כלי הנשק „טארפעדא“ – 1877

Carl_Baagøe_-_Sprængning_på_Holmen

פיצוץ טורפדו בהולמן, קופנהאגן, בסביבות 1875. המקור: ויקישיתוף

"קוראי הלבנון כמו יתר קוראי מכה"ע כבר שמעו רבות פעמים את השם „טארפעדא“, והוא המכונה או כלי המשחית אשר עליו המלאכה לגמור להרוס ולעשות כלה את אניות המלחמה אם אך תקרבנה אליו, כי ע"י הנגיעה בו יתבקע ויתפוצץ לרסיסים, וכן יהרס ויחרב את האניה וכל אשר עליה באין מציל. ביחוד ישתמשו בהטאפערדא אלו המדינות אשר אין להן אניות מלחמה רבות להגן על עצמן מפני צר ואויב ביום רב ומלחמה על הים, וכן הדבר עתה במלחמת רוססיא עם תוגרמה, אשר כפי הנודע אין לרוססיא אניות מלחמה רבות בים השחור, כי רק מאז שנת 1871 הותר לה ע"פ הקאנפערענץ בלאנדאן לבנות לה אניות מלחמה בים השחור. כן גם בנהר דאנויא אשר אניות תוגרמה שטות רצוא ושוב להיות לשטן לחיל רוססיא מעבור את הנהר, מוכרחת רוססיא לערוך את הטארפעדאת האלה אשר הם כחרב המתהפכת לשמור את הדרך, וכאשר נודע צלחה באמת בידי רוססיא להחריב אניות מלחמה אחת של  תוגרמה על הדאנוי במלחמה הנוכחית. – והנה באשר תכונת הטארפעדאת לא נודעה עוד לרבים מהקוראים, וכן לאשר נכונות הטארפעדאת האלה בימים יבאו לשנות את פני מלחמת הים ולתת לה תמונה חדשה, בהיותם הולכים ומשתלמים, והיו לא לבד למגן כי אם גם יוכלו להתגרות מלחמה עם אניות האויב, ע"כ אמרנו לספר בזה בקצרה את תולדות הטארפעדאת מיום הולדם ועד עתה, ולהציע את אופן הכנתם ככל אשר נודע מהם, ונקוה כי לרצון יהיה הדבר לפני הקוראים, כי דבר בעתו מה טוב.

בראשונה המציא דוד בושנעל באמעריקא את הטארפעדא בשנת 1771. כפי הנראה לא ישרה המצאתו בעיני הדור ההוא, ונהפוך כי רבים התלוננו עליו לאמר, כי מרצח הוא אשר לא ידע רחם (כמו המרצח טהאמאס בתחלת שנת 1876) וגלל כן הוכרח לשנות שמו בשם דר. בוש, גם לעזוב עיר מגורו לבל יהיה לחרפה לכל רואיו ומכיריו. מפריעים רבים עמדו לשטן מנסות דבר ההמצאה החדשה הזאת זמן כביר, והרעיון להחריב אניות מלחמה ע"י מכונות השטות מתחת למים, נולד שנית על ברכי איש אמעריקאני אחר, נקרא בשם ראבערט פולטאן בראשית שנת המאה הנוכחית. פולטאן הציע את המצאתו לראשונה לפני ממשלת צרפת, אבל לא הטתה אזן אליו. אך תחת זה ישרה ההמצאה בעיני ממשלת אנגליא. אולם כאשר לא צלח הנסיון להחריב את אניות צרפת הנאספות אצל Boulogne, פנה הממציא לאייראפא עורף וישב לארץ מולדתו אמעריקא, ובמלחמת שנת 1812 נסתה ממשלת אמעריקא פעמים שונות להחריב ע"י הטארפעדאת את אניות ענגלאנד אשר נצבו כצר לסגור את חופי אמעריקא, וחפצה הצליח בידה באופן טוב מאד. כלי המשחית החדש הזה עורר בלבב פקידי אניות ענגלאנד פחד גדול, רוח שנאה וקנאה איומה, עד כי נתנו צו לחיל האניות, שכאשר תפול בידם אחת מאניות אמעריקא לא ינהגו עם חיל האניה כעם חיל אשר נפל שבי ביד ר, כי אם לעשות עמם כלה לבל ישאר מהם שריד ופליט. כל זה בא, מפני שלא עלה על לב אנשי הדור ההוא, כי אמנם יתכנו הטארפעדאת להגן בעד הארץ מול אניות האויב. רק חשבום לכלי משחית עושים הרג רב באין כל תועלת.

