חודש: מאי 2017

מכונה להציל חיי הטובעים במשברי ים – 1869

stoner life saving device

חליפת ההצלה שהמציא קפטן סטוֹנֶר, 1869. המקור: סיינטיפיק אמריקן, 17 ביולי 1869

המצאה חדשה הובאה עתה מאמעריקא לענגלאנד אשר אם תעמוד בנסיונה ונבוני דבר יכירוה לטוב, אז רב טוב צפון בה, ואין קצה להתועלת היוצאת ממנה, והיא – מכונה להציל חיי הטובעים במשברי ים, ולהעמידם על פני המצולה ממעל לגלי המים. הממציא הוא רב החובל שטאנאר מעולם החדש. ולמען תתרחב המצאתו גם באירופא שלח לזה איש עתי לאנגליא להודיע מכונתו ברבים ולהראות פעולותיה קבל עם. ובימים האחרונים היו חופי הנהר טעמזע מלאים אנשים מפה אל פה משני עבריו לחזות איך המשולח האמעריקאני ואשת חיקו יתהלכו בחרבה על פני המים כמו על יבשה. וזה דבר ההמצאה: החפץ למצוא נתיבותיו מעל משברי המים כתונת עצי-קארק ילבש, ומעיל גוטאפערהא יהיה על בשרו. ושפת המעיל תתלכד על צוארו, על ידי ועל רגלי האיש מבלי אשר תוכל רוח לבא בתוך המעיל. ועל קצה רגליו יחבר שני אבני משקלת עשוים מקאוטשוק. והאיש הלובש את הבגדים האלה (וההלבשה הלזו הלא תוכל להיות במשך רגעים אחדים) יוכל לקפץ במים אם אניתו קרובה להשבר, כי מלבושיו יעמדוהו על פני המים והאבנים יחזיקו את גופו בקו נצב וישר ולא יתנו לגלי המים להפילהו על פני מרחבם. גם יותן להקונה את המלבושים האלו תיבה קטנה עשויה מבדיל ומחוברת צמיד פתיל מבלי יוכלו המים לבא בתוכה והיא תפרד לשנים. בהמרחב האחד ימצא מגדנות ומטעמים, בשר מעושן, צנצנת קאניאק לרות נפש, מכונות להצית אש-בענגלית, נרות רומיות (רעמישע ליכטער) גם קנה רובה (שלש אלה למען יוכל הטובע לתת אות אם יראה מרחוק ספינה עוברת על פני המים) נוסף לזאת עשב מעלה עשן (!) וגלמי עלים (ציגאררען) גם מכתב עי לקראות בו למען לא תארך העת להטובע במשך אשר יחכה על ביאת ספינה לקבלהו אל תוכה. בהמרחב השני אשר בהתיבה נמצא מים לשתיה, די מחסורת איש לשמונת ימים ועל קצה פי נד עשוי גם  מגוטאפערשא לשתות ממנו. מחיר המכונה עם כל חפציה היא 7 לטרות שטערלינג. ויען כי הממציא יאבה אך לעשות טוב לא לאסוף הון, הנה כבר עשה חוזה עם אחד האמנים לעשות בעדו סך 50,000 מלבושים ותיבות כתבנית האמורים, והנהו עומד הכן למכרם אך במחיר המצער 1 ליטרא שטערלינג. מי יתן ויאמנו דברי הממציא כי אז יציל בכל יום ובכל עת ובכל שעה אנשים רבים מרדת שאולה במים הזדונים או אז יקוים בנו מקרא שכתוב: מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים!

יהושע לעווינזאהן.


הוספה ל"המגיד", שנה שלש עשרה, מספר 27, 14 ביולי 1869, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

האסון הנורא על הטהעמס – 1878

800px-Princess_alice_collision_in_thames

ההתנגשות בין "פרינסס אַליס" ו"בַּייוֶול קאסל" בנהר התמזה, 1878. המקור: ויקישיתוף

לונדון. אם כי ימים לא מעטים עברו וחלפו מעת קרה לנו האסון הנורא על הטהעמס, מחזה האסון ההוא לא נשכח מלב הנוצלים וחרות יהיה על לוח לבם כל ימי חייהם, ומכ"ע פה מלאים על כל גדותם בסיפוריהם. אחד משני אחים הנוצלים בשם וויעל יספר: „מיד אחרי התנגפה „נשיאה עליס“ (alice) והמים עלו לתוכה דרך השבר (כי כמעט נשברה לשנים), החלצתי נעלי ופשטתי מלבושי העליון ובגד החזה ואחר צפצפתי בקול לאות אל אחי במקום הנמצא, קפצתי המים בכתנתי ומכנסי, וברגעים אחדים מצאתי גם אם אחי אצלי. שנינו שוחים טובים אנחנו ועשינו את דרכנו אל אנית „הקאסטעל“ המים סביבה היו מלאים מבני אדם ובעמל רב יכלנו לעבור לפניהם. אשה אחת תפשה בכתנתי, אך אנכי נמלטתי מידה והיא ירדה במצולות כמו אבן.“ – אחיו יספר: „כאשר התקרבה הקאסטיל ונגפה את אניתנו היתה מהומה גדולה בין הנוסעים אשר רובם היו טף ונשים ובמינוטען אחדים טבעה. אנכי לא המ[ת]נתי עד אשר נטבעה, רק אחרי השלכתי מעלי את נעלי קפצתי תוך הנהר ושחתי איזה מרחק מתחת למים למען אתרחק מהמון הטובעים, ואז עליתי על פני המים ומצאתי את אחי בימיני. את דרכנו עשינו אל הקאסטעל והחזקנו בקצה חבל אשר הורד אלינו. שומר הכסף מהאני' הנוגפה בראותו את האסון עלה וישב על ראש הכירה ובנפול האני' נפל ממנה לתוך הקאסטעל וניצל, וכן משק-האני' הצליח, להחזיק בכבלי העוגן. אחרי איזה זמן היינו עיף והנחנו את קצה החבל מידינו רק שחינו על המים אנה ואנה עד אשרפגשנו באני' שיט וסביבה שחינו עת קטנה ואעז העלינו אנשים לתוכה.“

