אותה במצולות הים עמוק עמוק תחת הגלים, ושם בנבכי התהום יתבודד גבור הספור ימים רבים ואין מפריעהו ממנוחתו.

הרעיון הנפלא הזה, אשר לפי ההשקפה הראשונה יראה כרעיון רחוק מעולם המעשה, איננו לפי החלטת החוקר זשאָרז וויטו רעיון רוח, אשר לא יוכל לצאת לפעולות ידים. ואם אמנם עד כה לא נמצא איש אשר יצא בעקבי הקאפיטאן „אלמוני“ – כן יקרא גבור הספור של זשול ווערן – ולבוא באניה בלב ים ולטייל בנבכי תהומות מים רבים, הנה תקוה נשקפת לנו, כי בעוד מעט ירבה מספר אנשים כאלה בתבל ארצנו.

החוקר זשעארז וויטו, בכתבו את הדברים האלה, הוא מבטיח את הקורא, כי לא צחוק יעשה לו הפעם, וגם איננו נבהל להאמין על נקלה בכל דבר, ואולם מרוב חקירה ועיון בדבר הזה הוא מחליט את החלטתו. הוא הרבה לחקור ולבחון במסה את רעיון ההמצאה הנפלאה ויוכח לדעת, כי בקרוב יצליח חפצו בידו לטייל בלב ים באניה כזאת. החוקר זשארז וויטו אומר כן בגלל אשר לפי ראות עיניו כבר מצאה השאלה הזאת פתרונים, והחכמים כבר הגיעו אל המטרה הרצויה בענין זה. ואם אמנם האניה החדשה עוד לא תפלס לה דרך ארוכה עשרים אלף פרסא תחת המים, כמו שבדה הסופר זשול ווערן בספורו הנ"ל, ואולם בכ"ז הנה נפתח השער להלוך אניה תחת המים מהלך עשרות מעטר, ויש איפא  תקוה, כי לאט לאט תשוכלל ההמצאה ותעלה ותבוא ותגיע אל השלימות הרצויה, כי יוכלו בני אדם לשוט באניה כזאת בלב ים גם מהלך עשרים אלף פרסא.

מובן מאליו, כי חיל עמל ועבודה רבה בלעה ההמצאה החדשה הזאת, והרבה יגיעות יגעו החוקרים וחכמי החרשת בטרם ימצאו את הפתרונים הנכונים לשאלת הלוך אניה בלב ים.

רב ועצום הוא מספר האנשים אשר הקדישו עד כה ועוד יקדישו לימים הבאים את כל עבודתם ועמלם לבחינות ונסיונות להמציא את המכונה הדרושה לפלס לאניה כזאת נתיבות בתהום רבה. מבלי שית לב לזה, כי אחד האינזינירים הצרפתים, גרובע שמו, המציא עוד לפני שנות מספר סירת דוגה אשר הצליחה לשוח בלב ים, – עוד השאלה עומדת על הפרק לפני החוקרים, והיא נותנת להם ענין רב לענות בו, ולא רק חכמי החרשת בצרפת שמו מעינם בה, כי גם בארצות אחרות באירופא ובאמיריקא חותרים החוקרים בכל עז להגיע אל המטרה הרצויה בענין זה. כן למשל רואים אנו, כי מטעם הממשלה בארצות הברית באמיריקא הצפונית נקבע פרס גדול בעד המצאת אניה כזאת. גם באיטליא, באנגליא ובאשכנז לא טמנו החוקרים וחכמי החרשת ידיהם בצלחת ורבות יעמלו שם כיום הזה לפתור את השאלה הזאת.

ובטרם יבאר החכם וויטו את תכונת האניה החדשה אשר נבחנה בימים האחרונים, ימתח קו על העמל הרב אשר עמלו החכמים בענין זה עד כה, והוא הולך ומונה את האנשים אשר הקדישו עמלם ויגיעם להמציא את ההמצאה הנפלאה.

הבחינה הראשונה לשוט באניה בלב ים נעשתה בארץ צרפת בשנת 1863 באניה שהמציא אז רב החובל בורזשוא. האניה ההיא נקראה בשם „פלאָנזשע“ והיא נבנתה עם מכונה מניעה בעזרת אויר לחוץ. ויהי כאשר בחנוה ולא יכלה למלאות תעודתה, ויבושו בעליה משברם, וישליכו את האניה אחרי גום ככלי אין חפץ בו.

אחרי הבחינה הזאת אשר לא הצליחה, עברו ימים ללא עבודה ומעשה בהמצאה זו בארץ צרפת. אך לפני עשר שנים החלו שנית לבחון ולנסות להמציא את ההמצאה הדרושה, ואולם גם הפעם עלה עמל החכמים בתהו, וכל ההמצאות שהמציאו לא הצליחו.