בשנת 1829 החל Colonel Colt לעשות נסיונותיו בסוללות אשר מתחת למים, ואחרי תמכה בידו ממשלת אמעריקא בסך י"ז אלפים דאללאר להרחיב ידיעותיו ונסיונותיו, הביא את הטארפעדא לשלימות כזו, עד שצלח בידו ביום 19 אקטאבער 1842 להחריב את האניה הגדולה Volta לעיני ארבעים אלף תושבים אשר נקבצו ובאו לראות את הפלא הזה. והנה עד העת ההיא נעשו הנסיונות עם הטארפעדאת רק להחריב את האניות העומדות שוקטות ובוטחות על מקום אחד, אולם ביום 13 אפריל 1843 החריב קאלאנעל קאלט אניה גדולה שוטפת במרוצתה על הנהר פאטאמאק, וכל כך היה בטוח בהכנותיו, עד כי הוא בעצמו התרחק בעת החרבן חמש פרסאות אנגליות ממקום המעשה. הנסיון הגדול הזה משך עליו עיני כל הממשלות הנותנות חתיתן על הים, והעסטרייכים היו הראשונים, אשר השתמשו בההמצאה הזאת לטובתם, כי סבבו את העיר ווענעדיג בטארפעדאת עלעקטריים כמעשה רשת, לבל תפולנה אניות אויב בגבולותיה. גם ממשלת אשכנז הלכה בדרך עסטרייך ותכתיר את החוף קיעל בטארפעדאת רבים, אולם אם טובה שיטת הטארפעדאת האלה להשיג את התכלית הנרצה, לא נודע עד היום אל נכון, כי חסרו עד כה אויבים כאלה אשר יחרפו נפשם למות ולהתקרב אל מקום הסכנה.

גם ממשלת רוסיא הגינה על חופי זעבאסטאפול וקראנשטאדט במלחמת קרים ע"י טארפעדאת עלעקטריים וגם קאנטאקטע (ר"ל המפוצצים ע"י פגיעה חזקה עם אניה) והאדמיראל האנגלי נאפיר נשמר מאד לנפשו להתקרב יותר מדאי אל האויב הזה האורב במסתרים.

מלחמת ארצות הברית באמעריקא עם יושבי הנגב, היא הראתה בעליל עד כמה גדול כח הפעולה האיומה והנוראה של כלי המשחית האלה. כראות יושבי הנגב, כי קצר כחם לעמוד מול צבאות הצפון אשר חסמו את כל חופי הנגב כבחותם צר מבלי יוצא ובא, הסכימו לפקוד צבא חיל מיוחד רק למלאכת הטארפעדאת, וכעמיר מאחרי הקוצר נפלו אניות המלחמה של ממשלת הצפון לרגלי הטארפעדאת, ויהי מספרן חמש ועשרים אניות גדולות ויפות. יושבי הנגב לא אמרו הון לפעולות הטארפעדאת שלהם אשר השחיתו את כל הקרב אליהם במקום מנוחתם, כי גם בנו להם אניות קיטור קטנות אשר קראו אותן בשם „דוד“ (כלומר כדוד הקטן שערך מלחמה מול הפלשתי הענק), למען שלוח על ידיהן את הטארפעדאת לעומת אניות האויב, ובאופן הזה היה לאל  ידם לא לבד להגן על עצמם, כי גם להתגרות את האויב. וככה צלחה בידי אניה קטנה כזאת להחריב את האניה הגדולה הנקראת בשם Housatonic אף כי אמנם צללה גם היא בעצמה במים אדירים על ידי פעולתה זאת, בעוד שהאניה „מיננעזאטטא“ רק בקושי גדול צלח לה להמלט מפח יוקשים אחרי נעשו בה בקיעים ופרצים רבים.