מר' ריד הניצול ביחד עם אשתו יספר: „אנכי ואשתי היינו בגרעהווסענד לשאוף אויר הצח.שמה באנו באנית עליס ובמקרה שבנו בה ללונדון: בין נוסעיה הי' מספר הנשים רב למאוד, ולעולם לא ראיתי מספר ילדים גדול בתוך אניה כאשר הי' בספינתנו. כל העת, עד איזה מינוט לפני המקרה, היו כולם שמחים וטובי לב, מהם שררו בפה ומהם על כלי זמר הראו כשרונם תחת אשר להקת המנגנים אשר להאני' לא טמנו את ידם בצלחת וכפי אשר הי' לאל ידם שמחו את אשר סביבם עד אשר נראה הקאסטעל באה לנגדנו ורעש נהיתה בין הנוסעים. אשתי תפשה בזרועי לאמר „אל תעזבני“ וכרגע חרדה „העליס“ והתנועעה מתחתנו – ואז נהיה האסון. רב החובל נסתר מנגד עינינו והמון אדם רצו פה וכה כעכברים אשר אדם בא בקרבם ובין כך מצאנו את עצמנו תוך מי-הנהר, ואשתי עוד אוחזת בימיני. כרגע אשר העלינו המים טבענו שנית וכן עלינו שוב על פני המים ופני אשתי שחורה מן המים. לשחות לא למדתי ורק במצאי חתיכת עץ החזקנו בה ונשעננו עליה וכן הגענו אל הקאסטעל המוקפה בהמון אדם טובעים במים ויתחננו לעזר מאת אנשי הקאסטעל המביטים למטה. גם אנכי ואשתי צעקנו אליהם וחבלים הורידו אלינו. בקציהם החזקנו והאני' הלכה ונסעה  ואנחנו תלוים אל חבליה אחד מאתנו בקול בכי צעק כל עת ההיא. אני-שיט רבים עברו לפנינו, אך גם אחת לא התקרבה אלינו עד אחרי חצי שעה נאספנו לתוך ספינה אחת קטנה וכל אשר סביבינו כעשרה במספר הובא אל היבשה ואני ואשתי לקחנו את מסילת הברזל והגענו בלילה לונדנה.“

אשה אחת הצליח בידה, למצוא משוט ועליו שחה עדי הגיעה לאני' אחת קטנה וניצלה. נערה אחת, מורה בבית ספר, הלכה על אנית „עליס“ לשאוף האויר הזך, ואתה שבע נערות תחת השגחתה וכולם נטבעו והיא לבדה ניצולה אחרי ירדה שלש פעמים תחת המים!

[השגיאות במקור]


"עברי אנכי", שנה ארבע עשרה, מס' 27, 20 בספטמבר 1878, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מלחמת הים הראשונה אצל איי הפיליפינים – 4 במאי 1898

Battle_of_Manila_Bay_by_W._G._Wood

אנית המלחמה הספרדית „כריסטינא“. המקור: ויקישיתוף

מפלת הספרדים

במלחמה על יד קאוויטא (אצל מאנילא).

מלחמת הים הראשונה אצל איי הפיליפינים, אשר אליה נכספה גם כלתה נפש הספרדים, קמה גם נהיתה; הציים האדירים אשר לשתי הממשלות הצוררות התנגשו אצל קאוויטא ביום הראשון לשבוע זה ויתמרמרו איש אל אחיו בחמה שפוכה – אך „אוי ליום ההוא!“ יקראו עתה הספרדים, כי היה למו יום תוכחה ונאצה, שבר ומחתה, בו נגדעה זרועם, נשתה גבורתם, גבוריהם הוצעו חללים או ירדו תהומות, והצי האדיר עוזם ומשגבם וקרן ישעם היה עדי אובד! כרעם ביום בהיר בשחקים הלמה הבשורה הזאת את לב כל יושבי ארץ ספרד, שממו כל שומעיה, נמס כל לב ותהי אך זועה הבין שמועה!

ואלה התלגרמות אשר באו ממדריד ביום האתמול:

„לפי ידיעות ממאנילא פרצו כדורי האויב פרצים רבים במבצרי העיר ויחבלום חבל נמרץ. אני השיט כריסטינא נשחת ולא יצלח לכל מלאכה. רב החובל של אחת האניות נהרג. הנזק רב ועצום“.

– „הצי האמריקאני נתנזק מאד, ולצי הספרדי אבדו שתי אניות, בהן אנית השיט „כריסטינא“ המחזקת 3400 טאָנן“.

