מכונה להציל חיי הטובעים במשברי ים – 1869

stoner life saving device

חליפת ההצלה שהמציא קפטן סטוֹנֶר, 1869. המקור: סיינטיפיק אמריקן, 17 ביולי 1869

המצאה חדשה הובאה עתה מאמעריקא לענגלאנד אשר אם תעמוד בנסיונה ונבוני דבר יכירוה לטוב, אז רב טוב צפון בה, ואין קצה להתועלת היוצאת ממנה, והיא – מכונה להציל חיי הטובעים במשברי ים, ולהעמידם על פני המצולה ממעל לגלי המים. הממציא הוא רב החובל שטאנאר מעולם החדש. ולמען תתרחב המצאתו גם באירופא שלח לזה איש עתי לאנגליא להודיע מכונתו ברבים ולהראות פעולותיה קבל עם. ובימים האחרונים היו חופי הנהר טעמזע מלאים אנשים מפה אל פה משני עבריו לחזות איך המשולח האמעריקאני ואשת חיקו יתהלכו בחרבה על פני המים כמו על יבשה. וזה דבר ההמצאה: החפץ למצוא נתיבותיו מעל משברי המים כתונת עצי-קארק ילבש, ומעיל גוטאפערהא יהיה על בשרו. ושפת המעיל תתלכד על צוארו, על ידי ועל רגלי האיש מבלי אשר תוכל רוח לבא בתוך המעיל. ועל קצה רגליו יחבר שני אבני משקלת עשוים מקאוטשוק. והאיש הלובש את הבגדים האלה (וההלבשה הלזו הלא תוכל להיות במשך רגעים אחדים) יוכל לקפץ במים אם אניתו קרובה להשבר, כי מלבושיו יעמדוהו על פני המים והאבנים יחזיקו את גופו בקו נצב וישר ולא יתנו לגלי המים להפילהו על פני מרחבם. גם יותן להקונה את המלבושים האלו תיבה קטנה עשויה מבדיל ומחוברת צמיד פתיל מבלי יוכלו המים לבא בתוכה והיא תפרד לשנים. בהמרחב האחד ימצא מגדנות ומטעמים, בשר מעושן, צנצנת קאניאק לרות נפש, מכונות להצית אש-בענגלית, נרות רומיות (רעמישע ליכטער) גם קנה רובה (שלש אלה למען יוכל הטובע לתת אות אם יראה מרחוק ספינה עוברת על פני המים) נוסף לזאת עשב מעלה עשן (!) וגלמי עלים (ציגאררען) גם מכתב עי לקראות בו למען לא תארך העת להטובע במשך אשר יחכה על ביאת ספינה לקבלהו אל תוכה. בהמרחב השני אשר בהתיבה נמצא מים לשתיה, די מחסורת איש לשמונת ימים ועל קצה פי נד עשוי גם  מגוטאפערשא לשתות ממנו. מחיר המכונה עם כל חפציה היא 7 לטרות שטערלינג. ויען כי הממציא יאבה אך לעשות טוב לא לאסוף הון, הנה כבר עשה חוזה עם אחד האמנים לעשות בעדו סך 50,000 מלבושים ותיבות כתבנית האמורים, והנהו עומד הכן למכרם אך במחיר המצער 1 ליטרא שטערלינג. מי יתן ויאמנו דברי הממציא כי אז יציל בכל יום ובכל עת ובכל שעה אנשים רבים מרדת שאולה במים הזדונים או אז יקוים בנו מקרא שכתוב: מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים!

יהושע לעווינזאהן.


הוספה ל"המגיד", שנה שלש עשרה, מספר 27, 14 ביולי 1869, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