יושבי הצפון לא אחרו מעשות גם המה כמעשה אויביהם יושבי הנגב, ויצלח גם בידם להחריב ולהרוס אנית מלחמה גדולה של יושבי הנגב ובזה השיבו למו גמולם בראשונה.

ע"י ההמצאה הזאת נולדה חדשה בארץ, ואף כי צעירה לימים היא עודנה, בכל זאת יש לאל ידה לשנות את פני מלחמת הים שינוי גדול מאשר היתה משנות דור ודור. עוד לא עברו י"ד שנים מעת מלחמת האזרחים באמעריקא, וכבר נודעו עתה לבד טארפעדאת-מגן הרובצים על מקומם שהונחו שם, גם הרבה מינים מטארפעדאת-תגרה, המתחלקים ע"י מכונותיהם לארבעה ראשים: 1) שטאנגען-טארפעדאת, 2) שלעפּפ-טארפעדאת, 3) פיש-טארפעדאת, 4) ליי-טארפעדאת. ונבאר את כל אחד מהם בפרט.

1) שטאנגען-טארפעדאת.

בשם הזה נקראים הטארפעדאת הקשורות למוט ארוך 15 עד 18 רגל, ומתחת למים יגיחו בו לעומת האויב. מובן מאליו כי דבר זה יוכל להעשות רק באמצעו אניה אחרת, ובזמן האחרון ראו  והתבוננו כי לאו דווקא אניות קטנות דרושות אל החפץ, כי אם גם אניות גדולות נאותות לזה. את המוט נושא הטארפעדא יקשרו בראש האניה הפונה קדימה, או לאחד הקירות אשר מצדה, או גם בשני המקומות יחד, והטארפעדאת יכולים להיות קאנטאנקע, היינו שיתבקעו בכח גדול בנגוע בו האניה, או גם עלעקטרים, היינו כי יש ביד אנשי האניה אשר הטארפעדא קשור בה להבקיע אתו בכל זמן שירצו ע"י זרם עלעקטרי.

FMIB_37138_Torpilleur_du_constructeur_anglais_Thornicroft,_lance_en_1873

ספינת טורפדו בריטית מתוצרת תורניקרופט, חמושה בטורפדו-מוט, 1873. המקור: ויקישיתוף

2) שלעעפ-טארפעדאת.

הטארפעדא הזה שהוא המצאת Harvay האנגאלי נתקבל לפקידי אניות המלחמה של ענגלאנד, ואחרי כן גם ליתר ארצות אייראפא המושלות בימים ההם. הטארפעדא הזה יקשר ע"י חבל ארוך לאחד מתרני האניה, וכה ימשך אחריה אל כל אשר יהי רוחה ללכת. החבל הוכן באופן כזה, אשר בנסוע האניה קדימה בצעדים נמהרים, יתרחק הטארפעדא ממנה במסלול עקום עד הרחיקו מן האניה כשלש מאות רגל ואז ירוץ בקו ישר פאראלעל עם האניה המושכת אתו לעומת אנית האויב. והנה עתה על רב החובל של האניה הזאת להשגיח בדיוק נמרץ שתסע ספינתו באופן כזה לעומת אנית האויב עד שאנית האויב תבוא במצור בין האניה ובין הטארפעדא שלה הנמשך ממנה על צדה. עתה, אחרי שחבל האניה נדחק אל ראש אנית האויב, הנה בעוד שהאניה המולכת הטארפעדא תסע לדרכה הלאה, יתנגש הטארפעדא ע"י כח המשיכה הזאת יותר ויותר אל אנית האויב, עד אשר הגיע הרגע הנכון לפוצץ את הטארפעדא אם ע"י כח הנגיעה בהאניה או ע"י זרם עלעקטרי, ובבקיעתה תחריב ותהרוס את אנית האויב מבלי השאיר לה שריד ופליט.