גם באנגליא קוו זמן רב, כי האניה „נארדענפעלד“ השוועדית תצליח להוביל את החוקרים בהמצאה זו אל המטרה הרצויה. האניה הזאת נבנתה עם מכונה מניעה בעזרת קיטור שנאסף בכלי בחיק האניה. אולם גם הפעם בושו החוקרים משברים וחפצם לא הצליח.

Nordenfelt_Submarine_-_Illustreret_Tidende_-_1885

 הצוללת השבדית "נוֹרְדֶנְפֶלְט", 1885. המקור: ויקישיתוף

אחרי האניה „נאָרדענפעלד“ שמו החוקרים כל מעינם באניה אחרת שהמציאו בספרד, „פעראל“ שמה, ושאון גדול גם במחנה החוקרים בעת ההיא וירחי מספר הריעו ויתקעו תרועת ששון ושמחה על אדותיה. ואולם גם האניה „פעראל“ בבוא עת הפקודה לנסותה במסה לא הצליחה למלא תעודתה.

גם בארצות הברית באמיריקא לא הצליחו עד כה כל ההמצאות שהמציאו בענין זה, וגם אחת מן האניות ההן שנקראו בשמות: „לויתן החכם“, „פעססעמאקער“, „נויטילוס“, לא מלאה משלחתה כראוי.

בנוגע לאניות ממין הזה באשכנז, הנה עד כה לא ראה איש אותן, וכל הידיעות שבאו על אדותיהן במכה"ע לא היו מבוארות ולא יכול הקורא בהן לתאר גם ברעיונו דמות האניות ההן ולדעת עד מה מתכונתן.

(המשך יבוא.)

אניה בלב ים.

(המשך מגליון 268.)

נשאר לנו עוד להזכיר את שתי האניות הצרפתיות, „גימנאט“ ו„גוסטאוו צעדע“, אשר עוד לא תמו בחינותיהן. אמנם מן האניה „גימנאט“ כבר יאשו חכמי החרשת את לבם, ועל אדות האניה „גוסטאוו צעדע“ הה יבשה לה החכם וויטו בשורה לא טובה, כי בקרוב תשלך גם היא כנצר נתעב, כי לא תצליח לחפץ בני האדם למרות התקונים שנעשו בה.

ממוצא כל הבחינות והנסיונות שנעשו עד כה בהלוך אניות בלב ים נראה,כי כלן לא עמדו בנסיון ולא יכלו למלאות תעודתן, כי בכל בחינה אחרונה באחת האניות ההן, נוכחו בעליה לדעת, כי עוד יש מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות במלאכת מחשבת זאת.

רק אחד הוא המצליח בדרך הזה, והוא האיש גובע, אשר השכיל מכל המתחרים עמו במלאכה הזאת ואניתו עמדה בנסיון ותלך שעות מספר לעיני אלפי אנשים תחת המים.

החכם וויטו מביע רגשי פלא על שלטון צבא אניות צרפת, אשר לא שם לב עד כה לב אל ההמצאה הנפלאה של האיש גובע ויפזר כסף כאפר לבחינת המצאות אחרות שלא הגיעו גם לקרסולי המצאת גרובע. בדרך אגב ירמז הח' וויטו על מעילה בכסף האוצר, ומוסיף להעיר, כי עוד לא בא יום הפקודה…

נשובה נא אל המצאת גובע.

בטרם כל דבר נשימה נא לב לדעת, מה הן המעלות הטובות הדרושות לאניה עשויה לשוט בחיק המים, ובמה תצטיין אנית גרובע בענין זה. הנה התנאים הדרושים לאניה כזאת הם:

1) כי יהיה בה מקום מרווח לשבת ולבל יאמר הנוסע צר לי המקום לשבת בה; תנאי זה הוא תנאי ראשי אשר בלעדיו לא יהיה לאניה כל ערך ויתרון תועלת.

2) כי תהיה האניה שמורה ובטוחה ממקרה אסון, לבל ידאגו הנוסעים בה מפחד סכנה אשר תבוא מקלקול המכונה או מתנועה לא נכונה.

3) כי תוכל למהר רדתה למצולות ים וגם להחיש עלותה למעלה לצוף על פני המים. התנאי הזה הוא נחוץ מאד, ולאניה כזאת יקרה המקרה לעתים תכופות, כי תצטרך לחמוק ולעבור מעין רואה או לנטות מפני מכשול על דרכה.

4) כי האניה תהיה מוצקה לבל תהיה סכנת שבר נשקפת לנוסעים בה.

5) כי תוכל להחזיק מעמד במקום אחד בנבכי התהום מבלי נוע זמן מה, ונוסף על זה, כי תוכל לבחור לה מקום מעמד בכל עומק שתרצה. בלעדי התנאי הזה לא תוכל אניה בלב ים למלאות תעודתה ולא תביא את התועלת הרצויה.