האסון הנורא על הטהעמס – 1878

800px-Princess_alice_collision_in_thames

ההתנגשות בין "פרינסס אַליס" ו"בַּייוֶול קאסל" בנהר התמזה, 1878. המקור: ויקישיתוף

לונדון. אם כי ימים לא מעטים עברו וחלפו מעת קרה לנו האסון הנורא על הטהעמס, מחזה האסון ההוא לא נשכח מלב הנוצלים וחרות יהיה על לוח לבם כל ימי חייהם, ומכ"ע פה מלאים על כל גדותם בסיפוריהם. אחד משני אחים הנוצלים בשם וויעל יספר: „מיד אחרי התנגפה „נשיאה עליס“ (alice) והמים עלו לתוכה דרך השבר (כי כמעט נשברה לשנים), החלצתי נעלי ופשטתי מלבושי העליון ובגד החזה ואחר צפצפתי בקול לאות אל אחי במקום הנמצא, קפצתי המים בכתנתי ומכנסי, וברגעים אחדים מצאתי גם אם אחי אצלי. שנינו שוחים טובים אנחנו ועשינו את דרכנו אל אנית „הקאסטעל“ המים סביבה היו מלאים מבני אדם ובעמל רב יכלנו לעבור לפניהם. אשה אחת תפשה בכתנתי, אך אנכי נמלטתי מידה והיא ירדה במצולות כמו אבן.“ – אחיו יספר: „כאשר התקרבה הקאסטיל ונגפה את אניתנו היתה מהומה גדולה בין הנוסעים אשר רובם היו טף ונשים ובמינוטען אחדים טבעה. אנכי לא המ[ת]נתי עד אשר נטבעה, רק אחרי השלכתי מעלי את נעלי קפצתי תוך הנהר ושחתי איזה מרחק מתחת למים למען אתרחק מהמון הטובעים, ואז עליתי על פני המים ומצאתי את אחי בימיני. את דרכנו עשינו אל הקאסטעל והחזקנו בקצה חבל אשר הורד אלינו. שומר הכסף מהאני' הנוגפה בראותו את האסון עלה וישב על ראש הכירה ובנפול האני' נפל ממנה לתוך הקאסטעל וניצל, וכן משק-האני' הצליח, להחזיק בכבלי העוגן. אחרי איזה זמן היינו עיף והנחנו את קצה החבל מידינו רק שחינו על המים אנה ואנה עד אשרפגשנו באני' שיט וסביבה שחינו עת קטנה ואעז העלינו אנשים לתוכה.“

מר' ריד הניצול ביחד עם אשתו יספר: „אנכי ואשתי היינו בגרעהווסענד לשאוף אויר הצח.שמה באנו באנית עליס ובמקרה שבנו בה ללונדון: בין נוסעיה הי' מספר הנשים רב למאוד, ולעולם לא ראיתי מספר ילדים גדול בתוך אניה כאשר הי' בספינתנו. כל העת, עד איזה מינוט לפני המקרה, היו כולם שמחים וטובי לב, מהם שררו בפה ומהם על כלי זמר הראו כשרונם תחת אשר להקת המנגנים אשר להאני' לא טמנו את ידם בצלחת וכפי אשר הי' לאל ידם שמחו את אשר סביבם עד אשר נראה הקאסטעל באה לנגדנו ורעש נהיתה בין הנוסעים. אשתי תפשה בזרועי לאמר „אל תעזבני“ וכרגע חרדה „העליס“ והתנועעה מתחתנו – ואז נהיה האסון. רב החובל נסתר מנגד עינינו והמון אדם רצו פה וכה כעכברים אשר אדם בא בקרבם ובין כך מצאנו את עצמנו תוך מי-הנהר, ואשתי עוד אוחזת בימיני. כרגע אשר העלינו המים טבענו שנית וכן עלינו שוב על פני המים ופני אשתי שחורה מן המים. לשחות לא למדתי ורק במצאי חתיכת עץ החזקנו בה ונשעננו עליה וכן הגענו אל הקאסטעל המוקפה בהמון אדם טובעים במים ויתחננו לעזר מאת אנשי הקאסטעל המביטים למטה. גם אנכי ואשתי צעקנו אליהם וחבלים הורידו אלינו. בקציהם החזקנו והאני' הלכה ונסעה  ואנחנו תלוים אל חבליה אחד מאתנו בקול בכי צעק כל עת ההיא. אני-שיט רבים עברו לפנינו, אך גם אחת לא התקרבה אלינו עד אחרי חצי שעה נאספנו לתוך ספינה אחת קטנה וכל אשר סביבינו כעשרה במספר הובא אל היבשה ואני ואשתי לקחנו את מסילת הברזל והגענו בלילה לונדנה.“

אשה אחת הצליח בידה, למצוא משוט ועליו שחה עדי הגיעה לאני' אחת קטנה וניצלה. נערה אחת, מורה בבית ספר, הלכה על אנית „עליס“ לשאוף האויר הזך, ואתה שבע נערות תחת השגחתה וכולם נטבעו והיא לבדה ניצולה אחרי ירדה שלש פעמים תחת המים!