Harvey_Torpedo_-_Scientific_American_-_1871

טורפדו נגרר. Scientific American June 17, 1871. המקור: ויקישיתוף

והנה למען השיג את הפעולה הנרצה, על אנית הטארפעדא לנסוע קרוב מאד לאנית האויב בכל ארכה, בטרם יוכל הטארפעדא לפעול פעולתו הנוראה; וע"כ מובן מאליו כי אניה כזאת מוכרחת להיות בצורה וחזקה מצופה בשריון ברזל, כי לולא זאת קרובה הסכנה אליה להתנזק ע"י אנית האויב ותעלה פרצים, ולפי זה תוכל לנסות פעולתה עם הטארפעדא רק בליל חשך ואפלה, עת לא תתראה לאנשי אנית האויב. אבל אניה חזקה ומצופה ברזל כאנית האויב הממהרת לרוץ ארח יותר ממנה הן לאל ידה להיצב ביד חזקה נגד אנית  האויב וא"כ הטארפעדא כמעט למותר, וע"כ אף כי מצאה המצאת הטארפעדא הזה חן בעיני ממשלות הים, בכל זאת לא נסו עוד עד היום לערוך אותה להחריב על ידה אנית האויב, וגם ממשלת ענגלאנד לא תמהר לערוך אתו, אחרי שכבר מצאה ידה לערוך לה טארפעדא יותר טוב ומסוגל ממנו, והוא

3) פיש-טארפעדא

הטארפעדא הזה אשר המציא אותו האנגאלי Whitehead בשנת 1872, נודע היסוד (פרינציפ) אשר עליו הוכן ונעשה. אבל אופן הכנתו וכל פרטי עשייתו נשארו סוד כמוס עם ממשלת אנגליא, אשר אמנם צדקה מאד להעלים אותו מן יתר ממשלות אייראפא. הטארפעדא הזה שונה מאד הן בתבניתו והן בדרך הלוכו להזיק מכל יתר הטארפעדאת ובלי ספק הנהו כלי הנשק היותר נורא ואיום בזמן הזה. תבנית הטארפעדא הזה כתבנית ציגאררע החדה משני קצותיה, ארכה 18 רגל ורוחב קוטרה 2 רגל. גוף הטארפעדא נעשה מברזל ובתוכו יפרד והיה לשלשה תאים. התא הראשון או ראש הטארפעדא מכיל בקרבו מכונה להבקיע ולפוצץ אותו בהגיע הזמן הנכון, גם נמצא בתוכו 250 ליטרא צמר גפן המורה (שיססבוימוואללע). התא התיכון הוכן לשיווי המשקל של הטארפעדא ברדתו אל המים, ולכל חפץ מניח הטארפעדא להעמיק את הטארפעדא אם מעט ואם הרבה בתוך המים, כן ימלא את התא הזה במשא קל או כבד. והתא האחרון מחזיק בקרבו מכונת המשוט, העשויה באופן מכונת המשוט של אנית הקיטור (שיפס-שרויבע), אשר תעשה מלאכתה בכח אויר מעובה (פערדיכטעטע לופט) הנקבץ בתוך התא בהמון רב, ובזה תניע המכונה בעצמה את הטארפעדא הלאה במסלול ישר במהירות 25 פרסאות הים במשך שעה אחת.

הטארפעדא הזה  יושם במים דרך שפופרת נערכה במצב עקום ומשופע, ומיד ירד הטארפעדא להעומק אשר הוכן לו ע"י התא התיכון כאמור מן 2 עד 30 רגל מתחת למים,  ומשוטט במהירות הנ"ל למטרתו באין מעצור. אנית האויב לא תוכל בשום אופן לראות ולהרגיש את המשחית ההולך וקרב אליה, עד אשר יתנגף בה, וכן אין בכח כל כלי תותח להחריב ולשבר את המשחית הזה בהיותו במים על דרכו. וכאשר יפגע באנית  האויב, אז כרגע יתפוצץ בקול רעש גדול וינקוב חור גדול בדופן  האניה עד כדי 70 רגל מרובעות, אשר יספיק דים להטביע במים אף את האניה היותר גדולה וחזקה במשך רגעים אחדים.