ותלגרמא אשר באה בדרך המלך ממאנילא הודיעה: „ביום השבת, בשעה 11 וחצי בלילה, בשרו רעמי כלי התותח על החוף, כי צי האויב חותר לגשת בחזקה אל החוף. ביום הראשון בבקר הופיע הצי האמריקאני לפני קאַוויטא. מן המצודה ומאניות המלחמה אשר לספרדים החלו לירות על צי האויב, ואחרי מלחמה כבדה אֻלץ האויב לשוב בשעה 9 לפני הצהרים ויסוב מערבה ויסתתר מאחורי אניות סוחר מחו"ל. כח האמיריקאנים היה רב ועצום מכחנו, לכן נשאנו נזק כביר. ה„כריסטינא“ היתה למאכלת אש, ואניה אחרת עלתה בסערה ותתפוצץ. מן הצבא נהרג רב, וביניהם גם האדמיראל של האניה כריסטינא“.

עוד זה מדבר והקונטר-אדמיראל מאָנטשאַשזאָ מודיע ממאנילא: „בחצות לילה הצליח ביד צי האויב ללכוד את מבוא החוף. לפנות בקר נצבו חוצץ בשורה אחת תשע אניות-קְרָב אמריקא לפני קאַוויטא. בחצי השעה השמינית דבקה האש בקצה האניה „המלכה כריסטינא“ מקדם, ועד מהרה פרצה האש גם בקצֶהָ השני. בשעה השמינית באתי אני וראשי המטות אל מכסה האניה „איסלאַ די קובא“. „כריסטינא“ ואני-השיט „קשטיליה“ נשרפו עד היסוד. יתר האניות אשר נתנזקו שבו אל מפרץ-הים. ברבות מהן אֻלצנו לנקוב חור בקרקעיתן, למען לא תפולנה בידי האויב. נִזְקֵנו גדול ורב. בין המתים נמצא גם קאפיטאן וכהן“.

בתלגרמא הזאת אין כל זכר עוד כי האמריקאנים שבו אחור.

בצי הספרדי אצל איי הפיליפינים נמנו האניות האלה: אָני השיט קשטליה בנוי מעץ, מחזיק 3500 טאָנן ובו ששה עשר כלי תותח שונים. האניה ריינא מערצעדעס, 3400 טאָנן, עם כלי תותח מהירי היריה. האניה ריינא כריסטינא, והיא שוה אל הקודמת בגודל ובנשק. האניה „איסלא די קובא“, 1050 טאָנן, ובה י"ט כלי תותח עשוים בתמונות ושיטות שונות. אני-השיט „איסלאַ די לוּצאָן“ דומה להקודם. האניות „דון אנטוניו די אוּללואַ“, „דון יואן די אוסטריא“,„וילאַדיאוֹ“ בנות 1150 טאָנן, מחומשות ומזוינות בכלי תותח שונים, ועוד אניות-מלחמה רבות אך קטנות מאלה. לאשה אשה 3 כלי תותח.

אנית הקטור „מעמנאן“ אשר באה אתמול ממאנילא להונגקונג, מתארת את מצב הענינים במאנילא בטרם פרצה המלחמה בים. האניה ההיא ראתה את קבוצת אניות הצי הספרדי הרחק מהחוף, ואולם בתוך לשון-הים לפני מאנילא. כחמשים או ששים כלי תותח הוצבו במערכה לשמור את מבוא לשון הים, וכל מאמינים כי האמריקאנים לא יוכלו לחדור אל לשון-הים בלי אניות-תחרא ממדרגה ראשונה או חיל וצבא רב ביבשה. הפקידות במאנילא פרסמה ברבים במודעות גדולות אשר נדבקו בראשי הומיות, למען עשות רשם על ילידי הארץ, כי אניה ספרדית התנפלה ביום השני על שתי אניות-מלחמה אמריקאניות  ותטביען במצולות ים. ואולם לא נמצאו מאמינים לספור-בדים זה. המכתבים אשר הגיעו אל ראשי המתקוממים בהונגקונג מבשרים ואומים, כי הנקל יהיה להקושרים במאנילא ללכוד את העיר ברעב במשך שבועים ימים, בפשטם על כל הגבעות הנשאות אשר מסביב לעיר בשטח פרסאות רבות, ובהיות להם האמריקאנים לעזר מצד הים. הדבר הזה מתאשר גם עפ"י מכתבי אנשים אנגליים תושבי המקום. המתקוממים נכונים לערוך למראית-עין מלחמה על העיר מעבר היבשה, בעוד אשר צי אמריקא יגיח אל המבצר מעבר הים. – ברור הוא בעיני הכל, כי האמריקאנים ישיתו ידם עם הקושרים, ויחדו יהיו על העיר ללכדה. הציר האנגלי במאנילא דרש מאת ממשלתו לשלוח את האניה המזוינת „עדגאר“ מיראה מדבר פן תפרצנה בעיר.


"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 89, 4 במאי 1898, עמ' 508-509. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אוצרות על קרקע הים – 1878

FMIB_49984_Divers_dressed_in_the_Apparatus_Invented_by_MM_Rouquayrol_and_Denayrouze

מכשיר הצלילה שהמציאו Rouquayrol ו-Denayrouze. המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות.