"עברי אנכי", שנה ארבע עשרה, מס' 27, 20 בספטמבר 1878, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מלחמת הים הראשונה אצל איי הפיליפינים – 4 במאי 1898

Battle_of_Manila_Bay_by_W._G._Wood

אנית המלחמה הספרדית „כריסטינא“. המקור: ויקישיתוף

מפלת הספרדים

במלחמה על יד קאוויטא (אצל מאנילא).

מלחמת הים הראשונה אצל איי הפיליפינים, אשר אליה נכספה גם כלתה נפש הספרדים, קמה גם נהיתה; הציים האדירים אשר לשתי הממשלות הצוררות התנגשו אצל קאוויטא ביום הראשון לשבוע זה ויתמרמרו איש אל אחיו בחמה שפוכה – אך „אוי ליום ההוא!“ יקראו עתה הספרדים, כי היה למו יום תוכחה ונאצה, שבר ומחתה, בו נגדעה זרועם, נשתה גבורתם, גבוריהם הוצעו חללים או ירדו תהומות, והצי האדיר עוזם ומשגבם וקרן ישעם היה עדי אובד! כרעם ביום בהיר בשחקים הלמה הבשורה הזאת את לב כל יושבי ארץ ספרד, שממו כל שומעיה, נמס כל לב ותהי אך זועה הבין שמועה!

ואלה התלגרמות אשר באו ממדריד ביום האתמול:

„לפי ידיעות ממאנילא פרצו כדורי האויב פרצים רבים במבצרי העיר ויחבלום חבל נמרץ. אני השיט כריסטינא נשחת ולא יצלח לכל מלאכה. רב החובל של אחת האניות נהרג. הנזק רב ועצום“.

– „הצי האמריקאני נתנזק מאד, ולצי הספרדי אבדו שתי אניות, בהן אנית השיט „כריסטינא“ המחזקת 3400 טאָנן“.

ותלגרמא אשר באה בדרך המלך ממאנילא הודיעה: „ביום השבת, בשעה 11 וחצי בלילה, בשרו רעמי כלי התותח על החוף, כי צי האויב חותר לגשת בחזקה אל החוף. ביום הראשון בבקר הופיע הצי האמריקאני לפני קאַוויטא. מן המצודה ומאניות המלחמה אשר לספרדים החלו לירות על צי האויב, ואחרי מלחמה כבדה אֻלץ האויב לשוב בשעה 9 לפני הצהרים ויסוב מערבה ויסתתר מאחורי אניות סוחר מחו"ל. כח האמיריקאנים היה רב ועצום מכחנו, לכן נשאנו נזק כביר. ה„כריסטינא“ היתה למאכלת אש, ואניה אחרת עלתה בסערה ותתפוצץ. מן הצבא נהרג רב, וביניהם גם האדמיראל של האניה כריסטינא“.

עוד זה מדבר והקונטר-אדמיראל מאָנטשאַשזאָ מודיע ממאנילא: „בחצות לילה הצליח ביד צי האויב ללכוד את מבוא החוף. לפנות בקר נצבו חוצץ בשורה אחת תשע אניות-קְרָב אמריקא לפני קאַוויטא. בחצי השעה השמינית דבקה האש בקצה האניה „המלכה כריסטינא“ מקדם, ועד מהרה פרצה האש גם בקצֶהָ השני. בשעה השמינית באתי אני וראשי המטות אל מכסה האניה „איסלאַ די קובא“. „כריסטינא“ ואני-השיט „קשטיליה“ נשרפו עד היסוד. יתר האניות אשר נתנזקו שבו אל מפרץ-הים. ברבות מהן אֻלצנו לנקוב חור בקרקעיתן, למען לא תפולנה בידי האויב. נִזְקֵנו גדול ורב. בין המתים נמצא גם קאפיטאן וכהן“.

בתלגרמא הזאת אין כל זכר עוד כי האמריקאנים שבו אחור.

בצי הספרדי אצל איי הפיליפינים נמנו האניות האלה: אָני השיט קשטליה בנוי מעץ, מחזיק 3500 טאָנן ובו ששה עשר כלי תותח שונים. האניה ריינא מערצעדעס, 3400 טאָנן, עם כלי תותח מהירי היריה. האניה ריינא כריסטינא, והיא שוה אל הקודמת בגודל ובנשק. האניה „איסלא די קובא“, 1050 טאָנן, ובה י"ט כלי תותח עשוים בתמונות ושיטות שונות. אני-השיט „איסלאַ די לוּצאָן“ דומה להקודם. האניות „דון אנטוניו די אוּללואַ“, „דון יואן די אוסטריא“,„וילאַדיאוֹ“ בנות 1150 טאָנן, מחומשות ומזוינות בכלי תותח שונים, ועוד אניות-מלחמה רבות אך קטנות מאלה. לאשה אשה 3 כלי תותח.