6) כי תהיה האניה קלת התנועה והמרוץ וא כל אשר יחפצו בעליה יוכלו להטותה בכל רגע.

7) כי יוכלו היורדים באניה כזאת לעשות מעשים מחוץ לאניה בנבכי התהום, כמו למשל: להשליך מוקשים, לקרוע חבלים, לקשור חבל וכדומה מעניני תכסיסי מלחמה.

Goubet_Submarine_-_Buchard_Fig_20

 תרשים הצוללת "גּוּבֶּה" (Goubet). המקור: ויקישיתוף

והנה כל המעלות הטובות האלה נמנו באניתו של גובע. ה' וויטו היה אחד עדי הראיה בהבחן אנית גובע לעיני המון עם ביו 13 לירח אפריל ש' 1890 בעיר שערבורג, ויכתוב את פרטי הבחינה במכה"ע Le Genie civil, ואלה דבריו:

בעצם היום ההוא נעשו שתי בחינות באנית גובע, האחת בבוקר לעיני פקידי צבא וסופרי מכה"ע הפאריזים, והשניה נעשתה אחרי הצהרים לעיני המון עם רב כאלף איש וביניהם פקידי צבא אניות, רב החובל רעוועלער ועוד שרים גדולים.

הבחינה הראשונה נעשתה בשעה העשירית בבוקר בנמל הסוחרים והמים היו צלולים ושקופים. אנית גובע היתה קשורה אל גדר קטן אשר בנמל. אל האניה ירדו שני אנשים. החבל אשר האניה היתה קשורה בו הותר והאניה התרחקה מן הגדר. לאט לאט שקעה האניה במים ותחל לשוט ולהתנועע בתנועות שונות. האניה התנועעה בעזרת שני זוגות משוטים ותנועת האניה כתנועת הדגה במים בעזרת סנפיריה.

האניה גובע אשר בתחלה עמדה על פני מישור המים שקעה לאט לאט לעומק שלשה מעטר ותעבור מתחת אחת האניות אשר חציה שקוע במים עד עומק מעטר וחצי ותלך לדרכה הלאה מהלך חמשה עשר מעטר תחת חמש אניות ואח"כ התרוממה ותעל למעלה עד אשר נראה ראשה על פני מישור המים, ותלך לאטה ותשב בדרך אשר הלכה ותעבור על יד האניות במשעול צר שבין שלשלאות העוגן וכל חוטמי האניה וכה הלכה עד שובה אל הגדר אשר עמדה שם בראשונה. ויארך זמן היות האניה גובע בנבכי הים כשלשת רבעי שעה.

הבחינה השניה נעשה בנמל הסוחרים לא הרחק מן המקום אשר נעשתה שם הבחינה הראשונה. וזה מעשה הבחינה: אל הגדר אשר נקשרה אליה האניה חברו קורה בולטת הצדה בנטית יושר המאזנים, והקורה עשויה לנטות למטה עפ"י חפץ האדם, וכאשר תעמוד ביושר המאזנים תהיה על פני המים וכאשר תרד תסתר במים; בראש הקורה תלו משא דבר מה אשר הכביד את הקצה הבולט ויטהו למטה להשקע במים. נוסף על זה שמו במים במקומות אחדים חביות קטנות ריקות אשר שקעו במים בעזרת משא קשור אליהן, והחביות הושמו במים במרחק 50 מעטר אשה מרעותה ועל כל אחת מהן התנוסס דגל, אשר התראה על פני מישור המים בעת התרוממה החבית כאשר נפרק המשא הקשור אליה. והנה האניה גובע ירדה בנבכי התהום, והמים היו בעת ההיא עכורים, כי הים הכה גלים, ועל יושבי האניה נטל לכרות את החבלים אשר נקשרו בהם המשאות אל הקורה אשר התחברה אל הגדר ואל החביות הנפוצות בים. והנה האניה גובע מלאה את משלחתה זאת לעיני המון אדם רב ולא החטיאה את המטרה. בעת עשות יושבי האניה את מעשיהם במצולות ים שלחו מדי פעם בפעם נאדות של זכוכית מתוך האניה, ובנאדות אשר צפו על פני המים שמו פתקאות והיו כעין הודעות תלגרפיות. בפעם הזאת התמהמהה האניה גובע בתחתיות ים כשתי שעות וחצי, ואחרי כלות אנשי האניה את מעשיהם שבה האניה להתרומם ותצף על פני המים, ואנשיה יצאו ממנה ויתיצבו לפני העם ואותות פניהם העידו בהם כי לא קשתה ישיבתם באניה והיותם במצולות ים משך הזמן הארוך.

(סוף יבוא.)


"הצפירה", שנה עשרים ושתיים, מס' 268, 11 בדצמבר 1895, עמ' 4; מס' 276, 20 בדצמבר 1895, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s