(האוצרות על קרקע הים). אין קץ להמון האוצרות המונחים על קרקע הים, אשר מלפנים היו אצורים באניות אשר צללו כעופרת במים אדירים ועמהן כל המון אוצרותיהן כספן וזהבן. כן נודע בבירור כי האוצרות של בית המקדש בירושלים ת"ו שהובאו לרומא אחרי חורבן הבית ע"י טיטוס, מונחים עתה בקרקע הים. גיזעריך מלך הפאנדאלים בלכדו את רומי (בשנת 455 אחרי סה"נ) ושלל כל שללה, לקח עמו באניות גם את כל אוצרות וכלי בית המקדש משם, והאניות ההן צללו במי הים האדירים. מאוצרות הרבה אשר על תהום הים יודעים כעת על נכון את המקומות בים הגדול שמונחים שם. כן עד"מ מהאוצר הגדול שהובא באניות ספרדיות מאמעריקא בשנת 1702, אשר עשרים אניות גדולות היו טעונות עם מטילי כסף, וכולן ירדו מצולה בלשון ים פיגו, לרגלי המלחמה שקרא עליהן רב החובל של מלכות ענגלאנד. הספרדים בראותם כי לא  יעמדו לפני הבריטאנים, ולמען לא יפול האוצר הגדול בידיהם, שרפו את אניותיהם בידיהם וטובעו עמהן יחד; רק ארבע אניות נשארו ונפלו בידי הבריטאנים עם הכסף אשר בהן שהי' מחירם יותר משלשים אלפים מיליאנען פיאסטער. כמה פעמים התחרו האנשים להוציא האוצרות ההן מתוך המצולה מן המקום שמונחים שם ולא עלתה בידם. זה כשנתים  ימים נוסדה חבורה מיוחדת למטרה ההיא להוציא האוצרות, ומנסים בכל התחבולות להפיק חפצם, וכבר הצליח להם למצא את המקום בצמצום ועתה עושים המוכנות הגדולות הדרושות לחפצן.

עוד אוצר אחד אשר מחירו עולה לשתי מאות מיליאנען פראנקס מונח בקרקע הים סמוך לחוף פענעצועלא בקרבת האי קואגא. בשנת 1815 כאשר היו עוד המדינות מעקסיקא, פערו ועוד תחת ממשלת הספרדים, הובילה האניה הספרדית הגדולה שנקרא בשם: סאן פידרו די-אלקונטארו, את האוצר ההוא לספרד ונשברה במקום ההוא ותרד מצולה. אחרי עבור שנה התחרה רב החובל האמעריקאני, ה. גודאוויטש ויוציא מן המקום ההוא מטילי כסף במחיר עשר מיליאנען. בשנת 1845 נוסדה חברה מיוחדת למטרה הנ"ל והוציאה משם מטילי כסף במחיר עשרים מיליאנען ומשנת 1855 עד 56 הוציאה חברה אחרת מן המקום ההוא מטילי כסף  וזהב במחיר ששים מיליאנען. עתה מודיעים כי בשנה הזו נוסדה בנויארק חברה חדשה למען הוציא גם את שארית האוצר מן מצולת ים.


"המגיד", שנה עשרים ושתים, מס' 14, 3 באפריל 1878, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

האניה נכתתה ונשברה לשניים – 1873

חדשות שונות

(אסון בים) מכ"ע הנ"ל מודיע על דבר אסון גדול אשר קרה לאנית-קיטור אחת של הצרפתים אשר היתה עמוסת סחורות רבות ויקרי ערך, להובילם לפורטוגאל למכור אותן שמה. האניה נסעה בשלות השקט שנים עשר וויארסט מחוף היבשה בלי כל פגע – והנה פתאום נשמע קול המולה גדולה וקול שאון סואן ברעש, והאניה נכתתה ונשברה לשנים – הסחורות אשר האניה היתה טעונה בהם העולים לסך 200,000 פראנק ירדו כמו אבן במים עזים,  והנוסעים אחרי צרות ומצוקות רבות נצלו בנפשם ונמלטו בעור שניהם.

כן מודיע מכ"ע הנז'. כי בלשון ים המעקסיקאני התחוללו בימים האלה סערות גדולות וחזקות באופן נורא מאד. אנית-הקיטור של ממשלת אמעריקא המכונה „מיססורי“ אשר הכילה 500000 אלפים דאללאר נשברה בלב ימים, גם אנית קטור של שפניען המכונה „מאאיסי“ ירדה כעופרת במים אדירים ועשרים וארבעה נוסעים ירדו חיים שחת. מלבד האסונות האלה מודיעים המכ"ע אודות מקרים נוראים אחרים אשר נקראו ויאתיו בימים האלה במקום הנז'.


"הלבנון", שנה עשירית, מס' 12, 5 בנובמבר 1873, עמ' 95. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

אניות טעונות גחלים – 1886

מכתבי סופרים.

[…]

לא כן הוא מצב הענינים  בסחר הנפט והגחלים. סחר המינים האלה הולך וגדול מעלה מעלה, ואין לך חודש אחד אשר לא יביא חדשות נכבדות לטוב ענפי המסחר האלה. את זאת יודעים המה הסוחרים באנגליה, וכל מגמתם עתה היא להחיש ולהביא עתה לאדעססא שפעת גחלים כפי האפשר, כל עוד גורל הגחלים לא נדמה לגורל הנפט האמעריקני אשר גורש כבר משוקי רוסיה ומורדף גם על שוקי אירופה מתגרת הנפט הרוסי. בשבוע הזה מחכים באדעססא לביאת שתים עשרה אניות טעונות גחלים, ובכלל נועדו לבוא הנה מחופי אנגליה עד 1 יאנואר הבא בערך חמשים אניות מלאות גחלים, אף כי מחיר הגחלים כעת 22-23 קאפ, כל  פוד לא יתאים כלל להובאה נפרצה כזאת. הובאת הגחלים מאנגליה לארצנו הוא עסק נכון מפני מיעוט המסילות ומפני יוקר ההובלה של הגחלים מבסיס הדאנעץ לאדעססא, תחת אשר הובאת הגחלים מחופי אנגליה לאדעססא כמעט אינה שוה כלום, כי בעלי האניות ימלאו בגחלים את תחתית האניה למעמסה (באללאסט), הנחוצה להעמיק מהלכה, ובאין גחלים ימלאו את תחתית האניה במים, לא כן היא הובאת הגחלים מבסיס הדאנעץ  לאדעססא דרך רוסטוב, קערטש וכו'. ים האזאוו איננו עמוק ואניות גדולות לא יהלכון עליו, אשר יעמיסו בתוכן את הגחלים, ולכן נחוץ לסוחרי הגחלים להעמיס את סחורתם הכבדה על אניות שיט רחבות (баржа) ברוסטוב או במאריאופול, ולעתד למענן אניות קיטור מיוחדות. ככה תתנהלנה האניות בכבדות עד בואן לקערטש, מקום מעמד האניות הגדולות, אשר אמנם אפשר להעמיס בתוכן את הגחלים בתור באללאסט, אבל הפריקה והטעינה לא תבואנה מעצמן, ואין נזק ההוצאה והשביתה שוה בריוח ההובלה, וכזה יתר שאת להובאת הגחלים באניות השיט גם על פני כל הים השחור ולהקיף את כל חופי קרים עד בואך אדעססא. אלה הן הסבות אשר בגללן נשארו עוד מהלכים לגחלי אנגליה באדעססא, אף כי שפעת הגחלים בארצנו בבסיס הדאנעץ גדולה בערכה עד למאוד, ודיה להעניק גחלים לא רק את ארצנו כי אם גם להתחרות את אנגליה על שוקי אירופה, ככל אשר נחזה בסחר הנפט.