אנית הקטור „מעמנאן“ אשר באה אתמול ממאנילא להונגקונג, מתארת את מצב הענינים במאנילא בטרם פרצה המלחמה בים. האניה ההיא ראתה את קבוצת אניות הצי הספרדי הרחק מהחוף, ואולם בתוך לשון-הים לפני מאנילא. כחמשים או ששים כלי תותח הוצבו במערכה לשמור את מבוא לשון הים, וכל מאמינים כי האמריקאנים לא יוכלו לחדור אל לשון-הים בלי אניות-תחרא ממדרגה ראשונה או חיל וצבא רב ביבשה. הפקידות במאנילא פרסמה ברבים במודעות גדולות אשר נדבקו בראשי הומיות, למען עשות רשם על ילידי הארץ, כי אניה ספרדית התנפלה ביום השני על שתי אניות-מלחמה אמריקאניות  ותטביען במצולות ים. ואולם לא נמצאו מאמינים לספור-בדים זה. המכתבים אשר הגיעו אל ראשי המתקוממים בהונגקונג מבשרים ואומים, כי הנקל יהיה להקושרים במאנילא ללכוד את העיר ברעב במשך שבועים ימים, בפשטם על כל הגבעות הנשאות אשר מסביב לעיר בשטח פרסאות רבות, ובהיות להם האמריקאנים לעזר מצד הים. הדבר הזה מתאשר גם עפ"י מכתבי אנשים אנגליים תושבי המקום. המתקוממים נכונים לערוך למראית-עין מלחמה על העיר מעבר היבשה, בעוד אשר צי אמריקא יגיח אל המבצר מעבר הים. – ברור הוא בעיני הכל, כי האמריקאנים ישיתו ידם עם הקושרים, ויחדו יהיו על העיר ללכדה. הציר האנגלי במאנילא דרש מאת ממשלתו לשלוח את האניה המזוינת „עדגאר“ מיראה מדבר פן תפרצנה בעיר.


"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 89, 4 במאי 1898, עמ' 508-509. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אוצרות על קרקע הים – 1878

FMIB_49984_Divers_dressed_in_the_Apparatus_Invented_by_MM_Rouquayrol_and_Denayrouze

מכשיר הצלילה שהמציאו Rouquayrol ו-Denayrouze. המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות.

(האוצרות על קרקע הים). אין קץ להמון האוצרות המונחים על קרקע הים, אשר מלפנים היו אצורים באניות אשר צללו כעופרת במים אדירים ועמהן כל המון אוצרותיהן כספן וזהבן. כן נודע בבירור כי האוצרות של בית המקדש בירושלים ת"ו שהובאו לרומא אחרי חורבן הבית ע"י טיטוס, מונחים עתה בקרקע הים. גיזעריך מלך הפאנדאלים בלכדו את רומי (בשנת 455 אחרי סה"נ) ושלל כל שללה, לקח עמו באניות גם את כל אוצרות וכלי בית המקדש משם, והאניות ההן צללו במי הים האדירים. מאוצרות הרבה אשר על תהום הים יודעים כעת על נכון את המקומות בים הגדול שמונחים שם. כן עד"מ מהאוצר הגדול שהובא באניות ספרדיות מאמעריקא בשנת 1702, אשר עשרים אניות גדולות היו טעונות עם מטילי כסף, וכולן ירדו מצולה בלשון ים פיגו, לרגלי המלחמה שקרא עליהן רב החובל של מלכות ענגלאנד. הספרדים בראותם כי לא יעמדו לפני הבריטאנים, ולמען לא יפול האוצר הגדול בידיהם, שרפו את אניותיהם בידיהם וטובעו עמהן יחד; רק ארבע אניות נשארו ונפלו בידי הבריטאנים עם הכסף אשר בהן שהי' מחירם יותר משלשים אלפים מיליאנען פיאסטער. כמה פעמים התחרו האנשים להוציא האוצרות ההן מתוך המצולה מן המקום שמונחים שם ולא עלתה בידם. זה כשנתים ימים נוסדה חבורה מיוחדת למטרה ההיא להוציא האוצרות, ומנסים בכל התחבולות להפיק חפצם, וכבר הצליח להם למצא את המקום בצמצום ועתה עושים המוכנות הגדולות הדרושות לחפצן.