באין כל ספק תתעוררנה גם יתר הממשלות אחת אחת לערוך להן טארפעדת כמו אלה, והתוצאות מאלה הטארפעדאת בנוגע מלחמת הים אין לדעת מראש. והנה ממשלת אנגאליה אשר תשכיל תמיד לראות את הנולד בנוגע לאשרה והצלחתה, השכילה גם הפעם לראות כי לא יארכו הימים ויתר הממשלות תעשינה כמעשיה, ע"כ מתאמצת להסיר מראש את הסכנה השמורה לאנית מלחמתה ע"י המצאות אחרות, ויש בדעתה לתת לכל אנית מלחמה גדולה עוד שתים או שלש אניות קטנות אשר תלוונה אותה על דרכה בכל אשר תלך. האניות הקטנות הללו מוכנות להפריע את אנית הטארפעדא של ממשלה אחרת מקרוב אל האניה הגדולה, ולתכלית זו נושאות עליהן גם הן איזה פיש-טארפעדאת, גם כלי תותח אחד גדול בערכו. – ע"פ המערכה הזאת תגיע מלחמת הים ברבות הימים לאופן מלחמת היבשה, אשר גם שם יושלחו בראשונה צבאות חיל קטנים בערכם אשר יפריעו וימנעו את חיל האויב מהגיח פתאום על המחנה הגדול ההולך לרגלם.

4) ליי-טארפעדאת

שם הטארפעדא כשם הממציא „לאיי“ באמעריקא, והוא מצא את ממשלת אמעריקא נאותה להמצאתו. יסוד הטארפעדא הזה כיסוד הפיש-טארפעדא, אולם חסור תחסר לה השלימות הדרושה לכל פרטיה, ואם אמנם הממציא מקוה להשלימן בקרב הימים, אך ממשלת אמעריקא כפי הנראה אינה חזקה בבטחונה כ"כ.

Lay_Torpedo_-_Scientific_American_-_1873

ליי-טארפעדא, Scientific American, July 19 1873. המקור: ויקישיתוף

הליי-טארפעדא הנהו ספינה ממוצעת ההולכת מתחת למים ומתנועעת בכח מכונה מיוחדת לזה באין צורך לעצים ולפחמים. ע"י קוי ברזל עלעקטרים הנמשכים מן החוף, ומוסיפים להתפתח ולהתכרך מאת האניה בכל אשר תרחיק ללכת, יסבו אותה בלכתה כחפץ פקידי האניות. למען הכיר את תנועתו אחרי הרחיק ללכת מאד, תושיט האיה ביום דגל צבוע מעל למים, ובלילה מאור אש. ממשלת אמעריקא עשתה חוזה עם הממציא בתנאי, שהנסיונות ישביעו רצון הממשלה, והאניה תוכל לרוץ אורח לכל הפחות תשע פרסאות הים במשך שעה אחת. אך עד הנה לא היה בכח האניה ללכת יותר משש פרסאות בשעה וגם מונעים אחרים ימצאו אשר יפריעו את האניה בהליכתה, ויען כי עולה מחיר אניה אחת כזה עד שלשים אלף דאללאר, וגם תוכל אנית האויב להרגיש בה ע"י הדגל או מאור האש אשר תוציא מעל למים, באופן שאם יהיה רב החובל של אנית האויב כביר כח לב, בנקל יוכל לסבב כי יחתכו קוי הברזל של אניות הטארפעדא ולהאביד בזה את כח המשחית אשר לה, וגם מפני שלא תמהר האניה בלכתה, ע"כ לא נראה לדבר ברור שממשלת אמעריקא תשמש בה לעת מצוא.

להביא את הטערפעדאת השונים לתכליתם הנרצה נחוצות גם אניות הבנויות לתכלית זו, וכבר בנו למו כל אחת מהממשלות אניות כאלו אשר מצאו אותן טובות לעניניה. גם ממשלת רוססיא הכינה לה אניות כאלו הדרושות לחפצה, אשר אמנם לא נודעו תכונותיהם חוצה. ויען שכפי הנודע לא תוכל רוססיא עמוד לפני אניות תוגרמה הרבות בים השחור, ע"כ דבר ברור הוא כי תגן רוססיא בעד חופיה בים השחור בכל מיני הטארפעדאת אשר  נודעו ענינם בעולם ותמצא אותם דרושים לחפצה."

פל"י


"הלבנון", שנה שלוש עשרה, מס' 44, 15 ביוני 1877, עמ' 5. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.

מודעות פרסומת

תגובה אחת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s