[…]


"היום", מס' 237,  10 בדצמבר 1886, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

סער גדול ונורא על הים – 1859

800px-StateLibQld_1_186783_Royal_Charter_(ship)

"רויאל צ'רטר" נטרפת אל סלעי החוף. המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות.

בימים האלה הי' סער גדול ונורא על הים, וביחוד עשה שמות גדולות ונמרצות בלאנדאן ויתר ערי חוף הים. אניות רבות נשברו וירדו במצולות, הן וכל אשר עליהן ותהומות יכסיומו. מספר האניות אשר התפוצצו ונטבעו עולה לסך ב' מאות כפי אשר נודע עד היום, ומספרן הולך ורב מיום ליום. ביום 28 לירח אקטאבער מצאו שרידי אניה גדולה נשברת על חוף וואליזער, וכפי ההשערה הם שרידי אניה אחת גדולה אשר שמה לדרך פעמיה מעיר ליווערפאל לאוסטראליען ועליה נמצאו לערך אלף נפש אדם. – כן נטבעה זה לא כביר אניה גדולה נודעת בשם ראָיאל שַׁארְטֶער על דרכה מאוסטסראליען לאייראפא, ועליה היו כמה מאות בני אדם אשר טובעו במים אדירים ולא נמלטו מהם רק מעט מזעיר. בין אלה האובדים מקהל החיים נמצאו כמה משפחות מאחב"י מארץ בריטניא ומארצות אחרות. מה נורא היגון בתוך משפחות האובדים האלו! כפי המסופר צלחה בידי אחד מהצוללים במים אדירים [טויכער] לרדת עד המקום אשר שם האניה תנוח בעמקי מצולה, ויחדור עד היציע אשר שם נאספים העוברים, וימצא שם לערך ב' מאות בני אדם במצב ההוא אשר היו בו (לפי הנראה) בעת ירדה האניה למצולות תחת. מהם מצא יושבים סביב השולחן וספרים פתוחים לפניהם, אשר קראו בהם, ומהם עומדים במקומות שונים בבית איש נגד פני רעהו, כאלו משוחחים יחד, ורבים מהם עומדים על אדני חדריהם כאלו נחפזים לצאת וכלם פגרים מתים אין בהם רוח חיים. מה איום ונורא מחזה כזה. עוד לא נודעו פרטי כל האסון הנורא הזה, ועד היום רק דברים אחדים נודעו. כן יסופר מאיש בריטאני אחד אשר היו לו שני בנים, הבכור הלך לאוסטראליען זה איזה שנים וישאר השני את אבותיו. בשנה זו נטבע בעת רחץ בשרו בימים, ויצו האב את הבן הנשאר לו לשוב מאוסטרליען לביתו למען יתנחם בו אחריו. ויעש הבן כדבר אביו. אבל מה נורא הי' יגון האבות בשמעם כי גם הבן הנשאר להם צלל במים אדירים אל האני' הנזכרת. ועוד כמה ענינים כאלה אשר תצלינה אזני השומע.


"המגיד", שנה שלישית, מס' 44, 16 בנובמבר 1859, עמ' 173. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

משברי הרוח – 1877

The_London_going_down

טביעת אניית הקיטור "לונדון", 1887. המקור: ויקישיתוף

משברי-הרוח

מי מיורדי הים באניות לא ידע את הסער והגלים היוצאים חוצץ לרגליו, אשר סביב ישיתו על האניה ויטלטלוה טלטלה בחומר מים רבים, ירקיעו עמה לשחקים, ירדו תהומות ולפעמים גם ינפצוה אל שן סלע כשבר נבל יוצרים? ואם יקר מקרהו באישון לילה אשר סך בענן לו ובעד כוכבים יחתום, ואך לעתים רחוקות ירוצצו ברקעים ברקיע השמים להאיר את האפלה, וגם גשם מטרות עוז וקול שאון והמולה נלוה עמו, כי אז הנוסע אשר לא נסה באלה לא ידע נפשו אשר ברעה תתמוגג, יראה ורעד יבוא בו ותאחזהו פלצות. ואך רב החובל אשר הים מכורתו ומולדתו ועשוי לבלי חת, רק הוא ימצא ידיו ורגליו לפלס נתיב לה בעת ההיא ולנחותה אל מחוז חפצה. כן היה הדבר עד ימינו אלה, אשר אך הנסיונות לבד תמכו את העובר ארחות ימים, אבל עתה בזרוח שמש הדעת והארץ האירה מכבודו, היה אור גם להספנים במסעם, בהתבוננם לכל לראש אל תוצאות החקירה, אשר תעוז למו יתר הרבה מנסיונותיהם הפרטים, ובנסעם בדרך רחוקה הנה כללי-המסע יעברו לפניהם, להורות להם את הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון להגיע מטרתם.