עוד אוצר אחד אשר מחירו עולה לשתי מאות מיליאנען פראנקס מונח בקרקע הים סמוך לחוף פענעצועלא בקרבת האי קואגא. בשנת 1815 כאשר היו עוד המדינות מעקסיקא, פערו ועוד תחת ממשלת הספרדים, הובילה האניה הספרדית הגדולה שנקרא בשם: סאן פידרו די-אלקונטארו, את האוצר ההוא לספרד ונשברה במקום ההוא ותרד מצולה. אחרי עבור שנה התחרה רב החובל האמעריקאני, ה. גודאוויטש ויוציא מן המקום ההוא מטילי כסף במחיר עשר מיליאנען. בשנת 1845 נוסדה חברה מיוחדת למטרה הנ"ל והוציאה משם מטילי כסף במחיר עשרים מיליאנען ומשנת 1855 עד 56 הוציאה חברה אחרת מן המקום ההוא מטילי כסף וזהב במחיר ששים מיליאנען. עתה מודיעים כי בשנה הזו נוסדה בנויארק חברה חדשה למען הוציא גם את שארית האוצר מן מצולת ים.


"המגיד", שנה עשרים ושתים, מס' 14, 3 באפריל 1878, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

האניה נכתתה ונשברה לשניים – 1873

חדשות שונות

(אסון בים) מכ"ע הנ"ל מודיע על דבר אסון גדול אשר קרה לאנית-קיטור אחת של הצרפתים אשר היתה עמוסת סחורות רבות ויקרי ערך, להובילם לפורטוגאל למכור אותן שמה. האניה נסעה בשלות השקט שנים עשר וויארסט מחוף היבשה בלי כל פגע – והנה פתאום נשמע קול המולה גדולה וקול שאון סואן ברעש, והאניה נכתתה ונשברה לשנים – הסחורות אשר האניה היתה טעונה בהם העולים לסך 200,000 פראנק ירדו כמו אבן במים עזים, והנוסעים אחרי צרות ומצוקות רבות נצלו בנפשם ונמלטו בעור שניהם.

כן מודיע מכ"ע הנז'. כי בלשון ים המעקסיקאני התחוללו בימים האלה סערות גדולות וחזקות באופן נורא מאד. אנית-הקיטור של ממשלת אמעריקא המכונה „מיססורי“ אשר הכילה 500000 אלפים דאללאר נשברה בלב ימים, גם אנית קטור של שפניען המכונה „מאאיסי“ ירדה כעופרת במים אדירים ועשרים וארבעה נוסעים ירדו חיים שחת. מלבד האסונות האלה מודיעים המכ"ע אודות מקרים נוראים אחרים אשר נקראו ויאתיו בימים האלה במקום הנז'.


"הלבנון", שנה עשירית, מס' 12, 5 בנובמבר 1873, עמ' 95. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אניות טעונות גחלים – 1886

מכתבי סופרים.

[…]

לא כן הוא מצב הענינים בסחר הנפט והגחלים. סחר המינים האלה הולך וגדול מעלה מעלה, ואין לך חודש אחד אשר לא יביא חדשות נכבדות לטוב ענפי המסחר האלה. את זאת יודעים המה הסוחרים באנגליה, וכל מגמתם עתה היא להחיש ולהביא עתה לאדעססא שפעת גחלים כפי האפשר, כל עוד גורל הגחלים לא נדמה לגורל הנפט האמעריקני אשר גורש כבר משוקי רוסיה ומורדף גם על שוקי אירופה מתגרת הנפט הרוסי. בשבוע הזה מחכים באדעססא לביאת שתים עשרה אניות טעונות גחלים, ובכלל נועדו לבוא הנה מחופי אנגליה עד 1 יאנואר הבא בערך חמשים אניות מלאות גחלים, אף כי מחיר הגחלים כעת 22-23 קאפ, כל פוד לא יתאים כלל להובאה נפרצה כזאת. הובאת הגחלים מאנגליה לארצנו הוא עסק נכון מפני מיעוט המסילות ומפני יוקר ההובלה של הגחלים מבסיס הדאנעץ לאדעססא, תחת אשר הובאת הגחלים מחופי אנגליה לאדעססא כמעט אינה שוה כלום, כי בעלי האניות ימלאו בגחלים את תחתית האניה למעמסה (באללאסט), הנחוצה להעמיק מהלכה, ובאין גחלים ימלאו את תחתית האניה במים, לא כן היא הובאת הגחלים מבסיס הדאנעץ לאדעססא דרך רוסטוב, קערטש וכו'. ים האזאוו איננו עמוק ואניות גדולות לא יהלכון עליו, אשר יעמיסו בתוכן את הגחלים, ולכן נחוץ לסוחרי הגחלים להעמיס את סחורתם הכבדה על אניות שיט רחבות (баржа) ברוסטוב או במאריאופול, ולעתד למענן אניות קיטור מיוחדות. ככה תתנהלנה האניות בכבדות עד בואן לקערטש, מקום מעמד האניות הגדולות, אשר אמנם אפשר להעמיס בתוכן את הגחלים בתור באללאסט, אבל הפריקה והטעינה לא תבואנה מעצמן, ואין נזק ההוצאה והשביתה שוה בריוח ההובלה, וכזה יתר שאת להובאת הגחלים באניות השיט גם על פני כל הים השחור ולהקיף את כל חופי קרים עד בואך אדעססא. אלה הן הסבות אשר בגללן נשארו עוד מהלכים לגחלי אנגליה באדעססא, אף כי שפעת הגחלים בארצנו בבסיס הדאנעץ גדולה בערכה עד למאוד, ודיה להעניק גחלים לא רק את ארצנו כי אם גם להתחרות את אנגליה על שוקי אירופה, ככל אשר נחזה בסחר הנפט.