החכמה, אשר תגיד האותיות לאחור ותשמיע את הבאות בטרם תבאנה, בראותה כי סער עולה ממרחק וסופה באה מחדרים, תחיש עתידות להנוסע בצאתו אז את החוף כי נכון בידו יום חושך, ואת הצנות וסירות-הדוגה השטות ע"פ הים תזהיר לשוב הביתה. כל הדברים האלה המה אך תוצאות ידיעתנו את משברי-הרוח, אשר לא נכחד עצמם ממנו ונדע ובחננו את דרכם ומרוצתם באופן הגלותם. האזהרות האלה תנשאנה על כפני הטעלעגראפֿים, המקשרים מעדנות כל קצוי ארץ ויום רחוקים, והמה במעופם הנפלא העולה על מרוצת הרוח, יבשרו את בוא הסופה להמקומות הצפוים אלי רוח סועה וסער. מודעת עתה לכל, אשר הרוח הוא זרם האויר; אם הזרם הזה יתנועע אך 1 או 2 רגל ברגע זעקונדע, אז אך בכבדות נרגישו בחושינו, ונקראו רוח צח שפים, אם 15-61 רגל ימהר נכנהו רוח-חרישית, 30 רגל רוח-מסע טוב לאניה, 50 רגל רוח חזק, 70-80 רוח סועה, ואם ישטוף במרוצתו 120-150 רגל ברגע הוא סער-קטב. המהירות הזאת לא תקל בעינינו, כי לו באונו זרמי-אויר כאלה פעמים, רבות שמו שמות בארצנו. סופה כזאת תכבד על שטח פני בית בינוני, כמשא כבד מן 1400 ככר, ואחרי אשר הלחץ הזה איננו בא על כל השטח בשוה כי אם בלי סדרים, לכן לא יכלו עמוד בפניו גם בתי-חומה היותר חזקים, וגם אותם יהדוף ממצבם למדחפות, וכזה אנחנו רואים באמת בארצות, אשר הסערות יארחו שם למרבה.

סופות הודו המערבית, אשר האנגלים יכנו אותן בשם הורריקאן והספרדים טארנאדא, תחריבנה לפעמים מחוזות ונפות שלמים. הסער מן 10 אקטאבער 1780 החריב בזעם אפו ביחד את משברי ים האדירים, את כל העיר סענפיערר על האי מארטיניקא, הפיל על החוף הנקרא פפֿארט-ראיאל שמונה בתי-תפלה, עם 1400 בתים, וישם את בית-החפשית הגדול תל שממה, אשר תחתיו מצאו קברם 1600 חולים; על האי הקרוב ס' לוציא ערה את הבנינים היותר חזקים עד היסוד בם, וימח אדם ובהמה רבה מעל פני האדמה; העיר קינגסטאן על ס. ווינצענט היתה למעי מפלה. בפרוץ הסופה על איי-לעעווארד בעוז ותעצומות, נאספה משפחת מושל-האי אל תוך בית-חומה, בבטחם בעבי קירותיו העולה 3 רגל, אבל הסער גרשם מבית מקלטם זה; המה החישו מפלט למו במרתף, אולם גם משם יצאו וידיהם על ראשם, כי גברו המים עד 4 רגל, ואז עפו אל הסוללה להחסות בצל כלי התותח, אך גם פה לא הונח להם,כי איזה כלי-נשק כבדים טולטלו 420 רגל ממקום עמדתם. בהיות הבוקר היה מראה הבריאה צלמות ולא סדרים, כי הסער פרק את עדי העצים מעליהם ויציגם ערומים מכל עלה, בד וענף. הנה כי כן הרע הסער על האיים האלה, אבל עוד הוסיף להשחית ולחבל חבל נמרץ את האניות השטות ע"פ הים הפתוח לפניו לרוחה. צי צרפתי מן 2 צינות מלחמה ועוד 50 ספינות טעונות 5000 איש חיל, אשר עמד אז מנגב לאי מארטיניקא, היה עדי אובד; אבל גם עקבות אניות מלחמה האנגליות, תחת פקודת סיר געארג ראדניי, לא נודעו, כי צללו כעופרת במים אדירים.

(המשך יבוא)


"הצפירה", שנה רביעית, מס' 44, 21 בנובמבר 1877, עמ' 350. העתק דיגיטלי באתר עיתונות היסטורית יהודית.

נהמת הכפיר הבריטאני באלכסנדריא – 1882

Bombardment_of_Alexandria_-landing_of_troops

חיילים בריטיים נוחתים בנמל אלכסנדריה, 1882. המקור: ויקישיתוף

דברי הימים

בכח גדול ובזרוע נטויה נעור הכפיר הבריטאני ממעונו, כלי התותח של הצי האדיר האנגלי החלו לעבוד את עבודתם, מנחיריהם יצא עשן, נפץ וזרם ואבני אלגביש, ונחל גפרית אשר נתך ארצה על העיר אלכסנדריא רבתי עם ומלא תשואות, החריבה ויהפכה לגלים נצים, כאבני גיר מנופצות פור התפוררו המצודות אשר הקים ערבי פחה על יד החוף, וכמוץ יסוער מגורן כן עלו בסערה כל הסוללות והמבצרים, עדי אשר נשקה אש גם בבתי העיר, וסערת ההמון חימה יצאה, ויתנפלו על שארית פליטת בני אייראפא כבוצרים על עוללות, ויעשו הרג ואבדן נורא. ככה היתה לשמה עיר משוש וחמדה סגולת המלכים והמדינות, וכל הודה ותפארתה יחד על עפר נחת, ועמה יחד כעוף התעופף השלום, וצללי עלטה ואפלה נטו על כל ארצות אייראפא. נהמת הכפיר הבריטאני ונחרת כלי התותח, סופה וסערה ולהב אש ונאקת חללים, כל האותות והמופתים והמוראים הגדולים האלה, סללו מסלה חדשה לשאלת מצרים, אסיפת הקאנפערענץ ומועצותיה נהפכו כקשת רמיה, נחבא קול הדיפלאמאטים מפני רעם כדורי מות, וכוכב השלום אסף נגהו לנגה ברק החנית.

ביום העשירי לחודש זה הודיע המצביא על אניות אנגליא, ה' סיימור, במכתב אל שר העיר אלכסנדריא, כי ביום שלמחרתו בשעה הרביעית בבקר ימטירו כלי התותח כדורי מות על פני מצודות אלכסנדריא, אם לא ימסור המצודות שבנה לידו בשלום, והציר האנגלי היושב באלכסנדריא שלח אל ראש שרי מצרים ספר כריתות (אולטימאטום), ואל ציר הסולטאן, דריוש פחה, הודיע, כי מידו ידרוש ערובה נאמנה ובטחון לשלום הקעדיוו לבל יקראהו אסון. גם זאת הודיע המצביא בספר הגלוי, שאניות צרפת תעמודנה מרחוק בעת אשר כלי התותח של האנגליים יתנו קולם. אחרי פרסום הדברים האלה עזב הציר האנגלי את מושבו באלכסנדריא ויבוא אל האניה של המצביא ה' סיימור. גם הציר האנגלי היוב בבירת ממלכת תוגרמא הודיע לתוגרמא את החלטת ממשלת אנגליא ופקודתה אשר נתנה אל שר האניות סיימור, ולתשובה על ההודעה הזאת, שלחה ממשלת תוגרמא ספר גלוי אל כל הממלכות, אשר בו תאמר, כי החלטת אנגליא נחשבת בעיניה כהסגת גבול זכיותיה ופגיעה בכבודה, ועל כן תקוה כי אנגליא לא תבצע את חפצה ותשיב את פקודתה ריקם – אולם יחד עם מחאת תוגרמא יצאה החלטת אנגליא אל הפועל. ביום 11 לחודש זה בבוקר התאספו כל אניות המלחמה של אנגליא, וכל נחשי הנחושת האדירים והנערצים קמו נד אחד, ויחלו לקלע כדורי נפץ אל מצודות החוף, וגם כלי התותח אשר בתוך המצודות פתחו את פיותיהם ויקלעו כדוריהם אל האניות, אך עד ארגיעה נדמו כלי תותח רבים אשר בהמצודות, כי חזק עליהם מטר כדורי האנגלים, וכדוריהם לא נחתו בתוך מגני הנחשת האיתנים והבצורים. עוד ביום הראשון של היריה בלי הפוגה הצליח ביד אנגליא לכתוש ולנתוץ מצודות רבות, אך עוד לא נחו כלי התותח של האנגלים, ויוסיפו גם ביום שלמחרתו לשבור ולפוצץ את כל המצודות כשבר נבל יוצרים, עדי אשר בשעה החמישית אחר הצהרים התנשא על המצודות על מרומי קרת דגל לבן, לאות ברית שלום ומסירתם את העיר ביד האויב, ורק אז הרפו כלי התותח מהקיא כדורי בלע על העיר.