[…]


"היום", מס' 237, 10 בדצמבר 1886, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

סער גדול ונורא על הים – 1859

800px-StateLibQld_1_186783_Royal_Charter_(ship)

"רויאל צ'רטר" נטרפת אל סלעי החוף. המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות.

בימים האלה הי' סער גדול ונורא על הים, וביחוד עשה שמות גדולות ונמרצות בלאנדאן ויתר ערי חוף הים. אניות רבות נשברו וירדו במצולות, הן וכל אשר עליהן ותהומות יכסיומו. מספר האניות אשר התפוצצו ונטבעו עולה לסך ב' מאות כפי אשר נודע עד היום, ומספרן הולך ורב מיום ליום. ביום 28 לירח אקטאבער מצאו שרידי אניה גדולה נשברת על חוף וואליזער, וכפי ההשערה הם שרידי אניה אחת גדולה אשר שמה לדרך פעמיה מעיר ליווערפאל לאוסטראליען ועליה נמצאו לערך אלף נפש אדם. – כן נטבעה זה לא כביר אניה גדולה נודעת בשם ראָיאל שַׁארְטֶער על דרכה מאוסטסראליען לאייראפא, ועליה היו כמה מאות בני אדם אשר טובעו במים אדירים ולא נמלטו מהם רק מעט מזעיר. בין אלה האובדים מקהל החיים נמצאו כמה משפחות מאחב"י מארץ בריטניא ומארצות אחרות. מה נורא היגון בתוך משפחות האובדים האלו! כפי המסופר צלחה בידי אחד מהצוללים במים אדירים [טויכער] לרדת עד המקום אשר שם האניה תנוח בעמקי מצולה, ויחדור עד היציע אשר שם נאספים העוברים, וימצא שם לערך ב' מאות בני אדם במצב ההוא אשר היו בו (לפי הנראה) בעת ירדה האניה למצולות תחת. מהם מצא יושבים סביב השולחן וספרים פתוחים לפניהם, אשר קראו בהם, ומהם עומדים במקומות שונים בבית איש נגד פני רעהו, כאלו משוחחים יחד, ורבים מהם עומדים על אדני חדריהם כאלו נחפזים לצאת וכלם פגרים מתים אין בהם רוח חיים. מה איום ונורא מחזה כזה. עוד לא נודעו פרטי כל האסון הנורא הזה, ועד היום רק דברים אחדים נודעו. כן יסופר מאיש בריטאני אחד אשר היו לו שני בנים, הבכור הלך לאוסטראליען זה איזה שנים וישאר השני את אבותיו. בשנה זו נטבע בעת רחץ בשרו בימים, ויצו האב את הבן הנשאר לו לשוב מאוסטרליען לביתו למען יתנחם בו אחריו. ויעש הבן כדבר אביו. אבל מה נורא הי' יגון האבות בשמעם כי גם הבן הנשאר להם צלל במים אדירים אל האני' הנזכרת. ועוד כמה ענינים כאלה אשר תצלינה אזני השומע.


"המגיד", שנה שלישית, מס' 44, 16 בנובמבר 1859, עמ' 173. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.