הידיעות ע"ד מהלך המלחמה הן שונות ומכחישות אשה את רעותה. לפי הידיעות הראשונות אשר שלחו שר צבאות אנגליא, התפוצצו כל המבצרים והמצודות, וכלי התותח של המצרים לא הצליחו לקלע את כדוריהם אל קשקשות הנחשת של אניות מגן האנגלים, ואנשי צבאות מצרים התרפו ביום צר ולא מצאו ידיהם ורגליהם, ויהיו כתבן ומספוא למאכולת כלי התותח האנגלים. אולם הידיעות האחרונות מבטלות את הראשונות, ומתארות את מהלך המלחמה בדברים האלה, כי תותח האנגלים נפצו ככלי יוצר כמה מבצרים רעועים, וביותר סבלה העיר בעצמה מן היריה הנוראה. אנשי צבאות המצרים נלחמו כאריות, וגם כלי התותח אשר להם עשו פרעות בחיל אנגליא, וחיל המצודה „ספאק“ הגינו ע"ע בכח נמרץ נגד שתי אניות נחושה, ולא יכלו האנגלים להתגבר על חיל המצודה עדי חשו לעזרתם עוד אניות אחרות עם חיל עצום ורב, ורק אז עצרו כח לנתוץ את המצודה. הן אמנם חיל המצרים נגפו לפני האנגלים ונאלצו להניד את רגליהם מן המצודות, אך גם בחיל אניות אנגליא נפלו חללים רבים. גם בזאת שגו האנגלים, בחשבם כי העלאת הדגל הלבן על מרומי אלכסנדריא הוא לאות ברית שלום, באמת נודע הדבר עתה כי אך בתחבולה עשה זאת ערבי פחה, לתת יד לצבאותיו לצאת מן העיר. המצודות נטושות, ואנשי הצבא הפרועים לשמצה והמשתובבים משובה נצחת בלהט קנאת הדת, נפוצו בכל ארץ מצרים, שערי בתי האסורים נפתחו, וכל הפושעים יצאו לדרור, ותהי ראשית מעשיהם להגיר על ידי חרב את שארית בני אייראפא. התבערות תפרוצנה בכל שעה ושעה באלכסנדריא, והאודים המוצלים מאש כלי התותח עולים על המוקד באש זרה ולפידי בוז אשר יפיצו מסביב חרשי משחית וקנאים לוהטים. נוראה ההמהפכה בעיר העתיקה אשר חדשה כנשר נעוריה בשנות יובל האחרון. מן מספר 85,000 בני אייראפא אשר ישבו בה, רובם נעו גם נדו, הם וכל אשר להם הוטלו מן סערת המקרים והפגעים, רבים חללים הפילה המהומה הראשונה בעת אשר קרבו אניות המלחמה של אנגליא וצרפת אל החוף, ושארית הפליטה אשר אבד מנוס מהם בימי הזעם האלה, תחת הרוגים נפלו בידי בני עולה אסירי בתי האסורים, לערך מאה איש מבני אייראפא האומללים בקשו מפלט בתוך בית „הבאנק האטטאמאני“ ויעמדו על נפשם בכח נמרץ, אך הבעדואינים הפראים פרצו בחמת אפם אל הבית וישפכו דם נקי עד אשר לא הותירו כל נשמה. כאשר באו אנשי צבא אנגליא אל העיר, נראה לעיניהם מראה מוראה ונגאלה, דם ואש ותמרות עשן בכל מדרך כף רגל, נבלת התמימים ההרוגים כסוחה בקרב חוצות, ומהפכת אלכסנדריא כמהפכת סדום ועמורה. ההמון כים נגרש השקט לא יוכל, הזדון וקנאת הדת קמו למטה רשע, והתאות השפלות הסירו רסן עול מלכות ומוסר, ורוח ערבי פחה הנגיד ומצוה מרחפת על פני ההום הנורא הזה. שר הפרעות הזה, אשר זה מקרוב נשא חן וחסד ושורת כבוד מאת הסולטאן, הוא נתן צו להרוג את הקעדיוו, ובאורח פלא נצל הקעדיוו ממארב שוטניו, וימלט הוא עם ציר תוגרמא דריוש פחה לאניה אנגלית, ומושל המצרים נטה את שפרירו והוד מלכותו על אנית ממלכה הנלחמת כעת בארצו.

[…]


"הצפירה", שנה תשיעית, מס' 26, 18 ביולי 1882, עמ' 201-202. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

פקודת הרוממות – 12 בפברואר 1904

פטרבורג. כבוד אדוננו הקיסר והקסרית אלכסנדרה פֿיאדורובנא יר"ה בקרו את מחנה חניכי צבא הספנים. הנסיך הגדול אלקסיי אלכסנדרוביטש ומנהל מיניסטריום-הצי וראש המחנה ושאר נושאי המשרות הגבוהות קדמו שם את פני הוד רוממותם. הקיסר והקסרית באו אל אולם-הסעודה הגדול, וספני השומרים-לראש וחניכי הספנים נצבו שם בטור. הוד הקיסר עטה בגדי השרד של הספנים, ויברך את החניכים, ויעבור לפני הטור הערוך ויצו לקרוא לחיל-הספנים השומרים-לראש וישא אליהם מדברותיו ויאמר:

„אתם יודעים, אדונים, כי שלשום יצא האויב למלחמה עלינו. הצר עז-הנפש נועז להתנפל על משגב-מבצרנו, על הצי, בלי אשר נתנו לו כל פתחון פה לעשות זאת. ברגע הזה דרושים לארץ המולדת כחות חיל היבשה וצבא הים, והנה אנכי באתי אליכם למען ראות אתכם ולמען הגיד לכם, שהנני נותן על שכמכם משרות מיטשמאנים (פקידים), למען שום מלואים לצי אשר לנו. ובמנותי אתכם כעת כשלשה ירחים וחצי לפני המועד ובלי בחינות מוקדמות, נכון לבי בטוח, כי תראו אומץ לב וגבורה והייתם לבני חיל למלאות את התעודה הנתונה עליכם וכי תעבדו גם אתם כאשר עבדו זקני אבותיכם, אבות אבותיכם ואבותיכם בפני רבי החובלים, האדמיראלים: טשיטשאגוב, לאזארעוו, נאחימוב, קורנילוב ואסטומין לטובת ארץ מולדתנו האהובה ולתהלתה. לבי נכון בטוח, כי תקדישו את כל כחותיכם בעד הצי אשר לנו תחת דגל ואות הצלב של אנדריי הקדוש“.

קול תרועת הוררא, תרועת הידד חזקה מאד ומנגינות ההימנון ענו על דברי כבוד הדר מלכותו. אח"כ הלכו כבוד הדר מלכותם אל בית החולים, אשר שם הואילו בחסדם לחון בשיחות את חניכי הצבא החולים, ואח"כ נסעו כבוד הדר מלכותם לדרכם. חניכי הצבא לוו את הוד מלכותם ברגש עד ארמון החרף.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 26, 12 בפברואר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.